נכות 10% פריט ליקוי 37(7)(א)

הועדה קבעה למערער דרגת נכות יציבה בשיעור 28% מיום 27.7.19, בגין הליקויים הרפואיים הבאים: 20% בגין מצב חרדתי ממושך, פריט ליקוי 34(ב)(3), מיום 27.7.19 10% בגין הגבלה קלה בתנועות ע"ש מותני, לפי פריט ליקוי 37(7)(א), מיום 1.1.19 דיון והכרעה לאחר עיון בפרוטוקול הועדה ובכלל החומר המונח לפניי, ולאחר בחינת טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין להדחות.

...

הוועדה קבעה למערער דרגת נכות יציבה בשיעור 28% מיום 27.7.19, בגין הליקויים הרפואיים הבאים: 20% בגין מצב חרדתי ממושך, פריט ליקוי 34(ב)(3), מיום 27.7.19 10% בגין הגבלה קלה בתנועות ע"ש מותני, לפי פריט ליקוי 37(7)(א), מיום 1.1.19 דיון והכרעה לאחר עיון בפרוטוקול הוועדה ובכלל החומר המונח לפניי, ולאחר בחינת טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין להידחות.

הוועדה היתה ערה לטיפול התרופתי וקבעה למערער נכות נפשית בשיעור 20% לפי פריט ליקוי 34(ב)(3), הקובע: "רמיסיה, סימנים קליניים קלים, קיים צורך בטיפול תרופתי, קיימת הפרעה בינונית בתפקוד הנפשי או החברתי וכן הגבלה בינונית של כושר העבודה". מקובלת עלי טענת המשיב, כי האמור מעיד שהוועדה שקלה קיומו של טיפול תרופתי, והנכות נקבעת בהתאם לפריט הליקוי המייצג את מכלול הסימנים והקריטריונים, וביניהם: עוצמה, תדירות ומשך ההפרעה; מספר התקפים בשנתיים האחרונות; מספר האשפוזים, משכם וסיבתם בשנתיים האחרונות; קיומם של סימנים "חיוביים" או "שליליים"; אורך תקופות הרמיסיה; היענות ותגובה לטיפול תרופתי/אחר; התפקוד הנפשי והחברתי; כושר העבודה.

על יסוד הממצאים הקליניים הגיעה הוועדה למסקנה שמצבו של המערער תואם נכות בשיעור 10% לפי פריט ליקוי 37(7)(א).

על אף מהותה של בדיקת הדימות, לא שוכנעתי שקיים טעם בהשבת עניינו של המערער לוועדה.

סוף דבר לאור כל האמור, הערעור נדחה.

ניכוי מצב קודם: מעיון בהחלטת הועדה עולה, כי הועדה ערכה למערער בדיקה קלינית מקיפה, תארה את טווחי התנועה בהפעלת עמוד שדרה מותני, וקבעה שמצבו הרפואי תואם נכות בשיעור 10% לפי פריט ליקוי 37(7)(א) נוכח "הגבלה בצורה קלה בכיפוף קדמי". לאחר שעיינה בתיק הרפואי הפניתה הועדה לרישומים רפואיים קודמים, עם תלונות על כאבי גב והגבלה בתנועות עמוד שדרה מותני, וכן חבלה מתועדת בצואר ובגב תחתון.

...

התייחסות לערר המערער: נדחית טענת המערער שהוועדה לא התייחסה לערר שהגיש.

סוף דבר לאור כל האמור, הערעור נדחה.

שקלתי לחייב את המערער בהוצאות נוכח היקף הטיעונים הנוגעים ברובם לעניינים שברפואה, אולם בסופו של יום החלטתי שלא להשית על המערער הוצאות.

דרגות הנכות הן כמפורט בהחלטת הועדה הרפואית בענף נפגעי עבודה מיום 29.12.03: 30% נכות בגין אין אונות (לפי פריט ליקוי מותאם 24(5) לתוספת לתקנות הנכות); 20% בגין מיגבלה בתנועות עמוד השידרה (לפי פריט ליקוי 37(7)ב' לתקנות הנכות), ובנכוי 10% לפי פריט ליקוי 37(7)א' לתקנות הנכות בגין מצב קודם; סה"כ הנכות הוגדלה תוך הפעלת תקנה 15 לתקנות נכות מעבודה במחצית.

...

דין הטענה להידחות.

סוף דבר – התביעה נדחית.

עיון בחוות הדעת מעלה כי ד"ר ולן קבע שלפי מימצאי בדיקתו - למערער נכות בשיעור 10% לפי פריט הליקוי 37(5)(א) עקב הגבלה קלה בתנועות הצואר ונכות בשיעור 10% לפי פריט הליקוי 37(7)(א) עקב הגבלה קלה בתנועות הגב התחתון.

...

מסקנות הוועדה פורטו בפרוטוקול הוועדה כך: "דיון במסגרת פס"ד בה הועדה התבקשה לעיין בחו"ד של דר ולן ולהתייחס למסקנותיו. הועדה עיינה בחו"ד אך הממצאים בבדיקה שבוצעה בועדה שונים מאילו שבוצעו ע"י דר ולן. הועדה לא מצאה מגבלות רפואיות בבדיקת התובע ועל כן משאירה את הנכות כפי שקבעה בקביעתה". ועל כן - "הוועדה הרפואית החליטה לדחות את הערעור על דרגת הנכות". לאחר שעיינתי בפרוטוקול הוועדה ובכלל החומר המונח לפניי ונתתי דעתי לטענות הצדדים בכתבי הטענות, הגעתי למסקנה כי דין הערעור להידחות.

לא מצאתי לקבל את טענות המערער כי היה על הוועדה לבצע את אותן בדיקות שביצע המומחה מטעמו שכן, טענות אלו נדחו על ידי בית הדין הארצי לעבודה אשר קבע בבר"ע (ארצי) 7547-07-21 רות אמסלם – המוסד לביטוח לאומי (8.7.2021) כי: "באשר לטענות המבקשת לעניין טיב הבדיקות הספציפיות שבוצעו למבקשת, העובדה שד"ר רנד בחר לבצע בדיקות נוספות אינה מחייבת את הוועדה לבצע את אותן בדיקות שכן זו משמעות שיקול הדעת של הוועדה. שיקול הדעת הרפואי של הוועדה מקיף גם את הסמכות להסיק מסקנות מתוך הנתונים שעולים בפניה אבל גם את הסמכות להכריע איזה נתונים יש לאסוף על מנת להסיק את המסקנות ואיזה בדיקות לבצע. הכפפת הוועדה לסטנדרט הבדיקות שביצע המומחה משמעה פגיעה בשיקול הדעת הרפואי של הוועדה. משעה שהוועדה ערכה בדיקות מקיפות ופירטה אותן אין מקום להתערב בשיקול דעתה". אחרית דבר על יסוד האמור – הערעור נדחה.

הועדה קבעה כי בגין הפגימה בברך - לא נותרה למבקש נכות, ובגין הפגימה בגב - נותרה למבקש נכות בשיעור 10%, לפי פריט ליקוי 37(7)א שעניינו "הגבלת התנועות בעמוד השידרה המתני בצורה קלה" בנכוי "3% מצב קודם" (ראו עמ' 4 להחלטה והנספח לה בעמ' 6).

...

המבקש מציין באופן כללי, ומבלי להצביע על פגם כלשהו בהחלטת הוועדה כי "הוועדה ציינה במפורש בכל הנוגע לברכיים ... כי הממצאים בברכיים קשורים לשינויים ניווניים כפי שאכן נצפים בצילומי רנטגן ומתאימים לגילו של התובע". הכרעה לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובתיק בית הדין האזורי, נחה דעתי כי דין בקשת רשות הערעור להידחות ביחס לליקוי בברכיים, אף מבלי לקבל את עמדת המוסד, ואילו ביחס לליקוי בגב נדרשת תגובת הצדדים להצעת בית הדין.

אשר לטענות המבקש ביחס לליקוי בגבו, לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, בפסק הדין מושא הבקשה ובתיק בית הדין האזורי מוצע לצדדים כי עניין הליקוי בגב המבקש יוחזר לוועדה בהרכבה הקודם, על מנת שזו תבחן את שיעור נכותו של המבקש בגין ליקוי זה לפי הלכת לוי[footnoteRef:3], קרי הוועדה תדריך עצמה לפי הכללים הבאים: [3: עב"ל (ארצי) 54167-08-15 בנימין לוי - המוסד לביטוח לאומי (10.2.2019).