מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

נכות לפי סעיף 48(2)(ז) בתקנות הביטוח הלאומי

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפני ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן – החוק) על החלטת הועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 21.11.16 (להלן – הועדה) אשר קיבלה את קביעתו של המומחה מטעם המערער, דר' מיכאל ליבני (להלן – המומחה), ביחס לגובה הנכות (10%) לפי סעיף 48(2)(ז)(IV) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 (להלן – התוספת).
...
תמצית טענות המערער: א. הוועדה התעלמה מהחומר הרפואי שהונח בפניה, ולמעשה פירשה אותו באופן מגמתי שיאפשר לה לכתוב מסקנה אליה הגיעה מראש.
ולפיכך, דינה של טענת המערער לעניין זה להידחות.
לאור כל האמור לעיל, הערעור מתקבל.
סוף דבר: אני מורה על השבת עניינו של המערער לוועדה.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

" הועדה עצרה את הדיון לשם עריכת בדיקת הכנסות לצורך הפעלת תקנה 15 ולאחר שהמשיב ויתר על הפעלת תקנה 15, היתכנסה בשנית ביום 13.8.19, קיבלה את הערר על דרגת הנכות וקבעה למשיב נכות יציבה בשיעור 10% לפי סעיף 48(2)(ז)(IV) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956.
...
לטענת המשיב, יש לדחות את הערעור מחמת התיישנות.
מקובלת עלי טענת המשיב לפיה נפל פגם בהתנהלותו של המערער.
עם זאת, בנסיבות תיק זה, ולאחר בחינת טענות המערער, בין היתר כפי שעלו במסגרת דיון הערכה המוקדמת, אין בידי לקבל את טענת המשיב לפיה פגם זה מוביל לדחיית הערעור מאחר שאני סבורה כי סיכויי הערעור טובים במידה כזו אשר יש בהם כדי להוות טעם מיוחד להארכת מועד להגשת הערעור וזאת, בהתאם לנפסק בעניין דולאני (עב"ל 33351-11-12 דולאני נ' המוסד לביטוח לאומי (26.9.17).
סוף דבר הערעור מתקבל.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

על יסוד כל אלה קבעה הועדה למערער 43% נכות רפואית משוקללת הכוללת בחובה לקויים אלה: 10% נכות לפי סעיף 48(2)(ז)(IV) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז – 1956 (להלן: התקנות), בגין מצב לאחר ניתוח הוצאת המיניסקוס כאשר קיימים שינויים אטריטיים קלים ודלדול קל של השרירים; 20% נכות בגין הגבלה בינונית בתנועות עמוד השידרה המותני לפי סעיף 37(7)(ב) לתקנות; 20% בגין פגיעה בעצבי הגפיים התחתונים (שיתוק סכיאטי בינוני), לפי סעיף 32 לתקנות; 0% בגין עודף שומנים לפי סעיף 3(א) לתקנות.
...
אטעים, כי לא שוכנעתי שלא היה בידי המערער לבקש בעצמו או באמצעות מי מטעמו לשוחח טלפונית עם באי כוחו ולבקש, כי יוגש ערעור 'פורמאלי' או בקשה להארכת מועד להגשתו.
סוף דבר – על יסוד כל האמור הערעור נדחה.
המדובר בערעור מתחום הביטחון הסוציאלי ועל כן ומטעם זה בלבד, החלטתי שלא לעשות צו להוצאות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

יצוין כי הוועדה מצאה כי התובע סובל מנכות בשיעור של 10% לפי סעיף 48(2)(ז) II לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956 (להלן: תקנות המל"ל) המקנה נכות בגין "נזק במנסקוס עם LOCKING". בנוסף לכך, קבעה הוועדה כי התובע סובל מנכות בשיעור של 10% לפי סעיף 48(2)(3) I לתקנות המל"ל המקנה נכות בשל הגבלה ביישור הברך, אותה לא ייחסה לתאונה.
...
אינני מקבל עמדה גורפת זו, ואולם בנסיבות המקרה הנוכחי ברי כי הועדה שקבעה את דרגת הנכות קבעה כי היא מקבלת את עמדת ד"ר יחזקאל המומחה מטעם התובע.
סיכומם של דברים שאני מקבל את הבקשה, מתיר לנתבעת להביא ראיות לסתור וקובע כי בשל הנתונים שהובאו לעיל – קביעת המל"ל נסתרה.
הואיל ועסקינן בתביעה לפי חוק הפלת"ד והדרך היחידה להוכיח את מצבו הרפואי של התובע היא על ידי מומחה מטעם בית המשפט, אני מחליט למנות מומחה רפואי בתחום האורטופדי אשר בשכרו תשא הנתבעת.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

על פי חוות הדעת, נגרמה לתובע בתאונה נכות צמיתה בשיעור של 10% לפי סעיף 48(2)(ז)(IV) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 (להלן: תקנות המל"ל) ובשעור של 20% בגין אי יציבות קדמית אחורית בברך שמאל לפי סעיף 48(2)(א) לתקנות המל"ל. על פי גרסת התובע, התאונה נגרמה בעקבות מצבו הלקוי של בור הקפיצה באותו המועד.
...
סיכומו של דבר- התביעה הוגשה בשיהוי רב. עצם ההשתהות בנסיבות אלו אינה פוגעת רק ביכולתה של הנתבעת להוכיח הגנתה כראוי, אלא יש בה כדי להחליש את גרסת התובע עצמו (השווה לת"א (ירושלים) 1041/96 שרוני נ' גבאי ואח', תק-מח 99(3),2035.
הלכה פסוקה היא כי חיי היום יום כרוכים בסיכונים טבעיים ורגילים, וכי "פעילות ספורט סטנדרטית היא אמנם פעילות העשויה להיות מסוכנת במידת מה, אולם זו פעילות אנושית המסבה הנאה למשתתפים בה והחברה אורה אותה ככלל בחיוב, שכן היא משפרת את כושרם הגופני של המשתתפים בה, תורמת לגיבוש חברתי ומעודד תחרותיות בריאה והפניית אנרגיות גופניות לאפיקים חיוביים. ועל כך איזון האינטרסים בין היתרונות הרבים שיש בפעילות זו לבין החסרונות המועטים שנלווים לה, מוליד מסקנה שפעילות ספורט סטנדרטית הינה "סיכון סביר"".
בנסיבות אלו דינה של התביעה להידחות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו