חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

נפקות פגם בהודעת תשלום קנס בהליך בררת משפט

בהליך חנייה (ח"נ) שהוגש בשנת 2021 בעניינים מקומיים תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כך נקבע בסעיף 11 להכרעת הדין בעירעור: "הטענה שהעלה המערער בפתח משפטו בערכאה הדיונית, לפיה אי-ציון שמו של הפקח בטופס הודעת תשלום הקנס מצדיקה את ביטול בררת הקנס, אינו יכולה להועיל לו בשלב הדיוני לאחר שהוגש נגדו כתב-אישום. משבחר המערער להגיש בקשה להשפט, אין עוד נפקות לפגם, הטכני בעקרו, שנפל בטופס הודעת תשלום הקנס, וההליך הפלילי מיתנהל בהתאם לכתב-האישום שהוגש לפי סעיף 8ב לתוספת לתקנות. כמבואר לעיל, עותק מההזמנה למשפט וכתב-האישום שהוגש לבית-המשפט, דינו ככתב-אישום שהוגש לבית-המשפט כדין. כאמור, בכתב-האישום שהוגש לבית-משפט קמא לא נפל כל פגם..". עניין גוטמן לעיל נדון גם במסגרת רע"פ 8372/09 יהודה גוטמן נ' עריית ירושלים (1/11/09), אשר שב ואישר את החלטתו של בית המשפט המחוזי: "על פי סעיף 229(א)(2) לחוק סדר הדין הפלילי, רשאי מי שקבל הודעת תשלום, לבקש להשפט על העבירה. תקנה 43 לתקנות סדר הדין הפלילי, התשל"ד-1974 קובעת, כי לאחר הגשת בקשה כדין, תומצא לאותו אדם הזמנה למשפט. תקנה 44 לתקנות מבהירה: "הזמנה למשפט לפי סימן זה דינה כהזמנה למשפט וככתב אישום שהומצא לנאשם כדין". לאחר קבלת הודעת התשלום, נמצאה בידיו של המבקש הברירה, לשלם את הקנס על פי הודעת התשלום או לבחור במסלול המקביל ולהישפט על עבירת הקנס.
...
אשר על כן, אני דוחה את טענת ההתיישנות שהעלה הנאשם.
על יסוד כל האמור לעיל, אני דוחה את טענותיו המקדמיות של הנאשם.

בהליך רע"פ (רע"פ) שהוגש בשנת 2014 בעליון נפסק כדקלמן:

בהחלטתו סקר בית משפט זה (מפי השופט (כתארו אז) א' מצא ובהסכמת השופטת ד' דורנר והשופט י' אנגלרד) את אופיין הייחודי של עבירות קנס, לרבות עבירות "בררת משפט", וקבע שהודעת תשלום הקנס היא המסמך המהותי שפותח את ההליך נגד הנאשם, ואילו ההזמנה למשפט שקיומה נקבע בסעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי היא "אמצעי דיוני-טכני שמטרתו להביא לידיעת הנאשם את המקום והמועד שבהם יתקיים המשפט" (שם, בעמ' 286– 287).
בעיניין זה המערער טען בבית המשפט המחוזי כי בשל פגם שנפל בהודעת תשלום הקנס שנשלחה אליו (שתוקן בהזמנה למשפט), יש לבטל את ההודעה לתשלום הקנס.
יתר על כן, הדגש הושם, על בחירתו של הנאשם להעביר את עניינו לבירור שפוטי, ולכן נקבע שהפגם שנפל בהודעת תשלום הקנס בעיניינו חסר נפקות מעשית.
...
לאחר שעיינתי בעתירה אליה הפנה המערער, שנדחתה (בג"ץ 8194/05 בעניין קארשי נ' עיריית ירושלים (26.4.2010)), ובייחוד בפסקאות 4 ו-28 לפסק הדין שדנות במעמד עובדי המזכירות, לא מצאתי שנפסקה בה הלכה שיכולה להורות על שינוי הנוהל האמור, ויודגש כי בפסקאות האמורות נדונה עמדת המדינה בנושא וצוין כי עלו שאלות בהקשר הכפיפות של עובדים אלה, אך לא הוכרע דבר.
אם כן, לנוכח קיומה של הלכה של בית משפט זה בשאלה שביקש בגינה המבקש מתן רשות ערעור בגינה וכן נוכח כל האמור לעיל, עולה כי דין הבקשה להידחות, כיוון שאינה מעלה כל מעלה סוגיה או טענה בעלת חשיבות כללית, משפטית או ציבורית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים, שיש להכריע בה (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982)) ואף אין היא מעלה שיקולי צדק ייחודיים (רע"פ 5066/09 אוחיון נ' מדינת ישראל (22.4.2010)).
סוף דבר, הבקשה נדחית.

