הנאשם נחקר והשיב כי הוא מכיר את המקום ואף שהגיע מתחום ערוני של תל אביב לזה של רמת גן, הרי שגם בדרך נמיר מותר לנסוע 70 קמ"ש.
הנאשם הוסיף כי לאחר שהחל להאט, ראה כי מד המהירות מורה על 70 קמ"ש.
הנאשם נחקר והשיב כי בעת שהבחין לראשונה בשוטרים, הם היו על גבי הכביש ובאותו רגע, הביט לראשונה על מד המהירות של האופנוע והאט.
...
כמו כן, אף שבמועד ההקראה, כפר ב"כ הנאשם באמינות המכשיר, הרי שלא הועלתה טענה כלשהי כנגד אמינותו, לא במהלך הדיון ולא בסיכומי ההגנה ולכן, אני קובעת כי ההגנה זנחה טענתה כנגד אמינות מכשיר הממל"ז שבנדון.
לאחר שעיינתי במדריך למפעיל ממל"ז, שצורף לסיכומי ההגנה, אני קובעת כי מדובר אכן בתשובה שגויה, אך מאידך, בלתי אפשרית בנסיבות המקרה ואפרט.
המסקנה המתבקשת היא כי העד שגה בתשובתו ולא זכר במדויק את הצלילים השונים שמפיק המכשיר במהלך עדותו, אך כיוון שמדובר בחקירה נגדית ולא ב"מבחן זיכרון" ועדותו של העד עשתה עלי רושם אמין ומקצועי בכללותה, אני קובעת כי אין בשגיאה זו כדי לשמוט את הקרקע מתחת לעדותו של העד לגבי אופן הפעלת המכשיר ואמינות המדידה.
לאור כל האמור לעיל, הנני קובעת כאמור, כי הנאשם עבר עבירה כמיוחס לו בכתב האישום שבנדון.