נפילת צבעי מפיגום פגום באתר בניה

הגורם היחיד שהיה בו להאריך הפרויקט ולו זיקה לתובעת טמון בהתמוטטות אחד הפיגומים שבנתה, אולם גם כאן סבורה התובעת כי אינה אחראית לעיכוב שנוצר שכן ההתמוטטות נבעה משימוש לא נכון של המסגרים בפיגום, ולא מפגם בפיגום, וממילא הוצא צו הפסקת העבודה בשל העידר היתר בניה ולא בשל היתמוטטות הפיגום.

התובעת מציינת, כי בנגוד להסכם, בפועל עבדו צוותי הציפוי וצוותי המסגרים במקביל, על כן יש קושי לבודד את הזמן בו שמשו הפיגומים לעבודת המסגרים ובגינו זכאית היא לתשלום; עם זאת, קושי ראייתי זה אינו אמור ליפול על כתפי התובעת, שכן היא אינה אחראית לשינוי בהסכם שהוביל לעבודה המקבילה.

על פי חישוב תשלום של 12,500 ש"ח עבור שכירות פיגום לשבוע (סעיף 14.3 להסכם, נספח 2 לתצהיר מר בנין), עומד התשלום לו זכאית התובעת על 425,000 ש"ח. שינוי מיפרט צבע ושטיפה חיצונית בסעיף 14.2(3) להסכם בין קרן פרויקטים לתובעת, נקבע מיפרט הצבע בו על התובעת להשתמש בצביעה החיצונית של המיכלים.

אמנם, טרם היתמוטטות הפיגום, נמשכה העבודה באתר על אף העידר היתר בניה, כך שיש להניח כי אילמלא היתמוטט הפיגום לא היתה הוועדה המקומית לתיכנון ובניה עוצרת את העבודה.

...

עצם הפרסום אין בו להוכיח פגיעה במוניטין וודאי שלא את גובה הנזק, ועל כן דין תביעת קיזוז זו – להידחות אף היא.

סוף דבר, קרן פרויקטים תשלם לתובעת 995,565 ש"ח בתוספת מע"מ והפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.

כן ישלמו הנתבעות את סכום האגרה, בהתאמה לסכום התביעה, בו חויבה כל אחת, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום בו שולמה האגרה.

תאריך הישיבה: ז' בתשרי התשס"ט (6.10.08) בשם המערער: עו"ד אורית רזניק בשם המשיבים 2-1: עו"ד יוסף הוד בשם המשיבים 4-3: עו"ד עופר שגיא בשם המשיבים 6-5: עו"ד יצחק שפרבר בשם המשיב 7: עו"ד בסים עספור ][]פסק-דין ]המשנה לנשיאה א' ריבלין: ביום 9.7.1997 נפגע המערער – צבעי במקצועו – בתאונת עבודה כאשר נפל מגובה של כ-5 מטרים מפיגום.

בית המשפט המחוזי דחה את טענת המערער כי מי מהמשיבים 1 ו-5 סיפק לו את הפיגום כשהוא פגום.

לטענת המערער, תקינות הפיגומים באתר הבנייה נתונה תחת אחריותו של "מבצע הבניה" באופן המקים לה אחריות בגין התאונה שבה היה מעורב.

...

ראשית ייאמר כי לא מצאתי טעם מבורר להתערב בממצאיו העובדתיים של בית המשפט המחוזי ודין השגותיו של המערער במישור זה להידחות.

חובה זו חלה לצד חובת הזהירות שכל קבלן חב כלפי עובדיו ולמעשה משלימה את חובתם "המקומית" של הקבלנים בהיותה חובה "כללית". מקובלת עלי טענתו של המערער כי על סמך התשתית העובדתית שהניח בית המשפט המחוזי, חובה זו הופרה במקרה שלפנינו.

יוצא אפוא כי הנזק נגרם על-ידי התרשלותם של המערער, עמאר ו"מבצע הבניה".

אשר על כן, דין הערעור, לדעתי, להתקבל בחלקו במובן זה שלא היה מקום לקבוע כי התרשלותו של המערער ניתקה את הקשר הסיבתי המשפטי בין היעדר הפיקוח מצידו של "מבצע הבניה" לבין הנזק.

בפתח דבריי אציין כי יש טעם לפגם והסברתי זאת גם במעמד הישיבה מיום 2.3.15 כי עו"ד בירמן אשר מייצג את המשיבה ואשר חקר את המצהיר מטעם המבקשים נגדית הוא זה גם המצהיר מטעם המשיבה כאשר נימסר לי שמדובר היה בנציג של המשיבה בשם ערן פיינגולד אשר היה למעשה בסוד הפרוייקט ואף חתום על ההסכמים ואולם הנ"ל לא זומן לעדות על ידי המשיבה.

במכתבו של עו"ד אלקלעי אשר ייצג את המבקשים הסכימו המבקשים להאריך את המועד החוזי עד לתאריך 27.1.15 בלבד ולאחר מכן ניתנה הודעת ביטול ההסכם בצרוף לדרישה להימנע מכניסה לשטח החלקה.

המבקשים מפנים את בית המשפט לחקירתו הנגדית של עו"ד בירמן המדגישה, כי למעשה הקמת הפיגומים בבניין (הפיגומים בצבע אדום) והמשך העבודות בוצעו בשבועיים האחרונים.