בהליך הארכת מועד להישפט (המ"ש) שהוגש בשנת 2021 בתעבורה מחוז מרכז נפסק כדקלמן:

היגד זה פורש בהלכה הפסוקה כמבחן הסתברותי-תוצאתי הבוחן את היחס בין הפגם לבין האפשרות של שינוי תוצאת המשפט.
בשים לב לנכונות של אחר ליטול אחריות לבצוע עבירות המיוחסות לפלוני ובכך לאפשר לאחרון להמלט מאימת הניקוד ולהסיר מעליו החשש משלילת רישיון הנהיגה, על בתי המשפט לצמצם תחולתו של תנאי עוות הדין אך למקרים חריגים ומיוחדים, בהם אין כל ספק, כי דיון עינייני בהודעת תשלום הקנס, היה מוביל לזיכוי הנאשם".
ברם, נאשם המודע לאופציית הברירה הנתונה לו והבוחר, במעשה או במחדל, שלא לממש זכותו לניתוב הבירור להליך המשפטי לא ייראה, בדין ובצדק, כנאשם שלא זכה ליומו בביהמ"ש, זאת הואיל וגילה הוא את דעתו ורצונו להותיר מסגרת ההליך בעבירת הקנס שיוחסה לו לתחום "המנהלי"..
.המנעותו מבחירה אקטיבית באותה הזכות [על דרך מתן הודעתו כי ברצונו להשפט] כמוה כויתור מודע על זכותו ליומו בביהמ"ש ועל כן נפקות ותקפות הסנקציה כנגדו [אותו הקנס] מצויה למעשה בתחום המעין מינהלי שלאחר התגבשותה "יראו אותו כאילו הורשע". ברע"פ 2096/07 צפורה רייני כוכבי נ' מדינת ישראל, נאמר: על הסוגיה חולשות הוראותיו של סעיף 229 לחוק סדר הדין הפלילי, כמו גם הכללים הנוהגים ברגיל באשר להידרשות מחודשת להרשעה חלוטה בפלילים.
ברע"פ 9018/14 סלימאן נגד מדינת ישראל, נאמר: "עניינו של המבקש הובא בפני שתי ערכאות, אשר לא שוכנעו כי נפלה טעות המצדיקה פתיחה מחדש של ההליך שהסתיים מן הרגע שהמבקש שילם את הקנס שהוטל עליו. זאת ועוד – שתי הערכאות דלמטה סברו כי חל שהוי כבד בהגשת הבקשה להארכת המועד להשפט, והמבקש לא הביא כל אסמכתא המראה כי קיבל את הודעת הפסילה באיחור ניכר, כפי שנטען על ידו. בנסיבות אלה אינני רואה להתערב בקביעותיהן של הערכאות קמא הנכבדות". כאמור לעיל, הקנס בגין הדו"ח שולם עוד ביום 04.06.18 .
...
ברע"פ 9540/08 מוסברג נגד מדינת ישראל, נאמר: אין בידי להיעתר לבקשה.
המבקש לא המציא כל אסמכתא על עיקול חשבונותיו ולפיכך אני דוחה את הטענה כי עיקול החשבון הוא הסיבה לתשלום.
סוף דבר לאור האמור לא שוכנעתי כי קיים טעם המצדיק מתן ארכה להישפט במקרה דנן ואני דוחה את הבקשה על הסף.

בהליך הארכת מועד להישפט (המ"ש) שהוגש בשנת 2019 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

 ברם, נאשם המודע לאופציית הברירה הנתונה לו והבוחר, במעשה או במחדל, שלא לממש זכותו לניתוב הבירור להליך המשפטי לא ייראה, בדין ובצדק, כנאשם שלא זכה ליומו בביהמ"ש, זאת הואיל וגילה הוא את דעתו ורצונו להותיר מסגרת ההליך בעבירת הקנס שיוחסה לו לתחום "המנהלי"..
.המנעותו מבחירה אקטיבית באותה הזכות [על דרך מתן הודעתו כי ברצונו להשפט] כמוה כויתור מודע על זכותו ליומו בביהמ"ש ועל כן נפקות ותקפות הסנקציה כנגדו [אותו הקנס] מצויה למעשה בתחום המעין מינהלי שלאחר התגבשותה "יראו אותו כאילו הורשע". תשלום הקנס על ידי המבקשת (או אמה), מבטא הודיה באשמה והופך את הרשעתה לחלוטה.
בע"פ 4448/09 קמר נגד מדינת ישראל, (פןרספ בנבו), נאמר: "כמו כן, לא עלה בידי המערער להוכיח כי הותרת ההרשעה על כנה תיגרום לו עוות דין. היגד זה פורש בהלכה הפסוקה כמבחן הסתברותי-תוצאתי הבוחן את היחס בין הפגם לבין האפשרות של שינוי תוצאת המשפט...דומה כי המערער הגיש הבקשה להסבת הודעת תשלום הקנס על שם אחיו, אך בשל שיטת הניקוד הנוהגת בגין עבירות תעבורה וחששו משלילת רישיון הנהיגה. המדובר בטענה שכיחה המועלית באופן תדיר בבית משפט זה. אין המדובר בנסיבות בהן נעלה מכל ספק כי דיון בעיניינו של המערער היה מוביל למסקנה שיש לזכותו ולהסב הודעת תשלום הקנס על שם אחיו. בשים לב לנכונות של אחר ליטול אחריות לבצוע עבירות המיוחסות לפלוני ובכך לאפשר לאחרון להמלט מאימת הניקוד ולהסיר מעליו החשש משלילת רישיון הנהיגה, על בתי המשפט לצמצם תחולתו של תנאי עוות הדין אך למקרים חריגים ומיוחדים, בהם אין כל ספק, כי דיון עינייני בהודעת תשלום הקנס, היה מוביל לזיכוי הנאשם". מן האמור בפסקי הדין לעיל, עולה, כי גם טענה כי אדם אחר נהג ברכב במועד העבירה, אינה מצדיקה הארכת המועד להשפט בגין דו"ח ואין בה משום "עוות דין", המצדיק קבלת הבקשה.
...
לאחר שעיינתי בבקשה, במסמכים הנלווים ובתגובת המשיבה, מצאתי כי התשובה לשתי השאלות שלילית.
בע"פ 4448/09 קמר נגד מדינת ישראל, (פןרספ בנבו), נאמר: "כמו כן, לא עלה בידי המערער להוכיח כי הותרת ההרשעה על כנה תגרום לו עיוות דין. היגד זה פורש בהלכה הפסוקה כמבחן הסתברותי-תוצאתי הבוחן את היחס בין הפגם לבין האפשרות של שינוי תוצאת המשפט...דומה כי המערער הגיש הבקשה להסבת הודעת תשלום הקנס על שם אחיו, אך בשל שיטת הניקוד הנוהגת בגין עבירות תעבורה וחששו משלילת רישיון הנהיגה. המדובר בטענה שכיחה המועלית באופן תדיר בבית משפט זה. אין המדובר בנסיבות בהן נעלה מכל ספק כי דיון בעניינו של המערער היה מוביל למסקנה שיש לזכותו ולהסב הודעת תשלום הקנס על שם אחיו. בשים לב לנכונות של אחר ליטול אחריות לביצוע עבירות המיוחסות לפלוני ובכך לאפשר לאחרון להימלט מאימת הניקוד ולהסיר מעליו החשש משלילת רישיון הנהיגה, על בתי המשפט לצמצם תחולתו של תנאי עיוות הדין אך למקרים חריגים ומיוחדים, בהם אין כל ספק, כי דיון ענייני בהודעת תשלום הקנס, היה מוביל לזיכוי הנאשם". מן האמור בפסקי הדין לעיל, עולה, כי גם טענה כי אדם אחר נהג ברכב במועד העבירה, אינה מצדיקה הארכת המועד להישפט בגין דו"ח ואין בה משום "עיוות דין", המצדיק קבלת הבקשה.
לפיכך, הבקשה נדחית.

בהליך הארכת מועד להישפט (המ"ש) שהוגש בשנת 2019 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

היגד זה פורש בהלכה הפסוקה כמבחן הסתברותי-תוצאתי הבוחן את היחס בין הפגם לבין האפשרות של שינוי תוצאת המשפט.
בשים לב לנכונות של אחר ליטול אחריות לבצוע עבירות המיוחסות לפלוני ובכך לאפשר לאחרון להמלט מאימת הניקוד ולהסיר מעליו החשש משלילת רישיון הנהיגה, על בתי המשפט לצמצם תחולתו של תנאי עוות הדין אך למקרים חריגים ומיוחדים, בהם אין כל ספק, כי דיון עינייני בהודעת תשלום הקנס, היה מוביל לזיכוי הנאשם".
  ברם, נאשם המודע לאופציית הברירה הנתונה לו והבוחר, במעשה או במחדל, שלא לממש זכותו לניתוב הבירור להליך המשפטי לא ייראה, בדין ובצדק, כנאשם שלא זכה ליומו בביהמ"ש, זאת הואיל וגילה הוא את דעתו ורצונו להותיר מסגרת ההליך בעבירת הקנס שיוחסה לו לתחום "המנהלי"..
.המנעותו מבחירה אקטיבית באותה הזכות [על דרך מתן הודעתו כי ברצונו להשפט] כמוה כויתור מודע על זכותו ליומו בביהמ"ש ועל כן נפקות ותקפות הסנקציה כנגדו [אותו הקנס] מצויה למעשה בתחום המעין מינהלי שלאחר התגבשותה "יראו אותו כאילו הורשע". ברע"פ 2096/07 צפורה רייני כוכבי נ' מדינת ישראל, נאמר: על הסוגיה חולשות הוראותיו של סעיף 229 לחוק סדר הדין הפלילי, כמו גם הכללים הנוהגים ברגיל באשר להידרשות מחודשת להרשעה חלוטה בפלילים.
ברע"פ 9018/14 סלימאן נגד מדינת ישראל, נאמר: "עניינו של המבקש הובא בפני שתי ערכאות, אשר לא שוכנעו כי נפלה טעות המצדיקה פתיחה מחדש של ההליך שהסתיים מן הרגע שהמבקש שילם את הקנס שהוטל עליו. זאת ועוד – שתי הערכאות דלמטה סברו כי חל שהוי כבד בהגשת הבקשה להארכת המועד להשפט, והמבקש לא הביא כל אסמכתא המראה כי קיבל את הודעת הפסילה באיחור ניכר, כפי שנטען על ידו. בנסיבות אלה אינני רואה להתערב בקביעותיהן של הערכאות קמא הנכבדות". נוכח מועד התשלום, הרי שלמבקש לא עומדת עוד הזכות לעתור לביטול הדו"ח והתשלום או להגשת ערעור על הרשעתו בגין התשלום.
...
המדובר בטענה שכיחה המועלית באופן תדיר בבית משפט זה. אין המדובר בנסיבות בהן נעלה מכל ספק כי דיון בעניינו של המערער היה מוביל למסקנה שיש לזכותו ולהסב הודעת תשלום הקנס על שם אחיו.
ברע"פ 9540/08, מוסברג נגד מדינת ישראל, נאמר: אין בידי להיעתר לבקשה.
מכל האמור, הבקשה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו