נכות יציבה בשיעור 50% בגין ליקוי בלב

ועדה רפואית לעררים קבעה למערער בישיבותיה בתאריכים 11.7.17 ו- 10.12.17, עובר למתן פסק הדין המחזיר, נכות יציבה משוקללת בשיעור 56%, בגין ליקויים אלה (פרוטוקולי הועדה צורפו להודעת המשיב מיום 22.7.19): · נכות בשיעור 15% בגין פסוריאזיס; · נכות בשיעור 10% בגין הפרעת חרדה; · נכות בשיעור 10% בגין ארטריטיס שורש כף יד שמאל; · נכות בשיעור 10% בגין הגבלה קלה ע"ש מותני; · נכות בשיעור 20% בגין שינויים נווניים במפרקים; · נכות בשיעור 10% בגין דום נשימה בשינה; · נכות (מנופה) בשיעור 5% בגין ליקוי שמיעה.

" הועדה מושא העירעור היתכנסה מכח פסק הדין המחזיר ביום 20.1.19, קבעה למערער נכות יציבה משוקללת בשיעור 50% ונימקה החלטתה בזו הלשון: "פנימאי: הוועדה עיינה במכתבים ממחקלה קרדיולוגית מרכז רפואי לין מד,ר סלמאן נביה מ 1.1.17 ו 27.10.16 בו מדווח על כאב לא ספציפי דוקר בחזה ובדיקות אקו לב מ 1/17 שהיתה תקינה אין בתיק הרפואי מסמכים מדבר הנ"ל, בבדיקת מאמץ מ 14.11.12 מבחן קלינים שלילי ללא כאבים בחזה הומלץ על מפוי לב אולם לא בוצע אין בתיק מסמכים נוספים המצביעים על מחלת הפרעה באנזמי כבד, מחלת כבד פרט לכתורת לכבד שומני לציין מפוי לב 7.2.13 אינטפוזיה תקינה אין עידות למחלת לב.

...

מנגד, טען המשיב כי דין הערעור להידחות בהעדר הצבעה על פגם משפטי בהחלטת הוועדה, אשר מילאה אחר הוראות פסק הדין המחזיר כנדרש.

חיזוק למסקנתי מצאתי בלשון פסק הדין המחזיר שניתן כאמור על יסוד הסכמת הצדדים ובמסגרתו ציינו, כי מפרוטוקול הוועדה בישיבתה מיום 11.7.17 "לא נערך דיון לגבי נכות בעמוד שדרה צווארי, ולא נקבעה למערער נכות" ומכאן שאין בידי לקבל את טענת המשיב, כי הנכות בגין 20% נקבעה למערער בגין שינויים ניווניים במפרקי ע"ש צווארי וע"ש מותני – קביעה שאינה עולה בפירוש מפרוטוקול הוועדה.

אשר לשינוי הרכב הוועדה – במקרה שלפני לא הובא טעם ענייני המצדיק החלפת הרכב הוועדה ולא שוכנעתי שקיים חשש ממשי שהוועדה תהא נעולה על החלטתה.

סוף דבר על יסוד כל המפורט – הערעור מתקבל בחלקו.

תחילה אדון בטענת המערער שלפיה חרגה הועדה מסמכותה עת קבעה לו נכות אורולוגית בשיעור 30%, כאשר הועדה מדרג ראשון קבעה לו נכות בשיעור 50% בגין ליקוי זה. הועדה מדרג ראשון קבעה למערער את הנכויות הבאות: נכות זמנית בשיעור 50% מיום 01.02.2018 ועד 31.07.2018 בגין הפרעה במתן שתן; נכות זמנית בשיעור 50% מיום 01.08.2018 ועד 30.09.2018 בגין ניתוח UPJ, הידרונפרוזיס והפרעות במתן שתן; נכות יציבה בשיעור 20% מיום 01.10.2018 בגין מצב לאחר ניתוח עם תוצאות טובות.

שימת לב הועדה לנכות האורתופדית שנקבעה בפרוטוקול מיום 20.03.19, בדבר 0% נכות בגין כאבי גב תחתון, לפי פריט ליקוי 35(1)(א), אשר לא מופיעה בסיכום הנכויות בסעיף 10 לפרוטוקול מיום 03.06.19.

...

דיון והכרעה לאחר עיון בפרוטוקולי הוועדה, בחוות דעת היועץ ובכלל החומר המונח לפניי, ולאחר שקילת טענות הצדדים בכתב ובעל פה, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין טענת הערעור בעניין הכליות והפרעה במתן שתן - להידחות.

אף נדחית טענת המערער שהיועץ לוועדה, המומחה באורולוגיה, לא התייחס למסמך רפואי מיום 11.03.19.

מקובלת עליי טענת המשיב שמדובר בטעות סופר בלבד.

סוף דבר לאור כל האמור, הערעור מתקבל בחלקו, בהתאם להסכמת המשיב, בעוד שיתר טענות הערעור נדחות.

הועדה ערכה דיון במצבו הרפואי של המערער וקבעה כי על יסוד הנתונים שלפניה מצבו העכשוי של המערער בגין הליקוי בדם אינו מתאים לנכות בשיעור 50% אלא לנכות נמוכה יותר ועל כן היא קבעה כי בגין ליקוי זה הנכות היא בשיעור 10% בלבד מיום 29.5.16 כאשר לתקופה קודמת (1.1.09 – 28.5.16) נקבעה נכות (זמנית) בשיעור 50% בגין ליקוי זה. נוכח החלטה זו קבעה הועדה, כי נכותו הרפואית של המערער נמוכה מהסף המקנה פטור ממס.

לכאורה, על פי עתירת המערער הוא מבקש לקבוע נכות יציבה בשיעור 50% לכל התקופה בעוד שכאמור הועדה ערכה חלוקה בין התקופות.

עם זאת, יש להבהיר לועדה, כי לעניין גובה הנכות היא כפופה לקביעת המוסד לביטוח לאומי בענף נכות כללית בשים לב למועדים שנקבעו שם. סוף דבר: עניינו של המערער יוחזר לועדה באותו הרכב על מנת שתיקבע מחדש את נכותו של המערער לגבי ליקוי בדם.

...

לאחר שעיינתי במסמכים שבתיק ושקלתי את טענות הצדדים, מצאתי, כי דין הערעור להתקבל.

אשר לבקשת המערער, כי בית הדין יקבע את הנכות ולא ישיב את התיק לוועדה, דינה להידחות.

עם זאת, יש להבהיר לוועדה, כי לעניין גובה הנכות היא כפופה לקביעת המוסד לביטוח לאומי בענף נכות כללית בשים לב למועדים שנקבעו שם. סוף דבר: עניינו של המערער יוחזר לוועדה באותו הרכב על מנת שתקבע מחדש את נכותו של המערער לגבי ליקוי בדם.

בחוות דעתו מיום 22.2.16 העריך ד"ר אדמוני כי כתוצאה מהתאונה נותרה לתובעת נכות צמיתה בשיעור 50% בשל כאבים קשים, הגבלה בתיפקוד יד שמאל והתפתחות CRPS בזרוע שמאל.

ניתן לפסול חוות דעת מומחה אשר התמנה על ידי בית המשפט באם ניתנה היא בחוסר סמכות פונקציונלית, במקרי פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי או במקרים שבהם חווה"ד נגועה במשוא פנים  או במקרים שבהם חווה"ד לוקה בחוסר סבירות קצוני, במקרים של חוסר תום לב קצוני או במקרים שבהם ביסוד כתיבת חווה"ד עומדים מטרה זרה או שיקולים זרים אשר פוגמים באובייקטיביות ובניטרליות של המומחה (רע"א 337/02 מזרחי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נו(4) 673, 678 ; ע"א 1188/92 הוועדה המקומית לתיכנון ולבניה ירושלים נ' ברעלי פ"ד מט (1) 463, 478 (1995)).

...

בד בבד עם הגשת התביעה הגישה התובעת לבית המשפט בקשה למינוי מומחים רפואיים מטעם ביהמ"ש, בית המשפט נעתר לבקשה ומינה כמומחים רפואיים מטעמו את ד"ר הלל אדמוני בתחום האורתופדי ובתחום הנפשי את ד"ר רם מירז.

במקרה דנן אמנם בכתב המינוי לא נכללת התייחסות לעצם נוכחותו הפיזית של מלווה במהלך הבדיקה, ברם, השאלה האם המומחית קיבלה את תשובותיו של הבעל בכל הנוגע למצבה הנפשי של הבעל בבחינת כזה ראה וקדש, או שמא האחרונה הטילה ספק בדבריו בשל היותן אמירות של בעל עניין בתוצאות ההליך, והאם המידע שאותו מסר לה הבעל הינו מידע עובדתי אמין או שמא מדובר במידע אשר מתבסס על השערותיו הסובייקטיביות בלבד, צריכה להתברר במקרה זה במסגרת הסיכומים בלבד ולכן אין בכך משום עילה לפסילת חווה"ד או למינוי מומחה נוסף אשר מן הסתם יביא לעיכוב פסה"ד. סוף דבר : הבקשה נדחית.

בסיכום חוות דעתו כתב כך: "מר א' נפגע בראשו בתאונה הנדונה עם זעזוע מוח ודימומים תת-עכבישי וסוב-דוראלי שטופלו שמרנית. בבדיקתו יש עדות ברורה לליקויים קוגניטיבים עם פגיעה ניכרת בזכרון, רכוז, תפיסה מרחבית ותפקודים ניהוליים. כמו כן סימני צד עדינים בפלג גוף ימין. ליקויים אלה גורמים לנכות תפקודית משמעותית וקושי לנהל את חייו. הוא מתלונן על רדימות ושריפה ברגל ימין. בבדיקה אין ממצא המכוון לפגיעה עצבית היקפית וגם בדיקת הולכה עצבית תקינה. יתכן והבעיה מקורה בפגיעה המוחית". לאור ממצאים אלה, קבע המומחה נכות צמיתה בשיעור 50% בגין פגיעה קוגניטיבית קשה ונכות צמיתה בשיעור 5% בגין סימני צד עדינים.

בקביעת פוטנציאל ההישתכרות של התובע והפסד כושר ההישתכרות יש לקחת בחשבון את שיעור הנכות הרפואית שנקבעה בעיניינו של התובע, אופי הנכות, אופי עבודתו ועיסוקיו של התובע בעבר, העדר יציבות תעסוקתית והעדר ראיות לגבי גובה הכנסותיו, וכן את העובדה שהתובע נטול הכשרה מקצועית מיוחדת ובהתאם להערכתה של גב' איה גל בחוות הדעת הנוירופסיכולוגית יכולתו גם קודם לתאונה היתה סביב הממוצע נמוך עד ממוצע.

הפסדי שכר בעבר ובעתיד והפסדי פנסיה בשים לב לשעורי הנכות הזמנית שנקבעו על ידי המומחה, יש לפסוק לתובע פיצוי מלא למשך תקופה של שנה ממועד התאונה, על בסיס שכר חודשי ממוצע בגובה שכר מינימום, כאשר לצורך העניין הנחתי כי התובע לא היה מסוגל לעבוד בתקופה זו בעבודה כלשהיא.

...

נכות משוקללת לסיכום, נכותו הצמיתה של התובע עקב התאונה היא כדלקמן: בתחום האורטופדי - 10% בגין שבר באגן; 10% בגין שבר בירך; 5% בגין צלקות ניתוחיות; ובתחום הנוירולוגי - 30% בגין פגיעה קוגניטיבית; ו-5% בגין סימני צד. נכותו הרפואית המשוקללת של התובע בקשר לתאונה היא, אם כן, בשיעור 48.83%.