להלן פרטים אודות המערער:
המערער נולד ב- 29.3.1986;
הוא התגייס לצה"ל בשנת 2004 ושירת כלוחם בחטיבת גבעתי עד לשחרורו בשנת 2007; לאחר שירות החובה המשיך המערער לשרת כלוחם בחטיבת חי"ר מילואים;
לפי תרשומת באנמנזה של ד"ר נחשון שזר בחוות דעתו מטעם המשיב מיום 24.2.12 נכתב שהמערער סבל מחבלה בברך שמאל 7 חודשים לפני הגיוס, נעשה צלום ומצב הברך היה תקין, הוא טופל בפיזיוטרפיה, ולדברי המערער הוא החלים לחלוטין מפציעה זו;
לפי תרשומת נוספת באנמנזה של ד"ר נחשון שזר בחוות דעתו מטעם המשיב מיום 24.2.12 נכתב כך: "באמצע דצמבר 2004, כשהיה בבסיס נפל על ברך שמאל ולאחר מכן סבל מכאבים במשך כמה ימים";
לטענת המערער ביום 27.5.05 הוא עבר תאונת דרכים במהלך שרותו הצבאי ונחבל בגב התחתון [ראו עמ' 239 בתיק הרפואי];
ביום 17.10.05 בעת חופשה מהצבא הוא החליק במדריגות ביניין מגוריו ונחבל בישבנו ובעצם הזנב [ראו עמ' 241 בתיק הרפואי];
ביום 17.2.11 בעת שירות מילואים בתרגיל לילה ירד מן הנגמ"ש כדי לעלות לתצפית וכשהגיע לשיא הגובה של הגבעה הוא החליק על סלע רטוב והתגלגל לאורך ב-20 מ', לטענתו, מספר פעמים, עד שנעצר על סלע בתחתית המדרון [ראו סעיפים 1-2 לתצהיר המערער]; לטענת המערער הוא ניחבל בברך שמאל, ביד שמאל , בשתי הכתפיים, בברך ימין, יד ימין לאורך עמוד השידרה ובראש [ראו עמ' 385 בתיק הרפואי]; המשיב הכיר בנכות המערער בברך שמאל בהחלטה מיום 18.8.12 [ראו עמ' 429 בתיק הרפואי];
לפי תרשומת נוספת באנמנזה של ד"ר נחשון שזר בחוות דעתו מטעם המשיב מיום 24.2.12 נכתב שהמערער עבר ביום 26.12.11 ניתוח בברך שמאל, ונעשתה כריתה של קרעים במנסקוס ושיחזור רצועה;
מונחות לפנינו חוות דעת רפואיות כדלהלן:
מטעם המערער- חוו"ד של פרופ' פינסטרבוש מיום 6.5.12;
מטעם המשיב-שתי חוות דעת של ד"ר נחשון שזר האחת מיום 24.2.12 שעל בסיסה דחה המשיב את תביעת המערער; והשנייה מיום 19.10.12 המהוה תגובה לחוות דעתו הנ"ל של פרופ' פינסטרבוש;
להלן כמה ציטוטים מכל אחת מחוות הדעת הנ"ל לפי סדר הגשתן מבחינה כרונולוגית:
בחוות דעת הראשונה של ד"ר נחשון שזר מיום 24.2.12 (מטעם המשיב) נכתב, בין היתר כדלהלן:
"....מר א' ניחבל בברך שמאל לפני גיוסו לצה"ל כאשר לדבריו ובהתאם למסמכים רפואיים החלים מחבלה זו. במהלך שרותו הסדיר ניחבל מספר פעמים בברך שמאל ובגב התחתון ובכל המקרים היה מדובר בחבלות מינוריות והכאבים חלפו תוך זמן קצר. ....אני סבור שאין לייחס חשיבות קלינית לחבלות אלו. בפברואר 2011 הוא ניחבל בכל חלקי גופו כתוצאה מנפילה...".
