מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

נכות 25% על פי פריט ליקוי 9(1)(ג) לתוספת

בהליך בקשת רשות ערעור (בר"ע) שהוגש בשנת 2019 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

ביום 23.1.2017 היתכנסה הועדה בעיניינו לראשונה וקבעה למבקש נכות זמנית בשיעור 100% מיום 17.6.2014 ועד ליום 17.9.2014 ונכות צמיתה בשיעור 15% החל מיום 18.9.2014 בגין מחלת לב על פי סעיף ליקוי 9(1)(ג)(I-II) (מותאם) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956 (להלן – התקנות).
ביום 12.7.2018ניתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים ולפיה: "עניינו של המערער יוחזר לועדה הרפואית לעררים בהרכב הנוכחי כאשר בפניה יוצגו כל חוות הדעת הרפואיות שיש בידי המערער ואשר פורטו לעיל (מיסמך מיום 20.2.17 מאת ד"ר זינאידה, רופאת מישפחה המתייחסת לניתוח מפוי לב מיום 15.8.16; מיסמך מיום 15.3.17 מאת פרופ' שמחה מיזל המתייחס לניתוח תוצאות בדיקת מפוי לב מיום 15.8.16, במסגרתו המליץ פרופ' מיזל לקבוע למערער נכות בשיעור 25% לפי פריט ליקוי 9(1)ג'II; מיסמך מיום 29.6.18 מאת ד"ר שלנגר). הועדה תיבחן ותשקול את קביעותיה לעניין הליקוי הלבבי ממנו סובל המערער זאת בהתייחס לחוות הדעת והמסמכים הרפואיים המפורטים לעיל. כמו כן, בהתאם להסכמת הצדדים תשוב הועדה ותידרש לצלקות ותקבע האם יש באלה כדי להקנות למערער נכות.
...
אין בידי לקבל את טענות המבקש.
על כן, דין טענות המבקש בעניין זה להידחות גם כן. יוער כבר כעת, כי על פי הוראות פסק הדין המחזיר ניתן היה לדחות את הבקשה כבר בשלב זה. למרות זאת, אתייחס בקצרה גם לנימוקים הנוספים שהעלה המבקש בבקשתו.
בענייננו, משלא הצביע המבקש על טעם או נימוק מיוחד להתערב בהחלטת הוועדה ומרגע שהוועדה מילאה את תפקידה ונימקה את החלטתה כראוי, לא מצאתי מקום לחרוג מכלל זה. סוף דבר - הבקשה נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2016 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