אני נכון לקבל כפי שהסברתי את עמדת המבקשים שהמשיבה למעשה דאגה יותר לאינטרסים שלה מבחינת השגת ההיתר החדש ואי ביצוע מספיק של עבודות באתר על מנת לממש את ההיתר הישן אך הוכח לי כי פעולות אלה בוצעו בהסכמתם ובידיעתם של המבקשים אשר חתמו על ההיתר החדש ואף נתנו הסכמה להארכת מועד לבצוע עבודות אלה, כאשר הלכה למעשה המשיבה נכנסה לאתר בסמוך לאחר אותו אולטימאטום במכתבו של עו"ד אלקלעי והחלה בבצוע פעולות בניה שונות כפי שניתן היה להתרשם.

...

דעתי אינה נוחה מן התוצאה אליה הגעתי ואסביר מדוע: מצד אחד ההכרעה מבוססת על הפרמטרים המשפטיים הידועים בנוגע לצו מניעה זמני ונדמה לי שלאחר שעיינתי בסיכומי הצדדים זו התוצאה המתבקשת.

עם זאת לא נחה דעתי שהתנהגותה של המשיבה כפי שבאה לידי בטוי במקרה זה היתה מוצדקת ונכונה לחלוטין.

סוף דבר, הבקשה נדחית.

אדרבא, נראה כי כל החלקים צבועים כחול, וגם הנתבע עצמו לא הצליח להבחין בין חלקי הפיגום שלו לבין החלקים של ספקים אחרים (עמ' 117, שורות 13-14, 18-27; עמ' 118, שורות 1-3, 9-10).

סעיף 7.4.1 בתקן קובע כי "גישה למשטחי העבודה שבפיגום מגדל מותקן תתאפשר בעזרת מהלכי מדרגות או בעזרת סולמות ....שיותקנו בתוך מבנה פיגום המגדל ויחוזקו אליו". מעדות המהנדס אופיר ניתן ללמוד כי הוא רואה בשלבי הפיגום משום עמידה בדרישה לסולם; שלבי הסולמות נקבעו בתוך מבנה הפיגום, וכך מקובל וראוי בכל אתרי הבניה בארץ.

בכתב ההגנה שהגיש להודעת צד ג', צוין רק "למעשה רשלנותו של התובע היא זו שגרמה לפציעתו של הצד השלישי מס' 3 עצמו..." (סעיף 14); או בהודעה לצדדים רביעיים, שם טען כי: "למעשה התאונה אירעה אך ורק ברשלנותו הבלעדית של הצד הרביעי מס' 1 אשר ירד בצורה לא אחראית ולא נכונה מהפיגום וגרם לנפילתו של הפיגום.." (שם, בסעיף 7).

סעיף 2 בחוק מטיל אחריות על היצרן לפצות את מי שניגרם לו נזק גוף כתוצאה מפגם במוצר שייצר ואין נפקא מינא אם היה או לא היה אשם מצידו.ו מתצהיר הנתבע ומהסיכומים עולה כי הפיגומים מיוצרים בארץ על ידי חברת מ.צ.ב – ציוד בנייה בע"מ (סעיף 14 בתצהיר הנתבע).

...

גם אם לא ניתן לזהות את היצרן על פני הפיגום (עניין שלא הוכח בפניי), אין די בכך על מנת לחייב הנתבעים, שכן סעיף 2(ג) בחוק האחריות למוצרים פגומים קובע: "מוצר שהיצרן שלו בארץ או היבואן שלו אינם ניתנים לזיהוי על פניו יהיה הספק שלו פטור מאחריות לפי חוק זה אם מסר לנפגע, תוך זמן סביר לאחר דרישתו, פרטים שלפיהם ניתן לאתר את שם היצרן, היבואן או ספק שממנו קנה את המוצר, ואת המען המלא של מקום עסקם". לא נטען כי התובע הציג דרישה לאיתור שם היצרן והמען של מקום עסקו, ומשום כך אני קובעת כי לא נתקיימו התנאים לפי חוק האחריות למוצרים פגומים, ועילה זו נדחית גם היא.

סיכום התביעה נדחית משום שלא הוכחו רשלנות, הפרת חובה חקוקה, או אחריות מכח חוק מוצרים פגומים.

ההודעות לצד שלישי נדחות כולן, בלא צו בדבר הוצאות.

המחלוקת בתמצית: עניינה של תביעה זו בנזקים אשר נגרמו לתובע, צבעי במקצועו, יליד 27/5/1975, אשר נפל מפיגומים באתר בניה.

עוד טוען עמאר כי טל את זמיר אחראית לפיגום ממנו נפל התובע ובהשאירה פיגום שאינו תקין באתר חשפה את התובע לסיכון.

...

מאחר והתביעה נדחית אינני נידרש לדון בהודעות שנשלחו לצדדי ג', שהם גם נתבעים.

בסיכומו של דבר דין התביעה להדחות.

אני מחייב את התובע לשלם לכל אחד מהנתבעים (הנתבעים 1-2 ביחד ולחוד, הנתבעים 3-4 ביחד ולחוד והנתבעים 5-6 ביחד ולחוד) את הוצאותיהם ושכר טירחת עורכי דינם בסכום של 15,000 ₪ + מע"מ כחוק (בסה"כ 45,000 ₪ + מע"מ).