מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

נפילת עובדת ניקיון מחלון בית ספר ללא ציוד בטיחותי

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום בית שאן נפסק כדקלמן:

לפניי תביעה לפיצויים בגין ניזקי גוף שנגרמו לתובע, יליד 06/12/1960, עקב תאונת עבודה מיום 18/12/2012 שאירעה לו עת שעבד בשורות הנתבעת 1 בניקיון מקלטים ונפגע כתוצאה מנפילה מפתח יציאת חרום שבאחד המקלטים ונפגע בעיקר בכתף שמאל (להלן: "התאונה").
על המעביד לספק הדרכה על שיטות העבודה, להזהיר מפני הסיכונים הכרוכים בבצוע העבודה, לספק ציוד וכלי עבודה תקינים ובטוחים ולהדריך עובדיו כיצד להשתמש בהם [עניין שירזיאן, בעמ' 229ד' – 230א', עניין אסותא, פסקה 9].
בחינת קיומה של חובת זהירות קונקרטית נעשית על־פי מבחן הצפיות שלפיו יש לבחון האם בנסיבות הספציפיות יכול וצריך היה אדם סביר לצפות את היתרחשות הנזק [ע"א 1786/10 פלוני נ' בית ספר אורים (27/02/2012), פסקה 11; עניין אסותא הנ"ל, פסקה 10; ע"א 878/06 דב טרויהפט נ' דוד עטיה (04/01/2009), פסקה 33; וכן רע"א 2063/16 הרב יהודה גליק נ' משטרת ישראל (19/01/2017), פסקה 32], כאשר "הכלל הוא שבמקום שהנזק צפוי מבחינה פיזית, חובה לצפותו מבחינה נורמאטיבית, אלא אם קיימים שיקולים מיוחדים של מדיניות משפטית המצדיקים צימצום החובה או שלילתה" [ע"א 7130/01 סולל בונה בנין ותשתית בע"מ נ' יגאל תנעמי, פ"ד נח(1) 1 (2003), בעמ' 17 ו' – ז'].
באשר לטענת הנתבעות המתבססת על חוות דעת המהנדס דוד, כי אין מדובר בעבודה בגובה כיוון שסף פתח החלון התחתון נמצא בגובה של 1.90 מ' מרצפת המקלט, בעוד שסעיף 50 לפקודת הבטיחות בעבודה, [נוסח חדש], התש"ל-1970, שכותרתו "הגנה מפני נפילה", מדבר על נפילה מגובה העולה על שני מטרים [זוהי גם הגדרת "עבודה בגובה" בתקנה 1 לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה), התשס"ז-2007], הרי כבר נפסק כי "אומנם הסעיף מדבר על סכנה של עמידה על גובה שמעל לשני מטרים, אולם גם כאשר מדובר בגובה נמוך יותר (...) ויש סיכון בשל שיטת העבודה כי העובד יפול ויפגע, הרי יש לנקוט בשיטות עבודה שימנעו זאת ואף בהספקת כלים מיוחדים שימנעו את הסכנה" [ע"א (מחוזי חי') 676-08 סופרגז- חברה ישראלית להפצת גז בע"מ נ' עיסמעיל סמיח (19.07.2010), פסקה 19].
...
סיכום ומסקנות יוצא אפוא, כי נזקיו של התובע מגיעים כדי סך של- 262,500 ₪ על פי המפורט לעיל.
אשר על כן, ועל יסוד האמור לעיל, אני מקבל את התביעה כנגד הנתבעות ומחייב אותן, ביחד ולחוד, לשלם לתובע את הסך של- 27,125 ₪.
בנוסף, אני מחייב את הנתבעות, ביחד ולחוד, לשלם לתובע שכ"ט עו"ד בסך של – 6,500 ₪ (כולל מע"מ), וכן הוצאות משפט בסכום כולל של- 4,000 ₪.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 1999 בעליון נפסק כדקלמן:

הפגיעה נגרמה על-ידי דלת מקלט שנפלה על התובעת בעת שרצתה להכנס לנקות את המקלט, הנמצא בבית הספר בקרית מוצקין שבשליטת ובאחריות הנתבעת, עירית קרית מוצקין.
מסקנה זו נקבעה על-ידי השופט המלומד, חרף קביעותיו כי "הסורקים" שהיו אמורים על פי ההוראות המחייבות (ראו בין היתר תקנות שעת חרום (אבטחת מוסדות חינוך) תשל"ד1974-) לסרוק כל בוקר את השטח, לא עשו כן; לא ביום ראשון (29.10.87) ולא ביום שני (30.10.87) וכי גם השומר ג'ורג' איטן או בתו שאמורים היו להיות על משמרתם במקום בימי שישי ושבת, עקב פריצות שהיו קודם לכן בבית הספר, לא היו שם. מדובר בפריצות קודמות בהן נישברו חלונות וגם נגנב ציוד מהמקלט וזאת החל מאוקטובר 1987.
בעירעור קבע בית משפט המחוזי כי מאחר שסידורי הבטיחות לא היו תקינים, חלה על הנתבעת אחריות לגבי פגיעתה של התובעת וכי מעשי הגניבה אינם מהוים גורם זר מיתערב המשחרר את הנתבעת מאחריותה.
אין מחלוקת, כי היתה התרשלות מצד המערערת או מצד עובדיה, בכך שמשך יומיים קודם התאונה לא נעשו על ידי שומר אשר הועסק על ידי המערערת סריקות בשטח בית הספר.
...
מכאן שבית המשפט גם לא התייחס לשאלה אם הסורקים היו יכולים להבחין במוט ובצירים, חרף המסקנה המתבקשת שהיתה צריכה להיות אצלם ערנות מיוחדת בשל העובדה שהיה קיים, קודם לכן, גל של פריצות בבית הספר שבגינן הועמד על המשמר שומר מיוחד למניעת פריצות וגניבות, בנוסף לסורקים.
בהתחשב בכל האמור לעיל נראה לי בברור כי הנתבעת אחראית לתאונה ולנזק שנגרם לתובעת.
כאמור, אני מצטרף למסקנה בדבר דחיית הערעור.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2006 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

