חצי שנה לאחר מועד התאונה השלישית, נותרה לתובע בעקבותיה נכות צמיתה בשיעור של 10% בגין מצב מרפק ימין, דילדול שרירים בזרוע, פגם ויזואלי בשריר וחולשת כוח גס בכיפוף המרפק, לפי סעיף 42(2)א'(I) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז- 1956 (להלן: "התקנות").
המומחה קבע, כי אין קשר סיבתי בין התאונה הראשונה להפרעה התחושתית המדווחת בכף יד ימין, שנפגעה בתאונה זו, וכי הפרעה זו נובעת מתסמונת התעלה הקארפלית (CTS), עם לחץ על עצב המדיאנוס, כפי שהודגם אובייקטיבית בבדיקת EMG.
...
אינני מקבלת את טענות התובע בעניין תקופות אי הכושר הזמניות שקבע לו המומחה.
לאור האמור, אני קובעת פיצוי בראש נזק זה, לעבר ולעתיד, בסכום גלובלי של 5,000 ₪.
לאור כל האמור, אני פוסקת לתובע פיצוי גלובלי בגין העבר בסכום של 6,000 ₪ לאחר התאונה השנייה ו- 6,000 ₪ לאחר התאונה השלישית, שלאחר כל אחת מהן נקבעו לתובע נכויות זמניות לתקופה של כחצי שנה.
הנתבעת תשלם לתובע את הסך הכולל המפורט לעיל, תוך 30 ימים מקבלת פסק הדין, אחרת יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.