חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

נסיבות המצדיקות שמירת הריון: ביטוח לאומי

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

עוד טענה כי היה באישור הרפואי של המומחה מטעמה ליצור חזקה שמדובר במצב המצדיק שמירת הריון (עב"ל 1087/04 המוסד לביטוח לאומי נ' יוקר (פורסם בנבו)).
בנסיבות אלה, הגבוליות מאוד לטעמנו בחוו"ד של פרופיסור בייט, הספק והעמימות והם בלבד יפעלו לטובת התובעת.
...
לטענת הנתבע שתי חוות הדעת באותו מעמד ועם אותה מסקנה ולכן אין להעדיף את חוות דעתו של פרו' בייט על פני חוות הדעת של פרופסור גולדשטיין.
בנסיבות אלה, הגבוליות מאוד לטעמנו בחוו"ד של פרופסור בייט, הספק והעמימות והם בלבד יפעלו לטובת התובעת.
סוף דבר מצאנו גם בראיה לאחור וחרף העובדה שההליך הוחזר בפסק דינו של בית הדין הארצי, נוכח הסכמת הצדדים שם, כי חוות דעתו של פרו' גולדשטיין הייתה מפורטת, מנומקת והסתמכה על כלל האסמכתאות שבפניו.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2014 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

המומחה התבקש לחוות דעתו בשאלה: "האם היוו תנאי עבודתה של התובעת לאור מצבה הרפואי, משום סכנה לתובעת בשל היותה בהריון ו/או סיכנו את עוברה? האם העדרותה של התובעת מהעבודה בתקופה שמיום 26.7.12 ועד ליום 18.11.12, התחייבה בשל מצבה הרפואי המצדיק שמירת היריון על פי סעיף 58 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), תשנ"ה-1995". בחוות דעת מיום 27.7.14 מסר המומחה את תשובותיו כדלהלן: "האישור הרפואי לעניין הגימלה לשמירת הריון (טופס בל 331) נחתם ע"י רופא הנשים ד"ר פרוימוביץ מירון ב-22.7.12, שבוע 27+4 (תאריך מחזור אחרון 8.1.12) ובה בקשה לשמירת היריון החל מה-23.7.12 ו"עד הלידה". ההנמקה הרפואית לבקשת שמירת ההיריון היא: "Abdominal pain/Nephrolithiasis, Symphisiolysis" בהצהרת הרופא בטופס זה, האפשרות לבקשה זו סומנה כסעיף 1, כלומר, 'נובע מההיריון והמסכן אותה ו/או עוברה'.
אני מסכים עם רופא הנשים, כי האבחנה שבנידון נעשית ע"י רופאי הנשים שעוקבים אחרי ההיריון ולרוב, אין כל צורך בייעוץ אורתופדי לצורך קביעת האבחנה או מתן טפול במהלך ההיריון, כדרישת המוסד לביטוח לאומי.
שקולי הנתבע באשרו את תביעתה הקודמת של התובעת אינם עומדים בפנינו בהליך זה וממילא נדרשים אנו לבחון האם בנסיבות העניין שבפנינו היתקיימו נסיבות המצדיקות הענקת גמלת שמירת היריון.
...
משהמסקנה שאליה הגענו היא כי יש להשיב בשלילה לשאלה זו, העובדה האם אושרה הגמלה בעבר מקורה בטעות של הנתבע, או משיקול אחר, אינה רלוונטית לשאלה שבפנינו.
לפיכך, משלא שוכנענו כי נתקיים מצב רפואי שהיה בו כדי לסכן את התובעת או עוברה כנדרש על פי הוראות סעיף 58 לחוק, דין תביעת התובעת - להידחות.
בנסיבות העניין, לא מצאנו ליתן צו להוצאות.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2017 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

בית דין איזורי לעבודה בנצרת ב"ל 45359-08-15 לפני: השופט מירון שוורץ התובעת: נגלה רחייל ת.ז 038194148 ע"י ב"כ: עו"ד ראמי שומר מטעם הלישכה לסיוע משפטי הנתבע: המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ: עו"ד אורנית פיכמן החלטה
נתון זה היה אם כך לפני המומחה בעת חוות דעתו והמומחה לא הביאו כנתון שהיה בו בנסיבות העניין כדי ללמד על חשש לאם או לעובר המצדיק מתן אישור שמירת הריון בתקופה שבמחלוקת.
...
לאחר שעיינתי בחוות הדעת וטענות הצדדים בבקשה ובתגובה, אני מורה כדלקמן: א. המומחה ישיב על שאלה מס' 1.
לפיכך, אין מקום להעביר למומחה גם שאלה זו. לסיכום, המומחה מתבקש להשיב על סעיפי שאלה מס' 1, שבסעיף 5 להחלטה זו. המומחה מתבקש להשיב על השאלה מוקדם ככל שניתן, ובמידת האפשר תוך 21 יום מקבלת החלטה זאת.
לאחר קבלת התשובות לשאלות ההבהרה, הן תועברנה לצדדים, והם יקבלו ארכה בת 15 יום להשלים סיכומיהם, שאם לא כן יחשבו כמסכימים למסקנה העולה מחוות הדעת ולמתן פסק דין בהתאם.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

לבסוף, המומחה השני קבע כי העדרותה של התובעת מעבודתה בתקופה שמיום 1.4.15 ועד ליום 6.11.15 התחייבה בשל מצב רפואי הנובע מההיריון ואשר סיכן את התובעת או את עוברה – ועל כן, הייתה הצדקה בנסיבות העניין לשמירת הריון.
לנוכח האמור לעיל והואיל וחוות דעתו המפורטת של המומחה וכן תשובותיו הברורות לשאלות ההבהרה שהופנו אליו התבססו על עברה הרפואי של התובעת ועל תיקה הרפואי וכן התבססו על ספרות מקצועית והואיל וכבר בדב"ע נו/0-282 המוסד לביטוח לאומי - דוד לרוס (פסק דינו של כב' השופט אליאסוף, כתוארו אז, מתאריך 20.5.97) נפסק כי שיטת מינוי המומחים באה לסייע בידי בית הדין בהכרעתו בסוגיה משפטית אשר מתעוררת בה שאלה רפואית והשיטה לא נועדה "לתור" אחר חוות דעת רפואית מסוימת אלא להבהיר היבט רפואי של הנושא הנידון בבית הדין והואיל ומצאנו כי המומחה נתן תשובות ברורות ומקיפות עד מאוד לשאלות עליהן נישאל, באופן שמאפשר לנו להכריע בסוגיה המשפטית, אשר מתעוררת בה השאלה הרפואית וכן הואיל ולא מצאנו כי היתקיימה נסיבה מכוחה אין מקום לאמץ את חוות דעתו של המומחה ו/או ש"קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן" לדחות אותה, הרינו מאמצים אותה ובהתאם לה קובעים כי בתקופה הרלוואנטית לתביעה, היתקיים בתובעת התנאי שבסעיף 58 לחוק ולכן קמה לה זכות על פי החוק לגימלת שמירת הדיון.
...
על כן, בשים לב לכל האמור לעיל ומשקיימות בענייננו שתי חוות דעות, סותרות, ולאור הפירוט הנרחב בחוות הדעת של המומחה השני, בית הדין בחר לתת לה יותר משקל במכלול השיקולים, ולכן יש לאמץ את האמור בה ולקבוע כי היעדרותה של התובעת מעבודתה החל מיום 1.4.15 ועד ל- 6.11.15 התחייבה בשל מצב רפואי הנובע מההיריון ואשר מסכן אותה או את עוברה.
לנוכח האמור לעיל והואיל וחוות דעתו המפורטת של המומחה וכן תשובותיו הברורות לשאלות ההבהרה שהופנו אליו התבססו על עברה הרפואי של התובעת ועל תיקה הרפואי וכן התבססו על ספרות מקצועית והואיל וכבר בדב"ע נו/0-282 המוסד לביטוח לאומי - דוד לרוס (פסק דינו של כב' השופט אליאסוף, כתוארו אז, מתאריך 20.5.97) נפסק כי שיטת מינוי המומחים באה לסייע בידי בית הדין בהכרעתו בסוגיה משפטית אשר מתעוררת בה שאלה רפואית והשיטה לא נועדה "לתור" אחר חוות דעת רפואית מסוימת אלא להבהיר היבט רפואי של הנושא הנדון בבית הדין והואיל ומצאנו כי המומחה נתן תשובות ברורות ומקיפות עד מאוד לשאלות עליהן נשאל, באופן שמאפשר לנו להכריע בסוגיה המשפטית, אשר מתעוררת בה השאלה הרפואית וכן הואיל ולא מצאנו כי התקיימה נסיבה מכוחה אין מקום לאמץ את חוות דעתו של המומחה ו/או ש"קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן" לדחות אותה, הרינו מאמצים אותה ובהתאם לה קובעים כי בתקופה הרלוונטית לתביעה, התקיים בתובעת התנאי שבסעיף 58 לחוק ולכן קמה לה זכות על פי החוק לגמלת שמירת הדיון.
סוף דבר - לנוכח כל האמור לעיל ובהתאם לחוות דעתו של המומחה, הרינו מקבלים את התביעה.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2017 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

לסיכום, שב המומחה השני וקבע, כי: "העדרותה של התובעת מעבודה מ- 1.4.15 ועד 6.11.15, כן התחייבה בשל מצב רפואי הנובע מההיריון, אשר כן סיכן את התובעת או את עוברה, וכן הייתה הצדקה בנסיבות העניין לשמירת היריון". בעקבות תשובותיו של המומחה, התובעת ביקשה לקבל את התביעה.
ככלל, בית הדין מייחס משקל מיוחד לחוות הדעת המוגשת לו ע"י המומחה מטעמו, יסמוך ידו עליה ולא יסטה מקביעותיו אלא אם כן קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן (ראה לעניין זה דב"ע נו 244 – 0 המוסד לביטוח לאומי - יצחק פרבר, לא פורסם; עב"ל 1035/04 דינה ביקל - המוסד לביטוח לאומי, לא פורסם).
...
בית הדין סבור שיש ליתן לחוות דעתו של המומחה הראשון משקל נמוך יחסית, שכן מסקנתו שבחוות דעתו המשלימה הייתה על אף, שגם לשיטתו, היו חסרים בידיו נתונים מהותיים (שתי השאלות שלעיל) כדי להגיע למסקנה נכונה.
על כן, בשים לב לכל האמור לעיל ומשקיימות בענייננו שתי חוות דעות, סותרות, ולאור הפירוט הנרחב בחוות הדעת של המומחה השני, בית הדין בחר לתת לה יותר משקל במכלול השיקולים, ולכן יש לאמץ את האמור בה ולקבוע כי היעדרותה של התובעת מעבודתה החל מיום 1.4.15 ועד ל- 6.11.15 התחייבה בשל מצב רפואי הנובע מההיריון ואשר מסכן אותה או את עוברה.
סיכום לאור כל האמור לעיל, התביעה מתקבלת.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו