מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

נפילה בחדר מדרגות עקב כיבוי אור

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2015 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

ברי כי תמונת חדר המדריגות לא צולמה במהלך הבקורת שהתקיימה בשעות הלילה, כפי שאף העיד על כך הנאשם עצמו שצילם את התמונות, כדלקמן: "ת. אתייחס למה שלא תקין בדוח, לגבי זה שאין תאורה בחדר מדרגות, הראנו תמונה עם אור דולק בחדר מדרגות כולל צנור כיבוי אש. זה צולם כפי שציינתי בחקירתי ב 26.12 כשבועיים לאחר הבקורת של התמ"ת. זה היה קיים. המדריגות היו מוארות. אם הייתה מנורה שרופה החלפנו. רחוק מהאמת שלא הייתה תאורה. אני אישית צלמתי. כל התמונות שאני מגיש אני צלמתי באופן אישי." (פרוטוקול מיום 10.10.13, עמ' 61 ש' 23-26) נוכח עדותו של הנאשם ממנה עולה ללא צל של ספק כי התמונה צולמה כשבועיים לאחר הבקורת ואף דומה כאמור כי זו צולמה במהלך היום, אין ליתן לה משקל.
לא הוצגו בפנינו תמונות מטעם המאשימה בדבר התאורה הלקויה בחדר המדריגות, יחד עם זאת העיד המפקח רחמים ,אשר התרשמנו כי עדותו מהימנה, שלא רק שלא הייתה תאורה בחדר המדריגות אלא שאף נפל שם בשל כך במועד הבקורת, כדלהלן: " ש. זה חדר מדרגות שם.
...
סוף דבר נוכח כל האמור, אנו קובעים כדלקמן: 186.1.
לפיכך, אנו קובעים כי יש לזכות את הנאשמת מכל אשמה כמפורט לעיל.
הנאשם מורשע כנושא משרה שפעל בניגוד להוראות סעיף 5 לחוק בנוגע לתקנות המנויות בקבוצה ב'.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2016 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

התובעת העריכה את עלות הרהיטים שנדרשה להחליף בסכום של 10,450 ₪ וכן טוענת להוצאות נוספות הכוללות תשלום לחוקר שרפות שחקר את הסיבות לשריפה (הדו"ח שערך צורף לכתב התביעה), תשלום לשירותי הכבאות על כיבוי השריפה, תשלום לשמאי מקרקעין שהעריך את ניזקי השריפה, תשלום לחברת החשמל לבדיקת החשמל לאחר השריפה, ארנונה בגין תקופת השכירות הנותרת ותשלום שכ"ט לבאי כוח התובעת לשם טפול בתביעה.
על כן מסקנתו של החוקר הייתה כי "אדם בעל מפתח לדירה, מעשן, ניכנס או יצא מהדירה וסיגריה בוערת בידו, בדל הסיגריה הבוער נפל או בא מגע עם קצה הספה התלת מושבית קרוב לדלת הדירה וזו החלה ליבעור". מר מור מציין כי האדם היחידי המעשן ובעל מפתח לדירה הנו שוכר הדירה וקובע חד משמעית כי הסיבה לשריפה היא עישון, נפילת בדל סיגריה בוערת על קצה הספה.
בסעיף 2.12 לדו"ח מציין מר מור כי "לדברי השכנים ובעלי הדירה, הדייר שוכר הדירה מעשן ולמרות טענתו כי לא היה בדירה בבוקר יום הארוע, דווחו השכנים כי הריחו מהדירה ומחדר המדריגות ריח עשן סיגריות." כשנחקר בעיניין זה טען המומחה כי שכנה בת 70 פלוס אמרה כי הריחה ריח של סיגריות, אחר כך ציין כי אמרה שהריחה ריח של שריפה והזמינה את מכבי האש.
מר סיני לא זכר את הארוע ועל כן לא יכול היה לשפוך אור בעיניין זה, אולם השיב שככלל, אם לא הייתה חקירה תחת אזהרה בקשה לשריפה, כנראה לא היה חשד להצתה (ע' 61 ש' 9-16), כן העיד מר סיני כי אילו היה חשד לעבירה פלילית סביר להניח כי היו נחקרים אנשים נוספים הקשורים לדירה, חוץ מהנתבע (ע' 62 ש' 27-29).
...
אשר לתביעה לפיצוי בגין עוגמת נפש, נראה כי נוכח קביעתי כי לא רשלנותו של הנתבע גרמה לשריפה, אין מקום לפיצוי ברכיב זה. סוף דבר העולה מן המקובץ הוא כי אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעת את הסכומים הבאים: 78.1 עלות השיפוץ 45,000 ₪ 78.2 עלות הריהוט 4,000 ₪ 78.3 עלות ההלוואה 5,175 ₪ 78.4 תשלום לחוקר 2,320 ₪ 78.5 תשלום לחב' חשמל 540 ₪ סה"כ 57,035 ₪ בנוסף אחייב את הנתבע לשלם לתובעת הוצאות משפט בסכום של 1,500 ₪ ושכר טרחת עו"ד בסכום של 10,000 ₪.
הנתבע ישלם סכומים אלה לתובעת תוך 30 יום מקבלת פסק דין זה. התובעת ביקשה פיצול סעדים.
אף כי חייבתי את הנתבע רק בעילה החוזית ולא בעילה הנזיקית ועל כן נראה כי לא יהיה מקום להודעת צד שלישי כנגד הנתבע גם אם התובעת תיתבע בהמשך על ידי צדדים שלישיים, נכון יותר יהיה לבחון טענה זו אם וכאשר תוגש תביעה על ידי צד שלישי כלשהו כנגד התובעת ועל כן מצאתי לנכון להיעתר לבקשת התובעת ולהתיר לה פיצול סעדים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

