נכות שמיעה: שירות צבאי

לאור חוות דעת מיום 13.5.2013 של אורתופד מומחה, ד"ר סורין רואי הד, אשר קבע אין קשר סיבתי בין מיאלופתיה של עמוד שדרה צוארי ומותני ממנה סובל המערער לבין שרותו בצבא, לרבות תאונת הדרכים (להלן: חוות דעת רואי הד 1) - דחה המשיב ביום 2.4.2014 את בקשתו להכרה בנכות.

לשלמות התמונה, יצוין כי ביום 11.1.2005 הגיש המערער למשיב בקשה להכרה בנכות שמיעה (אשר התקבלה), ביום 10.11.2009 הוא הגיש בקשה נוספת להכרה בנכות, בגין סוכרת, צהבת ויתר לחץ-דם; וביום 27.1.2010 הוא הגיש בקשה להכרה בנכות עקב מצב נפשי של חרדות ודכאון.

...

הטעמים למסקנתנו זו הינם כדלקמן: (1) למעט תלונה על כאבי צוואר וגב תחתון שלושה ימים לאחר תאונת הדרכים, המערער לא התלונן על כאב גב תחתון במשך שלוש השנים שלאחר מכן (עד ליום 24.1.2005 - מסמך (4) לעיל), ועל כאבי צוואר במשך שמונה שנים לאחר מכן (עד ליום 27.7.2008 - מסמך (9) לעיל); (2) איננו מקבלים את הסברו של המערער בחקירתו הנגדית, לפיו במשך שלוש שנים לאחר התאונה הוא לא התלונן בפני גורמי רפואה על כאבי גב, מאחר ו"כל עוד הכאבים היו נסבלים, היה חשוב לי להמשיך ולטפל בעצמי לבד" (עמ' 7).

עולה מכך כי לא נפל דופי בהחלטת המשיב, שקבע כי אין קשר בין המחלה ממנה המערער סובל - מיאלופתיה של עמוד השדרה הצווארי והמותני - לבין התאונה ותנאי השירות, ולפיכך, דין הערעור להידחות.

אשר על כן, הננו דוחים את הערעור ומחייבים את המערער לשלם למשיב שכר טרחת עורך דין בסך כולל של 7,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית החל מהיום.

לו היה המערער טוען ומסביר, איזה סוג של סימפטומים הופיעו אצלו בהקשר של הטנטון, כי אז היה ניתן להכיר בו כנכה, למרות שקבענו כי אינו סובל מירידה בשמיעה כתוצאה משרותו הצבאי.

...

אנו סבורים, כי אין בכוחו של פסק־ הדין שניתן בבית המשפט המחוזי בחיפה, כדי לשנות את תוצאת ההליך בעניין שבפנינו.

סוף דבר הערעור נדחה.

בנסיבות העניין, ישלם המערער הוצאות המשיב בסך 7,000 ש"ח. ניתן היום, 28.12.20 בהעדר הצדדים.

המערער יליד 1959, ביום 29.11.98 הגיש תביעה למשיב להכרת זכות עפ"י חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (נוסח משולב), התשי"ט-1959, (להלן: "חוק הנכים"), בקשר שבין הירידה בשמיעה לבין תנאי שירותו הצבאי.

...

לא שוכנענו גם מעדויותיהן של אחיותיו של המערער.

כמו כן אין לקבל את טענת המערער כי יש בפרופיל הצבאי אשר נקבע לו עם גיוסו לקבע, כדי להצביע על העדר ליקוי שמיעה ובהיעדר סעיף הדן בליקויי שמיעה מתבקשת המסקנה כי ערב גיוסו הייתה שמיעתו טובה ללא כל ליקוי, שכן כידוע הפרופיל הרפואי אינו מדד רפואי להערכת מצבו הרפואי, ליקויים או נכות.

אשר על כן, לא מצאנו מקום להתערב בהח' המשיב ואנו דוחים את הערעור.

חוות דעת הרופאים ד"ר ציק בחוות דעתו פירט את העבר הרפואי של המערער ובדיקת השמיעה מ-2.6.85 וכן בדיקת שמיעה מ- 10.2.87, ועוד בדיקות עד שנת 2022, וציין שקמ"ט מפקד חיל האויר רשמה במכתבה שהמערער שירת כשנתיים כמכונאי מטוסי פנטום ורק בשנת 84, כשהמערער כבר לא שירת בצבא היתה חובת ביצוע בדיקות תקופתיות.

לעניין טינטון, מעבר לכך שטענה זו לא נטענה בתביעה המקורית משנת 2007, כאשר על פי סעיף 35א לחוק הנכים, ניתן לקבל החלטה חדשה רק אם היא על בסיס ראיות חדשות שלא היו בפני נותן ההחלטה הקודמת ובטעות יסודה.

...

לאור המפורט בפסק דין זה התביעה נדחית.

המערער ישלם הוצאות בסך 5,000 ₪.

פסק דין השופטת ש' שטמר - אב"ד.        פסק דיננו זה דן בטענה של נכה צה"ל שיש להכיר במלוא ההחמרה של נכותו – פגיעה בשמיעה וטינטון – כנגרמים עקב תנאי השרות, ולחילופין כמוחמרים על ידיהם "בשיעור מקסימלי". רקע עובדתי הרקע העובדתי עולה מפסק דינה של הוועדה קמא ומטיעוני הצדדים: המערער, שהוא יליד 1947, התגייס לשרות סדיר ב-10/11/1964, שירת כלוחם בנח"ל והשתחרר ב-31/07/1967.

...

על כן, אם עמדתי תישמע, דין הערעור להידחות.

ע. זרנקין, שופט מיום 8.3.1979 תיקון מס' 10 לפיכך, הערעור נדחה.

אנו מחייבים את המערער לשלם למשיב את הוצאותיו ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 2,000 ₪.