נפילה מגג אסבסט כתוצאה מתאונת עבודה של עולה חדש

התובע, יליד 1980, הגיש תביעה זו לפצוי כספי בגין נזק גוף שניגרם לו בתאונת עבודה ביום 2.3.2017, כאשר נפל מגובה במהלך עבודה של פירוק פרגולה, בעת עבודתו אצל הנתבע.

בהמשך הסביר פרץ לגבי העבודה של פירוק הפרגולה לה טען התובע: "זה נכון שזו היתה פרגולה שהיה צריך לפרק, אבל אפשר היה לפרק אותה מלמטה. הפרגולה עומדת על ארבעה קרשים ודיקטים מלמטה. לפרק אבל לא לעלות על הפרגולה שלא עומדת על כלום. אם הייתי שם לא הייתי נותן לו לטפס. אני לא מאמין שהוא טיפס. לא נראה לי שהוא טיפס כי הוא לא יכול לעלות על משהו רעוע. בן אדם נורמלי לא עולה על דבר כזה. זה רק מלמטה עם הסולם..." (ע' 19 ש' 11 – 15 לפרו').

רק אם יוכח שהעובד הפעיל שיקול דעת עצמאי, באופן שהוא יצר את הסיכון כתוצאה מהחלטתו החופשית, ולא רק פעל בתוך ד' אמות הסיכון שהכתיבה העבודה, רק אז ייחס בית המשפט אשם תורם לעובד.

בעיניין עובד שבדומה לענייננו, דרך תוך כדי העבודה על גג אסבסט ונפל ממנו, אושר אשם תורם של 40%, שכן העובד היה: "הרוח החיה והעובד המיומן והמקצועי אשר היה צריך כמי שעיניו בראשו וכמי שמיומן ומקצועי בעבודות גג..." (רע"א 5603/11 גרייס נג'אר נ' עיזבון המנוח סמיח נג'אר (15.01.2012) ; רע"א 5050/15 חברת המזרח לאחזקות בע"מ נ' אייס רשתות שיווק ומוצרי צריכה בע"מ (05.11.2015)‏‏, שם יוחס אשם תורם של 25% לעובד שצעד על הגג)‏‏.

מן הכלל אל הפרט - התובע איננו עובד צעיר או חדש.

...

ב"כ הנתבע טען כי לנוכח גרסאותיו הפתלתלות של התובע, אשר תחילה טען כי נפל מהסולם ולאחר מכן טען כי נפל מהפרגולה – יש לדחות את גרסתו לגבי אופן קרות האירוע ומכאן שיש לדחות את התביעה כולה.

הכרעה בעניין נסיבות התאונה אני קובע אפוא עובדתית, כי התובע נפל כאשר סיים את העליה בסולם, וניסה להציב רגל על גג הפרגולה, ואז קרשי העץ שעליהם היתה מורכבת הפרגולה קרסו וגרמו לנפילתו של התובע.

אני קובע אפוא כי לתובע נגרמה נכות רפואית צמיתה בשיעור של 10%.

בנסיבות אלה, אני קובע כי חרף הנכות הרפואית בשיעור של 10%, הרי שהפגיעה בפוטנציאל השתכרותו של התובע החל מינואר 2018 ועד למועד יציאתו לגמלאות תעמוד על 5% בלבד מפוטנציאל השתכרותו.

סיכומו של דבר סך הנזק עומד על 154,000 ₪.

המדובר בארוע מיום 5.1.2012, בו מצא את מותו מר דויכאת גאסר ז"ל (להלן: המנוח), עת נפל מגובה במהלך ביצוע עבודות להחלפת גג אסבסט וסיכוכו מחדש, בלוחות פח, במבנה מכון תערובת במושב בצרה.

המערער היה המנהל והמפקח של העבודות באתר, ושימש בפועל כמנהל העבודה בו. הרשעתו של המערער באה בהכרעת דין מנומקת, לאחר שמיעת ראיות בתיק.

לעניין זה מפנה המערער בערעורו לדו"ח הכנסת (נתונים על הליכי בדיקה וחקירה והליכים משפטיים בעקבות תאונות עבודה בענף הבניין מיום 26.9.2016), ממנו עולה כי בין השנים 2014-2010 הוגשו רק 10 כתבי אישום מתוך כ-77 תיקים שניפתחו, ועל כן לא היה מקום למיצוי הדין עמו.

עיון בו מלמד, שבית המשפט קמא היה ער לכל טיעוני הצדדים, הביא במניין שיקוליו את מכלול הנתונים הנדרשים ובכללם רמת רשלנותו של המערער שבאה לידי ביטוי בשלבי התיכנון, הבצוע והפיקוח, בכל תחומי אחריותו, ומצאה כחמורה וככזו שפגעה בערכים המוגנים "בעצימות גבוהה ומוחשית". נעיר לעניין טענת ההגנה שלפיה כי בית המשפט קמא קבע "הלכה חדשה" בנוגע לאי נתוק הקשר הסיבתי חרף רשלנות נטענת של המנוח, כי לא זו בלבד שבית המשפט קמא לא קבע כאמור, אלא אדרבה, קבע שאין יסוד לטענה זו במישור העובדתי, ובכל מקרה אין ברשלנות המנוח דבר בלתי צפוי שיש בו כדי לנתק את הקשר הסיבתי שבין התרשלותו שלו לתוצאה הטראגית.

