נפילה מטרקטורון גרמה לחבלה בראש

לאחר לתאונה נשוא הדיון היה מעורב בתאונה מאוחרת מ- 19.06.04 בה ניחבל בראשו ובמוחו עקב נפילה מטרקטורון ובגינה אושפז.

בנסיבות העניין, אני פוסקת פיצוי בסך של 15,000 ₪ בראש נזק זה. הוצאות רפואיות ונסיעות טוען התובע כי נגרמו לו הוצאות מרובות עבור נסיעות לטיפולים, ביקורות, בדיקות, הוצאות רפואיות בגין רכישת תרופות ובמיוחד עבור טיפולים פסיכולוגיים.

...

מסקנתי היא, אפוא, שנכותו התפקודית של התובע והשפעת כלל נכויותיו על כושר השתכרותו נמוכות מאוד.

יחד עם זאת, לא מן הנמנע שנכותו של התובע בעקבות התאונה תרמה במעט לפגיעה בכושר ההשתכרות ולפיכך, אני קובעת שהתובע זכאי לפיצוי עבור התקופה שמתום לימודיו התיכוניים ועד היום, אותו אני מעמידה על סכום של 16,000 ₪.

סוף דבר סוף דבר, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע פיצויים בסכום של - 202,491 ש"ח בתוספת שכ"ט עו"ד בשיעור של 13% ומע"מ כחוק וכן החזר אגרה, כפי ששולמה בתוספת הצמדה מיום התשלום.

כשנכנסו פנימה שאלו כיצד נגרמה הפציעה והוא אמר שהוא נפל מטרקטורון (עמ' 181 ש' 16-18).

טענתו של הנאשם כי הותקף על ידי 17 איש במקלות ובבקבוקים וכי הועף באויר אינה מתיישבת עם המסמכים הרפואיים ועם החבלות הקלות שנגרמו לו, כאמור בראשו בלבד, ואינה מתיישבת אף עם עדותו של עד הגנה מספר 2 עצמו.

...

יחד עם זאת, סבורני כי לאחר קבלת גרסתו של הנאשם, היה מקום בנסיבות המקרה לערוך דו"ח הובלה והצבעה מסודר ולתעד את מיקומם של העדים ביחס לנאשם, למן הרגע הראשון בו נצפה ועד למקום בו נתפס על ידי המעורבים.

סוף דבר לאור האמור לעיל, אני קובעת כי המאשימה עמדה בנטל ההוכחה הדרוש, והוכח כי הנאשם ביצע עבירות של כליאת שווא, שוד מזוין בחבורה, ופציעה בנסיבות מחמירות ביחס לפציעתו של אפרם בלבד.

לאור האמור הנני מרשיעה את הנאשם בעבירות הבאות: קשירת קשר לביצוע פשע – עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין.

זוהי תביעה בגין נזק גוף שניגרם כנטען לתובע כשנפל מסוס ביום 3.1.09.

מהצבא שוחרר התובע בגין "פגור שיכלי קל" וכבר בשנת 2004 תועדו התקפי זעם מלווים בצעקות ומצבי רוח דכאוניים מלווים במחשבות טורדניות על טרקטורון שלא קיבל בילדותו.

פרופ' למפל שמונה כמומחה מטעם בית, קבע שתובע נפגע ב"חבלת ראש טראומטית קלה" אך הוא סבל עוד קודם לחבלה מהפרעות קוגניטיביות והתנהגותיות.

בחקירתו הסכים המומחה שעוצמת החבלה עשויה להשפיע על חומרתה אך קבע עובדתית שבמקרה הספציפי של התובע, למרות שנגרמה לו חבלת ראש לא פשוטה, לא נגרם לו נזק אורגאני מוחי חמור.

...

לאור הודעה זו, התבקש בית המשפט למחוק את התביעה נגד העמותה ובהיעדר התנגדות, נעתר לבקשה.

ממילא, עומדת לנתבעת 2, המבטחת, טענת ההגנה של הנתבעת 1 - ודין התביעה להדחות.

התובע ניסה להתגבר על קשיים אלה ולהוכיח שהמבוטח שיתף פעולה בעצם העובדה ששוחח עם החוקר ונתן לו אינפורמציה כלשהי, שהמבוטח לא חייב להודיע על כל מקרה קל שאירע לדעתו וגם שזהות המדריך אמנם לא ידועה אך לא ניתן להסיק מכך מסקנה פוזיטיבית, שהקבוצה לוותה במדריך ששמו לא נקוב בפוליסה.

לאור האמור התביעה נדחית.

הנאשם הורשע, בהיעדרו, בעבירות של נהיגה ללא ביטוח, אי ציות לשוטר במדים או שוטר שהזדהה, נהיגה ללא רישיון נהיגה מעולם, נהיגה בקלות ראש, ונהיגת טרקטורון ללא קסדת מגן.

מסיכום אישפוז (סומן נ/1), עולה כי ביום 26.10.16, עקב נפילה מסוס, שגרמה לו לחבלה בראשו, בפנים ובגפיים, הובהל למחלקת טפול נמרץ בבית החולים רמב"ם, ושוחרר ביום 10.11.16.

...

לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים, במדיניות הענישה הנוהגת, אני סבורה שבנסיבות המקרה אין מנוס מהשתת רכיב של מאסר לתקופה קצרה.

לפיכך, אני דנה את הנאשם לעונשים הבאים: 1.

אני דנה את הנאשם ל-10 חודשי מאסר וזאת על תנאי למשך 3 שנים, לבל יעבור בתקופה הנ"ל עבירה של נהיגה לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה, או של נהיגה בזמן פסילה.

אני דנה את הנאשם לתשלום קנס בסכום של 1,500 ש"ח. הקנס ישולם ב5 התשלום הראשון החל מיום 1.6.23.

עוד הפנה לכך שהנאשם ניחבל באופן קשה כתוצאה מנפילתו מהטרקטורון, נגרם לו חתך עמוק שהותיר צלקת בפניו, הוא איבד את הכרתו למספר ימים ואושפז, ובכך, לטענתו, קיבל את עונשו.

                                                בעפ"ג (מחוזי-ב"ש) 32504-04-11 רביבו נ. מדינת ישראל (14.9.11), אישר בית המשפט המחוזי את פסק דינו של בית משפט זה, שגזר עונש של 24 חודשי מאסר בפועל על נאשם שלחובתו שתי הרשעות קודמות ישנות יחסית, האחת בגין עבירת אלימות חמורה, אשר גרם לנהג מונית שהסיע אותו לחבלה חמורה בכך שהיכה במכות אגרוף בפניו ושבר על ראשו כוס זכוכית, בעודו יושב במונית, ולאחר מכן רדף אחריו כשנמלט מהמונית, ובכך גרם לו לשבר בעצמות האף, לשפשופים בפנים וחתך בעפעף.

...

לאור כל השיקולים לקולא ולחומרא, אני דנה את הנאשם לעונשים הבאים: מאסר בפועל למשך 15 חודשים, מתקופה זו ינוכו ימי מעצרו מיום 28/8/12 עד 19/9/12.

אם ביהמ"ש שוקל להיעתר לבקשת הסניגור, שהדבר ייעשה בכפוף לערבויות.

<#5#> החלטה מאחר ומדובר בנאשם משוחרר אשר עד כה התייצב לכל הדיונים הקבועים בעניינו ואשר שיתף פעולה עם שירות המבחן במסגרת פיקוח המעצרים ולאור תקופת המאסר שנגזרה והמלצת שירות המבחן להסתפק בעונש של עבודות שירות, אני סבורה כי יש מקום שערכאת הערעור תוכל לבחון את גזר הדין מבלי שהנאשם ישהה במאסר, ומבלי שחלק נכבד מהערעור יתייתר.