נפילה מאופניים עקב עבודות חפירה

הבקשה וטענות הצדדים לפני בקשת המבקשים למתן צו מניעה זמני המורה למשיבים להמנע מלבצע דיספוזיציה ו/או להכנס ו/או לבצע עבודת חפירה ו/או סלילת כבישים ו/או הרחבתם בקרקע הידועה כחלקה 6 בגוש 17679 מאדמות כפר כאוכב (להלן: "המקרקעין") ; להמנע מלחסום את דרכי הגישה למקרקעין, ולהכשיר דרכי גישה חלופיות במקום הגישה שנחסמה כתוצאה מהכניסה למקרקעין ולהחזיר את הקרקע למצבה כפי שהיתה ערב כניסת המשיבה 2 למקרקעין; להורות על פיצוי הולם בגין הנזק שניגרם בשל עבודות המבוצעות שלא כדין; להורות על ביטול ההפקעה החדשה מיוני 2019 ולתכנן דרכי גישה לחלקי המקרקעין שנותרו, עקב סלילת הכבישים.

בבסיס המלצת בית המשפט למבקשים למחוק את בקשתם הראשונה עמד המתוה לפיו נכון יהיה לתקן את התביעה לתביעת פיצויים בגין הפקעה תוך שמירה על מלוא טענות הצדדים בעיניין זה. לאחר ארכה שניתנה לבקשת המבקשים, הוגש כתב תביעה מתוקן ביום 26/3/20 ואליו צורפה בקשה חדשה לצוו מניעה, מושא הבקשה דנן, העותרת כאמור לאותם סעדים (למעט סעד נגד משיבה 2, עליו לא חזרה, לסלק את ידה ואת דרך האופניים שסללה בשולי הדרך).

בכל מקרה, לא אותם 8 מ' לאורך החלקה הם הפוגעים באפשרות השמוש, שכן המבקשים מודים כי לפחות 5 שנים אינם יכולים לעשות שימוש בקרקע שממזרח לכביש 7993 בשל הגדר/מעקה בין הכביש למקרקעין ושינויי הטופוגרפיה מושא ההפקעה הראשונה (וראו סעיף 150 לתגובת המשיבה 1 והתמונה שצורפה המתארת את המצב טרם ביצוע העבודות מושא הבקשה, המדברת בעד עצמה).

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, דין הבקשה להידחות.

מכל הטעמים לעיל דין הבקשה להידחות.

אני קובעת לקדם משפט ליום 12/11/20 שעה 10:00.

בית-המשפט התרשם מעדויותיהם של האב, האם והגב' נגאם כגרסאות מהימנות שיש בהן כדי להציג לבית-המשפט את התמונה העובדתית האמתית, כי התובע אכן נפל מאופניו בשל התקלותו במפגע על הכביש שבאחריות המועצה, שבוצעו בו עבודות בנייה, בביקורו אצל סבתו בכפר.

המסמכים הרפואיים המלמדים על פגיעה בשל נפילה מאופניים, לצד גרסת עדי התביעה כשמנגד עומדת הודאת המועצה בדבר ביצוע חפירות במקום הנטען, כל אחד יחדיו מאששים את גרסת התביעה.

...

חישוב הנזק: לאחר שבחנתי את מכלול נסיבות העניין של התביעה המונחת לפניי, לא מצאתי הצדקה לערוך חישוב אקטוארי מלא בעניינו של התובע.

אך כאמור, ולאחר שבחנתי את נסיבות התיק והמסמכים שהוגשו ובכלל זה מהות הפגיעה וקביעת המומחים מטעם שני הצדדים, לא מצאתי הצדקה לפסוק לתובע פיצוי זה, הן משום העובדה שהתובע בחר לא להעיד, עניין העומד לחובתו, והן בזיקה לסוגית האשם התורם, אשר מצאתיו ניכר בנסיבות העניין.

על פי חוות הדעת ההגבלה בתנועות הינה ברף הנמוך ובנסיבות העניין ולאחר שבחנתי את מכלול הנתונים מצאתי לקבוע פיצוי גלובאלי אשר יתחשב בכמכלול הנתונים של התובע עליהם הרחבתי לעיל.

