נכות צוואר 5% בשל תאונה מוטורית במעבר חצייה

מנגנון התאונה – פגיעת רכב מאחור בעמידה במעבר חציה, כנהגת, חגורה, פינתה את עצמה בעזרת בעלה לחדר מיון.

קוב(ע)ת הועדה כי יש לקבל את הערר חלקית וכי נכותה הצמיתה בגין תאונה זו היא 5% לפי סעיף תיפקודי כללי.

לא נמצא חסר מוטורי בבדיקה, אין עדות למאלופתיה צוארית, אין עדות להפרעה מוטורית רדיקולארית.

אין לקבל גם את טענת המערערת כי היה על הועדה לקבוע נכות בגין הצואר שכן הועדה קבעה מפורשות שלא קיימת הגבלה אלא כאב בלבד המופק בסוף התנועה לימין וכבר נקבע להלכה כי כאב בלבד אינו מקנה נכות (ברע (ארצי) 55401-02-20 בהגת גאנם - המוסד לביטוח לאומי (19.5.20)).

...

לאחר שעיינתי בפרוטוקול הוועדה ובכלל החומר המונח לפניי ונתתי דעתי לטענות הצדדים בכתבי הטענות ובעל פה, הגעתי למסקנה, כי דין הערעור להידחות שכן, כלל הטענות בערעור דנן הן טענות מתחום הרפואה.

אשר לטענות המערערת המכוונות לאופן ביצוע הבדיקה שערכה הוועדה - דינן להידחות.

זאת ועוד, קביעת הוועדה שלפיה המערערת אמנם "מוסרת על תחושה ירודה לאורך כל רגל שמאל כמעט" אך מדובר בתלונות " ללא פיזור אנטומי", היא קביעה רפואת מקצועית שבית הדין לא יתערב בה. אכן, הצדק עם המערערת כי ככלל, עת קיימת מגבלה יש לקבוע פריט ליקוי ספציפי, עם זאת, במקרה דנן, הוועדה הבהירה ונימקה כי משעה שההגבלה המזערית הקיימת היא הגבלה תפקודית בלבד הנגרמת עקב כאב, ומאחר שההחלטה בדבר בחירת פריט הליקוי מצויה בשיקול דעתה הבלעדי של הוועדה, אין מקום לקבל את טענותיה בעניין זה. אשר לטענת המערערת בדבר תקנה 15 הרי שקביעת הוועדה כי המערערת יכולה לעבוד, היא קביעה רפואית המובנת לאור שיעור הנכות שנקבע לה. משכך, גם דין טענה זו להידחות.

אחרית דבר על יסוד כל האמור, הערעור נדחה.

מנגנון התאונה – פגיעת רכב מאחור בעמידה במעבר חציה, כנהגת, חגורה, פינתה את עצמה בעזרת בעלה לחדר מיון.

קוב(ע)ת הועדה כי יש לקבל את הערר חלקית וכי נכותה הצמיתה בגין תאונה זו היא 5% לפי סעיף תיפקודי כללי.

לא נמצא חסר מוטורי בבדיקה, אין עדות למאלופתיה צוארית, אין עדות להפרעה מוטורית רדיקולארית.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה, בנספחיה, בפסק הדין מושא הבקשה ובתיק בית הדין האזורי נחה דעתי כי אין להתערב בפסק דינו של בית הדין האזורי.

סוף דבר- הבקשה נדחית.

לנוכח האמור לעיל אני מעריך את נכותה האורתופדית הצמיתה בגין התאונה מיום 5.8.10 לפי הפרוט הבא: 5% לפי ס.ל.37(א) חלקי מתקנון המ.ל.ל. ועוד 2% לפי ס.ל.51(7)(א) חלקי ומותאם מתקנון המ.ל.ל. סה"כ נכות אורתופדית צמיתה של 7%.

אם הכוונה ב"בביצועי" היא "מוטורי" התשובה שלילית.

באשר לנכות האורתופדית, אני מקבל את חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט, אשר העניק לתובעת נכות קבועה בשיעור של 7%: 5% בגין הגבלה קלה בתנועות עמו"ש צוארי, ו-2% בגין פגיעה בשוק ימין.

לנוכח האמור בקריטריונים הללו, ובחוות דעת המומחים ובכל העדויות שנשמעו בתיק זה, תוכרע שאלה זו. הקריטריון הראשון: "1. האדם נחשף למאורע טראומטי אשר כלל את שני האלמנטים הבאים: האדם חווה או היה עד לארוע אשר כלל סכנת חיים, פציעה משמעותית או איום על שלמותו הפיסית של האדם או אחרים. תגובת האדם כללה תחושת פחד, חוסר אונים או אימה (אצל ילדים עשויה התגובה להתבטא בהתנהגות בלתי מאורגנת או מעוררת יתר על המידה)". אין ספק כי פגיעת מכונית בהולך רגל עם ילדו, במעבר חציה, היא ארוע שכולל סכנת חיים.

