נפילת עצים מרכב איסוף גזם על רכב חונה

לפני תביעה לפצוי בגין אירוע של קריסת חלק מעץ ונפילתו על רכב חונה.

גב' שבת, המשמשת כמזכירת מח' גנים ונוף בערייה, אישרה בפתח עדותה כי היא אכן קרובת משפחתה של התובעת (גיסתה) וסיפרה: "... באותו יום של הארוע אני קבלתי את השיחה ממנהל הגזם, דוד אילוז, והוא אמר לי אני נמצא ברחוב, אנחנו צריכים לכרות עץ, אמרתי לו שאנחנו במדיניות של הערייה לא כורתים עצים. שאלתי אותו מה קרה והוא אמר שבמהלך פינוי גזם הכף של איסוף הגזם נתנה מכה לעץ. אמרתי לו שיש נוהל, שיוציא פניה במוקד, שיש לגזום את העץ והוא הוציא פניה. הפניה עברה בסלולר למפקח האיזור, שכבר לא עובד איתנו במחלקה... ואחר כך קרה הארוע שהעץ קרס על הרכב...". לשאלתי מדוע לא כתבה בתאור פרטי הארוע את תוכן הודעתו של מר אילוז במלואה, דהיינו שהוא דיווח לה על כך שכף המנוף פגעה בעץ, השיבה הגב' שבת: "... שלא כותבים את כל הפרטים". להוכחת הנזק שניגרם לרכב הגישו התובעת ובעלה את חוות דעת השמאי שבדק את הרכב ואת החשבונית שניתנה להם בגין ההישתתפות העצמית בתיקון שמשת הרכב בסך של 140 ₪ - ת/2,.

לא שוכנעתי כי מדובר במקרה שהיה בו אשם תורם מצד התובעת אשר החנתה את רכבה על הכביש בסמוך למדרכה שעליה נטוע העץ, שכן מן הראיות שהונחו בפני עולה כי הדבר היחיד שנראה היה לעין באותה עת הוא הצורך בגיזום נוף העץ שככל הנראה לא גוזם במשך זמן רב לפני כן (בתצלום נ/1 ניתן לראות שנוף העץ רחב וכבד).

...

לאחר ששמעתי את טענות התובעת ובעלה ובעיקר את עדותה של הגב' שבת בדבר הודעת מר אילוז שלגרסתה נמסרה לה ביום הארוע מושא התביעה, סברתי כי מכיוון שאותו מר אילוז הוא האדם היחיד שככל הנראה היה עד למצבו של העץ הנדון במועד הקובע או בסמוך לפניו, אזי לא יהא זה נכון להכריע בתביעה זו מבלי שעדותו של הלה תישמע.

לנוכח התצלום נ/1 בו תועדה קריסת ענף העץ על רכב התובעת, לא נותר לי אלא לקבוע כי הרכב נפגע וניזוק כתוצאה מכך ובהיות הנתבעת אחראית למניעת והסרת מכשולים ברחובות העיר חדרה, אזי לנוכח העובדה שמדובר בעץ שבבעלותה שכן הוא נטוע על המדרכה שלצדה חנה הרכב, לא נותר לי אלא גם לקבוע כי עצם קריסת ענף העץ יש בה כדי ללמד על כך שהיא לא מילאה אחר חובתה הנ"ל. זאת בהתאם להוראת סעיף 41 לפקודת הנזיקין הקובעת כי במצב דברים שבו לתובע לא היתה ידיעה או יכולת לדעת מה היו למעשה הנסיבות שגרמו למקרה אשר הביא לידי הנזק, והנזק נגרם על ידי נכס שלנתבע היתה שליטה מלאה עליו, וארוע המקרה מתיישב יותר עם המסקנה שהנתבע לא נקט זהירות סבירה מאשר עם המסקנה שהוא נקט זהירות סבירה, החובה לפצות על הנזק היא של הנתבע.

לא שוכנעתי כי מדובר במקרה שהיה בו אשם תורם מצד התובעת אשר החנתה את רכבה על הכביש בסמוך למדרכה שעליה נטוע העץ, שכן מן הראיות שהונחו בפני עולה כי הדבר היחיד שנראה היה לעין באותה עת הוא הצורך בגיזום נוף העץ שככל הנראה לא גוזם במשך זמן רב לפני כן (בתצלום נ/1 ניתן לראות שנוף העץ רחב וכבד).

מפני כל הנימוקים דלעיל אני סבורה כי הנתבעת היא האחראית לארוע שגרם לנזק.

לפניי תביעת שבוב ותביעת המבוטח על סך כולל של 41,720 ₪ שעניינה פיצוי בגין נזקים שנגרמו לתובעים כתוצאה מנפילת עץ בשטח צבורי שבתחום שיפוטה של עיריית באר שבע על רכב השייך לתובע 2 ומבוטח על ידי התובעת 1.

תמצית טענות הצדדים לטענת התובעים ביום 13.8.2015 עת חנה רכב התובע (להלן: "הרכב") בחנייה מוסדרת בשדרות ירושלים בבאר שבע, נפל עליו עץ גדול ממדים וגרם לו לנזקים כבדים (להלן: "העץ" ו- "התאונה" / "הארוע " בהתאמה).

עוד טען כי למיטב ידיעתו לא בוצע שום גיזום וטפול בעצים טרם קרות הארוע ורק לאחר נפילת הענף על רכבו הזמינה הערייה צוות גינון אשר החל לגזום את העץ.

ביחס לפינוי הענף שנפל העיד כי הגיע כונן מטעמם שחתך את הענף בשעות הערב בנוכחותו והענף פונה מן המכוניות הצידה לנקודת איסוף.

...

דיון והכרעה לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, ולאחר ששמעתי את העדים מטעמם ועיינתי באשר הוגש בתיק זה מצאתי כי יש להורות על דחיית התביעה כלפי שתי הנתבעות וכן על דחיית ההודעה לצד שלישי, הכל כפי שיפורט להלן.

סוף דבר משנדחתה התביעה, הרי שנדחית גם ההודעה לצד שלישי.

התובעים ישלמו יחד ולחוד לנתבעת 1 סך של 6,000 ₪ בגין שכר טרחת עו"ד וכן הוצאות משפט על סך 2,000 ₪ (כולל אגרה).

התובעים ישלמו יחד ולחוד לנתבעת 2 סך של 6,000 ₪ בגין שכר טרחת עו"ד וכן הוצאות משפט על סך 1,000 ₪.

בדיון הודה מר חודור כי בתאריך 26/9/18 נופר ביצעה עבודות גיזום בכתובת הנ"ל. לשאלת בית המשפט, האם ברשותו תמונה המראה שעל גבי המכונית היו מונחים גזרי עץ, השיב ניסים כי העובדים של הנתבעות אספו את הכל.

"הרכב שלי היה תחת העץ ולכן הוא היחידי שניפגע. אני ראיתי את הפגיעה ברכב רק למחרת בצהריים בערך. הרכב שלי חנה אולי כמה שבועות, היה לו טסט אבל זה רכב שכמעט לא נוסעים בו. הרכב עבר 100 אלף קלומטר". ( ש' 9-11 ע' 2 לפרוטו') מר חודור טען כי מעיון בתמונות שצורפו לכתב התביעה, עולה שהפגם הנו בצבע.

לכן, היה על נופר לצפות בבירור את נפילת פסולת הגיזום על רכב התובעת.

...

לאור כל האמור לעיל, אני מעדיף את גרסת התובעת על פני גרסתה של נופר ואני קובע כי נופר התרשלה והפרה את חובתה לבצע את עבודות הגיזום בזהירות כדי למנוע נזקים מכלי רכב שחנו בסמוך למקום ביצוע העבודות.

סוף דבר הנתבעת 2 לא הגישה כתב הגנה נפרד מטעמה ואף לא שלחה לדיון נציג נפרד מטעמה .

לפיכך, אני מחייב את הנתבעות 1-2 ביחד ולחוד לשלם לתובעת בתוך 30 ימים מיום קבלת העתק פסק הדין את הסכומים כדלקמן: סך של 7,839 ₪ עלות תיקון נזקי הרכב , סך של 4,644 ₪ בגין ירידת ערך וכן החזר שכר טרחת שמאי בסך של 1,275 ₪ סכומים אלו ישולמו לתובעת בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת כתב התביעה המתוקן 15/11/17 ועד למועד התשלום המלא בפועל.

נהג המשאית עסק ביום זה באיסוף גזם על פי הסכם שבין הנתבעת לנתבעת 2, עריית אשדוד (להלן:"הערייה").

המשאית חלפה לצד רכב התובעת כשהיא עמוסה בגזם ובמצב בו מנוף המשאית (להלן:"המנוף") אינו מקופל ובולט מעל למשאית.

כתוצאה מכך פגע המנוף בעץ שמתחתיו חנה הרכב ונפלו ממנו חלקים על רכב התובעת (ראה עדותו של מר יגאל אברג'יל עמ' 20 ש' 16-17, עמ' 21 ש' 8-9, וש' 13-15 לפרוטוקול הדיון מיום 17.06.2014) ובכך יש כדי להקים אחריות לנתבעת מכח עילת הרשלנות על יסודותיה.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובאסמכתאות שצירף כל צד מצאתי כי יש לדחות את טענות הנתבעות בעיניין הנזק מן הנימוקים כפי שיפורטו להלן: לאחר ששמעתי את העדויות מצאתי להעדיף את עדויות טליה והשכנה גב' טליפה אברמוב פולבקוביץ' (להלן:"השכנה") ביחס להקף וגודל חלקי העץ שנפלו על רכב התובעת.

...

הנתבעת טוענת לעניין הנזק בסיכומיה כי לאור עדותה של טליה בדבר תיקון הנזק, גם אם באופן חלקי, היה עליה להביא ראיות בדבר עלות התיקון בפועל ומשלא הביאה ראיות אלו יש לדחות את תביעתה מטעם זה בלבד.

אף התובעת הציגה פסקי דין אשר הגיעו למסקנה ההפוכה.

כמו כן לא הובאה על ידי טליה כל ראיה לסיכום הנטען בינה לבין המוסך שביצע את התיקון לפיו התשלום יבוצע בהתאם לחוות הדעת ולאחר התשלום מחברת הביטוח, הגם שלא היתה מניעה להוכיח הטענה ולו באמצעות אישור בעל המוסך או הבאתו לעדות.

הרקע וטענות התובעת : התובעת טוענת כי ביום 03/04/20 או בסמוך לכך, בעת שחנה רכב מסוג "קרייזלר" בחניה מוסדרת כדין, קרס לפתע עץ על הרכב והסב לרכב המבוטח נזק רב. קריסת העץ על הרכב, נגרמה אך ורק בגין התרשלותם של הנתבעת או מי מטעמה.

טענות הגנן הייעודי צד ג' : הגם שהוזמן לבצוע עבודות גיזום בחצר הנתבעת הרי שכלל לא התבקש ו/או לא נידרש לגזום ו/או לטפל בעץ שקרס, אין בגיזום עצים אחרים בחצר הנתבעת, 8 חודשים טרם קרות הארוע כדי להקים חבות כלפיו בגין קריסת עץ והנזק שניגרם, בדיון טען כי הזהיר בדבר קריסת העץ, עצם העובדה כי הפנייה אליו ביחס לארוע נעשתה שלא בזמן אמת, אלא שעה שהוזמן לטפול נוסף בחצר הנתבעת מלמדת על כך, שאין מי שסבר שקיימת חבות ו/או אחריות כלפיו- כך לטענתו .

ע"א 176/62 צן ציון לב, ואח' נ' זהרה (זוהרה) טורדז'מן (תורג'מן) ואח', פ"ד טז 2625, 2631, 2630 "אדם היוצר סיכון לעובר אורח ברשות הרבים חייב לנקוט אמצעים למניעת פגיעה בזולת... או אם יצרו באמצעותו של אחר, אפילו יהא זה קבלן עצמאי" ע"א 635/74 יעקב מזי נ' "קוקה קולה" חברה מרכזית לייצור משקאות קלים בע"מ: "לא די במסירת התפקיד לאלמוני כל עוד זה לא בוצע בפועל. לא נתמלאה חובת הזהירות המוטלת עליך על-ידי אלמוני נמצא, שאתה הפרת את חובתך" תא"מ 14274-04-13 החנות הזולה עפולה (1990) בע"מ נ' מרדכי הנדלר: "עצם העובדה שהזהרתי אותו, הורדתי מעצמי את האחריות לעניין הנזק..." ובהמשך "...כשראיתי שלא טיפל בזה אחרי שיידעתי אותו מס' פעמיים, המשכתי בעבודה" "עצם הטענה של הנתבע כי התריע בפני מנהל הנתבעת, ולא אחת, על בעיית הפיתוח, מעידה על כך שראה בסוגיה זו...חלק מתפקידו ומחובתו". תא"מ 22637-04-16 פאולה לואיז נ' קבוץ גע"ש: "לא הוגש תעוד של עבודות הגיזום. לא הוגש נוהל עבודה. לא הוגש מיסמך כלשהוא שיש בו כדי ללמד כיצד הוחלט מהו ההקף הראוי של פעולות הגיזום, איזה בדיקות וביקורות נעשו ומהו שיקול הדעת שהופעל". דיון והכרעה אין מחלוקת בין הצדדים שהעץ קרס וכתוצאה מהקריסה הסב נזק לרכב מבוטח התובעת (ש 2,4,6, עמ' 2 לפרוטוקול) כן אין מחלוקת שהעץ נמצא במקרקעין בבעלות של בעלי הדירות בבית המשותף שהנציגות שלוחתם כשרה לחובות וזכויות לתבוע ולהיתבע .

גם מצד " הדבר מדבר בעד עצמו" וגם מצד סוג העץ ונפילת ענף אחר קודם לכן , נראה כי הכול יכלו להעריך בסיכונו הפוטנציאלי של העץ ובחרו לדחות את הקץ.

לו היה מתריע בעוצמה כמצופה ממנו גם על ידי מי שמתקשים לאסוף הכספים מדיירים, או שמתמודדים מול סרבני גיזום ותשלום, מצופה ממנו להפוך את ידע המומחיות להקטנת סיכונים וסכנות .

...

בהתאם להסכמת הצדדים כאמור בפרוטוקול הדיון ולסמכותי לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, בכל הנוגע לתובעת והנתבעת , ולאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועיינתי במובא בפניי, ולנוכח, גרסאות הצדדים, הסתברות במאזן בדין האזרחי, היבטים ראייתיים, ובהתייחס לגישתם המכובדת של הצדדים לסיום המחלוקת ובמכלול הטענות והשיקולים, אני קובע כי לסילוק סופי ומוחלט של המחלוקות שבין התובעת " כלל חברה לביטוח בע"מ" לנתבעת נציגות הבית המשותף ומעבר לכל ששולם עד כה, תשלם נציגות הבית המשותף ( דהיינו בעלי הדירות) לתובעת סך כולל הוצאות ושכ"ט עו"ד של 36,000 ש"ח. הסכום ישולם ב 36 תשלומים שווים ורצופים בסך של 1,000 ש"ח כל תשלום, החל מ 10.2.22 ובכל 10 בחודש העוקב.

פסק דין משלים- הודעת צד ג' לעניין הודעת צד ג' הגעתי למסקנה כי דין ההודעה להתקבל בחלקה ומתוך הסכום בו חויבה הנתבעת ישלם צד ג' לנתבעת סך של 7,200 ₪ וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד לנתבעת בסך כולל של 2,772 ₪ התשלום הכולל ישולם באותם 36 תשלומים בסך של 277 ₪ כל תשלום החל מ10.2.22 ובכל 10 בחודש העוקב .

הדין כמצוות סדר הדין ינומק חלק זה בתמצית : לא נאריך בעקרונות הרשלנות בדין הנזיקי האחריות של בעלי המקרקעין , היבטים באומד דעת הצדדים בהיבט החוזי והתנהלות הצדדים , כמו גם עקרונות האשם התורם בדין הנזיקי והחוזי כדי להביא לתוצאה של קביעת אשם תורם בסכום שקבעתי לגנן הייעודי, אלא שראשית ובאין מנוס עליי מעט להבהיר גם האחריות של הנציגות ביחסי הצדדים כדי קביעת האשם התורם גם אם הקטן יחסית של צד ג' .

הגעתי למסקנה כי גם לנהגת רכב מבוטח התובעת אשם תורם וגם לצד ג' אשם תורם כשהנתבעת היא האחראית העיקרית – דהיינו כלל בעלי הדירות : אין מחלוקת שקיים גנן נוסף לבניין אך הגנן צד ג' מטפל בעצים ואינו מגיע תדיר.