נכס מכביד בהליכי חדלות פירעון

בית המשפט המחוזי בירושלים חדל"ת 8261-01-22 האלונים ירושלים בע"מ נ' הממונה על חידלות פרעון חדל"ת 10725-02-22 האלונים ירושלים בע"מ נ' הממונה על חידלות פרעון מספר בקשה:32 בפני כבוד השופט אביגדור דורות בעיניין: חוק חידלות פרעון ושקום כלכלית שע"ח 2018 להלן: "החוק" בעיניין: האלונים ירושלים בע"מ להלן: "החברה" שמואל לוי להלן: "היחיד" ובעניין: ובעניין: עו"ד בניהו לאבל, מנהל הסדר להלן: "מנהל ההסדר" .1 בנק הפועלים בע"מ 2. עובדי החברה .3 ר.ג ידיד בע"מ .4 ר.י.י תמ"א 38 ירושלים .5 בן ציון ורון .6 איתן ורון .7 חיים מעתוק ושות' בע"מ .9 שמעון אייזנקוט .10 קרתא השקעות דרך בית לחם .11 יוסף כהן .12 טכנו וול נכסים והשקעות בע"מ .13 אאורה ישראל יזמות והשקעות בע"מ .14 א.ר.א.ב. בונוס בע"מ .15 דרא ירושלים בע"מ .16 עו"ד יוסף בן דור .17 רמי רחמים סמוחה .18 ת.מ.א ג'יימסון בע"מ .19 יהודה גרינוולד .20 חנה גרינוולד .21 מ.ד שיווק ואסטרטגיה בע"מ .22 קבוצת RFLM .23 איילון חברה לביטוח בע"מ .24 יונה לוי .25 מיכאל ידוביצקי להלן: "הנושים" 26. הממונה על חידלות פרעון ושקום כלכלי החלטה

לפניי בקשת מנהל ההסדר של האלונים ירושלים בע"מ (להלן: "החברה") להורות על העברת ההליך מן המסגרת של פרק י' לחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: "החוק") למסגרת הקבועה בחלק ב' בחוק (בקשה 32 בתיק חדל"ת 8261-01-22) וכן בקשה למתן צו לפתיחת הליכים, להפעלת החברה ושיקומה (בתיק חדל"ת 10725-02-22).

בסעיף 6 לבקשה הנ"ל נכתב כדלקמן: "לדאבונה של החברה, לאחר מתן צו עיכוב ההליכים, נוצרה סיטואציה בעייתית בה מחד החברה מתקשה לפעול נוכח חוסר האמון ו/או התמיכה של חלק מהספקים ו/או נושים ומאידך בסטאטוס המשפטי הנוכחי, סמכויות מנהל ההסדר הנן מוגבלות ומצומצמות והוא אינו רשאי לקחת את 'המושכות' ליד והכל כפי שפורט בהודעת מנהל ההסדר... כמו כן בסטאטוס המשפטי הנוכחי אין לחברה אפשרות לעשות שימוש בסעדים רבים המנויים בחוק לרבות ויתור על נכסים מכבידים וכיו"ב". עמדות הצדדים ביום 9.2.22 הוגש מטעם מנהל ההסדר דין וחשבון בגדריו פורטו הפרויקטים השונים בהם מעורבת החברה והמצב המעודכן של כל אחד מהפרויקטים.

...

כפי שציין ב"כ הממונה, מדיווחי מנהל ההסדר עולה כי השוק אינו רוחש עוד אמון בבעל השליטה, ובנסיבות אלה לא שוכנעתי כי מתקיימות נסיבות חריגות המצדיקות את הקפאת ההליכים נגד בעל השליטה.