בהמשך חוות דעתו הוא מתייחס לתעוד רפואי שבא לאחר הארוע מפברואר 2011 וכתב כך:
"גב תחתון:לאחר החבלה נרשם באופן כללי חבלה בגב אך לאחר מכן לא ראיתי תלונות ספציפיות באשר לגב התחתון. בדיקתו של ד"ר השרוני מתאריך 31.8.11 ...מעידה לדעתי שלא נוצר נזק בגב בעת החבלה ולכן אין לדעתי מקום לקשור את הממצאים בבדיקה כיום לחבלה הנ"ל. ברכיים:מהרישומים שצוטטו למעלה עולה כי יש מקום להכיר בגרימה באשר לברך שמאל וזאת למרות רישום על חבלה קודמת ממנה ככל הנראה החלים. לא ראיתי תלונות ספציפיות באשר לברך ימין לאחר החבלה. לסיכום אני ממליץ להכיר בברך שמאל בקשר לחבלה מ-17.2.11 לא להכיר בקשר באשר לשתי הכתפיים, גב תחתון וברך ימין ".
בחוו"ד של פרופ' פינסטרבוש מיום 6.5.12 (מטעם המערער] נכתב, בין היתר, כדלהלן:
".....אין ספק כי הפגיעה ב-17.2.11 גרמה לפגיעות מרובות, החל בע"ש צוארי, כתף ימין, שורשי הידיים, ע"ש מותני ובירכיים......
...
רקע כללי
הערעור שלפנינו הוא ערעור על החלטת המשיב מיום 22.4.12 בו קבע המשיב כדלהלן: "...הגעתי למסקנה כי לא אירעה לך נכות עקב החבלות מתאריך 27.5.05 ו-17.2.11, כמשמעותה בסעיף 1 לחוק ו/או החבלה מתאריך 17.10.05 שאירעה בהיותך בחופשה.
להלן פרטים אודות המערער:
המערער נולד ב- 29.3.1986;
הוא התגייס לצה"ל בשנת 2004 ושירת כלוחם בחטיבת גבעתי עד לשחרורו בשנת 2007; לאחר שירות החובה המשיך המערער לשרת כלוחם בחטיבת חי"ר מילואים;
לפי תרשומת באנמנזה של ד"ר נחשון שזר בחוות דעתו מטעם המשיב מיום 24.2.12 נכתב שהמערער סבל מחבלה בברך שמאל 7 חודשים לפני הגיוס, נעשה צילום ומצב הברך היה תקין, הוא טופל בפיזיוטרפיה, ולדברי המערער הוא החלים לחלוטין מפציעה זו;
לפי תרשומת נוספת באנמנזה של ד"ר נחשון שזר בחוות דעתו מטעם המשיב מיום 24.2.12 נכתב כך: "באמצע דצמבר 2004, כשהיה בבסיס נפל על ברך שמאל ולאחר מכן סבל מכאבים במשך כמה ימים";
לטענת המערער ביום 27.5.05 הוא עבר תאונת דרכים במהלך שירותו הצבאי ונחבל בגב התחתון [ראו עמ' 239 בתיק הרפואי];
ביום 17.10.05 בעת חופשה מהצבא הוא החליק במדרגות בניין מגוריו ונחבל בישבנו ובעצם הזנב [ראו עמ' 241 בתיק הרפואי];
ביום 17.2.11 בעת שירות מילואים בתרגיל לילה ירד מן הנגמ"ש כדי לעלות לתצפית וכשהגיע לשיא הגובה של הגבעה הוא החליק על סלע רטוב והתגלגל לאורך ב-20 מ', לטענתו, מספר פעמים, עד שנעצר על סלע בתחתית המדרון [ראו סעיפים 1-2 לתצהיר המערער]; לטענת המערער הוא נחבל בברך שמאל, ביד שמאל , בשתי הכתפיים, בברך ימין, יד ימין לאורך עמוד השדרה ובראש [ראו עמ' 385 בתיק הרפואי]; המשיב הכיר בנכות המערער בברך שמאל בהחלטה מיום 18.8.12 [ראו עמ' 429 בתיק הרפואי];
לפי תרשומת נוספת באנמנזה של ד"ר נחשון שזר בחוות דעתו מטעם המשיב מיום 24.2.12 נכתב שהמערער עבר ביום 26.12.11 ניתוח בברך שמאל, ונעשתה כריתה של קרעים במיניסקוס ושחזור רצועה;
