נפילה מסולם: שבר ביד ותביעת פיצויים

זוהי תביעה לפיצויים בגין נזק גוף שניגרם לתובע, יליד 1977, בעקבות תאונת עבודה בה היה מעורב ביום 3.3.2014 עת נפל מסולם שספקה לו מעבידתו- נתבעת מס' 1 לצורך ביצוע עבודות בנייה, מגובה של כשלושה מטרים (להלן: "התאונה" או "הארוע").

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, שמעתי את העדויות ובחנתי את מכלול נסיבות העניין, הגעתי לכלל מסקנה כי לא עלה בידי התובע להוכיח את נסיבות קרות התאונה כנטען על-ידו, ובכלל זה לא עלה בידיו להוכיח כי נתבעת 1 התרשלה ו/או הפרה חובה כלשהיא כלפיו, ואנמק; נטל ההוכחה מוטל על התובע בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה", ומשכך עליו להוכיח את נסיבות קרות התאונה כנטען על ידו, אך התובע לטעמי לא עמד בנטל זה. אני מאמינה לתובע כי נפל מהסולם, ואולם בכך אין די להוכחת התרשלות מצד נתבעת מס' 1.

העד שלל שהסולם היתקפל והוסיף שהסולם לא ישב באופן יציב על הריצפה, שם האדמה לא שטוחה, וכן כי אחת הגומיות של הסולם היתה חסרה או שחוקה ואחרי התאונה נישברה כולה (ראה: שם, עמ' 12, שורות 27-30, ועמ' 13, שורות 24-28).

...

על יסוד האבחנה בין סיכונים סבירים ובלתי סבירים, אני קובעת כי בנסיבות המקרה דנן, הסיכון של היפגעות מנפילה מסולם הוא סיכון סביר, בהיות הטיפוס על סולם פעילות "שגרתית וטבעית שרבים העושים אותה יום-יום תוך לקיחת הסיכון הכרוך בה כמובן מאליו". מעדות התובע בפניי עלו סתירות רבות באשר לתיאור נסיבות התרחשות התאונה.

אין בידי לקבל את טענות ב"כ התובע בסיכומיו לפיהן הכוונה בסעיף 5 לכתב התביעה היא שהסולם "התקל" וקרס, ולא "התקפל" וקרס, שכן בסעיף 8ב' לכתב התביעה נטען כי: "הנתבעת לא נקטה אמצעים נאותים למניעת התקפלות הסולם וקריסתו בעת השימוש", ובסעיף 8ח' לכתב התביעה נטען כי: "...לא העמידה כל אדם כשיר ומיומן ליד בסיס הסולם לשם החזקת הסולם, ייצובו ומניעת תזוזתו, התקפלותו ו/או נפילתו". האמור בסעיפי משנה 8ב' ו- 8ח' לכתב התביעה מוכיח כי הגרסה שנטענה בסעיף 5 לכתב התביעה הייתה שהסולם התנדנד, התקפל, וקרס.

לסיכום, אני דוחה את התביעה, ומחייבת את התובע לשלם לנתבעות הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 4,500 ₪.

עסקינן בתביעת המבקש למתן פיצויים, עקב תאונה שארעה לו ב-27.5.2016.

כאמור בכתב התביעה, במהלך עבודתו אצל המשיבה 1 (להלן – "המשיבה"), התבקש לעלות על סולם לא תקין ובעת רדתו החליק הסולם והמבקש נפל מגובה 35 מטרים ושבר את זרוע ידו השמאלית.

...

המשיב, מצידו, הבהיר, כי דין הבקשה להידחות וכי הוא מתנגד למינוי מומחה מטעם בית המשפט.

זאת ועוד, מחומר הראיות עולה כי גרסת התובע ולפיה נפילתו ארעה בשל אי יציבותו של הסולם, לא הועלתה על ידו לאורך כל הדרך: בדו"ח מד"א מיום התאונה – 12.8.12 (נ/3) צוין כך: "בן 38 באתר בניה לדברי הנוכחים נפל מגובה של כ-6 מטר חולץ על ידי כיבוי. בבדיקה בהכרה מלאה, אינו זוכר מה קרה, המטומה מעל עין שמאל, חשד לשבר יד שמאל, כאב באגן בצד ימין..." (ההדגשות אינן במקור, ס.ח').

שאלת הנזק הנכות הרפואית מהתעוד הרפואי שהוגש לבית המשפט (נספחים ב' ו-ג' לכתב התביעה) עולה, כי ביום התאונה (12.8.12) היתקבל התובע בחדר המיון במרכז הרפואי תל-אביב ע"ש סוראסקי, שם נבדק ואובחן שבר פריקה פתוח בשורש כף היד, עם חתך וולארי של 1 ס"מ מעל שורש כף היד ודפורמציה (עוות) ניכרת, ומשכך, תחת טישטוש, בוצעה רדוקציה של הפריקה וקיבוע היד עם סד גבס עד לניתוח.

