יחד עם זאת, אין בכך כדי להביא לדחיית גירסתה, מקום שמצאתי כי יש חזוק וסיוע לגירסתה של התובעת (ולחלופין ככל שנידרש, יש בכך הסבר לקבלת גרסת התובעת באשר לנסיבות התאונה), בשל כל אחד מאלה, וכולם במצטבר:
ראשית - גירסתה הבסיסית של התובעת, כי נפלה בזמן ירידה מאוטובוס בשל נסיעה פתאומית שלו, ועקב כך היא נדרסה מגלגליו האחוריים אשר עלו על רגלה הימנית, היא גרסה עקבית המצוינת לאורך כל הדרך.
שישית - תימוכין נוסף לגירסת התובעת באשר לנסיבות קרות התאונה ניתן למצוא גם בהודעה שמסר הנוסע נועם דוד למישטרה ביום 14.11.17, ובהודעתו זו הוא ציין כלהלן: "האוטובוס עצר ממש ונוסעת צעירה כזו שלבשה בגדים ארוכים ומטבח (כך במקור - ש.נ.) על הראש, והיית עם עוד נוסעת אחרת. היא התחילה לרדת במדריגות שנייה לפני אחרונה היא נפלה ויצאה מאוטובוס והתחילה לצרוח שדרסת אותי..." (שם, עמ' 1 ש' 23-26).
"הגרסה הראשונית הנמסרת על ידי נפגע בתאונה היא בעלת משמעות גדולה, שכן על פי רוב נמסרת גרסה זו באופן ספונטאני, לצורך קבלת הטיפול הרפואי הדחוף, ובטרם הספיק הנפגע לשקול שקולי 'כדאיות' בהצגת גרסה זו או אחרת." (ת"א (שלום עכו) 11983-03-13 עלי בסל נ' שירביט חברה לביטוח בע"מ (20.7.2015)).
...
בבואי ליישם את העקרונות הנ"ל על ענייננו, אני סבורה כי התובעת לא עמדה בנטל הראייתי המוטל עליה להוכחת גובה ההשתכרות הנטען.
סוף דבר
לאור האמור לעיל, אני מחייבת את הנתבעות, יחד ולחוד, לשלם לתובעת פיצוי בסך של 271,000 ₪, בתוספת שכ"ט עו"ד בשיעור של 13% מסכום הפיצוי שלעיל בצירוף מע"מ כחוק.
עוד ישלמו הנתבעות, יחד ולחוד, לתובעת הוצאות משפט בגין האגרה ששולמה עם הגשת התביעה משוערכת נכון להיום.