בסוגיה זו הושגה הסכמה בין מנהל ההסדר ובין בונוס, בדבר החרגת הפרויקטים מהליך זה, תוך פיקוח של הנאמן ובתנאים שיקבע בית המשפט (סעיף 248(ד) לחוק) אף שחלק מן הנושים התנגדו לה. בדיון היום ביקש ב"כ הממונה להגיש "תוך יום-יומיים" עמדה בכתב לפני שאכריע בסוגיה זו. החלטתי להיעתר לבקשת הממונה ולאפשר לו להגיש עמדה בכתב כמבוקש על ידו, בטרם תינתן הכרעה בה. יתר הנושאים שפורטו בדין וחשבון מטעם הממונה מאתמול אינם דחופים ואין צורך להכריע בהם במסגרת החלטה זו, למעט התנגדות הבנק לבקשת החברה בדבר מתן הוראות האוסרות הפעלת זכות קיזוז או עיכבון וגביית עמלה בגין הארכת תוקף ערבויות בנקאיות.

בסוגיה זו איני מקבל את עמדת הממונה ואת עמדת הנושים שהתנגדו למינויו של מנהל ההסדר לתפקיד הנאמן, במיוחד על רקע דחיית בקשתו של בעל השליטה להקפאת הליכים אישית.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, נקבע בזאת כדלקמן: עיכוב ההליכים במסגרת תיק חדל"ת 8261-01-22, מבוטל.

על רקע זה עולה השאלה האם, בנסיבות העניין, היתקיימו התנאים שבדין לביטול ההסכם על ידי היזם בשל "הפרה צפויה"? האם תנאים אלה, שהם מכבידים מאוד, צריכים להיות אחידים ביחס לכל סוגי ההתקשרויות החוזיות, או שמא יש להגמיש אותם נוכח הסיכון לאי ביצוע פרויקט בנייה רחב הקף, שבו עשרות יחידות דיור על כל המשתמע? ועוד נישאל האם יכול הקבלן לתבוע את הרווח הקבלני שנימנע ממנו, שעה שככל הנראה ממילא, וללא קשר ליזם, לא יכול היה להשלים את המלאכה נוכח מצבו הכלכלי? באלה ובעוד יעסוק פסק הדין.

כך, למשל, קובע כיום סעיף 68(ב) לחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, התשע"ח-2018 כי "אין בפתיחת הליכי חידלות פרעון לגבי תאגיד או היותו בחדלות פרעון כדי להביא לביטולו של חוזה קיים או להקנות לצד השני לחוזה זכות לבטלו, גם אם נקבע בחוזה כי החוזה יתבטל בנסיבות אלה או שנקבעה בו הוראה המקנה לצד השני לחוזה זכות לבטלו בנסיבות אלה". הוראה זו של החוק עולה בקנה אחד עם גישות משפטיות נוהגות.

בנסיבות המקרה הנוכחי סעיף 61.1.5 לחוזה הפרויקט קבע שחברת אאורה הייתה רשאית לסלק את ידה של חברת אורתם מהפרויקט כשהקבלן הפך לפושט רגל או אם ניתן נגדו צו כנוס נכסים שלא בוטל תוך 60 יום.

...

חיזוק למסקנה זו ניתן למצוא בכך שבבקשת הקפאת ההליכים הראשונה, שהוגשה לאחר ביטול ההסכם, לא צוין דבר קיומה של זכות תביעה ביחס לחברת אאורה, כאשר זכויות התביעה נגד צדדים שלישיים צוינו בבקשה (נספח 15 לתצהיר מר אטרקצ'י הכולל את רשימת התביעות בעניין זה).

על רקע זה לא מצאתי שנפגעו זכויותיה הדיוניות של התובעת שעה שניתחתי את טענות הצדדים מפריזמה זו. סוף דבר, אני דוחה את התביעה ככל שהיא נוגעת ברווח הקבלני הנתבע.

אני דוחה אפוא את טענותיה בעניין זה. התוצאה התביעה נדחית.

שנית, טענת נאמני מגה עומדת בסתירה לכלל הידוע לפיו במקרה הרגיל, ובכפוף למספר חריגים שאינם מתקיימים בעיניינו, כדוגמת "ויתור על נכס מכביד", אין בכניסתו של תאגיד להליכי חידלות פרעון כדי לשנות את מערך הזכויות המהותיות שלו ערב פתיחת ההליך (ראו: ע"א 10208/16 קרסו מוטורס בע"מ נ' Better Place Inc, פסקה 30 (13.12.2017); עופר גרוסקופף "ויתור על נכס מכביד" המשפט ו 33, 33 (2001).

