נפילה תוך כדי ועקב עבודה ופגיעות בגוף

התביעה נדחתה בהחלטת פקיד התביעות מיום 11.5.20 תוך שנקבע כי "מעיון בפרטי תביעתך ובמסמכים שבידינו, לא נמצא כי הארוע הנטען על ידך בתאריך 24/11/19 (הרמת תורן סירת מפרש), גרם לך לנזק פיזיולוגי/ גופני ולאי כושר לעבודה. על כן לא ארעה לך תאונת עבודה כמשמעותה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי. אי הכושר לעבודה לתקופה 25.11.2019 – 23.02.2020 איננו תוצאה של הארוע הנ"ל, אלא נובע ממצב תחלואתי טבעי." גרסת התובע בדבר נסיבות הארוע ותוצאותיו לא היתה אחידה וסדורה.

" כשהתבקש ליישב בין תאור הפגיעה כמתואר בתצהירו לבין התאור בחקירה הנגדית הסביר התובע (פרו: 4; ש: 31) "כנראה מתחתי חזק את הגב, זו פעולה חדה מאוד ומהירה. זה היה כל כך מהר שתוך כדי סיבוב כנראה מתחתי ואחרי זה נפלתי על הגב תוך כדי המשיכה." כשנשאל מדוע לא תאר בטופס התביעה, בכתב התביעה, בתצהיר או בפני הרופאים המטפלים שנחבל כתוצאה מהנפילה על גבו או שביצע תנועה סיבובית של הגב תוך כדי המשיכה בונטה או תוך כדי הנפילה השיב התובע (פרו: 5; ש: 6 ואילך): "יכול להיות שקבלתי מכה גם בנפילה. אבל המשיכה שלי היתה מאוד חזקה, עפתי לאחור בצורה סיבובית, סובבתי את הגב ונשכבתי למטה. עם זה שנשכבתי למטה אולי גם קבלתי מכה. בזמן כזה אנחנו לא יודעים מה בדיוק קרה. תוך כדי הנפילה כנראה גם קבלתי מכה למטה, תוך כדי הנפילה. דבר כזה לא קורה מסתם... כשאני חושב על זה, מושכים בצורה סיבובית עם נפילה. אין משיכה אחרת אם זה לא סיבובית עם נפילה." מהאמור עד כה עולה שהתובע הציג גרסה מתפתחת בדבר מהות הפגיעה – תנועה חדה של הגב בעקבות משיכת הכבל בעוצמה, הרמת משא כבד ו/או חבלה בשל נפילה על הקרקע תוך כדי תנועה סיבובית של הגב.

...

בהתחשב בכך שהתובע מסר גרסה בלתי אחידה וסדורה, כמו גם בהתחשב בכך שהרישומים הרפואיים אינם תומכים בגרסאותיו של התובע ובחלקם אף עומדים בסתירה לטענותיו בפנינו, אנו קובעים שלא עלה בידי התובע להוכיח את גרסתו בדבר קרות האירוע ונסיבותיו, ולפיכך – דין התביעה להידחות.

כמפורט לעיל, לא מצאנו שיש בעדויות התומכות שהובאו מטעם התובע כדי להטות את הכף לעבר קבלת איזה מבין גרסאותיו, וזאת בין היתר בשל הקשיים בגרסת העד אספנדרי כמפורט לעיל.

סוף דבר – התביעה נדחית.

בפניי תביעה לתשלום פיצויים בגין ניזקי גוף שנגרמו לתובע כתוצאה ממפגע, לכאורה, בתחום שיפוטה של הנתבעת בדמות מדרגה שבורה, שגרמה לנפילת התובע ולפציעתו.

ד"ר חביב קבע, כי בעקבות ארוע התאונה נותרה לתובע נכות צמיתה בשיעור של 10%, לפי סעיף 35(1)(ב) (מותאם) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956, בשל מצב לאחר חבלה בכתף שמאל, אשר גרמה לשבר ופריקה של עצם הבריח.

