ניזקי התובע בתאונה
הנכות הרפואית
במסמך רפואי בעיניינו של התובע מיום התאונה נרשם בעיניינו, בין היתר: "היתקבל היום לאחר שהיה מעורב בת.ד. בזמן חציה של כביש אותו (צ"ל: אוטו) פגע בה עם השמשה ונפל על הכביש לא היה איבוד הכרה פונה לבית חולים... באמבולנס היה מאושפז יום בוצעו מס צילומים כולל CT כל גופי ללא שבר בוצע תפירה במרפק שמאל...".
התובע אושפז בבית החולים ליום אחד להשגחה ושוחר למחרת התאונה.
עוד קבע המומחה בתחום הנוירולוגיה בחוות דעתו: "החל מ- 01.09.16 לא נותרה נכות נוירולוגית צמיתה בגין התאונה הנידונה. לגבי תלונות על הפרעות תחושה בידיים – התלונות תועדו עובר לתאונה, ובבדיקת EMG עדות לתיסמונת התעלה הקארפלית שאינה קשורה לתאונה הנידונה. לגבי תלונות על שוק וירך שמאל לאחר מס' ניתוחי ארתוסקופיה, וכן עדות לפגיעה בעצב הספנוס משמאל בבדיקת ה-EMG מתאריך 23.12.18 – מדובר אם כן בפגיעה תחושתית מקומית בלבד, ללא חסר מוטורי וללא כאב עיצבי, ומכאן שנכותו הצמיתה 0% לפי סעיף 29 (6) (א) החל מ-17.02.17".
פרופיסור יונה קוסאשוילי, המומחה הרפואי שמונה בתחום האורתופדיה, מייחס לתובע בגין התאונה נכות משוקללת בשיעור 24% (חלקה - צלקתית).
המומחה קבע בחוות דעתו בין היתר: "הקשר לתאונה: ע"ש צוארי: לאחר מעורבות בתאונת דרכים ב 1996 דווחו כאבים והגבלה בע"ש צוארי. – הנ"ל סובלת מתהליך נווני כרוני קודם לאורך ע"ש צוארי, שניצפו כבר בצלום שנתיים טרם התאונה, ב CT מיום התאונה וב MRI כעבור כ 5 חודשים הודגמו שינויים נווניים דיסקוגניים כימעט בכל הגבהים... בבדיקה הקלינית של ע"ש צוארי ביום התאונה ובסמוך לה תנועות ע"ש צוארי היו חופשיות, ללא דיווח על ממצא חריף. לו הבקע בגובה C4-5 היה נגרם בתאונה, והסימפטומולוגיה הייתה חריפה והייתה נזקקת לטפול תכוף יותר. לפיכך הסבירות שנכותה בע"ש צוארי הנה ללא קשר לתאונה. עם זאת ומחמת הספק לאפשרות החמרה כלשהיא במצבה, אני קובע שליש מהנכות בע"ש צוארי בשיעור 5% בגין התאונה ו 10% בגין מצבה הקודם. ע"ש מותני: - כמפורט בתולדות עברה הנ"ל סבלה מכאבי גב תחתון והגבלה כבר ב 2002 ונזקקה לזריקות. שינויים נווניים דיסקוגניים קשים בגבהים L4-L5-S1 הודגמו עוד ביוני 2004, 12 שנים עובר לתאונה הנידונה... פנתה למוקד רפואי עם היתקף כאב גב תחתון כ 5 שבועות בלבד טרם התאונה הנידונה. – ביום התאונה לא נמצאה רגישות לאורך עמוד השידרה ולאחר מכן ללא בעיה חריפה בע"ש מותני במשך חצי שנה... לפיכך כל נכותה בע"ש מותני על רקע מצב קודם, ללא קשר לתאונה הנידונה. ברך שמאל: - כאמור בתולדות עברה נגרם לה בילדות שבר מתחת לפיקה השמאלית. ב 26.12.07 התלוננה על כאבים בברך שמאל ודווח גם על ניתוח שעברה בברך ימין... ב MRI לברך שמאל, כשלושה וחצי חודשים לאחר התאונה, הודגמו בצקת בקונדיל הלטראלי הפמורלי, היכולה להתאים למצב לאחר קונטוזיה וקרע חלקי של ה MCL, שלפי מימצאי הבדיקה נרפא. לפיכך אני קובע כי יש לייחס מחצית מנכותה לברך בשיעור 2.5% לתאונה ומחצית על רקע מצב קודם. אני קובע כי בעקבות התאונה הנידונה נותרה נכות צמיתה כוללת בשיעור 7.4%" (ההדגשות בקוו – הוספו).
...
אשר על כן, אני קובע כי בגין הפסד השתכרות לעבר זכאית התובעת לפיצוי בסך כולל [שכולל בתוכו גם פיצוי בגין הפסד הפנסיה] של 30,000 ₪.
סך הפיצויים
מצאתי לקבל את תביעת התובעת, כך שהסכום שאמור להיות משולם לתובע הוא פיצוי כולל בסך של 395,000 ₪, הכולל את סכומם של סך הפיצויים בראשי הנזק השונים, כדלקמן:
הפסד שכר לעבר
אובדן כושר השתכרות לעתיד ופנסיה
30,000 ₪
275,000 ₪
עזרת הזולת (לעבר ולעתיד)
הוצאות רפואיות וניידות (לעבר ולעתיד)
40,000 ₪
20,000 ₪
כאב וסבל
30,000 ₪
סך הכל
395,000 ₪
סוף דבר
אני פוסק כי:
התביעה הנדונה מתקבלת, כך שהנתבעת תשלם לתובע סך של 481,000 ₪ ולנתבעת - סך של 395,000 ₪.
עוד תשלם הנתבעת לתובעים ביחד - החזר שכר טרחת עורך דין בסך 133,240 ₪, וכן - תישא הנתבעת בהחזר האגרה ששילמו התובעים בנדון (סך 773 ₪) בלוויית ריבית והצמדה ממועד התשלום (16.4.18).