מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

נכות נוירולוגית זמנית בביטוח לאומי

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

ערעור זה עניינו החלטת ועדה רפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 23.4.2021 (להלן - ההחלטה והועדה בהתאמה), אשר היתכנסה מכוח פסק דין מחזיר וקבעה כי שיעור נכותה האורתופדי של המערערת בגין הפגיעה בצואר הוא 5% לפי פריט ליקוי 37(5)(א) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז- 1956 (להלן- התקנות) במחצית וכי נכותה הזמנית בגין הפגיעה הנוירולוגית, הסתיימה.
כן, לא מצאתי שיש לקבל את טענות המערערת כי נפל פגם בפעולת הועדה עת לא ציינה את תוצאות הבדיקה בכיפוף ויישור במעלות אלא הסתפקה בלציין כי טווחים אלו תקינים, זאת, משעה ד"ר בשוראי עצמו לא ציין טווחים בהערכת הנכות אלא קבע "צואר – הגבלת תנועה קלה לכל הכיוונים, כאב בהנעה, רגישות מפוזרת. אין חסר נורולוגי בידיים" (ראו: ברע (ארצי) 35776-06-20 יעקב קובי סיטרוק - המוסד לביטוח לאומי (16.6.2020) ; ברע (ארצי) 15836-12-21 צביקה הנלדר - המוסד לביטוח לאומי (8.12.2021)).
...
טענות המערערת כי הוועדה לא נתנה דעתה לבדיקות הדימות שהונחו בפניה דינן להידחות שעה שפסק הדין אשר נתן תוקף להסכמת הצדדים לא הורה לה לעשות כן. יתר על כן, עיון בפרוטוקול הוועדה מעלה כי הוועדה עיינה בבדיקת ה CT וקבעה כי " CT צווארי- עם שינויים דיסקוגניים". זאת ועוד, הלכה היא כי נכות נקבעת לפי ממצאי בדיקה קלינית ולא על פי ממצאי בדיקות הדמיה.
טענות המערערת כי הוועדה לא נתנה משקל לממצאי בדיקתו של ד"ר בשוראי בדבר כאב ורגישות, דינן להידחות שכן, בהתאם להלכה הפסוקה, כאב וכל שכן 'רגישות', אינם מקנים נכות.
סיכומו של דבר על יסוד כל האמור, הערעור באשר לפגיעה האורתופדית בעמ"ש צווארי - נדחה.

בהליך בקשת רשות ערעור (בר"ע) שהוגש בשנת 2022 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

פסק דין מחזיר מיום 1.7.2020 (ב"ל 30327-02-2020) הורה כי " עניינה של המערערת יוחזר לועדה הרפואית לעררים באותו הרכב על מנת שתשוב ותשקול החלטתה כדלקמן: בתחום הנורולוגי – הועדה תשקול החלטתה בשנית בעיניין הנכות הנוירולוגית תוך תשומת לב הועדה לכך כי יועץ נורולוגי לועדה מדרג ראשון קבע נכות נוירולוגית זמנית בשיעור 5% בגין כאבי ראש. בתחום האורתופדי - הועדה תתייחס היתייחסות עניינית ומנומקת לחוות דעתו של ד"ר בשוראי מיום 17.9.19 ותשקול האם יש בה כדי לשנות מהחלטתה. הועדה תשקול ביצוע בדיקה קלינית בתחום האורתופדי.". הועדה היתכנסה ביום 29.1.2021 מכוח פסק הדין המחזיר בדקה את המבקשת ופרטה את ממצאיה ואת מסקנותיה ביחס לנכות האורתופדית: "בבדיקה בנוכחות מזכירת הועדה הליכה יציבה, עיצבי הפנים, כח, החזרים וקורדינציה תקינים, ללא גירוי שורשי, מתארת לעיתים תחושות, רדימות בחלק של כף יד ימין ובחלק כפי של רגל ימין, אולם בבדיקה פורמלית ע"י הועדה ללא חוסר תחושתי. הועדה עיינה בחוו"ד דר' לוזון 8/11/18- גם הוא מתאר בדיקה נוי' תקינה, מתאר הופעת סחרחורות שלא נימצאו סימניה היום בבדיקה שכן לא היה נים ולא אטקסיה, המליץ על נכות לפי ס' 29 (II)א מותאם. הועדה אינה מוצאת ס' מסוג זה בספר התקנות. וממליץ על 10% 32(א)I ב', גם סעיף זה לא נמצא בספר התקנות. בס' 32(א)1ב מתייחס לנכות קוגנטיבית אולם לא נמצאה הערכה קוגנטיבית שבוצעה בקהילה בתיק עב הכרס שעומד בפני הועדה.
בנוסף סעיף הליקוי 37(5)(א) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 קובע כי למיגבלה קלה בעמוד השידרה הצוארי יש לתת 10% נכות.
(רע"א 7650/20 Magic Software Enterprises Ltd נ' פאיירפלאי בע"מ (28.12.2020); (בר"ע (ארצי) 32457-10-21 המוסד לביטוח לאומי – רינסקי (21.11.2021)) בנסיבות העניין העירעור אכן היתקבל חלקית אולם מבחינה מהותית עמדת המשיב שניתנה מתחילת ההליך התקבלה והתארכות ההליך הייתה אך לשם הכרעה בטענות המבקשת לעניין עמוד השידרה הצוארי, טענות שנדחו לבסוף.
...
בנסיבות העניין אני סבור שהוועדה עמדה בחובת ההנמקה המוטלת עליה.
יחד עם זאת השימוש במונח זה לא מאפשר לוועדה לעשות השוואה עניינית בין המסקנה אליה הגיע ד"ר בשוראי לבין המסקנה אליה הגיעה היא עצמה.
יחד עם זאת משעה שמדובר בחיוב שמסור לשיקול דעת ונפסק על הצד המתון, לא מצאתי כי ההחלטה חורגת ממתחם הסבירות ואין מקום להתערב בה. סוף דבר – הבקשה נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

