נפילה בגלל שאריות של פירות על הרצפה בשוק

מלבד התובע שכנגד, הוגשה התביעה גם כנגד משטרת ישראל (הנתבעת 1) אותה ביסס על טענות שונות למחדלים ורשלנות שנפלו באופן הטיפול בתלונתו של התובע שהוגשה בגין ארוע התקיפה, כמו גם בניהול חקירה רשלני אשר הביא למעשה לכך שלא הוגש בסופו של יום כתב אישום כנגד התובע שכנגד.

...

שקלול מכלול האמור מביא למסקנה כי יהיה נכון להעמיד את הפיצוי הכולל על סך 50,000 ₪.

סוף – דבר: לאור כל האמור, דין תביעת התובע להידחות ביחס לכלל הנתבעים.

התביעה שכנגד מתקבלת באופן חלקי, ובהתאם לאמור לעיל, הנני מחייבת את התובע בתשלום פיצוי בסך 50,000 ₪ לתובע שכנגד וכן מורה כי התובע יישא בהוצאותיו וכן בשכ"ט עו"ד בסך נוסף כולל של 15,000 ₪.

בפני תובענה לפיצויים בגין נזק גוף שניגרם לתובעת לטענתה, עת החליקה ביום 18.8.15 בעת שעברה ליד דוכן ירקות בשוק ערוני, על שאריות ירקות ופירות.

פסיקה זו, שאני סבור כי ראוי לאמץ את גישתה גם בעניינינו, קבעה כי המצאות ירק או פרי על ריצפת מרכול אינה מספיקה ליצור חזקת התרשלות, או להוכיח התרשלות.

המצאות שיירי ירקות ופירות הנה טבעית בשוק פתוח בעל דוכנים, אך בכל מקרה, גם אילו לא היה מדובר בסיכון טבעי, היה על התובעת להוכיח כי שיטת נקוי השוק הייתה לא נכונה וגרמה לנפילתה או שהנתבעות ידעו על קיום המפגע הספציפי בגינו נפלה התובעת אך לא טיפלו בו, או כי הייתה להן ידיעה קונסטרוקטיבית נוכח משך הזמן שהמפגע הספציפי שהה במקום.

...

פסיקה זו, שאני סבור כי ראוי לאמץ את גישתה גם בענייננו, קבעה כי הימצאות ירק או פרי על רצפת מרכול אינה מספיקה ליצור חזקת התרשלות, או להוכיח התרשלות.

נוכח מסקנתי דלעיל, אני דוחה את התביעה ללא צו להוצאות.

טיעוני הצדדים בסיכומים לעניין האחריות - בסיכומי ב"כ התובעת נטען כי על הנתבעת מוטלת חובת זהירות כלפי הקונים במקום, חובה זו הופרה וגרמה לנזק כאשר התובעת החליקה, נפלה ונחבלה על רצפת חנות בגין שאריות של פירות יבשים שהיו במקום.

ראשי הנזק: הפסד הכנסה מלא וחלקי – התובעת זכאית לפצוי בגין ניצול חלק מימי המחלה, כמו גם הפסדי הכנסה בהתאמה לחלק מתקופת אי כושר בסך 30,000 ש"ח. התובעת זכאית לפצוי בגין אובדן כושר הישתכרות לעתיד בשים לב לנתונים בהם חזרה לעבודה, שיעור הנכות הרפואית והשלכותיה, הסיכון להיפלטות משוק העבודה, גילה ועברה התעסוקתי – פיצוי גלובאלי על דרך האומדנה בסך 60,000 ש"ח. כמו כן זכאית התובעת לפצוי בגין הוצאות ועזרת צד ג' בתקופה הסמוכה לתאונה בסך 10,000 ש"ח. בנתוני הפגיעה בתאונה, שיעור הנכות, תקופה ממושכת של טפול רפואי ושיקומי, מעריכה את הפצוי בגין כאב וסבל בסך של 36,000 ש"ח. סה"כ פיצוי 136,000 ש"ח, בנכוי אשם תורם של 20% היתרה בסך 108,800 ש"ח. אשר על כן, מחייבת את הנתבעות יחד ולחוד לשלם לתובעת סך של 108,800 ש"ח בצירוף הוצאות משפט, כמו כן תישאנה בשכ"ט עו"ד בסך כולל של 24,000 ש"ח. ההודעה לצד שלישי נדחית, מחייבת את הנתבעות יחד ולחוד בהוצאות ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 10,000 ש"ח. ניתן היום, כ"ה חשון תשע"ד, 29 אוקטובר 2013, בהיעדר הצדדים.

...

בהתאם למארג הראיות, לא שוכנעתי כי הנתבעות הרימו את הנטל שהוטל עליהן כדי להוכיח קיומה של שיטה ראויה כלשהי שיש בה כדי למנוע מכשול או מפגע מן הסוג שהיה במקום, אותו ניתן היה לצפות ולמנוע- ומכאן אחריותן בנזיקין על פי עוולת הרשלנות.

בנסיבות אלה, לא שוכנעתי כי הוכח קשר סבתי בין הפגיעה בתאונה ותוצאותיה לבין תקופות אי הכושר הממושכות הנטענות ואין הצדקה לחיוב הנתבעות במלוא ההפסדים.

ראשי הנזק: הפסד הכנסה מלא וחלקי – התובעת זכאית לפיצוי בגין ניצול חלק מימי המחלה, כמו גם הפסדי הכנסה בהתאמה לחלק מתקופת אי כושר בסך 30,000 ש"ח. התובעת זכאית לפיצוי בגין אובדן כושר השתכרות לעתיד בשים לב לנתונים בהם חזרה לעבודה, שיעור הנכות הרפואית והשלכותיה, הסיכון להיפלטות משוק העבודה, גילה ועברה התעסוקתי – פיצוי גלובלי על דרך האומדנה בסך 60,000 ש"ח. כמו כן זכאית התובעת לפיצוי בגין הוצאות ועזרת צד ג' בתקופה הסמוכה לתאונה בסך 10,000 ש"ח. בנתוני הפגיעה בתאונה, שיעור הנכות, תקופה ממושכת של טיפול רפואי ושיקומי, מעריכה את הפיצוי בגין כאב וסבל בסך של 36,000 ש"ח. סה"כ פיצוי 136,000 ש"ח, בניכוי אשם תורם של 20% היתרה בסך 108,800 ש"ח. אשר על כן, מחייבת את הנתבעות יחד ולחוד לשלם לתובעת סך של 108,800 ש"ח בצרוף הוצאות משפט, כמו כן תישאנה בשכ"ט עו"ד בסך כולל של 24,000 ש"ח. ההודעה לצד שלישי נדחית, מחייבת את הנתבעות יחד ולחוד בהוצאות ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 10,000 ש"ח. ניתן היום, כ"ה חשון תשע"ד, 29 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים.

רבות נאמר על חשיבותו של חופש הביטוי, בפרט כלפי אמירות שאינן נעימות לאוזן: "חופש הביטוי הוא זכות עילאית העומדת לאדם בחברה דמוקרטית כדי ליתן חירות לרוח האנוש, כדי להאבק בעריצות ובסתימת פיות, כדי לאפשר שיח צבורי בשוק הדיעות, כדי לסייע לחירות לגבור על הרודנות ועל הטוטליטריזם. זו נשמת אפה של הדמוקרטיה, בכך אין ספק. כפי שנפסק לא אחת, "חופש הביטוי הוא גם החופש לבטא דיעות מסוכנות, מרגיזות וסוטות, אשר הציבור סולד מהן ושונא אותן" .

התובעת מצדה, לא הניחה דעתו של בית-המשפט כי לא נפל רבב בהתנהלותה אלא ההיפך הוא הנכון.

...

אין בידי לקבוע כי אכן התובעת התנהלה בדרך של שחיתות כטענת הנתבע והנתבע גם איננו נדרש בתביעה שלפניי להוכיח זאת.

סיכומם של דברים, התביעה נדחית.

לאחר שבחנתי את התנהלות הצדדים בתיק ובהתחשב בקביעותיי לעיל, אין צו להוצאות.