נכות פסיכיאטרית: תוצאה של תאונת דרכים

בפניי שתי בקשות של הנתבעת, האחת, להורות על מינוי מומחה נוסף, מעבר לד"ר שלמה מנדלוביץ' (להלן- המומחה) שמונה מטעם בית המשפט לבדוק את התובעת ולקבוע האם נותרה לה נכות בתחום הפסיכיאטריה, כתוצאה מתאונת דרכים מיום 11.12.18 (להלן- התאונה), השניה, להגיש ראיות נוספות בעקבות התצהיר המשלים שהגישה התובעת מספר ימים בטרם ישיבת ההוכחות.

...

סוף דבר, לא מצאתי כי יש מקום למינוי מומחה נוסף בתחום הנפשי, ובקשת הנתבעת נדחית.

לאחר עיון בטענות הצדדים מצאתי להיעתר לבקשת הנתבעת.

אני קובע את התיק לישיבת הוכחות נוספת לחקירת גב' מונפרד ליום 22.10.23 שעה 11:30.

בקשת המבקשת לתת לה רשות לערער על החלטת בית משפט השלום ברמלה (כב' הש' ד. שוהם) מיום 6.2.22 במסגרתה התקבלה בקשת המשיבה למינוי מומחה בתחום הפסיכיאטרי לקביעת נכותה בתחום זה כתוצאה מתאונת דרכים מיום 16.5.19.

העובדה כי המומחה הנורולוגי לא מצא לקבוע למשיבה נכות בתחום בדיקתו על אף תוצאות הערכה אין בה בהכרח לשלול קיומה של נכות בתחום הפסיכיאטרי, העובדה שלא נמצאה נכות בתחום הקשב, הזיכרון וכיוצ"ב אין בה לשלול קיומה של נכות ריגשית ובכלל זה דכאון וכיוצ"ב, תופעות שאובחנו ע"י המאבחנים אצל המשיבה.

...

החלטת בית משפט קמא מיום 6.2.22 בהחלטתו מיום 6.2.22 נעתר בית משפט קמא לבקשת המשיבה למינוי מומחה בתחום הפסיכיאטרי זאת בהסמך על מסמך ההערכה הנזכר אשר מהווה לדידו של בית המשפט ראשית ראיה המצדיקה את המינוי בתחום המבוקש.

לערכאה הדיונית מסור שיקול דעת נרחב בכל הקשור למינוי מומחים מטעם בית המשפט, ובוודאי שכך הם פני הדברים כאשר מוצא בית המשפט למנות מומחה ולא לדחות את בקשת המינוי (ראו, כדוגמה - רע"א 7790/20 פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי (14.12.20)) וכך נפסק לעניין זה ברע"א 7135/11 המאגר הישראלי לביטוח רכב בע"מ נ' מלכי מירב (12.1.12): " כידוע, ההחלטה שלא להיעתר לבקשת הנפגע ושלא למנות מומחה רפואי בתחום מסוים, עשויה לסגור בפניו את המסלול הדיוני האחד הפתוח בפניו להוכחת טענותיו, ובכך לשלול ממנו את האפשרות להוכיח את נכותו בתחום זה (רע"א 1338/90 שיק נ' מטלון, פ"ד מד(2) 216 (1990)). לאור האמור,  החלטה כזו – שלא למנות מומחה רפואי – עומדת לביקורת קפדנית של בית המשפט של ערעור. לעומת זאת, ערכאת הערעור לא תמהר להתערב בהחלטה להיעתר לבקשת תובע ולמנות מומחה רפואי (אליעזר ריבלין תאונת הדרכים – תחולת החוק, סדרי דין וחישוב הפיצויים (מהדורה רביעית, 2012) 651)." (הדגשה שלי – צ.ו).

סוף דבר הבקשה נדחית.

בקשת רשות לערער על החלטת בית משפט השלום בפ"ת (כב' הש' ר. שרון) מיום 15.11.22 במסגרתה הורה בית המשפט על מינוי מומחה בתחום הפסיכיאטרי לבדיקת נכותו של המשיב כתוצאה מתאונת דרכים מיום 9.2.20.

כמו כן ציין המומחה – "לשאלתי אמר שלא היה אצל פסיכיאטר למרות התלונות שצויינו, אך הוא מקבל עזרה מהיחידה לתגובות קרב היות שלאחר התאונה החלו לצוף זיכרונות וחרדות שקשורות לשירות הצבאי וגם לתאונה" (עמ' 3 לחוות הדעת) מתוך שכך הגיע המומחה למסקנה כי – "התגברו אצלו תלונות פוסט טראומטיות ולא מן הנמנע שהוא סובל מתסמונת דחק פוסט טראומטית - PTSD שהחלה בעקבות השרות הצבאי ומעורבותו בפעילות הצבאית של אסון השייטת בשנת 1997 ואשר חזרה או התחזקה לאחר התאונה" (עמ' 4 לחוות הדעת) · כך גם בסיכום אינטק מיום 2.11.21 שנערך על ידי היחידה לטפול בפגיעות קרב צוין, בין השאר – "מתאר מצב רוח ירוד ברוב שעות היום, לדבריו חש בסערה פנימית. מתאר קושי לשוב לשגרת עבודה בעקבות השלכותיה של תאונת דרכים שעבר בשנת 2020" הובהר בפסיקה כי בדונו בבקשה למינוי מומחה, בית המשפט רשאי להכיר בקיומה של ראשית ראיה אף בהיעדר אסמכתא חד משמעית בתעוד רפואי והוא רשאי להסתפק אף ברמת סבירות נמוכה נחזית באשר לקיומו של קשר סיבתי לתאונה (רע"א 5070/13 פלוני נ. הראל חברה לביטוח בע"מ (2013)).

...

וכפי שהובהר בעניין רע"א 7135/11 המאגר הישראלי לביטוח רכב בע"מ נ' מלכי מירב (12.1.12): " כידוע, ההחלטה שלא להיעתר לבקשת הנפגע ושלא למנות מומחה רפואי בתחום מסוים, עשויה לסגור בפניו את המסלול הדיוני האחד הפתוח בפניו להוכחת טענותיו, ובכך לשלול ממנו את האפשרות להוכיח את נכותו בתחום זה ( רע"א 1338/90 שיק נ' מטלון, פ"ד (2) 216 (1990)). לאור האמור,  החלטה כזו - שלא למנות מומחה רפואי - עומדת לביקורת קפדנית של בית המשפט של ערעור. לעומת זאת, ערכאת הערעור לא תמהר להתערב בהחלטה להיעתר לבקשת תובע ולמנות מומחה רפואי (א. ריבלין, תאונת הדרכים - תחולת החוק, סדרי דין וחישוב הפיצויים (מהדורה רביעית, 2012) 651)." (הדגשה שלי - צ.ו).

כמו כן ציין המומחה – "לשאלתי אמר שלא היה אצל פסיכיאטר למרות התלונות שצויינו, אך הוא מקבל עזרה מהיחידה לתגובות קרב היות שלאחר התאונה החלו לצוף זכרונות וחרדות שקשורות לשירות הצבאי וגם לתאונה" (עמ' 3 לחוות הדעת) מתוך שכך הגיע המומחה למסקנה כי – "התגברו אצלו תלונות פוסט טראומטיות ולא מן הנמנע שהוא סובל מתסמונת דחק פוסט טראומטית - PTSD שהחלה בעקבות השירות הצבאי ומעורבותו בפעילות הצבאית של אסון השייטת בשנת 1997 ואשר חזרה או התחזקה לאחר התאונה" (עמ' 4 לחוות הדעת) · כך גם בסיכום אינטק מיום 2.11.21 שנערך על ידי היחידה לטיפול בפגיעות קרב צוין, בין השאר – "מתאר מצב רוח ירוד ברוב שעות היום, לדבריו חש בסערה פנימית. מתאר קושי לשוב לשגרת עבודה בעקבות השלכותיה של תאונת דרכים שעבר בשנת 2020" הובהר בפסיקה כי בדונו בבקשה למינוי מומחה, בית המשפט רשאי להכיר בקיומה של ראשית ראיה אף בהעדר אסמכתא חד משמעית בתיעוד רפואי והוא רשאי להסתפק אף ברמת סבירות נמוכה נחזית באשר לקיומו של קשר סיבתי לתאונה (רע"א 5070/13 פלוני נ. הראל חברה לביטוח בע"מ (2013)).

כך, כדוגמה, הובהר בעניין תא (תל-אביב-יפו) 41053/05 - וולף שי נ' טיאר רונן מרדכי ואח' (2007) - "יתירה מזאת, בית המשפט סבור, כי מומחה הגם שאינו נדרש לקבוע ממצאים בדבר מצבו הרפואי של הנבדק בתחומי רפואה שונים מאלה אליהם מונה ולכאורה חרג מסמכותו, ופעל תוך בחינה ובדיקת תלונות הנבדק ומצא מקום להמליץ למנות מומחה רפואי נוסף בתחום הפסיכיאטריה, מילא אחר תפקידו שכן המינוח הרפואי והידע הרפואי הכללי שאינם נחלתו של בית המשפט הנם נחלתו של אותו מומחה, ויש בחוות דעתו לצורך זה לסייע לבית המשפט. על ידי כך יתכן שימנעו מקרים של מינוי מומחה רפואי רק משום שבית המשפט אינו בקיא דיו בנושא הרפואי המתעורר, ובכך יחסכו זמן והוצאות מיוחדים הכרוכים במינוי מומחה רפואי נוסף שלא לצורך" מכלל האמור הבקשה נדחית.

ביום 29/4/2012 מינה בית המשפט (השופטת הבכירה יעל הניג) את הפסיכיאטר ד"ר **** גרופר, כמומחה מטעם בית המשפט, על מנת שיחווה את דעתו בנוגע למצבו הנפשי של התובע בקשר לתאונה.

בחוות דעת מיום 24/6/2022, שמסתמכת על בדיקה קלינית מיום 1/3/2022 ועל מסמכים שהוצגו למומחה, קובע המומחה שהתובע "סובל מהפרעה פוסט טראומטית שהתפתחה כתוצאה מתאונת דרכים מתאריך 21.8.20 שבה נהרגה בתו" (חוות דעת גרופר, עמ' 6, סע' 1).

דיון והכרעה שתי שאלות עומדות לדיון ולהכרעה: האם ממלא התובע אחר התנאים שנקבעו בהילכת אלסוחה וזכאי לפיצויים לפי חוק פלת"ד? וליתר דיוק, האם ממלא התובע אחר התנאי הרביעי שעניינו פגיעה נפשית חמורה, שהרי אין מחלוקת באשר ליתר התנאים? בהנתן חבות לפי הילכת אלסוחה, כיצד יש לשום את ניזקו של התובע? אקדים ואומר, שלא מצאתי להתערב במסקנותיו של המומחה מטעם בית המשפט, ועל כן בהנתן נכות נפשית בשיעור של 20% ממלא התובע אחר תנאי הילכת אלסוחה והוא זכאי לפיצויים כנפגע בתאונה.

...

עם זאת, ממכלול הראיות עולה שחישוב הפסדי השכר לעתיד לפי בסיס של 7,000 ₪ לחודש יהיה חישוב סביר בנסיבות העניין.

סוף דבר התובע היה עד לתאונת דרכים מחרידה שבה נהרגה בתו הפעוטה.

הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים: פיצויים בסך 103,314 ₪.

לפניי תביעה בגין ניזקי גוף שנגרמו לתובעת כתוצאה מתאונת דרכים.

סך כל נכותה הרפואית המשוקללת של התובעת בגין התאונה עומד איפוא על 20.4% לצמיתות (19% אורתופדי + 2% פסיכיאטרי).

לטענתה, בהתאם למבחן הגלגלת הדקה, קיומן של תאונות דרכים קודמות או אישיות נרקסיסטית קיצונית לפני התאונה אינן מהוות הצדקה להפחתת הנכות הנפשית אלא ההפך.

...

אינני מקבלת את טענות התובעת.

אף על פי כן, התובעת לא מצאה לנכון ליידע על כך את המומחה על כל אלה במענה לשאלתו על כך. בהתחשב בכל האמור, אני סבורה כי ישנו חוסר הלימה בין טענות התובעת לקשיי תפקוד חמורים וקושי לחזור לתפקוד מלא בעבודה ובחיים האישיים כתוצאה מהתאונה, ובין נכויותיה בגין התאונה כפי שקבעו המומחים.

איני מקבלת טענה זו. לא הובהר מדוע לא הובאו עדים כלשהם שיתמכו בטענת התובעת שעיסוקה כשמרטפית לאחייניה היווה עבודה של ממש, עם תשלום שכר בצדה.

יצויין כי טענת הניכויים נשמטה מסיכומי הנתבעת, אולם התובעת לא התכחשה לניכויים אלו ואישרה אותם בהודעתה מיום 16.5.23 ולפיכך יש לנכותם מהפיצוי שנפסק לה. סוף דבר להלן פירוט סכומי הפיצוי שנפסקו לתובעת לעיל: הפסדי שכר לעתיד- 85,000 ₪ הוצאות רפואיות ונסיעות- 3,000 ₪ עזרת הזולת- 10,000 ₪ כאב וסבל- 43,995 ₪ סה"כ 141,995 ₪.