הנתבעת טענה שהתובע לא דייק בתצהיר תשובות לשאלון שהופנה אליו במסגרת ההליך, עת טען שהוא לא היה מעורב באירועים נוספים מלבד הארוע מושא התביעה, כאשר מתברר כי מספר שנים לפני כן הוא נפל מאופניו ונחבל באצבעות.

סבורני כי בנסיבות אלה ניתן לייחס לפגיעה תקופת אי כושר מלא למשך ארבעה חודשים, ולאחר מכן אי כושר חלקי, שלא מנע מהתובע לשוב לעבודה, גם אם לא בענף בו עבד לפני כן. אשר לעבודת התובע והשתכרותו לאחר התאונה, מעיון בדו"ח רציפות ביטוח של המוסד לביטוח לאומי (נ/2), עולה כי התובע דווח כעובד אצל טמבור חפר ושות' למשך חודש אחד בינואר 2019, כאשר מקום העבודה הבא המדווח היה אצל קרוב משפחתו עבד עתאמנה, וזאת בין החודשים מאי עד אוגוסוט 2021, שם עבד כעוזר לנהג "ביובית". מאותו דו"ח עולה כי החל מחודש אוקטובר 2021 עבר התובע בחברת כוח האדם דנאל, ומעדותו עולה כי מדובר למעשה בעבודה עבור חברת "איטונג", בה המשיך התובע לעבוד לאחר מכן בהעסקה ישירה, ובה הוא עובד עד ליום זה. התובע הבהיר בעדותו כי במסגרת עבודתו בחברת "איטונג" הוא עובד ליד פס ייצור, ומדביק מדבקות על גבי בלוקים, כאשר עבודה זו אינה פיזית.

...

המסקנה מכל המקובץ היא שנכון יהיה לפצות את התובע עבור 4 חודשי אי כושר מלאים, ובהמשך בגין אי כושר חלקי בשיעור של 30% עד סוף שנת 2019 (דבר העומד בהלימה גם עם הנכויות זמניות שנקבעו לתובע במסגרת נכות כללית – ראו ת/1).

סוף דבר סך נזקי התובע עקב הפגיעה בתאונה עומד על 641,116 ₪.

אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע פיצוי בסך 455,211 ₪, בצירוף שכ"ט עו"ד בסכום כולל של 100,000 ₪, החזר שכר המומחה הרפואי מטעמו והחזר חלקו בשכר המומחה מטעם ביהמ"ש (כנגד הצגת אסמכתאות תשלום מתאימות), והחזר אגרה ששולמה בפתיחת ההליך, והכל בתוך 30 ימים, אחרת ישאו הסכומים הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד התשלום בפועל.

[2: החלטה מיום 7.12.2022] כמו כן, כאשר התובע סיים לחפור קבר, היה עליו להניח בקבר פלטות, כ-13 פלטות לכל קבר, כאשר כל פלטה שוקלת כ-5 ק"ג. כאשר עסק בחפירה נידרש התובע לפעמים בשעתיים הראשונות לעבודתו גם למלא דליים (בגודל של פח ערייה ירוק) באדמה ולסחוב כ-20 דליים מלאים באדמה למרחק של כ-2 מ' בממוצע.

יש לקבוע כי קיימת אפשרות להחמרה בליקוי עקב העבודה, אך השפעה זו אינה משמעותית ואינה מגיעה לכדי 20%".

להלן שאלות ההבהרה ותשובות המומחה לשאלות אלו: על בסיס אילו נתונים קליניים ועל בסיס אילו נתונים בספרות המקצועית קבעת, כי פריצת דיסקוס גדולה בעמוד השידרה המותני שכיחה בעשור ה- 4 ללא אירועים טראומטיים משמעותיים או מאמצים קצוניים? המומחה הפנה וציטט מספר מאמרים העוסקים בגורמים לפריצת דיסק והוסיף – "עולה משני המאמרים כי שיא השכיחות לפריצת דיסק ע"פ הספרות הנו סביב גיל 40 ש', גורמי סיכון רלוואנטיים כאן הם עודף משקל עם BMI מעל 30. במקרה כאן עישון אינו מהותי לאור הכמות שפורטה בעובדות". האם אובחנה כל פתולוגיה אובייקטיבית ממשית אצל התובע עובר לעבודתו כחופר קברים? "למעט ארוע הנפילה מאופניים 2014, אין תלונות ארועי חבלה בגב התחתון לפני 30.4.20 רישום ראשון לתלונה אצל רופא המשפחה (שכפי שצוין אין הסבר על סמך מה רשם – "ידוע על כאב גב תחתון מזה שנים". לפי אילו קריטריונים קבעת כי עבודתו של התובע החמירה את מחלתו? " בתשובת מקור 8.3 המתייחסת לצורת העבודה וניתוח מרכיביה בהתאם לעובדות המוסכמות, נקבע כי חלק מהמרכיבים בסבירות של 50% קשורים לעומס חורג בגב התחתון ולפיכך קשר לליקוי. קביעה זו הנה כללית לניתוח העובדות לפני היתייחסות פרטנית לנתוני התובע ומשך החשיפה בפועל. במקרה כאן משך החשיפה הקצר מביא לקביעה שככל שיש השפעה היא החמרה". על בסיס אילו קריטריונים קבעת כי לעבודתו השפעה של פחות מ- 20%? "מניתוח משך החשיפה הקצר מאוד למנגנון מקרוטראומה מצד אחד יחד עם שכיחות טבעית לפריצת דיסק בגובה יחיד (לא נווני מפושט) בגיל התובע, נתוני עודף המשקל לתובע מצד שני – כלל הנתונים מובילים לקביעה כי גם אם קיימת השפעה מסוימת לעבודה על הליקוי, השפעה זו אינה משמעותי ואינה מגיעה לכדי 20%". ביום 11.9.2022 ניתן צו לסיכומים.

...

לטענת הנתבע, דין התביעה להידחות לפי חוות הדעת של המומחה שמונה מטעם בית הדין.

דיון והכרעה לאחר שעיינו בחוות דעת המומחה ובסיכומי הצדדים, אני סבורה שיש לדחות את התביעה וזאת בהתבסס על חוות דעתו של המומחה שמונה על ידי בית הדין.

מכל המפורט לעיל, לאחר שעיינו בחוות דעת המומחה, אנו סבורים כי קביעותיו הרפואיות של המומחה עומדות במבחן הסבירות וההיגיון וכי לא קיימת הצדקה עובדתית או משפטית לסטות ממסקנותיו.

] בנסיבות אלה, על יסוד חוות דעתו של המומחה, התביעה נדחית.

בתקופה הרלוואנטית לתביעה עבד בחברה 'מ.נ. מערכות לתחבורה ולתעשייה בע"מ' (להלן – המעסיק), באיזור התעשייה עמק חפר.

על פי האמור בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי, "תאונת עבודה" היא תאונה שארעה לעובד שכיר תוך כדי ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו.

] התובע לא ביסס תשתית עובדתית נידרשת להוכחת קרות הארוע התאונתי ולא ביסס את הקשר הסיבתי בין הארוע התאונתי לבין מצבו הרפואי או לבין הפגימה הנטענת, בין היתר, בשל סתירות רבות אשר נפלו בגירסתו[footnoteRef:18].

הטענה של התובע לחוסר מודעותו לחומרת הפציעה אינה מתיישבת עם טענתו כי היה מודע למיגבלות גופו, הרי שטען כי ביום בו ציפה לעבודה קשה, הוא לא פתח את הבוקר כהרגלו ברכיבה על אופניים[footnoteRef:50], כך שאין הסבר מניח את הדעת מדוע התובע, שאף אם נימנע מבתי החולים לפי עדותו[footnoteRef:51], לא מתייצב לכל הפחות לבדיקה רפואית בקופת החולים, כאשר הוא מתאר מצב חמור המצריך פנייה לקבלת טפול רפואי בדחיפות.

...

] הנה כי כן, לאור המקובץ, לא מצאנו שהתובע הרים את הנטל להוכיח כי אירע אירוע תאונתי במסגרת עבודתו ביום 7.2.19.

לאור האמור לעיל, התביעה נדחית.

משמדובר בהליך מתחום הביטחון הסוציאלי, מצאנו שלא להוסיף על כך הוצאות נוספות.