משכך, אין במסמך הרפואי האמור כדי לחזק את גרסת התובע או לתמוך בה. המסמך הרפואי מחזק את העובדה, כי באותו יום התובע נפל במדריגות אך נפילה במדריגות יכולה להגרם מכמה סיבות, לרבות נפילה סתם, תוך כדי הליכה לא נכונה של התובע.

...

בסעיף 7 לסיכום טענותיו, התובע הציג לא מעט שאלות, שנטען כי לא ניתן להן מענה מטעם הנתבעת.

לעניין השאלה השלישית שבמחלוקת, לאור התוצאה והמסקנה אליהם הגעתי כמפורט לעיל, לא ראיתי מקום להידרש לשאלת היקף הנזק ושיעור הפיצוי שראוי היה לפסוק לתובע.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, הגעתי למסקנה, כי דין התביעה להידחות.

הנתבעת, המאגר הישראלי לביטוחי רכב ("הפול") (להלן: "הנתבעת"), היא מבטחת האופנוע של התובע בשלוש התאונות, מ.ר. 9349430, בביטוח חובה שהיה בתוקף בכל מועדי התאונות, וחבה, על כן, בפצוי התובע בגין ניזקי גופו לפי חוק הפלת"ד. אין מחלוקת בין הצדדים באשר לשאלת החבות.

בתאונה השנייה, מיום 27.7.16, נפגע התובע תוך כדי רכיבה על האופנוע, כאשר רוכב אופנוע אחר היתנגש בו וגרם לנפילתו על הכביש.

במענה לשאלה זו השיב כי ביקש את אישורי המחלה לצורך הגשתם לבית המשפט במסגרת ההליך הנוכחי, תשובה שהיה בה כדי לפגוע באופן מסוים באמינותו ("...אם במידה ואני צריך להגיע לבית משפט אז יש לאדוני אישור מחלה אני לא יכול לעבוד..."- עמ' 24 שו' 26 לפרו'.

...

אינני מקבלת את טענות התובע בעניין תקופות אי הכושר הזמניות שקבע לו המומחה.

לאור האמור, אני קובעת פיצוי בראש נזק זה, לעבר ולעתיד, בסכום גלובלי של 5,000 ₪.

לאור כל האמור, אני פוסקת לתובע פיצוי גלובלי בגין העבר בסכום של 6,000 ₪ לאחר התאונה השנייה ו- 6,000 ₪ לאחר התאונה השלישית, שלאחר כל אחת מהן נקבעו לתובע נכויות זמניות לתקופה של כחצי שנה.

הנתבעת תשלם לתובע את הסך הכולל המפורט לעיל, תוך 30 ימים מקבלת פסק הדין, אחרת יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.

התאונה השנייה – התובע טען כי תוך כדי עבודתו וכאשר המשאית מונעת, נפל גזם עץ מהמשאית ופגע בחוזקה בתובע וכן טען כי בזמן העלאת המנוף, באמצעות לחיצה על דוושת הגז ובשל העובדה כי דלתות תא המשאית לא ניפתחו, הוא אחז בלום פטיש ודפק על דלת המשאית, שניפתחה וגרמה לגזם ליפול עליו.