סה"כ הפצוי לאחר הנכוי – 24,973 ₪ סוף דבר על יסוד האמור לעיל, הריני מקבל את התביעה ומורה לנתבעות, ביחד ולחוד, לשלם לתובע פיצוי בסך של 24,973 ₪ בצרוף שכ"ט עו"ד בשיעור של 17% ובתוספת מע"מ כחוק וכן הוצאות משפט בסך של 712 ₪ והחזר התשלומים בגין חוות דעת רפואיות בכפוף להצגת קבלות.

...

בנסיבות העניין ובהתחשב במכלול הנתונים כפי שפורט לעיל ובכלל זה אופי הפגיעה, תקופת אי הכושר, גילו של התובע, ימי האשפוז, הניתוח שעבר, סבורני כי נכון יהיה לפסוק לו פיצוי גלובאלי בסך של 100,000 ₪ בגין ראש נזק זה. עזרת צד ג' בעבר ובעתיד בסיכומיו טוען התובע, כי הוא נאלץ ויאלץ אף בעתיד לקבל עזרה מבני משפחתו וכי בהתחשב באופי פגיעתו, תקופת אי הכושר והאשפוז וכן בהתחשב בחוות דעת המומחה מטעם ביהמ"ש ולפיה התובע יאלץ לעבור ניתוח לקיבוע בעתיד, הוא זכאי לפיצוי בסך של 80,000 ₪ בגין עזרת צד ג' בעבר ובעתיד.

מקובלת עליי טענת הנתבעות, ולפיה אין לפסוק לתובע סכום כלשהו בגין ראש נזק זה, היות ומדובר בתאונת עבודה שהוכרה על ידי המל"ל, כך שההוצאות הרפואיות, לרבות הנסיעות הנחוצות לצורך קבלת אותם טיפולים רפואיים, משולמות על ידי המל"ל. התובע לא הוכיח לפניי וממלא לא שוכנעתי, כי היו או תהיינה לתובע הוצאות כלשהן בעקבות התאונה, שאינן מכוסות על ידי המל"ל. סיכום ראשי נזק · הפסד שכר בעבר – 131,250 ₪ · הפסד שכר בעתיד – 282,046 ₪ · הפסד פנסיה – 49,596 ₪ · כאב וסבל – 100,000 ₪ · עזרת צד ג' – 40,000 ₪ בסה"כ – 602,892 ₪ לאחר הפחתת אשמו התורם של התובע, נותרה יתרה בסך 542,603 ₪, ממנה יש לנכות את תגמולי המל"ל שקיבל ויקבל התובע, סך כולל של 517,630 ₪ (ראה חוות דעת אקטוארית – נ/6).

סה"כ הפיצוי לאחר הניכוי – 24,973 ₪ סוף דבר על יסוד האמור לעיל, הריני מקבל את התביעה ומורה לנתבעות, ביחד ולחוד, לשלם לתובע פיצוי בסך של 24,973 ₪ בצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור של 17% ובתוספת מע"מ כחוק וכן הוצאות משפט בסך של 712 ₪ והחזר התשלומים בגין חוות דעת רפואיות בכפוף להצגת קבלות.

לאור הפער בין חוות הדעת שהגישו הצדדים, מונה מומחה רפואי בתחום האורתופדי מטעם ביה"מ- דר' גרינטל ארנן (להלן: "המומחה"), אשר קבע בחוות דעתו כי כתוצאה מהתאונה נותרה לתובע נכות משוקללת צמיתה בשיעור 32% כדלקמן: 5% עקב מצב לאחר שבר שורש כף היד עם אפשרות כיפוף גבי (בהתאמה לסעיף 41(10)ה' לתקנות המל"ל. 20% עקב קישיון כואב סובתלרי מימין(בהתאמה לסעיף 49(2)ו' לתקנות המל"ל 10% עקב הגבלה ניכרת בתנועות הקרסול הימני (בהתאמה לסעיף 48(3) לתקנות המל"ל. מטעם התובע העידו התובע, אישתו ג'לילה (להלן:"ג'לילה"),בנו נאדר (להלן: "נאדר") וכן מר עומראן לובאני (להלן:"עומראן") שעבד אף הוא באתר והגיע לתובע לאחר שנפל.

אילו אכן הנפילה אירעה מאחר שביד אחד אחז דברים ולכן אחיזתו בסולם הייתה רק ביד אחת, היה התובע טוען זאת מלכתחילה בפני בא כוחו אשר היה רושם את הדברים בכתב התביעה ובתצהיר.

לאור האמור, אילו התביעה הייתה מתקבלת, היה זכאי התובע לפצוי כדלקמן: כאב וסבל- 120,000 הפסדי שכר לעבר- 359,615 הפסדי שכר לעתיד- 492,626 הפסדי פנסיה ותנאים סוצאליים 102,269 הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה לטיפולים רפואיים-8,000 עזרת צד ג' לעבר 20,000 עזרת צד ג' לעתיד 40,000 סה"כ 1,142,510 מסכום זה היה צריך לנכות תגמולי מל"ל משוערכים שקבל התובע וכן את הסכום המהוון של קצבת נכות מעבודה אותה ימשיך לקבל.

...

לא רק שהטענה לא נתמכה בכל הצעת מחיר אשר ממנה ניתן יהיה לגזור את העלות הנטענת, אלא שבחקירתו הודה התובע כי ברשותו יש גם דירה בקומה ראשונה (בבעלות משותפת שלו ושל אחיו, שבעבר אף שימשה למגורי אח אחר) ולפיכך, לא ברור מדוע לא יקטין התובע את נזקיו ויעבור לגור בקומה זו. מכל מקום, הטענה בעניין נזנחה בסיכומי התובע ולפיכך, ממלא לא היה נפסק פיצוי בראש נזק זה, גם אילו הייתה התביעה מתקבלת.

לפיכך, אילו הייתה מתקבלת התביעה, הייתה הנתבעת מחויבת לשלם לתובע סך של (1,142,510 -791,287 )=351,223 ₪.

יחד עם זאת, לאור המפורט בהרחבהלעיל ,לא מצאתי לקבוע כי הנתבעת אחראית לנפילת התובע ואני דוחה את התביעה בהעדר אחריות.

נסיבות הפגיעה תוארו בפרוטרוט בסעיף 3 לכתב התביעה, ועיקרי גירסתו של התובע היו כדלקמן: "בתאריך 12/07/2015 שעה 08:00 או סמוך לכך, במהלך עבודתו של התובע בעבודות שיפוצים בבית באור יהודה, התובע התבקש ע"י מנהלו, הנתבע, לפרק ארונות מטבח, לצורך ביצוע העבודה התובע עלה על סולם, מאלומיניום, בגובה של כמטר שבעים, נעמד על השיש והחל לפרק את הדלתות של המטבח. לאחר פירוק הדלתות, ולאחר שהתכוון לרדת, כשרגל אחת על הסולם ורגל אחת על השיש, השיש היה רטוב וחלק, רגלו של התובע שהייתה על השיש החליקה, התובע נפל מגובה של כמטר וחצי לקרקע ונחבל בכל הגוף ובעיקר ביד ימין" [ההדגשות אינן במקור – א.ר.].

בישיבת ההוכחות מיום 26/4/22, שב וחזר התובע על נסיבות הפגיעה וכך העיד: "בתאונה אני הייתי בעבודה בבוקר. היינו צריכים לפרק מטבח. עליתי הבאתי סולם עליתי על המטבח, שמתי את הסולם. באתי לפרק את החלק העליון. שמתי רגל על הסולם ושמתי רגל על השיש. השיש היה אבק והיה חלק שם, מים. באתי להוציא את הזה, התחלקתי אחורה. ישבתי על, באתי על הריצפה על התחת. היד שלי הייתה בריצפה. אז נישברה הכל בפנים." (ר' ע' 2 שו' 10-15 לתמליל ישיבת ההוכחות; ההדגשה אינה במקור – א.ר.).

בנתונים המפורטים לעיל, ותוך היתחשבות במהות הפגיעה (ובעיקר הגבלת התנועות בשורש כף יד ימין כפי שעמד על כך מומחה בית המשפט בחוות דעתו), הנני מוצאת לפסוק לתובע פיצוי בראש נזק זה אשר יעמוד על סך של 63,727 ₪ (סך המהוה החישוב האקטוארי המלא לפי שיעור נכותו התפקודית של התובע אותה העמדתי כאמור על 19%, שכרו הממוצע והמשוערך ערב התאונה (3,749 ₪) וכן על בסיס מקדם ההוון הרלוואנטי עד גיל פרישה וכולל החלק היחסי של הפסדי פנסיה).

...

סוף – דבר: לאור כל האמור, דין התביעה להתקבל.

הנני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע סך של 155,080 ₪ (סכום הפיצוי הכולל לאחר ניכוי תגמולי המל"ל).

כן, ישלם הנתבע לתובע שכ"ט עו"ד בשיעור כולל של 24% וכן הוצאות משפט שהוציא התובע.