לבסוף, המומחה השני קבע כי העדרותה של התובעת מעבודתה בתקופה שמיום 1.4.15 ועד ליום 6.11.15 התחייבה בשל מצב רפואי הנובע מההיריון ואשר סיכן את התובעת או את עוברה – ועל כן, הייתה הצדקה בנסיבות העניין לשמירת הריון.
לנוכח האמור לעיל והואיל וחוות דעתו המפורטת של המומחה וכן תשובותיו הברורות לשאלות ההבהרה שהופנו אליו התבססו על עברה הרפואי של התובעת ועל תיקה הרפואי וכן התבססו על ספרות מקצועית והואיל וכבר בדב"ע נו/0-282 המוסד לביטוח לאומי - דוד לרוס (פסק דינו של כב' השופט אליאסוף, כתוארו אז, מתאריך 20.5.97) נפסק כי שיטת מינוי המומחים באה לסייע בידי בית הדין בהכרעתו בסוגיה משפטית אשר מתעוררת בה שאלה רפואית והשיטה לא נועדה "לתור" אחר חוות דעת רפואית מסוימת אלא להבהיר היבט רפואי של הנושא הנידון בבית הדין והואיל ומצאנו כי המומחה נתן תשובות ברורות ומקיפות עד מאוד לשאלות עליהן נישאל, באופן שמאפשר לנו להכריע בסוגיה המשפטית, אשר מתעוררת בה השאלה הרפואית וכן הואיל ולא מצאנו כי היתקיימה נסיבה מכוחה אין מקום לאמץ את חוות דעתו של המומחה ו/או ש"קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן" לדחות אותה, הרינו מאמצים אותה ובהתאם לה קובעים כי בתקופה הרלוואנטית לתביעה, היתקיים בתובעת התנאי שבסעיף 58 לחוק ולכן קמה לה זכות על פי החוק לגימלת שמירת הדיון.
...
על כן, בשים לב לכל האמור לעיל ומשקיימות בענייננו שתי חוות דעות, סותרות, ולאור הפירוט הנרחב בחוות הדעת של המומחה השני, בית הדין בחר לתת לה יותר משקל במכלול השיקולים, ולכן יש לאמץ את האמור בה ולקבוע כי היעדרותה של התובעת מעבודתה החל מיום 1.4.15 ועד ל- 6.11.15 התחייבה בשל מצב רפואי הנובע מההיריון ואשר מסכן אותה או את עוברה.
לנוכח האמור לעיל והואיל וחוות דעתו המפורטת של המומחה וכן תשובותיו הברורות לשאלות ההבהרה שהופנו אליו התבססו על עברה הרפואי של התובעת ועל תיקה הרפואי וכן התבססו על ספרות מקצועית והואיל וכבר בדב"ע נו/0-282 המוסד לביטוח לאומי - דוד לרוס (פסק דינו של כב' השופט אליאסוף, כתוארו אז, מתאריך 20.5.97) נפסק כי שיטת מינוי המומחים באה לסייע בידי בית הדין בהכרעתו בסוגיה משפטית אשר מתעוררת בה שאלה רפואית והשיטה לא נועדה "לתור" אחר חוות דעת רפואית מסוימת אלא להבהיר היבט רפואי של הנושא הנדון בבית הדין והואיל ומצאנו כי המומחה נתן תשובות ברורות ומקיפות עד מאוד לשאלות עליהן נשאל, באופן שמאפשר לנו להכריע בסוגיה המשפטית, אשר מתעוררת בה השאלה הרפואית וכן הואיל ולא מצאנו כי התקיימה נסיבה מכוחה אין מקום לאמץ את חוות דעתו של המומחה ו/או ש"קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן" לדחות אותה, הרינו מאמצים אותה ובהתאם לה קובעים כי בתקופה הרלוונטית לתביעה, התקיים בתובעת התנאי שבסעיף 58 לחוק ולכן קמה לה זכות על פי החוק לגמלת שמירת הדיון.
סוף דבר -
לנוכח כל האמור לעיל ובהתאם לחוות דעתו של המומחה, הרינו מקבלים את התביעה.
