נסיעה על השול לא על הכביש בניגוד לתקנה 33

כלפי הנאשם הוגש כתב אישום אשר בו נטען שבעת שהנאשם נהג במכונית בכביש מס' 20 ("איילון") ק"מ 17 מדרום נסע הוא עפ"י הטענה שלא בכביש וזאת במקום שבו קיים כביש (נהיגה על שול) וזאת בנגוד לתקנה 33(א) לתקנות התעבורה.

...

ואם בכל אלה עדיין לא די - הוברר שאפילו בתמונה נ/2, שצולמה שנה ויותר לאחר האירוע, אשר הנאשם, לשיטתו, הביא אותה כדי לתמוך בהעדר שוליים ביום האירוע (יותר משנה לפני כן כאמור) כן רואים למעשה שוליים (בחלק הימני של התצלום) , אשר בפרט בעומס תנועה איטית (כטענת הנאשם) ניכר שניתן לנוע עליהם , וכל זאת אף אם מתעלמים מהמסקנה המתבקשת שהתמונות של הנאשם לא צולמו במקום האירוע – שלא נסתר שהיה בקרבת מחלף ארלוזרוב (ק"מ 17 מדרום) ולא לפני מחלף השלום.

לאור כל אשר פורט ונותח לעיל, וגם לאחר ששמתי לנגד עיני את העובדה שעדות עד תביעה יחיד בתיק זה, מורשע בזאת הנאשם בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום.

<#3#> הכרעת דין לנאשם נימסרה ביום 3/3/16 הודעת תשלום קנס בסך 750 ₪ בגין נסיעה ברכב מסוג סוזוקי מ.ר 9585712 בכביש 4 לכיוון צפון, על השול ולא על הכביש, עבירה בנגוד לתקנה 33(א) לתקנות התעבורה.

...

כמו כן, הציג בפני השוטר הנאשם, סרטון שצילם כחודש לאחר האירוע ולדבריו תומך בטענתו כי לא היתה אפשרות פיזית בגלל תנאי הדרך לנסוע עם הרכב על השול קילומטר אחד, כפי שהעיד השוטר בעדותו בביהמ"ש. דיון והכרעה: לאחר שבחנתי גרסאות הצדדים, הראיות שהוגשו מטעמם ושמעתי עדויותיהם השתכנעתי במידה הדרושה במשפט פלילי כי הנאשם עבר את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום וזאת מהנימוקים הבאים: עד התביעה תיאר באופן מפורט את נסיבות ביצוע העבירה, תוך התייחסות לכל רכיביה ולעובדות הרלוונטיות באישום.

בנסיבות הענין ולאחר שהזהרתי את עצמי כי מדובר בעדות יחידה במשפט פלילי, החלטתי להרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

אשר על כן, אני דן את הנאשם לעונש הבא: קנס: אני מטיל על הנאשם קנס כספי בסך 1,500 ₪ או 10 ימי מאסר תמורתם.

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום בגין עבירה של נהיגה על השול בנגוד לתקנה 33(א) לתקנות התעבורה, תשכ"א – 1961.

מהאמור בדו"ח עולה כי השוטר עמד בצומת והבחין כי "הרכב הנ"ל .....נוסע כשהוא עוקף את התנועה המחכה לרמזור על שול ימין. ניצפה מכ 150 מ' קשר עין רצוף עד עצירה....." דברי הנהג: "1.ראית רכב מישטרה שנסע לפני על הכביש. אמרת לי שלא ראית אותו. 2.לא נסעתי על השול". מהמזכר של המיתנדב מילק, עולה, כי "ראיתי את הרכב נשוא הדו"ח כשהוא מגיע לכווני ונוסע על השול. הנ"ל נראה ממרחק של 150 מטרים. שם מסתיימת עליה בכביש לכיוון הצומת ואין באפשרות הנוסעים על השול לראות את השוטר בדרך. נהג הרכב נשוא הדו"ח נהג מולי לאחר שנראה מגיח מסוף העלייה ועוד כ-20 מטרים." הנאשם העיד להגנתו וחזר על גירסתו הרשומה בדו"ח וכן על טענתו בישיבת ההקראה על פיה נסע בעקבות ניידת מישטרה, בנתיב הימני, וכי לא נסע בשום שלב על השול.

...

דיון והכרעה אמנם אין מדובר גרסה מול גרסה שכן מול גרסתו של הנאשם מונחות גרסאותיהם של 2 עדי תביעה ואולם, לא אוכל לומר כי שוכנעתי, במידה הנדרשת בפלילים, כי הנאשם אשם וכי אשמתו הוכחה מעל לכל ספק סביר.

כמו כן טען הוא כי מעולם לא ראה את המתנדב קציר ומבלי לקבוע מסמרות בעניין, הרי שלא אוכל לומר בלב שלם כי איני תמים דעים עם הנאשם בנקודה זו. לאור האמור לעיל, אני קובע כי החוסר בראיות התביעה הינו מהותי וכי לא ניתן להוכיח את האשמה מעל לכל ספק סביר על סמך הראיות אשר הובאו בפניי.

נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של נסיעה על השול ולא על הכביש בנגוד לתקנה 33 (א) לתקנות התעבורה התשכ"א-1961.

...

מעדותו של עת/1, אינני יכולה להגיע למסקנה חד משמעית, כי הנאשם נסע בשול נסיעה של ממש.

המדובר בגרסה מול גרסה ומאחר ואנו מצויים במשפט הפלילי שרמת ההוכחה הנדרשת בו היא מעבר לספק סביר אני קובע כי אין בפניי ראייה מעבר לספק סביר המוכיחה את אשמת הנאשם, כך שלא ניתן להרשיעו במיוחס לו בכתב האישום.

לאור כל האמור לעיל, אני מזכה את הנאשם מהעבירה המיוחסת לו בכתב האישום וזאת, מחמת הספק.

הקמה: המערער הובא לדין בבית משפט לתעבורה בעכו, (להלן – "בימ"ש קמא"), בגין עבירה של נהיגת רכב על השול הימני בנגוד לתקנה 33 (א) לתקנות התעבורה - תשכ"א 1961, (להלן – "העבירה") .

המערער טען כי קיימות סתירות בעדות העד וכי השול אינו רחב כלל ועיקר ורוחבו פחות מ-30 ס"מ למרחק של 20 מ' מהצומת, כך שהוא לא יכול היה לבצע את העבירה, ומכאן שהיה על בית משפט קמא לדחות את עדות השוטר ולזכות את המערער בדין.

הכרעת בית משפט קמא מפורטת ומנומקת וממנה עולה באופן חד משמעי שעדות השוטר אמינה, מהימנה, מפורשת ומתארת באופן ברור את המערער עוקף מימין את כלי הרכב שנסעו על הכביש ושהוא נוסע על השול הימני.

...

המשיבה סבורה כי יש לדחות את הערעור.

דיון והכרעה: לאחר שעיינתי בהכרעת הדין ובפרוטוקול העדויות, במוצגים, בתמונות, בהודעת הערעור ושמעתי את טענות הצדדים, אני מחליט לדחות את הערעור.

אשר על כן, אני דוחה את הערעור.