נפילת עץ על רכב במדרכה

עקרי הדין : הרשות המוניציפלית ככלל, היא לא רק בעלת העצים הנטועים במדרכה בצידי הרחובות או במרכזם בתחומה בשטחי הציבור, אלא יש לה חובה מכוח פקודת העיריות לנקוט באמצעים להסרת כל מיטרד או למניעתו, ולהסיר כל מפגע או ביצוע כל פעולה לבדיקתו או מניעתו של נזק בסבירות .

בע"א 2661-06-12 כלל חברה לביטוח בע"מ נ. מועצה מקומית פרדס חנה כרכור ( ערעור על פסק דינו של כב' השופט עמית, בתא (חי) 1108/01 נפומניאשיץ ורה נ. עריית חיפה ) , נקבע כי לאחר הרמת הנטל הראשוני עובר הנטל לכתפי הרשות המקומית להוכיח, כי היא מילאה חובתה כבעלים ומחזיקה של המקרקעין מכח "חזקת האחריות". לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובעדויות לפניי החלטתי לקבל את התביעה, וזאת מהטעמים הבאים : התובע טוען כי כחודשיים לפני נפילת העץ על רכבו בוצעו עבודות בכביש והעיריה לא דאגה לערוך בדיקת עצים לאחר סיום העבודות .

המדינה או הרשות המוניציפלית חייבות לבחון היטב כיצד למנוע ניזקי עצים צופי פני אסון בנפילתם בגובהם ועוצמתם, במיוחד באיזורי בנייה ותשתית או ביצוע עבודות עפר תחתיות , ולדוגמא יש לצפות נפילת עץ ליד חפירות הרכבת הקלה או ביצוע עבודות תשתית נרחבות שאינן שיחרור סתימה, ולכן יש לבצע בדיקה והערכת סיכון אגרונומי .

...

בע"א 2661-06-12 כלל חברה לביטוח בע"מ נ. מועצה מקומית פרדס חנה כרכור ( ערעור על פסק דינו של כב' השופט עמית, בתא (חי) 1108/01 נפומניאשיץ ורה נ. עיריית חיפה ) , נקבע כי לאחר הרמת הנטל הראשוני עובר הנטל לכתפי הרשות המקומית להוכיח, כי היא מילאה חובתה כבעלים ומחזיקה של המקרקעין מכח "חזקת האחריות". לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובעדויות לפניי החלטתי לקבל את התביעה, וזאת מהטעמים הבאים : התובע טוען כי כחודשיים לפני נפילת העץ על רכבו בוצעו עבודות בכביש והעיריה לא דאגה לערוך בדיקת עצים לאחר סיום העבודות .

סמיכות המועדים מחזקת המסקנה בדין הנזיקי והמוניציפאלי .

לאור האמור הריני מורה כדלקמן : · הנתבעת תשלם לתובע סכום של 16,895 ₪ בצירוף ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה ועד מועד פסק הדין .

· נוסף לאמור תשלם הנתבעת לתובע הוצאות משפט המשקפות את סוג ההליך ומנגד את סכום פסק הדין ומכלול השיקולים הרלוונטיים בסך של 1,500 ₪ .

לפי עדותו של מר חזן, שלושה שבועות לפני הארוע נפל עץ אחר באותו רחוב על רכב אחר שחנה בצד המדרכה ברחוב, והעירייה הגיעה למקום ופינתה את העץ (ראו: עמ' 1 לפרוטוקול, שורות 29-30).

...

טענה זו אין בידי לקבלה.

למותר לציין, כי הנתבעת לא סתרה את גובה העלות לתיקון הנזק הנ"ל. מכל המקובץ, אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובע את הסך של 5,530 ₪, בתוספת סך של 300 ₪ בגין הוצאות משפט.

אני לא היחיד שחניתי שם. זה צמוד למספרה שלי, אני מכיר את המדרכה משני הצדדים והכל.

בעניינינו מצאתי לעיל כי הנכס המזיק הנו משטח עץ שנפל על רכב התובעת מבניין שהיה בשליטת הנתבעת עקב עבודות הבניה.

...

סיכומו של דבר, שהנתבעת לא הביאה אף עד או ראיה אחרת מטעמה ועל כן המסקנה היא שהנתבעת לא עמדה בנטל להוכיח כי לא התרשלה, ומכאן אחריותה לפי כלל הדבר מדבר בעד עצמו.

לאור מכלול האמור, דין התביעה להתקבל.

אני מחייב את הנתבעת בתשלום 26,001 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה ובתוספת אגרת משפט כפי ששולמה, שכר עדות ככל שנפסק ושכ"ט עו"ד בשיעור 5000 ₪ .

הוא לא ראה מישהו מטפל בעצים ובצמחייה שם. הוא ראה את נציגי הערייה מבצעים עבודות גיזום בעשביה ליד המדרכות שם. לא קיימת נציגות של בעלי העסקים במיתחם וכמתעוררת בעיה במערכת הביוב או בעיניין אחר במיתחם, הם מתארגנים לפיתרון אותה בעיה.

במקרה דומה למקרה שלפנינו, (נפילת עץ על רכב – אם כי נוסע) דן בית המשפט המחוזי (חיפה) בפסק דין שניתן בע"א 2661-06-12 ‏ כלל חברה לביטוח בע"מ נ' מועצה מקומית פרדס חנה-כרכור" (30/01/13).בית המשפט המחוזי הגיע למסקנה כי הכלל של "הדבר מדבר בעד עצמו", אינו חל וכי יש לבחון האם הוכיחה התובעת טענתה כי הנתבעת התרשלה ומשכך חובתה לשפות את התובעת בגין נזקיה.

...

תמצית טענות הנתבעת 1 יש לדחות את התביעה נגדה משני טעמים עיקריים: ראשית, העץ לא ניטע על ידה, המדובר בעץ פרטי שנפל במקרקעין פרטיים.

תמצית טענות הנתבעת 2 והנתבע 8 בכתבי ההגנה שהגישו הנתבעת 2 והנתבע 8 נטען כי יש לדחות את התביעה, בין היתר מהנימוקים להלן: היעדר יריבות משפטית עם התובעת, היעדר עילת תביעה נגדם והיעדר התרשלות מצדם.

התוצאה היא כי בהיעדר ראייה לא הוכיחה התובעת כי הופרה חובת זהירות קונקרטית ע"י הנתבעים או מי מהם.

לסיכום, התובעת לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח שהאירוע הנזיקי נפילת העץ קרתה עקב רשלנותם של הנתבעים או מי מהם.

סוף דבר אני מורה על דחיית התביעה ואני מחייב את התובעת לשלם בתוך 30 ימים הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 6,000 ₪ לכל אחד מהנתבעים 1,2,8 .

האם נפילת עץ על רכב נוסע, אשר גרמה לפציעת נהגת הרכב, מהוה תאונת דרכים כהגדרתה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה – 1975 (להלן- חוק הפלת"ד) ? הצדדים הסכימו כי העובדות המפורטות בתצהיר התובעת מיום 21.8.17 באשר לארוע התאונה הן העובדות המתארות את התאונה כהוייתה וכי יסכמו טענותיהם באשר לסיווג התאונה על בסיס עובדות אלו.

נזק הגוף שניגרם, בכל אותם מקרים, נופל למסגרת השמוש של הרכב למטרות תחבורה" (הדגשה שלי – צ.ו) ועוד הודגש באותו עניין – "אין להבחין בין עץ הנופל על נוסעי מכונית ופוגע בהם לבין גשר כבישים המתמוטט עליהם ופוגע בהם. קירבתו של גשר הכבישים שקרס לסכוני התעבורה אינה פחותה מזו של העץ שניטע בצידי הדרך" אלא שב"כ המלומד של מנורה ביקש לאבחן בין אותם עצים הנזכרים בעיניין יוניאן ובעניין גשר שפירים לבין עניין דנן, תוך שהוא טוען כי אין דינם של עצים הנטועים בצד הדרך, כחלק ממתווה הדרך, לבין עץ הנטוע וגדל בחצר פרטית ולא על המדרכה שבצדי הדרך.

...

עוד הבהיר כב' המשנה לנשיאה כי לשאלה מתי הופך רכב מ"זירה" ל"מלכודת" עשויה להיות חשיבות "למשל לשאלה אם העובדה שמדובר בחלל סגור או ברכב הנמצא בתנועה תרמה באופן רלבנטי וממשי לקרות הנזק". מתוך שכך מצאנו את דבריו הבאים של כב' הש' וינוגרד בעניין תא (ירושלים) 9261-09 - אילנה גבאי נ' הראל חב' לביטוח בעמ, (2011) - "המסקנה מדברים אלה, המושתתים כולם על הלכות מחייבות שיצאו מבית מדרשו של בית המשפט העליון, היא כי גם פגיעה מסיכון הנובע מעבודות המתבצעות בסביבת הדרך, ובפרט פגיעה המתרחשת עקב הימצאות אדם בחלל סגור המקשה על ההימלטות מהנפגע, יכולה להחשב כמקימה את דרישת הקשר הסיבתי המשפטי המגולם במילה "עקב" שבהגדרת תאונת דרכים.

הוכח גם כי לא ניתן היה לחלץ את התובעת מרכבה פרק זמן ממושך עד להגעת הגורמים המקצועיים מחברת החשמל לצורך ניתוק זרם החשמל וחילוצה של התובעת בבִּטחה, ולעניין זה די שאומר כי לעניין זה שוכנעתי מעדותו של רב רשף בן משה כי עסקינן במערכת חוטי חשמל עירונית ולא פרטית (עמ' 14 ש' 18-20 וש' 22-26 לפר'), צירופן של נסיבות אלו מוביל לאירוע שעיקרו התרחשות על פני מערכת הכבישים במסגרתה של המערכת התעבורתית, עניין שיש בו להביאו, כאמור, לכלל גדרו של אירוע שהתרחש "עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה". על כל הדברים שאמרנו עד כאן דומה כי ניתן להוסיף, ובנסיבות הנדון - הרבה מעבר לנחוץ, את הפסיקה הענפה המלמדת כי שעה שבפני בית המשפט לא מצוי פיתרון ברור וחד משמעי להגדרת האירוע, יועדף האירוע מקנה הפיצוי (הלכת שולמן ודנ"א בראשי בפיסקה 8).

סוף דבר מצאתי כי ארוע התאונה נושא התביעה הוא "תאונת דרכים" כהגדרת דיבור זה בחוק הפלת"ד, לפיכך התביעה כנגד הנתבעים 2-4 וכנגד צד ג' נידחת.