באותו מעמד לא ספרה התובעת לחברה ולספרנית כיצד נפלה.
סעיפים אלו דנים באמצעי גישה בטוחים לכל מקום שאדם צריך לעבוד בו ובין היתר בהתייחס למעברים בחדרי העבודה ללא הפרעה של חמרים, חפצים, ציוד או כלים;וכן המקום שבו מבצע העובד את עבודתו יותקן ויקויים במצב בטוח.
מעביד סביר לא אמור לצפות ברמה הנורמטיבית כי עובדת נקיון העובדת במסדרון רחב ידיים, כשהוא ריק מאדם, ויודעת מזה 5 שנים על קיומו של מטף תלוי על הקיר, תתקרב לקיר באזור המטף, באופן שכתף אחת שלה נכנסת מתחת לו, ובתנועת כתף תרים את המטף, וזה ישתחרר מאחיזתו ויפול עליה.
וראה שם דברי כב' השופט אור, עמ' 170 – " הזזת שולחן או כסא הנה מפעולות היום היום, שאינן טומנות בחובן סיכונים מיוחדים, ולא היה על מנהל בית הספר לנקוט צעדי זהירות מיוחדים, כולל הנהגת שיטות עבודה מיוחדות, לצורך ביצוע עבודות אלה." כך נקבע למשל כי אין אחריות למעביד במקרה בו החליק עובד על בוץ במהלך עבודתו וניזוק – ראה ע.א. 371/90 סובחי נ. רכבת ישראל מז 3 עמ 345 "גם אם אמרנו כי סובחי נפגע באשר החליק על בוץ, לא נוכל להוסיף ולומר כי סכנת החלקה על בוץ-בהקשר ענייננו-הייתה סכנה בלתי רגילה שהמדינה חבה בגינה חובה כלפי סובחי. כל קטן יידע כי ערבוב מים בעפר יוצר בוץ, וכי על בוץ מחליקים. לטענת סובחי כי לא הזהירו אותו מפני הבוץ, נשיב, כי הכול יודעים שעל בוץ מחליקים, וחזקה על סובחי שאף הוא ידע זאת. נזכור כי סובחי עבד כפועל מסילאי כשש שנים, ובוודאי ידע על כל סכנות "רגילות" מסוג זה הכרוכות בעבודתו.
(2) ת.א (חיפה) 770/99 האדר נ. דדון ואח' פסק דין מיום 6.10.05, אתר נבו,-שם נפגע עובד שעמד על סולם בגובה של 2-2.5 מ' וליטש בדיסק חשמלי משטח מוזאיקה בין שני חלונות.
שם התייחס בית המשפט לצורך על הקפדת יתר על יציבותו ותקינותו של הסולם בשל דרישת תקנות הבטיחות בעבודה והשתמש כנקודת מוצא לקיומה של רשלנות בהפרת החובה הסטטוטורית, וכן קבע שלא התקיימה חובת זהירות היתר בשל נפילה מגובה.
...
לאחר שהתיק התפרש להודעות לצדדים שלישיים, לצדדים רביעיים, לצדדים חמישיים, כאשר עלתה חוסר בהירות מיהם הגופים הרלוונטים, החלטתי על מנת לקדם את הדיון, להפריד את הדיון במישור היחסים תובעת-נתבעת, ממסכת היחסים עם היחסים השלישיים והאחרים.
לסיכום 6.1 התביעה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2008 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

לטענת התובעת, היא נפלה ביום 5.9.03, עת עסקה בניקוי חלונות בבית ספר תיכון מקיף דתי לוד, כעובדת של איגוד ערים לחינוך על יסודי רמלה-לוד.
התובעת טוענת עוד כי הנתבע ניהל ואפשר שגרת עבודה מסוכנת והרת אסון ובכלל זה לא סיפק סולם או פיגום או ציוד בטיחותי אחר לעבודתה, לא הזהירה מפני סכנה אפשרית, לא הדריך ולא פיקח על העבודה כראוי, הטיל עליה משימות מסוכנות ללא ציוד מגן, פעל בניגוד לכל דין ושלא בהתאם להנחיות המחייבות של משרד החינוך, לרבות חוזרי מנכ"ל שונים, יצר לחץ ועומס יתר בעבודה תוך סיכון בריאות העובדים בכלל והתובעת בפרט, לא נהג כמצופה ממפעיל בית ספר או עובדי ניקיון או מחזיק מקרקעין סביר.
...
העובדה ששלושתם טענו כן, תומכת במסקנה שלא היו סורגים וככל שהנתבעים טוענים אחרת וסבורים כי יש נפקות לעניין זה, היה עליהם להתכבד ולהביא עדויות נגדיות.
לא שוכנעתי כלל כי התובעת לא הייתה יכולה להמשיך בעבודה, חרף מגבלתה ולו במשרה בהקף חלקי.
הנתבעים ישלמו אפוא לתובעת סך של 36,500 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו