נפילת מנקה מדרגות: תביעת פיצויים

תביעה לפיצויים בגין ניזקי גוף שנגרמו לתובעת עקב נפילתה במקום עבודתה שבעקבותיה נגרם לה שבר בכף רגל.

במהלך חקירתה הנגדית עומתה התובעת עם דברים שציינה בטופס התביעה לקביעת דרגת נכות שהגישה למוסד לבטוח לאומי – נספח מס' 46 למוצגי הנתבעת, שם היא ציינה כי היא החליקה על פלטת מתכת ממוסמרת לרצפה "...מיד אחזתי במעקה שלימיני ומאותו הרגע רגלי התעקמה על פלטת המתכת והרגשתי קליק...."; וכן לדברים שצוינו בטופס הבקשה למתן טפול רפואי לנפגע עבודה – נספח 49 למוצגי הנתבעת, שם ציינה התובעת "כאשר עליתי במדריגות לגלריה הסתובבתי לכיוון השולחן מעדתי, הרגל התעקמה ושמעתי קליק לכיוון כף הרגל". במסגרת התייחסותה למסמכים אלה מסרה התובעת במהלך חקירתה הנגדית כי לא חשבה שהיא צריכה לציין שהיתה רטיבות במקום, וכי לא היא שרשמה את הדברים בטופס הבקשה למתן טפול רפואי לנפגע עבודה, אלא גב' אלטרץ (ראו: עמ' 4 לפרוטוקול, ש' 13 – 33).

גירסתה של התובעת מצאה חזוק בעדותו של העד מטעם הנתבעת, מר עומר חויס, שבמהלכה הוא ציין (עמ' 11 לפרוטוקול, ש' 27 – 29; עמ' 12, ש' 4 – 6): "ת. תראה משהו, המקום הזה תמיד צפוף באנשים. תמיד. מקום מלא לקוחות. יכול להיות שהיה אחד מנקה את המדריגות, רטוב, יכול להיות שנפל משהו, אתה לא יכול להחליט המקום הזה, הוא צפוף באנשים, הרבה, כל הזמן, כל דקה, כל רגע.

...

" בנסיבות אלה, סבורני שהתובעת הוכיחה, מעבר למאזן ההסתברויות, כי היא החליקה עקב רטיבות שהיתה במקום בעת שעבדה במסעדה.

סוף דבר להלן , אפוא, סיכום הפיצויים: הפסדי שכר לעבר 210,900 ₪ גריעה מכושר השתכרות 418,800 ₪ הפסדי פנסיה 75,560 ₪ נזק לא ממוני 100,000 ₪ עזרת הזולת 45,000 ₪ הוצאות 10,000 ₪ 860,260 ₪ - בניכוי אשם תורם-20% (172,052)₪ 688,208 ₪ בניכוי תגמולי מל"ל (894,300)₪ (206,092)₪ יוצא, אפוא, שהתביעה נבלעת.

לפיכך התביעה נדחית.

בנסיבות העניין, אני מחייב את התובעת לשלם לנתבעת הוצאות משפט שכוללות עלות שכר המומחים שבהם נשאה הנתבעת, וכן שכר טרחת עורך דין בסך 5,000 ₪.

תביעה לפיצויים בגין ניזקי גוף שנגרמו לתובעת, ילידת שנת 1967, בשל פגיעתה בתאונה שאירעה ביום 24.4.16 במהלך עבודתה בהוסטל המופעל ע"י הנתבעת 1.

מאחר ומהגרסה בכתב התביעה משתמע לכאורה כי המים שהיו על המדריגות ואשר גרמו להחלקתה של התובעת, היו שם לאור עבודות הניקיון שהיא עצמה עשתה במקום, היא הבהירה כי התאונה אירעה לפני ששמה מים על הריצפה והתחילה לנקות וכי החליקה בזמן ש"עשתה הכנות"; היא הייתה בקומה שלישית של המבנה, פתחה את החדר שבו היו מונחים חומרי הניקוי על מנת לקחת נוזל או חומר לשטיפה, לא מצאה את חומרי הניקיון ולכן ירדה למחסן שבקומה השנייה אשר בו מאוחסן הנוזל ותוך כדי הירידה, אירעה לה התאונה (עמ' 13 לפרוטוקול ש' 26-31).

...

אומנם הרושם הכללי הוא כי התובעת אכן נפגעה במקום העבודה, אם כי אי העקביות בגרסתה בנוגע לנסיבות הפגיעה, לצד העובדה כי מדובר בעדות יחידה של בעל דין, מובילים למסקנה לפיה התובעת לא עמדה בנטל המוטל על שכמה.

סוף דבר לאור כל האמור, בשל העדר גרסה סדורה מטעם התובעת ומאחר והעדות בדבר נסיבות האירוע הינה בבחינת עדות יחידה של בעל דין שלא זכתה לתימוכין, אני קובעת כי התובעת לא הרימה את הנטל המוטל על שכמה להוכחת מסד עובדתי שיש בו כדי להביא לחיובה של הנתבעת.

אני מורה אפוא על דחיית התביעה.

מבוא לפניי תביעה לפיצויים בגין ניזקי גוף שנגרמו לתובע, לטענתו, כתוצאה מתאונת עבודה שאירעה לו ביום 03.02.2009.

         ייאמר כבר עתה, כי אין מחלוקת בין הצדדים כי במועד הנקוב לעיל, החליק התובע במהלך עבודתו, עת ניקה את מדרגות בית הספר (ראו הצהרת ב"כ הנתבעות כי הן אינן מכחישות כי התובע נפגע ביום ובמקום הנטענים בעמ' 14, ש' 13 לפרוטוקול; סעיף 11 לסיכומי הנתבעות).

       לחילופין, וככל שביהמ"ש לא יקבל עמדה זו של הנתבעות, מבוקש לדחות את התביעה על רקע העידר אחריות, שכן הנפילה אירעה עקב פזיזות וחוסר זהירות של התובע, ועל כן גם אם יימצא שבמדרגות היה מפגע (דבר המוכחש), הרי לתובע אשם תורם בשיעור מלא או משמעותי, בין היתר, מן הטעם שהכיר את המדריגות היטב וכן נוכח מצבו הבריאותי הכללי עובר לתאונה והעובדה כי סבל מסכרת לא מאוזנת ומסחרחורות חוזרות במהלך השנים ואשר חייבוהו לנהוג במשנה זהירות בעת עבודתו.

...

גם חוות הדעת של ד"ר קופלר שהגישו הנתבעות כראיה מטעמן, וכנגדה בחר התובע שלא להגיש חוות דעת מטעמו, ואשר מגוללת את ההיסטוריה הרפואית של התובע הכוללת אירועים חוזרים של סחרחורות וסוכרת בלתי מאוזנת בעברו של התובע, תומכת אף היא במסקנה כי נפילת התובע קרתה ברמת הסתברות גבוהה בשל סחרחורת ממנה סבל התובע, כפי שצוין בתעודת חדר המיון מיום האירוע.

סוף דבר נוכח המסקנה שהתקבלה ממכלול הראיות שהובאו על-ידי הצדדים, לפיה לא עלה בידי התובע להוכיח כי נפילתו התרחשה כתוצאה ממפגע במדרגות המקים חבות על כתפי הנתבעות, מתייתר הדיון בשאלות האחריות והנזק.

לפיכך ונוכח האמור לעיל, אני מורה על דחיית התביעה.

לפני תביעה לקבלת פיצויים בגין ניזקי גוף, מכוח פקודת הנזיקין [נוסח חדש].

רקע וטענות הצדדים בקיצור נמרץ: על פי כתב התביעה, ביום 11.5.2018, התובעת ביקרה את אמה, שהייתה מאושפזת במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי (להלן: בית החולים), ועם סיום הביקור, בשעה 22:00 בערך, כאשר ירדה במדריגות הכניסה/יציאה לבית החולים, היא החליקה על חומר מחליק, אשר בשילוב עם מצב המדריגות הרעועות, גרמו לנפילתה ופציעתה (להלן: התאונה).

כעולה מעדותו של מר שמריהו (ראו: מוצג נ/3), עבודת הניקיון במדריגות נשוא התביעה מתבצעת בין השעות 07:00 עד 08:00 בבוקר.

...

לאור מהות פגיעתה, השברים, הניתוחים, תקופת הטיפולים וההחלמה, שוכנעתי כי עקב התאונה התובעת נעדרה מעבודתה למשך שנה.

על כן, בראש הנזק של הפסדי שכר לעבר אני מקבלת את דרישת התובעת במלואה ופוסקת לה סך של 30,000 ₪.

לסיכום אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 74,000 ₪ בצירוף סך של 23.4% בגין שכר טרחת עו"ד ובצירוף סך של 712 ₪ בגין אגרת פתיחה.

פתח דבר עסקינן בתביעה לפיצויים בגין ניזקי גוף שנגרמו לתובע, יליד שנת 1981, בגין תאונה שאירעה במסגרת עבודתו כמהנדס ביצוע ופקוח בחברה הנתבעת, לאחר שלטענתו החליק בזמן עליה במדריגות "שהיה עליהן שמן" באתר הבניה בו עבד.

עפ"י הנטען, רשלנותה של הנתבעת, התבטאה בין היתר, בכך שאיפשרה עבודת התובע בסביבת עבודה רווית מכשולים, הפרעות וליקויי בטיחות לרבות מדרגות שעליהן כתם שמן ולא דאגה לנקות את כתם השמן אשר הווה מיטרד ומפגע בולט למשתמשי אתר העבודה בכלל ולתובע בפרט, לא סיפקה לתובע נעליים בטיחותיות או נעליים מונעות החלקה ולא גידרה את מקום עבודת התובע, המדריגות ודרך הגישה לתקרה, הגם שידעה כי קיימת סכנת נפילה.

...

מכל מקום, נוכח דחיית גרסתו של התובע אודות אירוע התאונה, ממילא נדחות טענותיו לעניין האחריות ודין התביעה להידחות.

המומחה גם הסביר מדוע הגיע למסקנה שונה מהמסקנה אליה הגיעה הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי, אשר בדקה את התובע שנתיים לפני, ובתשובות לשאלות שהופנו אליו בהקשר זה הבהיר כי בבדיקה שערך לתובע לא היתה עדות לדלדול שרירים סביב חגורת הכתפיים, מה שיכול ללמד על מידת השימוש בכתף, וכי מפרוטוקול הוועדה הרפואית של המל"ל הוא מתרשם כי התובע לא שיתף פעולה במהלך הבדיקה, ועדות לכך ניתן למצוא במלים "קיימת התנגדות שרירית ניכרת". · התובע שב לעבודתו אצל הנתבעת לאחר שלושה חודשים ממועד התאונה (עם תום התקופה של דמי פגיעה).

סוף דבר לאור המקובץ ומשדחיתי את גרסתו של התובע לעניין נסיבות אירוע התאונה, אני מורה על דחיית התביעה.