לפניי ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה)  מיום 15.11.2021 (להלן: "הועדה"), אשר היתכנסה מכוחו של פסק דין מחזיר וקבעה למערערת נכות צמיתה בשיעור 0% בגין כאבי ראש (5% נכות לפי סעיף 29 (5)א'I לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז – 1956 (להלן: "התקנות"), בנכוי מצב קודם בשיעור 5% לפי סעיף 29 (6) א-ב מותאם); נכות צמיתה בשיעור 0% בגין פגיעה בעמוד השידרה המותני; ונכות צמיתה בשיעור 5% נכות בגין הגבלה בתנועות עמוד השידרה הצוארי.
ועדה רפואית מדרג ראשון אשר היתכנסה לידון בעיניינה של המערערת ביום 1.1.2019 קבעה למערערת נכות זמנית בשיעור 35% לתקופה שמיום 4.6.2018 ועד ליום 31.3.2019 וזאת בגין ליקוייה האורתופדיים בעמוד השידרה הצוארי ובכתף ימין ובגין מצבה הנורולוגי.
דיון והכרעה הלכה פסוקה היא כי כאשר וועדה דנה בעיניינו של מבוטח מכוחו של פסק דין, על הועדה לקיים את הוראות פסק הדין במדויק ובמלואן, להתייחס לאמור בפסק הדין ואל לה להתייחס לנושאים שלא פורטו בו (ראו דב"ע (ארצי) נא/29-01 מנחם פרנקל נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כב' 160 (1992)).
...
הוועדה אף הוסיפה כי "קיימים רישומים על כאבי ראש ויתכן ומדובר ממקור צווארי". על רקע האמור, קביעות הווועדה לעניין שיעור הנכות בגין כאבי הראש הינן מפורטות וברורות ודין טענות המערערעת ביחס לתחום זה, להידחות.
לאור האמור לעיל, שוכנעתי, כי יש מקום להשיב את עניינה של המערערת לוועדה על מנת שתבחן בשנית את עניין הסחרחורת בלבד, תוך שתיתן דעתה לחוות דעתו של היועץ לוועדה בתחום הא.א.ג ובמידת הצורך תתייעץ עמו שוב ותשקול האם יש מקום להענקת נכות בגין סחרחורת ממקור אוזני.
סיכומו של דבר על יסוד האמור לעיל, עניינה של המערערת יושב לוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) בהרכבה מיום 15.11.2021, על מנת שתבחן בשנית את עמדתה לעניין הסחרחורת לה טוענת המערערת.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