...

סוף דבר לו תשמע דעתי, אציע לחבריי לדחות את הערעור, תוך הבהרה בהתאם לאמור בפסקה 56 לעיל.

השופט ד' מינץ: כמו חברי השופט ע' גרוסקופף גם אני סבור כי יש לדחות את הערעור.

אשר על כן, כאמור אני מצטרף לעמדתו של חברי כי דין הערעור להידחות.

הרקע להליכי חידלות הפרעון של החברה ועסקיה פורט בהרחבה במסגרת החלטתי מיום 14.5.2019, בגדרה הוריתי על ביטול הסכמי המכר של החברה עם רוכשי הדירות ברחוב יהודה הנשיא 7, רמת גן, לצד מחיקת הערות האזהרה שניתנו לטובת הרוכשים וזאת מכוח הוראת סעיף 361 לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983 שעניינה ויתור על נכס מכביד.

...

הרקע להליכי חדלות הפירעון של החברה ועסקיה פורט בהרחבה במסגרת החלטתי מיום 14.5.2019, בגדרה הוריתי על ביטול הסכמי המכר של החברה עם רוכשי הדירות ברחוב יהודה הנשיא 7, רמת גן, לצד מחיקת הערות האזהרה שניתנו לטובת הרוכשים וזאת מכוח הוראת סעיף 361 לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983 שעניינה ויתור על נכס מכביד.

לאחר עיון בבקשה ובתגובות הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל ויש לדחות את האמור בהודעת הרוכשים מיום 3.7.2020 וזאת מהטעמים הבאים: ראשית, כפי שצוין לעיל, עיכוב ביצוע החלטות בית משפט זה אשר קשורות בפרסום ומכירת זכויות החברה בפרויקט נדחו כאמור בהחלטות בית-המשפט העליון (בע"א 3937/19 מיום 3.7.2019 ומיום 19.7.2019; ובע"א 459/20 מיום 26.1.2020), מכאן שאף אם תתקבל עמדת הרוכשים והערעורים יתקבלו, לא בהכרח שיהיה בקבלתם כדי להביא לביטול המכר וכן לביטול שכר המימוש.

אשר על כן דין הבקשה להתקבל.

משלא התבקשה הודעת הרוכשים, ושעה שזו אף נדחתה, אני מורה על חיובם בהוצאות המפרק בסך 2,500 ₪.

אשר לטענה השנייה, בקשות להתיר לנאמן להשתחרר מהסכמים או מנכסים מכבידים הן בקשות שבית המשפט של חידלות פרעון דן בהן כדבר שבשיגרה.

הכללים הנוגעים להשתחררות מנכס מכביד במסגרת הליכי חידלות הפרעון נקבעו בסעיפים 360 – 365 לפקודת החברות.

...

בנסיבות אלה, אין מנוס מלהכריז על הסכמי המכר כ-"נכס מכביד", ולהתיר למפרק להשתחרר מהם.

דין טענות אלה להידחות.

עולה, אם כן, כי חיוב החברה לבצע את התחייבויותיה להשלים את הבנייה היא "משימה בלתי-אפשרית אשר אין לה יסוד כלשהו במציאות" (עניין שגיב לעיל, בעמ' 273), ועל כן אין מנוס מלהכריז על הסכמי המכר שנכרתו בין החברה ובין רוכשי הדירות כ"נכס מכביד" ולהתיר לנאמן להשתחרר מאותם הסכמים.

סוף דבר, אני מקבל את הבקשה ומורה כדלקמן: המפרק יהיה רשאי לוותר על כל ההסכמים שנכרתו בין החברה ובין רוכשי הדירות ששמותיהם פורטו בבקשה; בהתאם לכך, אני מורה על מחיקת כל הערות האזהרה שנרשמו לטובת רוכשי הדירות מכוח אותם הסכמים.