...

לאור האמור טוען המערער למתחם ענישה בגבולות הנעים בין של"צ ל-5 חודשי מאסר לנשיאה בעבודות שירות, ולאור כל האמור עותר לבטל את עבודות השירות ולקבוע תחתן צו של"צ. בהשלמת טיעוניו לפנינו, טען ב"כ המערער כי בית המשפט קמא קבע "הלכה חדשה" כביכול, לפיה גם אם העובד היה רשלן, הדבר אינו מנתק את אחריות המערער והדבר צריך להלקח בחשבון.

מקובלת עלינו קביעה זו. בקביעת העונש בתוך המתחם הביא בית המשפט במניין שיקוליו את כל טענותיו של המערער לקולה, ובכללן, גילו, מצבו האישי, המשפחתי והכלכלי, וכן את העובדה כי התנהלותו הרשלנית במקרה דנן, לא אפיינה את דרך התנהלותו עד כה. מרכיב חשוב לקולה בגזר הדין היה הפיצוי ששולם על ידי המערער למשפחת המנוח.

לאור כל האמור, מצא בית המשפט קמא למקם את עונשו של המערער בשליש התחתון של מתחם הענישה, תוך מתן אפשרות לשאת את המאסר על דרך עבודות שירות.

מצאנו שגזר דינו של בית משפט קמא מידתי ומאוזן, תואם לענישה המקובלת בעבירות כגון אלה ואינו מצדיק על כן כל התערבות של ערכאת הערעור בו. הערעור נדחה אפוא גם לעניין גזר הדין.

רקע וטענות הצדדים התובע, יליד 1988, נפגע בתאונת עבודה ביום 01.11.12 עת נפל מגג אסבסט בגובה כ-6 מטרים אותו היה אמור לאטום וזאת כתוצאה מדריכה על לוח פלסטיק שכיסה פתח בגג וכתוצאה מכך נגרמו לתובע ניזקי גוף.

יתירה מזו, מתצהיר התובע עולה כי התובע נפל דרך פתח בגג שהיה סגור באמצעות לוח פלסטיק צבוע לבן וכי קיומם של פתחים אלו לא הוזכר ע"י אף אחד ולא ניתן היה לראות את אותם פתחים שהיו בגג ורק בדיעבד הבינו כי בגג נחתכו ריבועים ואותם כיסו בפרספקס דמוי אסבסט – שעליו היו שכבות של איטום.

ב"כ נתבעת 2 המלומדת טוענת כי נטל ההוכחה הנו על התובע וכי עדותו היא עדות יחידה של בעל דין כמשמעה בסעיף 54 לפקודת הראיות (נוסח חדש), תשל"א – 1971, שכן מר גיל מיכאל לא היה נוכח בשעת התאונה במקום.

(1) הוא התרשל בבחירת בעל חוזהו; (2) הוא התערב בעבודתו של בעל חוזהו באופן שגרם לפגיעה או לנזק; (3) הוא הרשה או אישרר את המעשה שגרם לפגיעה או לנזק; (4) הוא היה אחראי מכוח חיקוק לעשיית המעשה שביצועו מסר לקבלן עצמאי; (5) הדבר שלעשייתו נעשה החוזה היה שלא כדין.

...

עזרת הזולת לעבר ולעתיד התובע דורש בגין עזרת צד ג' סכום של 50,000 ₪ ואילו נתבע 1 טוען כי לתובע אין נכות המגבילה אותו בדבר ולכן מציע לשלם לתובע סכום גלובלי של 7,500 ₪ בגין ראש נזק זה. לאחר עיון בטעונת הצדדים, סבורני שיש מקום לפיצוי ע"פ ראש נזק זה בסכום גלובלי של 18,000 ₪.

תא (טב') 21412-11-12 מוראד אמארה נ' עדנאן אמארה מפעל לייצור בלוקים בע"מ (08.05.17), אני מגע למסקנה שהפיצוי הראוי בגין ראש נזק זה הוא 50,000 ₪.

סוף דבר התביעה מתקבלת ונתבע 1 ונתבעת 2 ישלמו לתובע את הסכומים דלעיל בצירוף הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור 23.4% מהסך הנ"ל. כמו כן מתקבלת הודעת צד ג' בהעדר התגוננות, כך שצד ג' מחויב לשלם לנתבע 1 כל תשלום שיוכח ששילם לתובע ובצירוף הוצאות ושכ"ט עו"ד בשיעור 23.4%.

אין מחלוקת כי במהלך עבודתו של התובע, נישבר תחתיו לוח אסבסט ישן והוא נפל מגג המחסן בגובה של כ- 6 מטרים.

התובע תיאר את אופן היתרחשות התאונה כדלקמן: "...נידרשתי ע"י מנהל העבודה הישיר שלי מר יעקב ליבוביץ לבצע עבודות פירוק לוחות אסבסט ישנים והתקנת לוחות חדשים על גג המחסן באתר העבודה במושב לכיש, ותוך כדי ביצוע העבודה בהתאם להנחיות ניתנו לי, לפתע לוח אסבסט ישן שדרכתי עליו נישבר, דבר שגרם לנפילתי מהגג של המחסן על הריצפה מגובה של כ- 6 מתר (צ.ל –מטר), כתוצאה לכך (צ.ל – מכך) נפגעתי קשות בחלקי גופי השונים" (סעיף 8 לתצהיר התובע).

מנהל העבודה ציין כי "ניתן לראות את מקום הנפילה. מדובר בגג אסבסט עליו הונחו לוח דריכה מעץ. הלוח נועד לאפשר דריכה בטוחה על הגג ומעבר ממנו לסולם לגג העליון עליו עבדנו, ולמטה. לוח הדריכה הנו בהתאם לתקן משרד העבודה. מהתמונות עולה בבירור שהגג ולוח הדריכה נישברו שניהם כתוצאה מכוח רב שהופעל עליהם...." (סעיף 6 לתצהיר המשלים).

שאלת הנזק חוות הדעת הרפואיות והמומחה מטעם בית המשפט התובע תמך את תביעתו בחוות דעת של מומחה לאורטופדיה מטעמו - ד"ר מיכאל מיכאלוביץ, אשר בדק את התובע וקבע בחוות דעתו כי כתוצאה מהתאונה נותרה לתובע נכות צמיתה בשיעור כדלקמן: 10% בגין שבר בחוליה 12D קיפוזיס מוגבר והגבלות בתנועות לפי סעיף 37(8)(ב) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז – 1956 (להלן: "תקנות הביטוח הלאומי"); 5% בגין שבר בחוליה 11D לפי סעיף 37(8)(א) לתקנות הביטוח הלאומי; 5% בגין שבר בחוליה 9D לפי סעיף 37(8)(א) לתקנות הביטוח הלאומי; 5% בגין שבר בחוליה 8D לפי סעיף 37(8)(א) לתקנות הביטוח הלאומי, כך ששעור נכותו הצמיתה המשוקללת של התובע יעמוד על 23% (להלן: "המומחה מטעם התובע").

...

יש לקחת בחשבון כי מדבור בפגיעה בשיעור של 20% ולכן אני סבור כי ניתן להסתפק בפסיקת הפסדים בראש נזק זה על דרך האומדנה הן לעבר והן לעתיד (ע"א 93/73 שושני נ' קראוז, פד"י כ"ח (1) 277).

סוף דבר בשים לב לאמור לעיל יש לחייב את הנתבעות לשלם לתובע פיצויים כדלקמן: נזק לא ממוני .

אשר על כן, אני מחייב את הנתבעות לשלם לתובע סך של 328,920 ₪.

בעיצומה של העבודה, כאשר התבקש המנוח להפסיק עבודתו ולרדת לארוחת צהריים, הוא נפל דרך הגג, במרחק של כ-3 מטר סמוך לסולם חצוני של המבנה, מגובה של כ-5 מטר, אל ריצפת הבטון שבתוך מבנה המחסן.

במהלך ינואר 2012 נערכה חקירת תאונת עבודה על ידי אגף הפיקוח על העבודה במשרד התמ"ת. מסקנות דו"ח החקירה (ת/4) קבעו שהתאונה נגרמה כתוצאה מדריכה ישירה של המנוח על לוח אסבסט שבגג וכי הייתה נמנעת לו מולאו הוראות תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה על גגות שבירים או תלולים), התשמ"ו-1986 בדבר שימוש בלוחות דריכה; הוראות תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה מגובה), התשס"ז- 2007 בדבר שימוש בקוי עגון/אבטחה אופקיים וציוד אישי תיקני לבלימת נפילה; ותקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים), התשנ"ט-1999.

כעולה מעדותו הנו בעל ניסיון רב בתחום, שימש כחוקר במספר רב של תאונות עבודה, לרבות עבודה על גג שביר ועובד בתחום זה כ-20 שנה.

הנאשם שלפניי אינו קבלן חסר הכשרה, בעל מיקצוע חדש ונעדר ניסיון אלא מנהל עבודה ומדריך לעבודה בגובה ובעל הכשרה הנדסאית, איש מיקצוע עתיר ניסיון רב בבצוע עבודות ועבודת פירוק גג אסבסט.

...

סיכומם של דברים, מצאתי לאמץ את תזת המאשימה וקביעות מומחה התביעה, המפקח מרבנט, ואני קובעת שהתנהלות הנאשם כמנהל עבודה ומעביד האחראי על ביצוע עבודת פירוק הגג במבנה הייתה רצופה בשרשרת של כשלים ומחדלים, תוך הפרה חמורה של תקנות הבטיחות לעבודה בגובה ועל גג שביר.

דין טענתו של הנאשם, כי רשלנות המנוח ניתקה את הקשר הסיבתי- להידחות.

סוף דבר התרשלות הנאשם במילוי תפקידו כמנהל עבודה וכמעסיק חמורה וגורפת.