...

בהחלטה מיום 24.11.13, בבקשה דומה, החלטתי שאין מקום לפסול את חוות הדעת, אך חוות דעתו של ד"ר לריה, תבחן במסגרת שאר העדויות והראיות שהובאו בפני בית המשפט, לרבות חוות דעת המומחים האחרים.

סיכומו של דבר אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 161,314 ₪, שישאו הפרשי הצמדה מהיום ועד לתשלום בפועל.

כמו כן, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את הוצאות המשפט, שישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום הוצאתם ועד לתשלום בפועל.

עוד אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת שכ"ט עו"ד בסכום כול של 24,746 ₪, אשר ישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל.

ניזקי התובע בתאונה הנכות הרפואית במסמך רפואי בעיניינו של התובע מיום התאונה נרשם בעיניינו, בין היתר: "היתקבל היום לאחר שהיה מעורב בת.ד. בזמן חציה של כביש אותו (צ"ל: אוטו) פגע בה עם השמשה ונפל על הכביש לא היה איבוד הכרה פונה לבית חולים... באמבולנס היה מאושפז יום בוצעו מס צילומים כולל CT כל גופי ללא שבר בוצע תפירה במרפק שמאל...". התובע אושפז בבית החולים ליום אחד להשגחה ושוחר למחרת התאונה.

עוד קבע המומחה בתחום הנוירולוגיה בחוות דעתו: "החל מ- 01.09.16 לא נותרה נכות נוירולוגית צמיתה בגין התאונה הנידונה. לגבי תלונות על הפרעות תחושה בידיים – התלונות תועדו עובר לתאונה, ובבדיקת EMG עדות לתיסמונת התעלה הקארפלית שאינה קשורה לתאונה הנידונה. לגבי תלונות על שוק וירך שמאל לאחר מס' ניתוחי ארתוסקופיה, וכן עדות לפגיעה בעצב הספנוס משמאל בבדיקת ה-EMG מתאריך 23.12.18 – מדובר אם כן בפגיעה תחושתית מקומית בלבד, ללא חסר מוטורי וללא כאב עיצבי, ומכאן שנכותו הצמיתה 0% לפי סעיף 29 (6) (א) החל מ-17.02.17". פרופיסור יונה קוסאשוילי, המומחה הרפואי שמונה בתחום האורתופדיה, מייחס לתובע בגין התאונה נכות משוקללת בשיעור 24% (חלקה - צלקתית).

המומחה קבע בחוות דעתו בין היתר: "הקשר לתאונה: ע"ש צוארי: לאחר מעורבות בתאונת דרכים ב 1996 דווחו כאבים והגבלה בע"ש צוארי. – הנ"ל סובלת מתהליך נווני כרוני קודם לאורך ע"ש צוארי, שניצפו כבר בצלום שנתיים טרם התאונה, ב CT מיום התאונה וב MRI כעבור כ 5 חודשים הודגמו שינויים נווניים דיסקוגניים כימעט בכל הגבהים... בבדיקה הקלינית של ע"ש צוארי ביום התאונה ובסמוך לה תנועות ע"ש צוארי היו חופשיות, ללא דיווח על ממצא חריף. לו הבקע בגובה C4-5 היה נגרם בתאונה, והסימפטומולוגיה הייתה חריפה והייתה נזקקת לטפול תכוף יותר. לפיכך הסבירות שנכותה בע"ש צוארי הנה ללא קשר לתאונה. עם זאת ומחמת הספק לאפשרות החמרה כלשהיא במצבה, אני קובע שליש מהנכות בע"ש צוארי בשיעור 5% בגין התאונה ו 10% בגין מצבה הקודם. ע"ש מותני: - כמפורט בתולדות עברה הנ"ל סבלה מכאבי גב תחתון והגבלה כבר ב 2002 ונזקקה לזריקות. שינויים נווניים דיסקוגניים קשים בגבהים L4-L5-S1 הודגמו עוד ביוני 2004, 12 שנים עובר לתאונה הנידונה... פנתה למוקד רפואי עם היתקף כאב גב תחתון כ 5 שבועות בלבד טרם התאונה הנידונה. – ביום התאונה לא נמצאה רגישות לאורך עמוד השידרה ולאחר מכן ללא בעיה חריפה בע"ש מותני במשך חצי שנה... לפיכך כל נכותה בע"ש מותני על רקע מצב קודם, ללא קשר לתאונה הנידונה. ברך שמאל: - כאמור בתולדות עברה נגרם לה בילדות שבר מתחת לפיקה השמאלית. ב 26.12.07 התלוננה על כאבים בברך שמאל ודווח גם על ניתוח שעברה בברך ימין... ב MRI לברך שמאל, כשלושה וחצי חודשים לאחר התאונה, הודגמו בצקת בקונדיל הלטראלי הפמורלי, היכולה להתאים למצב לאחר קונטוזיה וקרע חלקי של ה MCL, שלפי מימצאי הבדיקה נרפא. לפיכך אני קובע כי יש לייחס מחצית מנכותה לברך בשיעור 2.5% לתאונה ומחצית על רקע מצב קודם. אני קובע כי בעקבות התאונה הנידונה נותרה נכות צמיתה כוללת בשיעור 7.4%" (ההדגשות בקוו – הוספו).

...

אשר על כן, אני קובע כי בגין הפסד השתכרות לעבר זכאית התובעת לפיצוי בסך כולל [שכולל בתוכו גם פיצוי בגין הפסד הפנסיה] של 30,000 ₪.

סך הפיצויים מצאתי לקבל את תביעת התובעת, כך שהסכום שאמור להיות משולם לתובע הוא פיצוי כולל בסך של 395,000 ₪, הכולל את סכומם של סך הפיצויים בראשי הנזק השונים, כדלקמן: הפסד שכר לעבר אובדן כושר השתכרות לעתיד ופנסיה 30,000 ₪ 275,000 ₪ עזרת הזולת (לעבר ולעתיד) הוצאות רפואיות וניידות (לעבר ולעתיד) 40,000 ₪ 20,000 ₪ כאב וסבל 30,000 ₪ סך הכל 395,000 ₪ סוף דבר אני פוסק כי: התביעה הנדונה מתקבלת, כך שהנתבעת תשלם לתובע סך של 481,000 ₪ ולנתבעת - סך של 395,000 ₪.

עוד תשלם הנתבעת לתובעים ביחד - החזר שכר טרחת עורך דין בסך 133,240 ₪, וכן - תישא הנתבעת בהחזר האגרה ששילמו התובעים בנדון (סך 773 ₪) בלוויית ריבית והצמדה ממועד התשלום (16.4.18).

לדברי התובעת ביום 13.2.2019, בזמן שנהגה ברכבה, עצרה התובעת את הרכב לפני מעבר החצייה על מנת לאפשר להולכת רגל לחצות את הכביש.

(להלן: "תקנות הנכות") באופן חלקי בשל ההגבלה הקלה ביותר בתנועות עמוד השידרה הצוארי ועוד 5% בשל גירוי שורשי שלא פגע מוטורית לפי תקנה 29(6) לתקנות הנכות.

יש לזכור כי ישנם גורמים נוספים שעשויים להקשות על עובד לעבוד בשעות נוספות ולא ניתן להניח שהדבר נובע בהכרח ממצב בריאותי עקב התאונה ולחילופין ניתן אף להניח שמצב רפואי עובר לתאונה יכול להשפיע ללא קשר לתאונה מושא תיק זה. בהקשר זה יש לציין כי המומחה קבע בחוות דעתו בהתייחס לתלונות התובעת לכאבים בגב תחתון שאין מקום לקבוע נכות נוספת מעבר למה שקבע בעבר – 1.9.2016 (ראה חוות דעת המומחה נספח ב' לתצהיר התובעת), כלומר לתובעת מיגבלה בגב תחתון כשנתיים וחצי עובר לתאונה הנוכחית מיום 13.2.2019.

...

(ראו: פרשת ד.י, בעמ' 23) אין בידי לקבל את טענת התובעת לפיה אלמלא הפגיעה בתאונה, היה בכוחה להגיע לתפקידים בכירים יותר ויש לקחת זאת בחשבון בחישוב הפסד שכרה העתידי.

לאור כל האמור, אני סבור שיש לפסוק לתובעת 70% מהסכום שהתקבל בתחשיב האקטוארי המלא": 12,579 ש"ח * 223.2061 (מקדם היוון לפי 3%) *5% נכות תפקודית * 70% = 98,270 ₪ מעוגל.

לאור כל האמור, אני סבור שיש לפסוק לתובעת פיצוי באופן גלובאלי עבור רכיב זה על סך 5000 ₪, כולל רכיב של נסיעות.