ד"ר וייס קבע בין מימצאי הבדיקה "נראה כפי גילוף ללא כחנ"צ, דופק 68 סדיר, ל.ד. 166/88, ראש ב.מ.פ, צואר ללא גודש ורידי. לב – אין הרמה או רטט, קולות לב תקינים. איוושה סיסטולית 1-2/6, ריאות ב.מ.פ, בטן ב.מ.פ, גפיים ללא בצקות." המומחה סיכם "עקב אוטם תחתון ב- 10/09 צונתר, עבר PCI עם דס לעורק הימני, ב- 2/11 עקב תלונות כאבי חזה צונתר ניצפתה מחלה לא משמעותית עם היצרות קלה באיזור הסטנד. עבר אקו דוביומקי שסוכם כחיובי קל באזוק קטן בצד תחתון. הוחלט לנצרו פעם נוספת ב-10/2012 בו הודגמו אי סדירויות קלות בלבד, כשהסטנט בעורק הימני תקין- פתוח ללא היצרויות לפניו או אחריו. בקט לב - תיפקוד לב ימין ושמ' תקין. לאור הנ"ל נכותו תואמת את מצבו." המומחה קבע נכות בשיעור 25% החל מיום 1.11.11 לפי פריט ליקוי 9(1)(ג)II. בישיבתה המסכמת מיום 13.5.15 קבעה הועדה, כי עיינה בחוות הדעת הקרדיולוגית וכי כי היא מאמצת את האמור בה. לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן: לא מצאתי, כי נפל פגם משפטי בקביעת הועדה באשר לנכות הלבבית.
ביום 13.5.15 סיכמה הועדה את החלטתה וקבעה כי "עיינה בתוצאות בדיקות מעבדה מ- 29/3/15 נצפו ערכים חריגים בצורה בולטת מהנורמה של טריגלצרידים (508) וכן ערכים גבוהים של כולסטרול HDL וכן רמות נמוכות מהנורמה של HDL כולסטרול. בגין עודף שומנים בדם הועדה קובעת 10% לפי סעיף 3 ב' יציבה מ- 1/3/15." בפריט ליקוי 3 לתוספת לתקנות הנכות (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז – 1956 נקבע: מחלות הבלטות להפרשה פנימית (בלטות התריס, מצר התריס, יתרת המוח, יתרת הכליה) הפרעות בפעילות (יתרה, מיעוטה או בלתי סדירה) עם סימנים קליניים ברורים (לא ממצאים מעבדתיים למיניהם) (א) בלי הפרעה ניכרת בכושר העבודה ובמצב הכללי של החולה או מצב לאחר ניתוח או טפול, לא נשארו סימני מחלה 0% (ב) מצב כמתואר ב- א, בעזרת תרופות או טיפולים רפואיים אחרים הניתנים בהתמדה 10% (ג) המצב הכללי מעורער, קיימים סימנים כלליים בינוניים אומ קיימת הפרעה בכושר העבודה למרות הטיפול 20% .
...
ד"ר וייס קבע בין ממצאי הבדיקה "נראה כפי גילוף ללא כחנ"צ, דופק 68 סדיר, ל.ד. 166/88, ראש ב.מ.פ, צוואר ללא גודש ורידי. לב – אין הרמה או רטט, קולות לב תקינים. אוושה סיסטולית 1-2/6, ריאות ב.מ.פ, בטן ב.מ.פ, גפיים ללא בצקות." המומחה סיכם "עקב אוטם תחתון ב- 10/09 צונתר, עבר PCI עם דס לעורק הימני, ב- 2/11 עקב תלונות כאבי חזה צונתר נצפתה מחלה לא משמעותית עם היצרות קלה באזור הסטנד. עבר אקו דוביומקי שסוכם כחיובי קל באזוק קטן בצד תחתון. הוחלט לנצרו פעם נוספת ב-10/2012 בו הודגמו אי סדירויות קלות בלבד, כשהסטנט בעורק הימני תקין- פתוח ללא היצרויות לפניו או אחריו. בקט לב - תפקוד לב ימין ושמ' תקין. לאור הנ"ל נכותו תואמת את מצבו." המומחה קבע נכות בשיעור 25% החל מיום 1.11.11 לפי פריט ליקוי 9(1)(ג)II. בישיבתה המסכמת מיום 13.5.15 קבעה הוועדה, כי עיינה בחוות הדעת הקרדיולוגית וכי כי היא מאמצת את האמור בה. לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן: לא מצאתי, כי נפל פגם משפטי בקביעת הוועדה באשר לנכות הלבבית.
היועץ הוא חלק מן הוועדה (תקנה 3 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז – 1956), וכשם שאין ערעור על החלטות ביניים של הוועדה או קיון בהשגות על קביעות ביניים של הועדות – אין לאפשר זאת אף ביחס לחוות-דעת מומחים יועצים לוועדה.
לפיכך, ושמבחירת פריט הליקוי הוא בסמכותה הרפואית-מקצועית של הוועדה, ולאחר שלא נמצאה סתירה גלויה בין ממצאי הוועדה למבחנים שהפעילה – אין הצדקה להתערבות בית הדין בעניין זה. סוף דבר – הערעור מתקבל בהתאם להסכמת המשיב.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2015 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

הועדה נשוא העירעור קבעה כי למערער 10% נכות צמיתה מיום 11.4.14 לפי פריט ליקוי 9(1)ג II לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז – 1956 (להלן – תקנות הנכות), בנוסף לנכויות זמניות (100% לתקופה 1.12.13 – 10.1.14 ו- 50% לתקופה 11.1.14 – 10.4.14.
פרופ' רוגין קובע כי המערער זכה לטפול תרופתי יעיל וטפול פולשני מהיר שתוצאתם כי "לא נגרם נזק נרחב לשריר הלב, אך מצבו כיום לאור האוטם פחות טוב מאשר היה לפני תאונת העבודה". פרופ' רוגין המליץ כי ייקבעו למערער נכות בשיעור 25% לפי פריט ליקוי 9(2)א' לתוספת לתקנות הנכות.
באשר לייחוס רק חלק מן הנכות לפגיעה שהוכרה לגבי בעיות לבביות באוטם שריר הלב נפסק בענין יונה הררי (עב"ל 85/06 וכן עב"ל 493/08) כדלקמן: "א. לעולם אוטם שריר הלב אשר הוכר כתאונה בעבודה יקנה למי שלקה בו לפחות 10% על פי סעיף 9(1)(ג)1 בשל עצם התרחשותו.
...
" לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן: לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, מצאתי כי יש לקבל את הערעור, שכן החלטת הוועדה אינה מנומקת באופן ברור דיו למי שאינו בקיא ברזי הרפואה.

