נכות 10% בגין קטיעת גליל וחצי של אצבע

ולעניין הנזק: כאמור, התובע סבל מקטיעה של גליל וחצי של אצבע מספר 2 של יד שמאל כאשר ידו הדומינאנטית שלו הנה יד ימין.

פרופ' גרשון וולפין מונה כמומחה רפואי בתחום האורתופדי מטעם בית המשפט והוא קבע נכות צמיתה בשיעור 10% בגין מצב של קטיעה של גליל וחצי באצבע.

...

למרות שבפנינו בחור צעיר בגילו עם נכות אורתופדית צמיתה, נחה דעתי לפסוק סכום גלובלי מאחר ולא הובאו נתונים אודות הפגיעה התפקודית הממשית לתובע וכן לא הובאו נתונים אודות רמת השתכרותו העכשווית.

לאחר ששקלתי את הנתונים, אני מחליט לפסוק לתובע פיצוי ע"ס 120,000 ₪.

סוף דבר: אשר על כן אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעות, הדדית, לשלם לתובע את הסך 167,000 ₪, בצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור 20% + מע"מ. הנתבעות תשאנה ביתרת אגרה שתחול בתיק.

הנכות הרפואית: התאונה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה וזה קבע כי לתובע נותרה נכות זמנית בשיעור 10% לתקופה מיום 04.11.2014 ועד ליום 31.08.2015, בגינם קיבל דמי פגיעה; ונכות צמיתה משוקללת שאיננה במחלוקת בשיעור 9.75%, החל מיום 01.09.2015, בשל קטיעה של הגליל המרוחק באצבעות 3-4 בהתאם לסעיפים 43 (3) (ד) ו-43 (4) (ד) לתוספת תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 (להלן: "מבחני הנכות").

הנכות המשוקללת מתבססת על נכות בשיעור 5% בשל "קטיעת גליל סופי או חצי ממנו" באצבע 3 לפי סעיף 43 (3) (ד) ונכות בשיעור 5% נוספים בשל "קטיעת גליל סופי או חצי ממנו" באצבע 4 לפי סעיף 43 (4) (2) לעיל.

...

לאחר שעיינתי במסמכים שצורפו לתצהיר התובע (נספח ו') ובהתחשב בעובדה כי התובע חזר לעיסוקו כבעבר, אני רואה לנכון לפסוק לו פיצוי גלובלי, על דרך האומדנא בגין ראש נזק זה, לעבר ולעתיד בסך כולל של 7,500 ₪.

סוף דבר: הסכומים המגיעים לתובע כדלקמן: הפסד כושר השתכרות לעבר – 25,000 ₪ הפסד כושר השתכרות לעתיד – 80,000 ₪ הפסדי פנסיה ותנאים סוציאליים – 13,125 ₪ כאב וסבל – 15,790 ₪ עזרת צד ג' לעבר ולעתיד – 10,000 ₪.

לאור האמור – ולאור הסכמת הצדדים כי עניינינו בתאונת דרכים לפי חוק הפלת"ד , התביעה נגד המעסיקה- הנתבעת 3 נדחית, כאשר בנסיבות העניין לא ראיתי מקום לחייב את התובע בהוצאות.

הצדדים הגישו חוות דעת רפואיות: לפי ד"ר פריהולד פרנקל מטעם התובע, נותרה לתובע נכות בשיעור 10% בגין קטיעת גליל וחצי של אצבע 2 ביד שמאל (לא דומינאנטית), וכן 10% בגין צלקת כאובה.

...

אין בידי לקבל את טענת הנתבעת כי היה על התובע להזמינו להעיד.

התביעה מתקבלת בחלקה וכמפורט לעיל.

החל מ-1.9.18 נקבעה נכות צמיתה משוקללת בשיעור 22%, בחלוקה כדלקמן: 8% בגין קטיעת 1.5 עד 2 גלילים באצבע 4 או 5; 5% בגין קטיעת גליל סופי או מחציתו באצבע 2; 10% בגין קטיעת 1.5 עד 2 גלילים באצבע 3.

...

איני מקבל הילוכו של התובע בסיכומיו כאילו יש לסווג פעולת התובע כמי שנועדה לסייע בשינוע, להבדיל כביכול, מפעולת הפריקה.

דומני שלמרות שיתכנו מצבים בהם אותה מסכת אירועים תהווה "תאונת דרכים" במובן החוק כלפי פלוני ולא לגבי אלמוני, יקשה לחמוק מן המסקנה כי חל חריג הפריקה, ולפיכך אין בפנינו "שימוש ברכב מנועי". גם אם במקור לא חייב היה התובע לסייע בתהליך הפריקה, הרי שכך ניסה לעשות בפועל עת נפגע.

התביעה נדחית.

ד"ר אברהם משיח, מומחה רפואי מטעמה, קבע כי לתובעת נכות בשיעור 12% בגין קשיון לא נוח של אצבע 2, זאת לפי תקנה 43(2)(ב) לתוספת לתקנות המוסד לביטוח לאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 (להלן: תקנות המל"ל), שעניינה קטיעת גליל וחצי או שני גלילים באצבע 2; נכות בשיעור 10% בגין קשיון לא נוח של אצבע 5, זאת לפי תקנה 43(4)(ב) לתקנות המל"ל, שעניינה קטיעת שני גלילים לפחות באצבע 2; וכן נכות בשיעור 10% בגין הגבלה קלה בתנועות שורש כף יד ימין, לפי תקנה 35(1)(ב) לתקנות המל"ל; סך הכל 28.72% במשוקלל.

...

כאמור, אינני מקבלת את הטענה לפיה עקב הפגיעה בשתי אצבעותיה נבצר מהתובעת להמשיך בעיסוקיה כמקודם, לצאת לטיולים, ללכת להצגות ולסרטים, ולהמשיך גם בפעילותה ההתנדבותית עם בני נוער, כפי שעשתה טרם התאונה.

לאור כל האמור לעיל אפסוק לתובעת את נזקיה כדלקמן.

סוף דבר אשר על כן, אני מחייבת את הנתבעות, יחד ולחוד, לשלם לתובעת סך של 53,600 ₪, בצירוף שכר טרחת עורך דין בשיעור של 20% ומע"מ, החזר האגרה ששולמה והחזר חלקה בעלות חוות הדעת של ד"ר כצבמן, זאת בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד כל תשלום ועד היום.