נפילת עלים למרפסת מגינת גג: תביעת נזיקין בגין נפילת עלים

התביעה הראשונה (אף כי לא מבחינת מועד הגשתה - 14274-04-13) הנה תביעה כספית ונזיקית, שעניינה נזקים שנגרמו לבית שבבעלות התובעת כתוצאה מעבודות גינון לקויות שבוצעו ע"י הנתבע (להלן: התביעה הראשונה).

עבודות הגינון נועדו להקמת גינה מסביב לחלקו האחורי של הבית ובסמוך למרפסת הסלון.

מנהל התובעת העיד בנקודה זו כי הנתבע "נשכר לעשות עבודות דשא שגובלות עם קו האפס של הבית ולא נשכר לעשות עבודות דשא על הגג. גנן שבא לשתול דשא יודע לעשות את ההכנות לפני" (עמ' 12 ש' 27-29).

בטרם אדרש להשתלשלות העניינים, אציין כי בין הצדדים נפלה מחלוקת בכל הנוגע למשקלו את המוצג נ/1, שהנו דף מידע מתוך מאגר נתוני השרות המטאורולוגי לגבי כמות הגשם שירדה בחודשים נובמבר דצמבר 2012 בתחנת "עפולה ניר העמק". מיסמך זה מלמד לכאורה, כי בחודש נובמבר ירד גשם בכמות גדולה, וכי ביום 1.12.12 לא ירד גשם כלל.

תמצית השתלשלות העניינים מתוארת בכתב התביעה ובהתנגדות לבצוע השטר על ידי כהן כדלקמן: לאחר ביצוע עבודת הגינון, נוכח כהן כי הדשא גבוה מהמרפסת והעיר על כך לנתבע.

...

שנית, סבורני כי ככל שהיה מקום לבקש להסתמך עליו, שאז היה על הנתבע להגישו באמצעות תעודת עובד ציבור.

על יסוד כל האמור לעיל, לא הוכח לי כי הנזקים בנכס קשורים במחדלי הנתבע.

לסיכום, התביעות שתיהן נדחות.

על פי מדידה שערך המודד דרור בן נתן ומשקפת את מצב המקרקעין נכון ליום 19/7/2010, מחולק השטח מושא התביעה ל-3 יחידות מגורים: 1) יחידת מס' 1 היא היחידה העיקרית בשטח של 115 מ"ר והיא משתרעת בצמוד לגבולות החלקה בצד מזרח, דרום ומערב.

כן נוכחו כי הנתבעים פרצו את גבולות החלקה ובנו אל תוך רשות הרבים, וכן כי ניבנתה יחידת דיור נוספת על הגג.

טענה זו לא נסתרה, ואין זה משנה מה הסיבה בגינה הוסף שמו של יוסף לחוזה השכירות.

תנאי שני – "נזק ניכר" תנאי זה פורש בפסיקה שלא על פי מובנו המקובל בדיני הנזיקין [""נזק" – אבדן חיים, אבדן נכס, נוחות, רווחה גופנית או שם-טוב, או חיסור מהם, וכל אבדן או חיסור כיוצאים באלה" – סעיף 2 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]) כי אם וכמתבקש כנזק "שנעשה בו שינוי רב- כמות או רב-איכות הנראה לעין ומוריד את ערכו" [ע"א 116/66 חלקה 62 גוש 6946 בע"מ נ' זמל, פ"ד כ(4) 226, וכן "סוגיות בדיני הגנת הדייר" לעיל עמוד 89].

מכל מקום, בכל הנוגע לסיפוחם למושכר של המרפסת ברח' ברנט, והסככה לכיוון חלקה 72 מדובר בהפרה של סע' 6 לחוזי השכירות האומר: "בכפיפות לאמור בסע' 3 לחוזה זה (סע' הכולל איסור כללי לבצוע שינויים במושכר. י"ק) מתחייב השוכר לא לשנות את מבנה המושכר באיזה אופן שהוא וכן לא להוסיף לו כל מבנה בלי קבלת רשות בכתב מאת המשכיר..." סע' 10 של חוזי השכירות קובע כי הפרת תנאי מתנאי החוזה תזכה את המשכיר לתבוע את פינוי המושכר.

...

טענת הנתבע בדבר אי ידיעת קרוא וכתוב (כהסבר לכך שלא ידע כלל על הגבלת מטרת השכירות בחלק מהחוזים) נטענה בלשון רפה, ואיני מקבלה.

על יסוד כל האמור לעיל אני מורה לנתבעים לפנות את המקרקעין ולמסור את החזקה בהם לתובעת כשהמקרקעין פנויים מכל אדם וריקים מכל חפץ ששייך לנתבעים.

צו הפינוי לא יבוצע אם יעמדו הנתבעים בכל התנאים הבאים: הנתבעים ישלמו לתובעת סך של 65,000 ₪ - כולל הוצאות משפט עד ליום 25/10/2013.

אם לא יעמדו הנתבעים בתנאים שנקבעו כתנאי למתן סעד מן הצדק, וצו הפינוי ייכנס לתוקף, כי אז בנוסף לפינוי המקרקעין ישלמו הנתבעים לתובעת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 25,000 ₪.

סעיף 38 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], קובע כי: "בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה שהנזק נגרם על ידי דבר מסוכן, למעט אש או חיה, או על ידי שנמלט דבר העלול לגרום נזק בהימלטו, וכי הנתבע היה בעלו של הדבר או ממונה עליו או תופש הנכס שמתוכו נימלט הדבר – על הנתבע הראיה שלא היתה לגבי הדבר המסוכן או הנמלט התרשלות שיחוב עליה". כאמור, מים, הנם בגדר "דבר נימלט", העלול לגרום נזק בהימלטו.

בנסיבות העניין, חל הכלל בדבר העברת נטל הראיה כך שעל הנתבעים, כבעל השליטה בנכס ממנו נמלטו המים, חובת הראיה להוכיח כי לא התרשלו בתחזוקת דירתם לרבות בשוחת הביוב ואיטום המרפסת (ראה לעניין זה; ע"א 302/67 חברת מפ"י בע"מ נ. אשכנזי, פ"ד כ"ב (1)211 (1968), וע"א 241/89 ישראליפט (שירותים) בע"מ נ. רחל ואח', פ"ד מט (1) 45 (1995)).

לצד עדותה העיד בנה לעניין זה, באומרו: "ת: המצב של הדירה מאוד מאוד גרוע. בשפה עדינה יש לנו ריח של הביוב בכל הבית, נאלצנו לצאת מהבית לבלית ברירה גם בשביל הבריאות של אימא וגם בשביל הבריאות של הילדים שלי. המצב מחמיר יום אחרי יום. מבחינת חוות דעת, מה שהיה... הייתי אתמול בבית והקירות מתחילות להיתפורר כל הגג והמצב מתחיל להיות קטסטרופאלי. המצב לא טוב בשבילי וגם לא בשביל השכן .זה עקד ישן שבנוי מאבני גיר מאוד עדינים, כל העניין של המים זה אוטוטו הגג עומד ליפול לרצפה. המצב נהיה מאוד מאוד גרוע" (עמ' 15 ש' 9 עד 14).

...

על כל פנים, סבורני כי יש מקום לאמוד את שיעור הנזק רק כל עוד ישנה נקודת אחיזה מינימלית, ולוּ בדל ראיה, עליה יכול בית המשפט להישען בהערכתו".

משכך, הנני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת, שכ"ט עו"ד בסכום של -.

סוף דבר לאור המקובץ לעיל, אני מחייב את הנתבעים 2 עד 7, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת פיצוי בסך 25,000 ₪, וכן הוצאות משפט בסך -.

לפיכך טוענת התובעת כי קמה תחולה לכלל בענין "הדבר מדבר בעדו" כמשמעו בסעיף 41 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש].

בכתב התביעה טענה התובעת כי נפגעה מ"לוחות עץ אשר נפלו ו/או הושלכו מאחת הקומות של הבנין ו/או מגג הבנין" (סעיף 4 לכתב התביעה).

היא אומנם לא ראתה מי זרק את הקרשים (עמ' 12 לפרוטוקול, שורות 1-4), אולם היא סבורה כי מדובר בפועלים שהיו בקומה הראשונה של הבנין (עמ' 10 לפרוטוקול, שורות 24-25; עמ' 11 לפרוטוקול, שורות 16-17; מדובר במרפסת קומה הראשונה המצויה כאמור בגובה של כ-2 קומות מעל פני הקרקע, כפי שסימנה התובעת ב-נ/2-עמ' 11 לפרוטוקול, שורות 2-3).

...

הנתבעים הגישו נתונים שהופקו על ידי השירות המטאורולוגי בירושלים, תעודת עובד ציבור מטעם השירות המטאורולוגי, ובסופו של דבר אף חוות דעת מטעמו של מר אבנר פורשפן מהשירות המטאורולוגי.

סוף דבר 28.

לנוכח כל האמור לעיל הגעתי לכלל מסקנה לפיה לא עלה בידי התובעת להוכיח במאזן ההסתברויות הנידרש במשפט האזרחי שהחפץ ממנו נפגעה נפל מהבנין שברחוב יפו 60.

ממילא לא עלה בידה להוכיח שלנתבעים אחריות כלשהיא לנזק שניגרם לה. לפיכך דין התביעה להדחות.