מונחות לפנינו חוות דעת רפואיות כדלהלן:
מטעם המערער- חוו"ד של פרופ' פינסטרבוש מיום 6.5.12;
מטעם המשיב-שתי חוות דעת של ד"ר נחשון שזר האחת מיום 24.2.12 שעל בסיסה דחה המשיב את תביעת המערער; והשנייה מיום 19.10.12 המהווה תגובה לחוות דעתו הנ"ל של פרופ' פינסטרבוש;
להלן כמה ציטוטים מכל אחת מחוות הדעת הנ"ל לפי סדר הגשתן מבחינה כרונולוגית:
בחוות דעת הראשונה של ד"ר נחשון שזר מיום 24.2.12 (מטעם המשיב) נכתב, בין היתר כדלהלן:
"....מר א' נחבל בברך שמאל לפני גיוסו לצה"ל כאשר לדבריו ובהתאם למסמכים רפואיים החלים מחבלה זו. במהלך שירותו הסדיר נחבל מספר פעמים בברך שמאל ובגב התחתון ובכל המקרים היה מדובר בחבלות מינוריות והכאבים חלפו תוך זמן קצר. ....אני סבור שאין לייחס חשיבות קלינית לחבלות אלו. בפברואר 2011 הוא נחבל בכל חלקי גופו כתוצאה מנפילה...".
בהמשך חוות דעתו הוא מתייחס לתיעוד רפואי שבא לאחר האירוע מפברואר 2011 וכתב כך:
"גב תחתון:לאחר החבלה נרשם באופן כללי חבלה בגב אך לאחר מכן לא ראיתי תלונות ספציפיות באשר לגב התחתון. בדיקתו של ד"ר השרוני מתאריך 31.8.11 ...מעידה לדעתי שלא נוצר נזק בגב בעת החבלה ולכן אין לדעתי מקום לקשור את הממצאים בבדיקה כיום לחבלה הנ"ל. ברכיים:מהרישומים שצוטטו למעלה עולה כי יש מקום להכיר בגרימה באשר לברך שמאל וזאת למרות רישום על חבלה קודמת ממנה ככל הנראה החלים. לא ראיתי תלונות ספציפיות באשר לברך ימין לאחר החבלה. לסיכום אני ממליץ להכיר בברך שמאל בקשר לחבלה מ-17.2.11 לא להכיר בקשר באשר לשתי הכתפיים, גב תחתון וברך ימין ".
בחוו"ד של פרופ' פינסטרבוש מיום 6.5.12 (מטעם המערער] נכתב, בין היתר, כדלהלן:
".....אין ספק כי הפגיעה ב-17.2.11 גרמה לפגיעות מרובות, החל בע"ש צווארי, כתף ימין, שורשי הידיים, ע"ש מותני וברכיים......
השאלה היא האם אירוע זה הותיר נכות אצל המערער בגב התחתון והאם יש למערער החמרה במצב ברך ימין (כטענת ב"כ המערער) בגלל עומס יתר שנוצר על רגל ימין כתוצאה מאי שימוש או משימוש לא תקין בברך שמאל שנקבעה לגביה נכות [טענה זו תיקרא להלן- טענת נכות מוסבת]?
לאחר ששקלנו את חוות הדעת של שני המומחים הנ"ל ושמענו עדויותיהם וכן את עדותו של המערער ולאחר עיון בתיקו הרפואי של המערער, הננו מקבלים את חוות דעתו של פרופ' פינסטרבוש בכל הקשור לגב התחתון של המערער, אך הננו דוחים את טענת "הנכות המוסבת" לגבי ברך ימין מחוסר סמכות.
לפיכך, אנו דוחים את טענת המערער בדבר נכות מוסבת לגבי ברך ימין, כאשר פתוחה הדלת בפני המערער לפנות לוועדה רפואית בעניין זה.
טענת הנכות בגב התחתון
אין מחלוקת על כך שהמערער נפגע בחלקים שונים של גופו מהנפילה במדרון ב-17.2.11.
כפי שראינו לעיל, המערער עמד בנטל הנ"ל.
לפיכך, הנני מקבלים את הערעור בכל הקשור לגב התחתון ודוחים את הערעור מחוסר סמכות באשר לברך ימין מהטעם שהובא בהחלטה.