המומחה סקר את התעוד הרפואי שעמד לפניו, בדק את התובע והעריך בחוות דעתו כי בעקבות התאונה נותרה לתובע 5% נכות, בגין מיגבלה בעמוד השידרה הצוארי, לפי מחצית סעיף 37(5)(א) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956 (להלן: תקנות הנכות).
התובע חולק על הערכתו המעודכנת של המומחה וטוען בתמצית: התובע לא שיקר למומחה, שכן במועד הבדיקה בחודש 06/2011 הוא לא עבד (לאחר שהפסיק לעבוד כבר בחודש 12/10); התובע עבד בעבודה קלה יותר כסוכן מכירות מחודש 03/2010 ועד ל-12/2012 ולא כבעלים של נגרייה; התובע לא הסתיר מהמומחה שהוא ניסה לחזור לעבוד; התובע הצהיר על עבודתו בחודשים אלו ולכן ברור שלא ניסה להסתיר את עבודתו מהמומחה מטעם בית המשפט; באותה תקופה התובע סבל מנכות נוירולוגית זמנית בשיעור 30% ולכן אין מקום לתת משקל מכריע לכך שהתובע אמר שהוא עבד רק "מספר ימים", ולבסוף נטען שהמומחה אישר כי מעבר לעבודה מעצמאי לשכיר יכולה להתאים לכושר עבודה חלקי בשיעור 20%.
ניכוי המוסד לביטוח לאומי: הנתבעת זנחה בסיכומיה את הטענה ולפיה יש לנכות מהפצוי את תגמולי המוסד לביטוח לאומי (ובצדק עשתה כן), ולכן פסק הדין לא יתייחס לסוגיה זו. הערכת הנזקים מתקבלת הערכת הנזקים הבאה: 1.
...
אף אם היה מקום לקבל את ה"ההזמנות", כמסמכים המעידים על עבודה בעת הרלוונטית (ולא שוכנעתי שיש לעשות כן), הרי שאין במסמכים שהוגשו פירוט אודות הוצאות העסק הנטען ומכאן שלא ניתן להסיק דבר ביחס להכנסותיו של התובע בתקופה הרלוונטית.
בנוסף, אני סבור שיש לפצות את התובע בגין הוצאות הנסיעה שהוציא לצורך נסיעות לטיפולים רפואיים.
נזק לא ממוני – 42,534 ₪ סך הפיצוי - 72,534 ₪ סוף דבר הנתבעת תשלם לתובע סך של 72,534 ₪ בתוך 30 יום, שאחרת יישא הפיצוי הפרשי הצמדה וריבית כדין.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כמו כן, לבקשת הצדדים, מונה מומחה לרפואת עור לאחר שהובהר שהתובע סובל ממחלת הפסוריאזיס שאינה קשורה לתאונה ויש לקבוע, לצרכי חישוב הנזק וניכוי תגמולי המוסד לביטוח לאומי, גם את אחוזי הנכות של התובע שאינם קשורים לתאונה.
בשלב זה, לאחר שנחשפו בפני המומחה הפרטים הנוספים אודות תיפקודו של התובע, גם בדיקתו השנייה התבצעה ב"יתר אותנטיות", כפי שסיכם המומחה: "בדיקתו הנוירולוגית השנייה היתמקדה הפעם בהיבטים התפקודיים-קוגניטיביים ומהתרשמותי, מר ... הפגין שתוף פעולה והתנהגות יותר אותנטית". לסיכום, קבע המומחה, על סמך בדיקת התובע הנוספת, ועל בסיס המידע הנוסף שעמד בפניו לרבות מימצאי הבדיקה הנוירופסיכולוגית מחודש מאי 2018, כי התובע סובל מנכות צמיתה בשיעור 15% לצד נכויות זמניות, כמפורט לעיל.
...
לאחר שעיינתי בחומר המונח לפניי, לרבות בחוות דעת המומחים, התרשמתי מהעדים ובכללם המומחים, כן התרשמתי באופן בלתי אמצעי מהתובע, מעיסוקו הרציף בחברת המחשבים ומתפקודו שאינו חף מקשיים, איני מקלה בפגיעתו אולם אינני סבורה שפגיעתו התפקודית הינה בשיעור הנטען על ידו בסיכומיו.
אכן המחזור השנתי והכנסות החברה בשנת 2015 גבוהות ביחס לשנים הקודמות, אולם לא שוכנעתי שמדובר בדיווח מגמתי כטענת הנתבעת.
בנסיבות העניין אני מקבלת את חוות דעתו של המומחה ושוכנעתי אף אני, כי לא הוכח הצורך במינוי אפוטרופוס לתובע במצבו, יתכן שהמינוי בעבר נבע ממצגים מוטעים.
סוף דבר בגין פגיעתו בתאונת הדרכים תשלם הנתבעת לתובע סך של 380,039 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו