נסיעה אחורנית לפי תקנה 45 לתקנות התעבורה

כתב האישום ביום 3.7.2016 הוגש נגד המערער כתב אישום לבית משפט השלום לתעבורה ובו יוחסו לו עבירות של סיכון עוברי דרך בנסיעה אחורנית, עבירה לפי תקנה 45(1) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961; נהיגה בקלות ראש, עבירה לפי סעיף 62(2) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961; היתנהגות הגורמת נזק, עבירה לפי תקנה 21(ב)(2) לתקנות התעבורה; הורשע בעבירה שגרמה לחבלה של ממש, עבירה לפי סעיף 38(3) לפקודת התעבורה.

...

דיון והכרעה דין הערעור להתקבל בחלקו.

נסיבות אלו משמיעות את הצורך החיוני למערער ברישיון נהיגה, ויש בהן כדי להביא לכלל מסקנה כי דין הערעור להתקבל בחלקו.

אשר על כן, הערעור מתקבל בחלקו.

נסיעה אחורנית – עבירה לפי תקנה 45 של תקנות התעבורה, תשכ"א – 1961.

...

מסקנתנו היא שגזר-דינו של בית-משפט קמא עולה בקנה אחד עם מדיניות הענישה הנוהגת, וזאת לאחר שהובאו בחשבון נסיבותיו האישיות והמשפחתיות של המערער מחד גיסא, ודרגת רשלנותו (בינונית-גבוהה) מאידך גיסא.

לפיכך אנו דוחים את הערעור.

בנוסף, אנו מורים למזכירות להמציא את העתק פסק דיננו לשירות המבחן למבוגרים שיבחן קיום פגישות עם המערער לצורך הכנתו לריצוי עונש המאסר בכלא והפנייתו למיון מוקדם בשב"ס, כאמור בסיפא של התסקיר מיום 28/10/19.

הנאשם הודה, בהזדמנות הראשונה, בעובדות כתב האישום המתוקן והורשע, על בסיס הודאתו, בעבירות הבאות: סיכון עוברי דרך בנסיעה אחורנית לפי תקנה 45(1) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 (להלן: "התקנות"), נהיגה בחוסר זהירות לפי תקנה 21(ג) לתקנות, גרימת תאונת דרכים, נזק וחבלה לפי תקנה 21(ב)(2) לתקנות וכן גרימת חבלה של ממש לפיה סעיף 38(3) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] (להלן: "הפקודה").

...

יפים לעניין זה דברי בית המשפט בע"פ (ת"א) 71933/06 קלגסבלד נ' מדינת ישראל (8.2.07) לפיהם: "הודיה היא הצעד הראשון המתבקש כאשר אדם טוען לקבלת אחריות. לא הרי מי שמודה בתחילת ההליך, כהרי זה המנסה להרחיק מעצמו אחריות, מנהל הוכחות ומעלה כל טיעון אפשרי כדי לא לשאת באחריות, ומורשע בסופו של הליך מייגע ולעתים ממושך.

לאור כל האמור, אני סבורה כי יש לגזור את עונש של הנאשם ברף הנמוך של מתחם הענישה.

הכרעה: לאור האמור, לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים לעונש ושקלתי את חומרת העבירות, את מתחם העונש ההולם, את עברו התעבורתי המקל של הנאשם, את העובדה שמדובר בכשל ראשון משמעותי עבורו, את העובדה שהנאשם בחר לקחת אחריות ולהודות באשמה בהזדמנות הראשונה, את המלצות שרות המבחן וכן את חלוף השנים - החל מהמועד בו אירעה התאונה, עובר במועד בו הוגש כתב האישום וכלה במועד מתן גזר הדין, אני דנה את הנאשם לעונשים הבאים: שירות לתועלת הציבור, בהיקף של 130 שעות, בהתאם לתכנית שתגובש על ידי שירות המבחן.

בפני ערעור כנגד פסק דינו של בית המשפט השלום לתעבורה בתד 8791-12-19 (כב' השופטת ש' שפר) בגדריו הורשע המערער, לאחר ניהול הוכחות, בעבירות של נהיגה בקלות ראש וגרימת חבלה של ממש, לפי סעיף 62(2) לפקודת התעבורה (נ"ח) תשכ"א -1961 בצרוף סעיף 38 (3) לפקודת התעבורה; סיכון עוברי דרך בנסיעה אחורנית, לפי תקנה 45(1) לתקנות התעבורה, תשכ"א- 1961, אי ציות לתמרור 302 לפי תקנה 22(א) לתקנות התעבורה, היתנהגות הגורמת נזק, לפי תקנה 21(ב)(2) לתקנות התעבורה, תשכ"א- 1961.

...

נקבע בנוסף, כי לעדותה של הנהגת קיימים חיזוקים בממצאי הבוחן, לפיהם נמצאו שברי פלסטיק מהפנס השמאלי האחורי של רכבו של המערער על הכביש, בנתיב נסיעת רכבה של הנהגת, כפי שהבוחן ציין בתרשים שערך, וכי על אף שהבוחן לא ערך השוואה בין שברי הפלסטיק לפנס, הרי שעולה מצילומים שערך הבוחן, כי השברים הם בצבעי אדום ולבן כצבע מכסה הפנס, וכי לא ניתן להגיע למסקנה כי השברים מקורם בתאונה אחרת, בעוד ששברי הפנס של רכב המערער נעלמו.

במסקנה זו אין להתערב.

הערעור נדחה איפא על שני חלקיו.

הרקע לבקשה והבקשה המבקש הורשע, לאחר ניהול הוכחות, בעבירות של נהיגה בקלות ראש וגרימת חבלה של ממש, לפי סעיף 62(2) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א -1961 (להלן: פקודת התעבורה), בצרוף סעיף 38(3) לפקודת התעבורה; סיכון עוברי דרך בנסיעה אחורנית, לפי תקנה 45(1) לתקנות התעבורה, התשכ"א- 1961 (להלן: תקנות התעבורה); אי ציות לתמרור, לפי תקנה 22(א) לתקנות התעבורה; והתנהגות הגורמת נזק, לפי תקנה 21(ב)(2) לתקנות התעבורה.

...

לבסוף, הוטלו על המבקש העונשים הבאים: פסילת רישיון נהיגה למשך 6 חודשים בפועל; 4 חודשי פסילת רישיון נהיגה על תנאי למשך 3 שנים, וקנס בסך של 1800 ש"ח. המבקש ערער על פסק הדין לבית המשפט המחוזי, וערעורו נדחה, הן ביחס להכרעת הדין הן ביחס לגזר הדין.

דיון והכרעה לאחר עיון בבקשה ובנספחיה, מצאתי כי דינה להידחות.

סוף דבר, הבקשה נדחית.