סעיף 1 לחוק הפיצויים מגדיר "תאונת דרכים" כדלהלן: "מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה; יראו כתאונת דרכים גם מאורע שארע עקב היתפוצצות או היתלקחות של הרכב, שנגרמו בשל רכיב של הרכב או בשל חומר אחר שהם חיוניים לכושר נסיעתו, אף אם ארעו על-ידי גורם שמחוץ לרכב, וכן מאורע שניגרם עקב פגיעה ברכב שחנה במקום שאסור לחנות בו או מאורע שניגרם עקב ניצול הכוח המכאני של הרכב, ובילבד שבעת השמוש כאמור לא שינה הרכב את ייעודו המקורי; ואולם לא יראו כתאונת דרכים מאורע שארע כתוצאה ממעשה שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגופו או לרכושו של אותו אדם, והנזק נגרם על ידי המעשה עצמו ולא על ידי השפעתו של המעשה על השמוש ברכב המנועי". התאונה אירעה במהלך פריקת מטען ועל כן אינה בגדר ההגדרה הבסיסית של תאונת דרכים ועל כן מוחרגת מהגדרת "שימוש ברכב מנועי" ומכאן כי יש לבחון האם אירוע התאונה נכלל במסגרת החזקה המרבה - "מאורע שניגרם עקב ניצול הכח המכאני של הרכב, ובילבד שבעת השמוש כאמור, לא שינה הרכב את ייעודו המקורי." הפסיקה התוויתה שלושה תנאים לבחינת קיומה של החזקה- (רע"א 7254-12 ג'ברין ואח' נ' עיזבון המנוח ג'ברין) החזקה רלוואנטית לתאונות בהן מעורב רכב דו תכליתי ובעת התאונה הרכב פעל במסגרת הלא תחבורתי שלו וכן נידרש כי היעוד הלא תחבורתי היה ייעוד מקורי של הרכב.

...

לאור המקובץ מעלה הגעתי לכלל מסקנה , כי אף אירוע זה הינו בגדר תאונת דרכים כפי משמעותה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

סוף דבר אשר על כן הנתבעת תפצה את התובע בסכומים הבאים: בגין התאונה הראשונה כאב וסבל 5,000 ₪ הוצאות רפואיות ונסיעות 1,500 ₪ בגין התאונה השנייה כאב וסבל 7,507 ₪ הפסדי שכר לעבר 6,000 ₪ הפסדי שכר לעתיד 16,791 ₪ הפסדי פנסיה 2,099 ₪ הוצאות רפואיות ונסיעות לעבר ולעתיד 5,000 ₪ ____________________________________________ סה"כ 43,897 ₪ ניכויי מל"ל – כאמור בסיכומי הנתבעת, מהסכום האמור ינוכו תשלומי המל"ל בסך 20,201 ₪ כך שיתרת סכום הפיצוי תעמוד על סך- 23,696 ₪.

כמו כן תשלם הנתבעת לתובע את הוצאות המשפט , בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד התשלום וכן שכ"ט עו"ד בשיעור 15.34% .

ביום 13.5.2020 הגיש התובע לנתבע תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה, בגין תאונה נטענת מיום 28.1.2020 במהלכה, לגירסתו, מעד תוך כדי הרמת מגשי מאפים כבדים ונחבל.

זאת ועוד, עבודתו של התובע התחלקה עם אנשים נוספים בהם אמו ופועל אשר הועסק במאפיה והוא אף עשה שימוש במכונות עזר לצורך עבודתו, כגון מערבל מזון, מכונת חיתוך וכד'.

כמו כן, נראה כי גם פעולת אריזת הפיתות היא פעולה מונוטונית כאשר העובד נראה לוקח את הפיתות המגיעות מן האפייה אל המכונה שמולו ועורם אותן בארגזים המצויים מימינו, תוך הזזת הצואר והגוף.

...

אבהיר מסקנה זו. בפתח הדברים אציין כי התביעה שעומדת בפני כעת עוסקת אך בשאלת קיומה של תשתית עובדתית למיקרוטראומה בעבודת התובע, כפי שאף הוגדרה הפלוגתא בהליך וכעולה מכתב הסיכומים שהוגש, הנעדר התייחסות לעילת תביעה זו ומעיד על זניחת התביעה בהקשר זה. משכך, אין מקום לדון בשאלת התרחשותו של האירוע התאונתי הנטען בגינו הוגשה התביעה במקור.

משכך, אין מנוס מדחיית התביעה.

סוף דבר לאור האמור לעיל, התביעה נדחית.