נכות יציבה לפי תקנות הביטוח הלאומי

לפניי ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 26.11.15 שקבעה למערער נכויות זמניות בשיעורים שונים לתקופה עד ליום 31.12.12 ונכות יציבה 0% לפי תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז – 1956.

...

לטענת המשיב, המכתב מבית החולים שלוותא לא עמד בפני הוועדה וגם מזכיר הוועדה הודיע למערער שנמסר לוועדה מבית החולים שלוותא, כי הוא כלל לא טופל שם. אשר למסקנת הוועדה בתחום הנוירולוגי – זאת נסמכה על ממצאי בדיקה ומדובר במסקנה ברורה ומנומקת שכן הוועדה ציינה מפורשות שמדובר בחבלת פנים ללא איבוד הכרה; המסמכים אליהם הפנה המערער בנושאי כאבי ראש אינם תיעוד רפואי מהותי; יועץ אף אוזן גרון קבע כי כאבי הראש קשורים לסינוסיטיס ולא לתאונה; ולבסוף, המערער לא טען בפני הוועדה כי היה עליה לקבוע לו נכות זמנית, ולכן יש לדחות את טיעונו זה. דיון והכרעה לאחר שעיינתי במסמכים שבתיק ושקלתי את טענות הצדדים מצאתי כי בנושאים שנותרו במחלוקת, דין הערעור להתקבל בחלקו בלבד, ואנמק.

אשר לשאלה, האם נפלה טעות בהחלטת הוועדה בכך שלא קבעה למערער נכות זמנית בתחום הנפשי גם לתקופה שלאחר יום 1.1.13, אני סבור שמדובר בעניין רפואי מובהק.

אשר לטענה שהוועדה לא התייחסה לתלונת המערער בדבר ירידת ריכוז וזיכרון – אין בידי לקבלה.

סוף דבר הערעור מתקבל בחלקו.

לפניי ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 14.3.21 (להלן – הועדה) אשר קבעה, כי החל מיום 1.9.20 למערער נכות רפואית יציבה בשיעור 10% לפי תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז – 1956 (להלן – התקנות).

ועדה רפואית מדרג ראשון קבעה למערער נכות יציבה בשיעור 5%.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי במסמכים שבתיק ושקלתי את טענותיהם של הצדדים, מצאתי כי אין הצדקה להשיב את התיק לדיון בוועדה בהרכב שונה, וכי יש להורות לוועדה הנוכחית לדון שנית במקרה ולערוך התייעצות עם מומחה נוירולוג בהתאם להסכמת המשיב.

לסיכום, אין מניעה שבחוק כי התיק יוחזר לוועדה באותו הרכב על מנת לערוך דיון מחודש בנושאים לגביהם ניתנה הסכמה, לרבות התייעצות עם מומחה בתחום הנוירולוגיה לצורך זה. לא שוכנעתי מסיכומי המערער שקיימת הצדקה לפסול את הרכב הוועדה ולהורות על מינוי הרכב חדש בדרך של החלפת אחד מחברי הוועדה במומחה נוירולוג.

סוף דבר עניינו של המערער יוחזר לוועדה רפואית לעררים (נפגעי עבודה) באותו הרכב על מנת שתפעל כך: הוועדה תערוך התייעצות עם מומחה נוירולוג אשר יבדוק את המערער ויתייחס גם לחוות הדעת הנוירולוגית מטעם המערער .

לפני ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 2/11/14 (להלן – הועדה) אשר קבעה כי עקב תאונה מיום 4/7/13 לא נותרה למערער נכות רפואית יציבה לפי תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז – 1956 (להלן – התקנות).

ביום 2/6/14 עמד המערער בפני ועדה רפואית מדרג ראשון אשר קבעה, כי לא נותרה לו בגין התאונה נכות יציבה.

...

הוועדה ביצעה בדיקה קלינית שממצאיה תועדו כדלקמן: "בבדיקה טונוס שרירי צוואר תקין, כיפוף קדמי ואחורי סיבוב והטיה בטווח מלא. אין דלדול שרירים בחגורת הכתפיים או בגפיים עליונות. החזרי ביצפס טריצפס וברכיו רדיאליים ערים שווים אין הפרעת בתחושה כוח גס 5/5". על יסוד הבדיקה כאמור סיכמה הוועדה מסקנותיה כך: "אין היום תלונות לגבי בית החזה. לגבי הצוואר טווח תנ' שמור ללא פחת נוירולוגי לאור ממצאי הבדיקה ולאור עברו המתואר גם במכתב של ד"ר קלגנוב כאמור לא נמצאו מגבלות תנ' המזכות בנכות". החלטתה האמורה של הוועדה הנה מושא הליך זה. טענות הצדדים לטענת המערער בדיקתו הקלינית בוועדה בוצעה על ידי הרופאה הנוירולוגית בלבד, ולא על ידי האורתופד שנכח בוועדה, ובסופו של דבר הערר נדחה תוך שהוועדה קובעת כי לא קיימת בעיה אורתופדית.

עסקינן בבדיקת טווח תנועה ומכאן כי גם האורתופד שצפה בבדיקה התרשם מיכולת התנועה של המערער בצווארו ובהתאם הגיע למסקנה שאינו סובל ממגבלת תנועה (ראה גם ב"ל 33648-03-12 קני אקסינטס- המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 29/11/12 וכן בשינויים המחויבים ב"ל 22097-01-15 אלי שטרית- המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 20/4/15).

סיכומו של דבר לא שוכנעתי כי נפלה טעות משפטית באופן בו בוצעה בדיקת המערער בוועדה, או כי נפל פגם אחר בהתנהלות הוועדה, ומשכך אין מנוס אלא לדחות את הערעור.

סוף דבר הערעור נדחה.

למערער נקבעה נכות יציבה בשיעור 41% לפי תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז – 1956 (להלן – התקנות).

...

לאחר שעיינתי בפרוטוקולים של הוועדה, עובר למתן פסק הדין ולאחריו, וחזרתי וקראתי את הוראות פסק הדין, אני סבורה כי דין הערעור להידחות.

בסעיפים הבאים יפורטו הנימוקים למסקנה זו. על פי הקבוע בסעיף 123 לחוק, במסגרת ערעור על החלטות ועדות לעררים, מוסמך בית הדין לדון בשאלות משפטיות בלבד.

סוף דבר – הערעור נדחה.

דיון ומסקנות: על סמך הבדיקה הקלינית שביצעתי ולאחר עיון במסמכים הרפואיים שהוצגו בפניי, נותרה להערכתי אצל גב' אברהם נכות צמיתה לפי קובץ תקנות הביטוח הלאומי לקביעת נכות כדלקמן: 5% לפי סעיף 31(4)(א) בגין פגימה בעצב המדיאנוס הימני עם הפרעה תחושתית בלבד.

...

טענות המשיב מנגד טען המשיב כי דין הערעור להידחות עת שהוועדה מילאה את הוראות פסק הדין המחזיר באופן מלא.

הכרעה לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה כי דין הערעור להתקבל בחלקו.

לאור הוראות פסק הדין, אשר הורו הן למומחה לכירורגיית כף יד והן לנויורלוגית היועצת לוועדה, להתייחס לחוות דעתו של ד"ר גורן ולזו בלבד, הרי שדין כל טענות המערער הנוגעות לחוות דעתו של ד"ר לויאב, כמו גם לאבחנה של ד"ר יהודה חיים – דינן להידחות.

זוהי קביעה רפואית שאין מקום להתערב בה. טענות המערערת אודות CTS חמור יותר מימין מאשר משמאל, אינן מוצאות ביטויין בחוות דעתו של ד"ר גורן וגם הטענות להחמרה אינן עולות מחוות דעתו – משכך, דין טענות המערערת לעניין זה להידחות.