נפילה בגלל מדרגה שבורה ללא מעקה

עניינה של תביעה זו בנזקי גוף שנגרמו לתובעת, לאחר שלטענתה נפלה עקב מדרגות תקולות הנמצאות בשטח הנתבעים 1 ו-2, ואשר ניבנו על ידי או ביוזמת הנתבע-3.

התובעת ניגשה לסייע לה, בהיותה על המדריגות מעדה בניסיון להתייצב, כאשר הורידה רגל לשלח המדרגה שהייתה לפני כן ונפלה לכיוון השיפוע הסמוך למדרגות, בחלק בו לא היה מעקה ו/או מאחז יד, כאשר השיפוע משתנה ומסוכן ורוחב המדריגות צר. התובעת ציינה שמדובר בגרם בעל 6 מדרגות המצוי ברחוב שנקין 55-57 גבעתיים, ללא מעקה ו/או מאחז יד כנדרש בחוק, בעל שפוע משתנה ומסוכן ורוחב מדרגות צר. חברתה של התובעת שהייתה עימה מסרה בתצהירה, שבמועד הארוע ראו התובעת והיא אישה זקנה שמתקשה לעלות בגרם המדריגות, היא עצמה הייתה אז בהריון ולכן התובעת היא זו שהושיטה יד לעזרת האישה.

התובעת נישאלה איך בדיוק נפלה והשיבה שהיא יכולה להדגים, יש מדרגה וקצה של מדרגה, ואז לא היה המשך למדרגה והיא נפלה לתוך השיפוע הצמוד למדרגות ואז הרגל הסתובבה.

כמפורט כבר לעיל, עיקר הטענה באשר לחוסר מהימנות גרסת התובעת, מופנית אגב התעוד הרפואי כאשר בתעודת השיחרור מבית החולים תועד – "לדבריה ביום פנייתה סובבה את כף רגל שמאל. מציינת נפיחות כאבים וקושי בדריכה". אצל רופא הקהילה בתאריך 4/7/17 תועד: "נפלה ברחוב על שבר בכף רגל...". אצל רופא אחר בקהילה בתאריך 21/11/17, תועד: "לדבריה בתאריך 22 במאי 2017 נפילה במדריגות, חבלה בכף הרגל, מתארת שברים טופלה באופן שמרני...". התובעת פנתה לביטוח לאומי בבקשה לקבלת דמי תאונה שם תיארה: "במהלך ירידה במדריגות ברחוב מעדתי ונחבלתי". התובעת התבקשה להסביר גרסאות אלה והעידה שלמיטב זכרונה אמרה בבית החולים שנפלה במדריגות, ומכל מקום כאשר הגיעה לבית החולים הבעיה הרפואית נראתה לה חשובה, ויכול גם להיות שמתוך הלחץ והכאב לא אמרה.

...

משכך הפיצוי עומד על – 218,717 ₪ אחר כל האמור לעיל, ישלמו הנתבעים 1 ו-2 לתובעת סך של 218,717 ₪ בצירוף אגרה כפי ששולמה, בצירוף הוצאות שהוציאה בגין חוות דעת המומחה מטעמה ומטעם בית המשפט (למעט חוות דעת מומחה בטיחות).

5129371התביעה נגד הנתבע 3 נדחית.

ההודעה לצד רביעי שהוגשה נגדו נדחית אף היא.

התובע נדחף ע"י אחד התלמידים בשם תמיר עיסאת, ולכן נפל ונחבל.

כל מדרגה הנה באורך 10 מ', ללא מעקה, וגובהה הנו מעל 25 ס"מ. הערה שלי – י.פ: על פי התאור מדובר בטריבונות.

אולם כאשר טוענים לפגם תחזוקתי כגון העדר מעקה, ואז מתברר שמדובר לא במדריגות אלא טריבונות ישיבה, ובמרכזן דוקא יש גרם מדרגות עם מעקה, ואף אין טענה כי היה שבר בטריבונות (או במדריגות) או ליקוי בטיחות אחר שגרם לנפילה, הרי אם יש טענה הנוגעת לבטיחות, סטייה מן המידות המותרות בתקן וכיוצ"ב – יש להמחיש הדבר בחוו"ד מומחה.

...

ואף מבחינה זו שמקובלת עליי גרסת מר עיד שהתובע נמצא שכוב מטר וחצי או שנים מן הטריבונות, בחצר.

גם לו קיבלתי גרסת התובע ותמיר שתמיר דחף התובע בטריבונות והאחרון התגלגל למטה מהלך שתי טריבונות, היה דין התביעה לדחייה.

מסקנתי אפוא כי דין התביעה לדחייה, אולם לשלימות התמונה אתייחס (בקצרה) לשאלת גובה הנזק.

בנסיבות דנן, אין בפנינו טענה מצד התובע כי הנפילה ארעה בשל נסיבות אחרות שלא קשורות לנפילה במדריגות וכן אין הנמצא טענה לקיומו של מפגע שהיה בעל מאפיינים בולטים לעין כדוגמת מדרגה שבורה או חסרה או כזו שקרסה בעת דריכה עליה.

אמנם צודק התובע בסיכומיו כי הנטייה בפסיקה הנה שלא בנקל תוטל חבות על עובד בגין תאונה אשר ארעה תוך ביצוע עבודתו, אולם במקרה דנן מצאתי כי יש לסטות מכלל זה. גם אם אניח לטובת התובע כי לא ניתן היה לבחור בדרך חלופית להגיע אל החניון אלא דרך גרם המדריגות בו נפל, מקום בו אימצתי את גירסתו אודות קיומה של רטיבות במועד הנפילה שמקורה בגשם שירד, היה על התובע לנקוט משנה זהירות בעת השמוש במדריגות והסכון המוגבר להחלקה בגין הרטיבות ולכל הפחות לעשות שימוש במעקה אשר עולה מהתעוד שהונח בפניי כי היה קיים בצמידות לגרם המדריגות (כשלא הוכח בפניי כי מעקה זה שתועד במועד הפגיעה הותקן באופן שאינו מותאם לתקנה הרלוואנטית).

...

סוף – דבר: לאור כל האמור, דין התביעה להתקבל.

הנני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סך של 277,842 ₪ (סכום הפיצוי הכולל לאחר הפחתת אשם תורם וניכוי תגמולי המל"ל).

כן, תשלם הנתבעת לתובע שכ"ט עו"ד בשיעור כולל של 24% וכן הוצאות משפט שהוציא התובע.

יש מדרגה שנשברה, עשינו אותה פעמיים.

זה עמד ליפול ולהתפרק ולכן היה צריך להוריד את זה. זה צלום שלפני 10 שנים היום העץ כבר לא נראה כך."

אני קובעת כי נוכח ההסכמה רבת השנים לשימוש בפועל שעשו שני הצדדים, הן לעניין הסככות והן לעניין האלמנטים שהוסיפה התובעת הכוללים מעקות, גדרות, גינות ושערים, התובעת רשאית להציבם מחדש בכפוף להוראות כל דין הנוגעים להיתרים ולבטיחות, וככל שמי מהצדדים מבקשים לטעון כנגד השימושים הנעשים משך השנים, אין מניעה כי יפנה בהליך המתאים ולערכאה המוסמכת לידון בעינייני החזקה ושימוש עתידי הרכוש המשותף.

...

בנסיבות העניין, שעה שעולה מכל התמונות שצורפו כי עובר למעשי ההרס, מדובר היה בבניין ובגינה מטופחים המוקפים גדר שלמה, ולאור העובדה כי מעשי ההרס שבוצעו במקרקעין השפיעו על איכות חייה של התובעת באופן יום יומי, בהיות החצר צמודה לדירתה ונשקפת מחלונות המטבח, ועצם העובדה כי סמוך למועד הדיון בצעו הנתבעים עבודות שלא הייתה מניעה מלבצעם קודם לכן, אך מנגד, אין טענה לפגיעה בתוך דירת הנתבעת, אני סבורה כי הנתבעים זכאים לפיצוי כולל בסך של 12,000 ₪ אשר משקלל את עגמת הנפש שנגרמה להם.

סוף דבר הנתבעים ישלמו לתובעת יחד ולחוד, את הסך של 26,800 ₪ בגין הנזק הממוני כמפורט לעיל בהתאם לקביעת השמאי על פי סעיפים א' עד ה' ו-ח' וט' לחוות הדעת מטעמו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מתאריך חוות דעת 2.8.21 ועד לתשלום בפועל.

אני קובעת כי נוכח ההסכמה רבת השנים לשימוש בפועל שעשו שני הצדדים, הן לעניין הסככות והן לעניין האלמנטים שהוסיפה התובעת הכוללים מעקות, גדרות, גינות ושערים, התובעת רשאית להציבם מחדש בכפוף להוראות כל דין הנוגעים להיתרים ולבטיחות, וככל שמי מהצדדים מבקשים לטעון כנגד השימושים הנעשים משך השנים, אין מניעה כי יפנה בהליך המתאים ולערכאה המוסמכת לדון בענייני החזקה ושימוש עתידי הרכוש המשותף.

לפניי תביעה לפצוי התובע על ניזקי גוף שנגרמו לו לטענתו עקב נפילה במדריגות במקום עבודתו.

כתוצאה מהתאונה נגרם לו שבר במרפק ימין.

חוות דעת הצדדים וקביעת מומחה בית המשפט התובע הגיש חוות דעת מומחה רפואי מטעמו, של האורתופד ד"ר גועבה יעקב, אשר העריך את נכותו הרפואית הצמיתה בשיעור של 30% על פי סעיף 41(6)(א) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956 (להלן: "תקנות הביטוח הלאומי").

דיון והכרעה נסיבות התאונה בדיון שהתקיים ביום 17.5.2023 העיד התובע כך (עמ' 3, שו' 19-6): "עליתי על המדרגה הראשונה, השנייה, רגלי החליקה, ניסיתי לשים את הרגל על המדרגה השלישית ונפלתי... לא היה גומי על המדריגות, אין מעקה, והמדרגות מחליקות כי היה שקוף. מהגשם, כן... מעקה לא היה... אני הייתי זהיר מאוד, בגלל שאין מעקה, ואין גומי. המפעל מלא בפועלים. המדריגות היו שטופות במים... היו חלקות". עדותו של התובע נתמכה בעדות העובד באסם סולימאן שהעיד כי ראה את ארוע הנפילה, וכך אמר (עמ' 7, שו' 9-7, 21-20), (עמ' 8, שו' 16-8): "מזג האויר היה גשום. הייתה שעת אוכל, אני יצאתי מחדר האוכל כדי לעשן סיגריה. ראיתי את הבן האדם הזה שנפל (מצביע על התובע באולם בית המשפט). הוא היה כאוב, משרדי המנהלים היו בקירבת מקום, הם הביאו חבל וקשרו לו את היד... כשראיתי שהוא נפל, היה גשום. אני עמדתי בצד ועישנתי סיגריה ליד הקיר... הגג לא היה מכוסה ולא היה מקורה. לאחר כמה ימים ביקשנו מהבוסים שישימו מעקה למדרגות. המנהל אמר שאני אדבר עם מנהל הבטיחות במפעל, עד היום אין מעקה... אני זוכר בדיוק מה שהיה... בעלייה... אתה יוצא מהמפעל ישר למדרגות. הריצפה לא ישרה, יש מקומות שבהם המים עומדים... בגלל זה המים עוצרים כי הריצפה לא ישרה, בגלל שאין שפוע שם המים עומדים. המקום ללא גג, הוא חשוף, איפה שהמדרגות אני מתכוון והמים תמיד נמצאים שם". בסיכומיהן ניסו הנתבעות להצביע על סתירות ופערים בין הגרסאות בדבר נסיבות הארוע.

...

תחשיב כולל על יסוד כל האמור לעיל, להלן תחשיב כולל של הנזקים והניכויים: נזק שנפסק הפסדי שכר לעבר: 1,833 ₪.

סיכום והוראות לסיכום אני מורה כדלקמן: הנתבעות ישלמו לתובע סך של 55,750 ₪.

כן ישלמו הנתבעות לתובע שכ"ט עו"ד בסך 13,000 ₪, יחד עם הוצאות ההליך הכוללות אגרה ששולמה, עלויות שכר מומחים שבהן נשא התובע וכן שכר עדים, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד התשלום.