נפילת ילד בבית ספר שבר באף

ב"כ המשיב טען שלא נפל פגם בהחלטת הועדה.

אני מורה בבית ספר יסודי והילדים הקטנים לא מתביישים לשאול כל בוקר.

הוועדה עיינה בתיקה, לא קיים אף רישום על שבר לפי המסמכים וקיימים רישומים השוללים שבר באף (מחיצת האף), לעומת זאת קיימים רישומים רבים בו צויין כי קיימת סטייה של מחיצת האף לימין ותלונות על קשיים בנשימה, נזלת ועייפות כרונית עוד טרם התאונה לדוגמא 20.4.14 5.7.12, 1.6.14 וכדומה אמנם קיים דיון מדוח חדר המיון מיום התאונה על רגישות באף בלבד ולא יותר מזה וכן נקבעו לה נכות זמנית בועדה מדרג I בגין האף אולם לדעת הועדה לאור האמור מעלה הועדה קובעת שלא נותרה נכות הקשורה לתאונה הנדונה".

...

הייתי מסוגלת לשחק לרקוד לבשל לנקות מבלי להתעייף אני מורה לחנ"ג וכואב לי מאוד שמכה כזאת לכאורה "קטנה" סיבכה לי את פשטות הנשימה ואת יופי פני.

לאחר שבחנתי את טיעוני הצדדים הגעתי למסקנה שיש מקום להשיב את עניינה של המערערת אל הוועדה באותו הרכב על מנת שזו תפנה אל המסמכים לפיהם לשיטתה סבלה המערערת עוד קודם לתאונה מקשיים בנשימה, נזלת ועייפות כרונית שכן המסמכים אליהם הפנתה הוועדה אינם מציינים את האמור.

סופו של דבר – עניינה של המערערת יוחזר אל הוועדה הרפואית באותו הרכב על מנת שזו תפנה אל המסמכים לפיהם לשיטתה סבלה המערערת עוד קודם לתאונה מקשיים בנשימה, נזלת ועייפות כרונית שכן המסמכים אליהם הפנתה הוועדה אינם מציינים את האמור.

דברי הנאשם טרם גזר הדין: הנאשם מסר כי הוא אב ל-5 ילדים, עליהם הוא אחראי, חי על הבטחת הכנסה, עובד לסירוגין וכיום עובד 4 שעות ביום בעבודות ניקיון ושיפוצים.

מדיניות הענישה: מדיניות הענישה בעבירות, נעה על מינעד רחב של ענישה, כל תיק בנסיבותיו השונות: · ע"פ (מחוזי חיפה) 55104-02-13 יאסר שולי נגד מדינת ישראל - נדחה ערעור של נאשם שהורשע בעבירה של תקיפת קטין הגורמת חבלה חמורה, בכך שנגח בפניו של תלמיד בבית הספר וגרם לו שבר באף.

נסיבות ביצוע העבירה באות לידי ביטוי בעובדות כתב האישום, הנאשם זרק לעבר הקטין פ.ס מאפרה מזכוכית ממרפסת ביתו וגרם לו לחתך במצח בקוטר 3 ס"מ. יצוין כי בנס לא נגרם נזק רב יותר לקטין, נפילת מאפרה מזכוכית, על ראשו של הקטין הייתה יכולה להסתיים בתוצאות חמורות, ואף לגרימת מוות.

...

מתחם העונש ההולם: לאחר שקלול מכלול השיקולים הצריכים לעניין, נוכח חומרת נסיבות ביצוע העבירה כפי שפורטו לעיל ומידת האשם שהפגין הנאשם באירוע, אני קובע את מתחם העונש ההולם כנע בין של"צ ומאסר מותנה ועד מספר חודשי מאסר בפועל שיכול שירוצו בעבודות שירות.

על כן, סבורני כי על העונש להיות במדרג הבינוני של מתחם העונש ההולם.

לפיכך, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: חודש מאסר בעבודות שירות שירוצו בעיריית טמרה.

בתצהירו מיפרט התובע את נסיבות היתרחשות התאונה הראשונה כך שבסוף יום הלימודים, בעת ששהה בחצר בית הספר, נבעט לעברו בקבוק שבור שהיה בחצר, פגע בו וגרם לו לחתך עמוק בשוק ימין.

ראיתי אותו כבר שוכב על הריצפה, אני שתיתי מים, שמעתי צעקות, הסתובבתי וראיתי את התובע על הריצפה, היתה דלת עם שתי דלתות, אך דלת אחת סגורה, יצאו ממש הרבה ילדים ב יחד, דחיפות, והוא, לא יודע, נפלו עליו הילדים וזה מה שראיתי" [עמ' 16 שורות 10-13 לפרוטוקול] וכן - "ש. נשאלת לראשונה לגבי נסיבות הארוע ופתאום אתה אומר שדלת אחת של האולם היתה סגורה, אין על זה מילה אחת בתצהירך – מה התעוררת פיתאום להגיד את זה?

...

את הנזק הלא ממוני בגין התאונה הראשונה אני קובע בסך 18,000 ₪.

כשהלכתי לרופא הוא שלח אותי לצילום ושם ראו את הבעיה ואז הוא אמר לי ללכת להיבדק אצל מומחה ואז ידעתי שיש לי בעיה, לפני כן לא ידעתי" [עמ' 10 שורות 6-18 לפרוטוקול] בהתבסס על עדותו של התובע ועל חוות דעתו של המומחה הרפואי, ד"ר כרמל, אני קובע כי אין לנכות שנקבעה משמעות תפקודית ממשית אלא בשוליים ועל כן אין מקום לערוך חישוב הפסדי השתכרות על בסי הנכות אלא באופן גלובאלי.

על נתבעת 2 לפצות את התובע בגין נזקיו כתוצאה מתאונה זו. התוצאה התוצאה היא כי התביעה מתקבלת.

הנאשם מתאר את עצמו כקורבן לאלימות תמידית מצד ילדי השכנים, בעיקר במסגרת בית הספר; הנאשם למד 11 שנות לימוד.

הנאשם הודה בפני קצינת המבחן ברוב העובדות המיוחסות לו; יחד עם זאת, בעבירות כלפי השוטר ומתלונן נוסף, טען כי הוא זה שנפל קורבן לאלימות מצידם ולכן הגיב באלימות; באשר לעבירות הנשק, טען, כי מצא את הנשק והתחמושת ורצה למסרם למשטרה.

ביום 20.9.08, בהיותו בן 16 ושלושה חודשים, תקף הנאשם צעיר אחר שעבר ליד ביתו באמצעות מוט עץ; הוא הכה אותו בפניו וברגלו וגרם לו לשבר באף ולפצעים בפניו וברגלו.

...

עדות למגמת ההחמרה בענישה בעבירות נשק ניתן למצוא גם בערעורים של המדינה על גזרי הדין של מורשעים נוספים שהורשעו עקב פעילות הסוכן שפעל בעניינינו, ועונשם הוחמר בבית משפט זה..

העונש אשר מוטל בסופו של דבר על הנאשם אינו אלא תוצאה משוקללת של שיקולי הענישה השונים שיש להביאם בחשבון (ע"פ 212/79 פלוני נ' מדינת ישראל).

בנסיבותיו הקונקרטיות של מקרה דנן, ובהנתן נסיבותיו האישיות החריגות של הנאשם, החלטתי שלא למצות עמו את הדין; לאחר ששקלתי את השיקולים לקולא ולחומרה, הנני להרשיע את הנאשם בעבירות אשר יוחסו לו בשני כתבי האישום שהוגשו נגדו בבית המשפט לנוער בנצרת ולגזור עליו (בגין שלושת כתבי האישום) את העונשים שלהלן: 12 חודשי מאסר בפועל החל מיום מעצרו (17.9.11).

הנאשם מתאר את עצמו כקורבן לאלימות תמידית מצד ילדי השכנים, בעיקר במסגרת בית הספר; הנאשם למד 11 שנות לימוד.

הנאשם הודה בפני קצינת המבחן ברוב העובדות המיוחסות לו; יחד עם זאת, בעבירות כלפי השוטר ומתלונן נוסף, טען כי הוא זה שנפל קורבן לאלימות מצדם ולכן הגיב באלימות; באשר לעבירות הנשק, טען, כי מצא את הנשק והתחמושת ורצה למסרם למישטרה.

ביום 20.9.08, בהיותו בן 16 ושלושה חודשים, תקף הנאשם צעיר אחר שעבר ליד ביתו באמצעות מוט עץ; הוא הכה אותו בפניו וברגלו וגרם לו לשבר באף ולפצעים בפניו וברגלו.

...

נשק הוא נשק ופגיעתו היא קשה וחמורה בין אם הוא מוחזק על ידי בגיר, על ידי צעיר או על ידי קטין; בע"פ 4450/11 חאלד עספור ואח' נ' מדינת ישראל (פסק דין מיום 8.2.12) נפסק: "בית משפט זה עמד לא אחת על חומרתן של עבירות הנשק השונות, הסכנות הנשקפות מהן ותוצאותיהן הקשות (ראו למשל, ע"פ 5833/07 ח'ורי נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו], 18.11.2007)). לאחרונה ניכרת מגמת החמרה בעונשי המאסר הנגזרים על נאשמים בעבירות אלו, נוכח היקפן המתרחב והצורך בבלימתן...בע"פ 2251/11 נפאע נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו], 4.12.2011) (להלן - עניין נפאע) נקבע כי הגיעה העת להחמיר בעונשיהם של נאשמים המורשעים בעבירות נשק בכלל ובעבירות סחר בנשק בפרט. עדות למגמת ההחמרה בענישה בעבירות נשק ניתן למצוא גם בערעורים של המדינה על גזרי הדין של מורשעים נוספים שהורשעו עקב פעילות הסוכן שפעל בענייננו, ועונשם הוחמר בבית משפט זה...כמובן, על ההחמרה ברמת הענישה להיעשות בהדרגה. כמו כן, מובן שיש להתחשב בכל מקרה בשיקולי הענישה האינדיבידואליים לפי נסיבות העניין". כמו כן, עמד בית המשפט עליון לא אחת על הצורך בענישה מרתיעה על מנת לבער ולשרש את נגע האלימות גם כאשר עסקינן בנאשמים צעירים (ראו: ע"פ 6260/05 מאלק חדרה נ' מדינת ישראל, ע"פ 7365/06, ע"פ 7520/06 פלוני נ' מדינת ישראל).

העונש אשר מוטל בסופו של דבר על הנאשם אינו אלא תוצאה משוקללת של שיקולי הענישה השונים שיש להביאם בחשבון (ע"פ 212/79 פלוני נ' מדינת ישראל).

בנסיבותיו הקונקרטיות של מקרה דנן, ובהינתן נסיבותיו האישיות החריגות של הנאשם, החלטתי שלא למצות עמו את הדין; לאחר ששקלתי את השיקולים לקולא ולחומרה, הנני להרשיע את הנאשם בעבירות אשר יוחסו לו בשני כתבי האישום שהוגשו נגדו בבית המשפט לנוער בנצרת ולגזור עליו (בגין שלושת כתבי האישום) את העונשים שלהלן: 12 חודשי מאסר בפועל החל מיום מעצרו (17.9.11).