לפיכך ביקשו שיינתן צו עשה לתיקון חדר המדריגות שצריך שייבנה ברוחב מספיק לצרכיהם ו/או להתקנת מעלית עם יציאה אליה מדירתם ולהורות גם על פתיחת חלון בחדר המדריגות כפי שהיה בדירה עובר לבצוע העבודות, מה שיחזיר את אור השמש לחדר הרחצה.
לעניין הזכויות בבניין טענה כי רכשה את כל החלקה בה מצוי הבניין ובכלל זה זכויות מוקנות לה. הריסת הקומות העליונות בבניין, שנימצא כי היו רעועות ומסוכנות, נעשתה למשך ימים ספורים בלבד.
בנוסף, הסכימה הנתבעת להתקין חלון בחדר המדריגות בכפוף להמצאתם אישור כיבוי אש לכך.
כך אני קובעת בשונה ובמובחן מהתיקונים בדירה גופה, לגביהם דחיתי את בקשת הנתבעת לאפשר לה לבצעם בעצמה, משלא עשתה כן בחלוף זמן ארוך ממועד הווצרות הליקויים ועד מועד הגשת התביעה ומחמת אובדן אמון התובעים בה. דיור חלוף: בחנתי את טענות התובעים לכליאתם בדירה נוכח ביצוע העבודות והשבתת חדר המדריגות בגינן , ומשלא הוצע להם דיור חלוף לתקופת ביצוען, מה שהוכחש ע"י הנתבעת.
...
סיכומו של דבר, לא הוכחה פנייה מוקדמת של הנתבעת לתובעים ערב תחילת העבודות, מה שצפוי היה שייעשה בידיעתה על ההרס בבניין שעתיד להתבצע שימנע אפשרות לשימוש סביר של התובעים בדירה בתקופת ביצוע העבודות ולכל הפחות בחלק ממנה.
לפיכך, נדחית התביעה לפיצוי בעילה של כליאת שווא.
לפיכך, דין רכיבי נזק אלו להידחות.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2012 בעליון נפסק כדקלמן:

הזיהוי במקרה הנידון הוא בעל ערך ראייתי כי אינו תלוי באינפורמציה המתארת את המערער שהתקבלה מעד אחר.
היא אף מדקדקת ומספרת, שבשלב ספציפי (לחיצתו על איבר מינה) כבה האור - "אז נכבה האור של חדר המדריגות. כל הזמן לפני זה היה אור", ובהמשך: "ואז הכל היה חושך". באשר לפרטי מידע שמסרה המתלוננת מהארוע בחקירתה הקושרים את המערער לארוע, התברר, כי המערער אכן עושה שימוש בקוו האוטובוס בו נסעה המתלוננת (עמ' 90 לפרוטוקול).
...
שקרים אלו, קבע, "לא רק שהביאוני למסקנה שאין ליתן אמון בגרסתו, כאילו לא ביצע את המיוחס לו, אלא אף חיזקו את ראיות התביעה". שקריו, המשיך, "יוצרים נדבך ראייתי נוסף המחזק את גרסת המתלוננת בדבר אשמתו של הנאשם (המערער). שקרים אלו, בפרט בהצטברותם, מצביעים על תחושת האשם של הנאשם". להצטרפותם יחד של שלושת שקרי המערער, לרבות השקר לגבי האליבי שמסר, "יש מסה קריטית העומדת בתנאי הפסיקה שבכוחה לחזק את גרסת המתלוננת, כי היה זה הנאשם (המערער) שתקף אותה כמפורט בכתב האישום". בית המשפט המחוזי דחה את טענותיו של המערער באשר לקיומם של מחדלים חקירתיים.
תפיסת האופניים: טענתו של המערער למחדל המשיבה בגין אי איתור אופניו – דינה להידחות.
הוא עקב אחרי הקטינה באובססיביות ולא נעתר להפצרותיה להניח לה לנפשה.
סוף דבר.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2014 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

העד שלל כי אמר שהשודדים כיבו את האור מהמפסק הראשי (עמ' 105 ש' 23 עד עמ' 106 ש' 4).
הוא נפל בחדר המדריגות והשודד הראשון ניסה שוב לידקור אותו עם המברג או הסכין, הוא לא ראה כי לא היה אור, וצעק לחבריו שהיו למטה "תתפסו אותו". שני השודדים ברחו למטה, והוא נשאר בחדר המדריגות (עמ' 77 ש' 17-28).
...
יחד עם זאת, סבורני כי לאחר קבלת גרסתו של הנאשם, היה מקום בנסיבות המקרה לערוך דו"ח הובלה והצבעה מסודר ולתעד את מיקומם של העדים ביחס לנאשם, למן הרגע הראשון בו נצפה ועד למקום בו נתפס על ידי המעורבים.
סוף דבר לאור האמור לעיל, אני קובעת כי המאשימה עמדה בנטל ההוכחה הדרוש, והוכח כי הנאשם ביצע עבירות של כליאת שווא, שוד מזוין בחבורה, ופציעה בנסיבות מחמירות ביחס לפציעתו של אפרם בלבד.
לאור האמור הנני מרשיעה את הנאשם בעבירות הבאות: קשירת קשר לביצוע פשע – עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו