נכות צמיתה בשיעור 5% בגין שבר בבריח

ביום 8.7.2014 נבדק המערער על ידי פסיכיאטר, אשר קבע כי למערער נותרה נכות יציבה בשיעור של 5%.

במסגרת ישיבתה השניה ולאחר קבלת חוות הדעת המבוקשות, כתבה הועדה בפרק האבחנות כך: "הפרעת חרדה. מצב לאחר שבר בעצם הבריח משמאל מ/א. שבר בזרוע שמאל עם קיבוע פנימי". לאחר מכן, כותבת הועדה בפרק המסקנות כדלקמן: "הועדה עיינה בחוות הדעת של היועצים דר' רומוב פסיכיאטר מיום 8.7.14 וחוו"ד פרופ' פלד כרורג פלסטיקאי מיום 23.3.14 ומקבלת את מסקנותיהם בתחומים הללו. הועדה עיינה בחוו"ד דר' דרייפוס מ- 22.2.14, אינה מקבלת את מסקנותיו. אין עדות להגבלה בתנועות המקנה אחוז נכות. מדובר על הגבלה וולנטרית שאינה קשורה לפגיעה גרמית או עצבית." הסקירה שהובאה לעיל מלמדת, כי מסקנות הועדה מבוססות על הממצאים הרפואיים שעלו מהבדיקה שהיא ערכה למערער.

...

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי במסמכים, מצאתי כי דין הערעור להידחות, וזאת מהנימוקים שיפורטו להלן.

גם במישור הפסיכיאטרי אין בידי לקבל את טענותיו של המערער.

לכן, יש לדחות את טענותיו של המערער בהקשר זה. סיכום על בסיס כל האמור לעיל, הערעור נדחה.

נכות צמיתה המומחית בתחום הנוירולוגיה מטעם התובע, ד"ר ילנה דורודניקוב, קבעה כי לתובע נותרה נכות רפואית נוירולוגית צמיתה בשיעור משוקלל של 27%, כמפורט להלן: בגין כאבי ראש כרוניים – 10%.

שיעור הנכות הרפואית המומחית מטעם התובע קבעה נכות רפואית צמיתה משוקללת בשיעור של 27%; המומחה מטעם הנתבע קבע כי לא נותרה לתובע נכות רפואית צמיתה; והמומחה מטעם בית המשפט קבע נכות רפואית צמיתה בשיעור של 5% בגין הפרעה קלה בשיווי המשקל.

עלות חוות הדעת בגין חוות הדעת הנוירולוגית שצורפה לכתב התביעה, ועל פי החשבונית שצורפה לתיק המוצגים, זכאי התובע להחזר בסך של 2,500 ש"ח. משלא מצאתי לתת משקל כלשהוא לחוות הדעת הכלכלית, אני קובע כי התובע לא זכאי להחזר בגין עלות הכנת חוות דעת זו. עלות מכשיר הטונומטר משקבעתי כי הנתבע שבר את מכשיר הטונומטר הפרטי של התובע, ועל פי החשבונית שצורפה לתיק המוצגים, זכאי התובע להחזר בסך של 9,683 ₪ (ובמעוגל לסך של 10,000 ₪), בגין רכישת מכשיר טונומטר חדש.

...

בהינתן העובדה שהוצגה לי רק קבלה אחת על הוצאה רפואית בסך של 156 ₪, אני קובע, על דרך האומדנה, כי בגין רכיב של הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה, עבר ועתיד, ייפסק לתובע פיצוי בגלובאלי בסך של 2,500 ₪.

עלות חוות הדעת בגין חוות הדעת הנוירולוגית שצורפה לכתב התביעה, ועל פי החשבונית שצורפה לתיק המוצגים, זכאי התובע להחזר בסך של 2,500 ש"ח. משלא מצאתי לתת משקל כלשהו לחוות הדעת הכלכלית, אני קובע כי התובע לא זכאי להחזר בגין עלות הכנת חוות דעת זו. עלות מכשיר הטונומטר משקבעתי כי הנתבע שבר את מכשיר הטונומטר הפרטי של התובע, ועל פי החשבונית שצורפה לתיק המוצגים, זכאי התובע להחזר בסך של 9,683 ₪ (ובמעוגל לסך של 10,000 ₪), בגין רכישת מכשיר טונומטר חדש.

ניכויים במסגרת ההליך הפלילי הושת על הנתבע חיוב לפצות את התובע בסך של 4,000 ₪ בגין הנזק שנגרם לו. ככל שסכום זה שולם, הוא ינוכה מסכום הפיצוי שנפסק בהליך זה. סוף דבר לפיכך, ומכל המקובץ אני פוסק לתובע פיצויים בסך של 43,500 ₪ (או סך של 47,500 ₪ ככל שלא שולם הפיצוי בהליך הפלילי) לפי הפירוט כדלקמן: א. הפסד שכר לעתיד – 10,000 ₪.

לדבריו, נותרה לתובע נכות צמיתה בשיעור 15%, בגין שבר גוף חולייה, בשלוש חוליות שונות ושיעור של 5% לכל חוליה לפי ס' 37 (8) (א); ו-5% בגין ההפרעה השורשית ברגל שמאל לפי ס' 32 (1) א 1 חלקי לתקנות.

...

לא שוכנעתי כי יש להעדיף את המוצג נ/1, על פני תעודה עדכנית של מנהלת הארגון, אשר נחקרה על תוכן התעודה.

אשר על כן, בתביעת התובעת 2, הנני מחייבת את הנתבעות בתשלום סך של 278,458 ₪ נכון ליום 20.8.13, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה עד למועד מתן פסק הדין.

היינו, הנתבעות תשלמנה לתובעת 2 סך של 282,879 ₪.

בחוות-דעת המומחה בתחום האורתופדיה נקבעה לתובע נכות צמיתה משוקללת בשיעור של 14.5%, הכוללת נכות בשיעור של 10% בגין הצלקת בזרוע השמאלית, לפי סעיף 75(1)(ב) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז – 1956 (להלן: "תקנות הביטוח הלאומי") ונכות בשיעור של 5% בגין איחוי עצמות השבר בעצם הזרוע בתזוזה קלה מאוד תוך שמירה על אורך וציר הזרוע וללא פגיעה במפרקים של הכתף והמרפק השמאלי (בהתייחס לנכות כאמור צוין בחוות-הדעת "ללא סעיף").

...

מכאן וממילא בהעדר הוכחת הפסד שכר בתקופה שמאז התאונה ועד היום, אני סבורה, כי אין מקום לפיצוי בראש נזק זה. הפסד שכר לעתיד [כולל פנסיה] התובע עותר לפיצוי בראש נזק זה לפי נכות תפקודית בשיעור של 21%, שכר ממוצע במשק ומקדם היוון עד גיל הפרישה ובהתאמה עותר לפיצוי בגין הפסד פנסיה לפי 12.5% מהפסד השכר [ראו עמוד 12 בשורות 5-13], בעוד הנתבעת טוענת, כי בשים לב לנתונים של התובע, ספק אם היה מגיע לשכר מינימום במשק ובוודאי שלא לשכר הממוצע במשק ובהינתן ששיעור נכותו התפקודית נופל משיעור הנכות הרפואית כתוצאה מהתאונה, הוא זכאי לפיצוי על דרך האומדנה, העומד לכל היותר על סך של 80,000 ₪ [עמוד 13 בשורות 25-29 ועמוד 14 בשורות 1-2].

בהינתן עדות התובע, לפיה סיום הלימודים בישיבה מותנה בנישואין; לאחר מכן לימודים במכינה להשלמת הפערים ורק אז לימודים אקדמאיים (עמוד 4 בשורות 14-16) ובשים לב לכך שהתובע טרם בא בברית הנישואין וממילא עומדת בפניו כברת דרך עד אשר ישתלב במעגל העבודה, אני סבורה, כי באיזון הראוי נכון לחשב הפיצוי בראש נזק זה החל מעוד חמש שנים מהיום.

עם זאת, בהינתן טיב הנכות כתוצאה מהתאונה ותקופת האשפוז בבית-החולים, נכונה אני להניח, כי התובע נדרש בכל זאת לעזרה החורגת מעזרה רגילה של בני-משפחה ולו בתקופה הסמוכה לאחר התאונה ואני סבורה, כי בנסיבות העניין יהא זה נכון וראוי לפצותו בראש נזק זה בפיצוי גלובאלי לעבר ולעתיד על דרך האומדנה בסך של 20,000 ₪.

סוף דבר מכאן שנזקי התובעת בגין התאונה עומדים על סך כולל של 385,179 ₪, כמפורט לעיל ולהלן: הפסד שכר לעתיד [כולל פנסיה] - 308,988 ₪ הוצאות לעבר ולעתיד - 15,000 ₪ עזרת הזולת לעבר ולעתיד - 20,000 ₪ כאב וסבל - 41,191 ₪ _____________________ 385,179 ₪ הנתבעת תשלם לתובעת פיצוי בסך כולל של 385,179 ₪ כמפורט לעיל, בתוספת שכר-טרחת עו"ד כדין והוצאות משפט, אגרה ויתרת האגרה השנייה.

המומחה סיכם חוות דעתו וציין, כי שברי צלעות מרובים ושבר עצם בבריח מימין התאחו בצורה לא סימטרית, הידבקויות ברקמת הריאה מימין, כניסת אוויר א-סימטרית לריאות בצרוף שברי צלע דו צדדי, פגיעה בשרירי עזר עקב פגיעה בכתף ימין וזיהום ממושך הוסיפו למגבלת התובע.

" אשר לקשייו התפקודיים ציין: "15. בכדי להסביר עבודה של אופטיקאי, דורשת מיומנות מוטורית רבה בבצוע עבודות האופטיקה, כושר רכוז רב, דייקנות, וסבלנות מרובה וכרוכה בסבלנות מול לקוחות וקולגות. עקב פגיעתי בעבודה אני סובל מחוסר סבלנות, עצבנות, בעיות בזיכרון ובריכוז. בנוסף, העבודה מצריכה עבודה מרובה של תנוחות הגוף והיכולת שלי למלא התפקיד הנ"ל הנה מוגבלת ביותר בשל הכאבים הפיזיים ההירדמויות שלי, חוסר יכולת לעמוד לאורך זמן עקב כאבים בגין השברים בעמ"ש ובצואר והבעיה בריאות. עובדה שגם הרופא התעסוקתי שבדק אותי מספר פעמים קבע בסופו של יום שאני יכול לעבוד 10 ש"ש לצמיתות בעבודתי כאופטיקאי.

עוד נטען, כי לתובע נכות אורתופדית בשיעור 15% בגין שברים באגן ובסקרום וכן 5% בגין החמרה בחולשת גפיים לפיכך עתרה ב"כ התובע לפצוי בסך 100,000 ₪ לעבר ולעתיד.

...