בהליך ערעור על פי חוק (על"ח) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בעקבות ערעור קודם שהוגש לבית הדין ניתן, בהסכמת הצדדים, פסק הדין המחזיר שקבע, כי עניינו של המערער יוחזר אל הועדה לעררים אשר קבעה כי למערער בין היתר, נכות 65% בגין סוכרת עם סיבוכים (פריט ליקוי 4(6) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 (להלן: התקנות), על מנת שתידון, בין היתר, "בטענות המערער לעניין פגימת מחלת הלב הכלילית, אנגינה פקטוריס מאז שנת 2008 כפי שמצוין מפורשות בחוות הדעת של ד"ר שינקמן שהוצגה בפני הועדה". בהתאם, היתכנסה הועדה ביום 5.5.2016, עיינה בחוו"ד פרופ' שינקמן מיום 4.2.2013 (להלן: חוו"ד פרופ' שינקמן), וקבעה למערער 25% נכות בגין נזק בשריר הלב לפי פריט ליקוי 9(1)(ג)(2) ונכות נוספת בשיעור של 25% בגין תעוקת חזה (אנגינה פקטוריס), על פי פריט ליקוי 9(2)(א) לתוספת לתקנות.
...
לפיכך, דין הערעור להידחות, תוך חיוב המערער בהוצאות.
לאור האמור, אינני מקבלת את הפרשנות המוצעת על ידי המערער, לרבות הפניותיו, ואני סבורה כי דין הערעור להידחות.
סוף דבר, הערעור נדחה.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2013 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

זהו ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 על החלטת ועדה רפואית לעררים שסיכמה דיוניה ביום 21.8.13 (להלן - הועדה), ואשר קבעה כי למערער נותרו 25% נכות לפי פריט ליקוי 9(1)(ג)II לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז – 1956 (להלן – תקנות נכות מעבודה), וזאת החל מיום 1.11.06.
...
בישיבתה המסכמת קבעה הוועדה בשאלה זו כך: "בדיונה בתאריך 27.2.13 דנה הוועדה בנושא זה וקבעה שאין לקשור את תופעת הפרפור לאוטם שהוכר, הוועדה הדגישה שבדיקת האקו שביצע ב 5/06, כמו ב- 3/12 לא הדגימה הגדלה של הפרוזדור השמאלי וזו אחת הסיבות להיעדר הקשר. בנושא זה צרף בא כח הנפגע ספרות מקצועית ולהלן התייחסות הועדה לספרות שהציג: אכן אי הגדלת העליה השמאלית איננה הגורם השולל קשר סיבתי יחיד בין האוטם לבין הופעת הפרפור, מדובר באירוע של פרפור שהתפתח 3 שנים לאחר האוטם ב- 15.2.09 והיעדר התפתחות פרפור בסמיכות לאירוע האוטם מנתקת את הקשר הסיבתי בין האוטם לבין הפרפור. בספרות אותה צרף התובע מפורטים מספר דגשים עליהם רוצה הועדה לעמוד, א. פרפור פרוזדורים הוא הפרעת הקצב השכיחה יותר בקהילה הימצאותה בשיעור 4% מכלל האוכלוסיה, שכיחותה בגילאים 60+ הינה 25% מהאוכלוסיה (זהו הגיל בו פיתח את הפרפור). גורמי סיכון להופעת הפרפור הם אוטם סרעפתי עקב היצרות ענף לעליה (זה לא המקרה כאן). הגדרת העלייה עפ"י מחקר וליאנט שבספרות מראה שהגדלת העלייה היא מדד עצמאי, אלו מושפעים מיתר לחץ דם, גיל. לסיכום: אין כל קשר סיבתי גם עפ"י הספרות שהציג התובע בין הופעת הפרפור לבין האוטם שהוכר ובכך דוחה הועדה את מסקנותיו של ד"ר שניידר הקרדיולוג בחוו"ד מ- 28.10.12". מהאמור לעיל עולה כי הוועדה קיימה דיון ענייני בשאלת הקשר הסיבתי, ושללה את קיומו בישיבתה הראשונה על יסוד קיומם של גורמי סיכון אחרים להופעתו כמו גם על יסוד קביעתה באשר להיעדר הגדלה של החדר השמאלי בבדיקות אקו-לב. בישיבתה השניה הוסיפה וציינה גם את מרווח הזמן שבין האירוע שהוכר לבין פרפור הפרוזדורים ואת שכיחותו של ליקוי זה כשיקולים לשלילת אותו קשר סיבתי.
סוף דבר- הערעור מתקבל בחלקו.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו