חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

נכות גב תחתון משירות מילואים

בהליך ערעור לפי חוק הנכים (ע"נ) שהוגש בשנת 2015 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

המערער המשיך לסבול מכאבי גב גם לאחר שיחרורו, שכן גם בשירות המילואים שלו (בין השנים 1979 עד שיחרורו ב 2004) נידרש לבצע אחת לשבוע טיסות ארוכות, הכוללות מושב לא נוח, עומסים גבוהים על הגב התחתון, עם קפיצות וטלטולים שיוצרים עומסים רגעיים גבוהים על הגב התחתון.
על פי המסמכים הרפואיים, אנמנזה, בדיקה פיזיקלית והספרות הרפואית, יש להעניק למערער נכות צמיתה על חשבון השרות (המומחה מעמיד אותה על 50%).
...
מסקנה- בעית הגב הממשית- פריצת הדיסק החריפה L5-S1 נגרמה באוגוסט- ספטמבר 2009- לא מחבלה או הרמת משא כבד.
דיון א. כאמור, עדיפה בעיננו חוות דעתו של ד"ר בלנקשטיין, ולטעמנו לא המחיש המערער שמצב גבו קשור לשירותו דוקא.
אנו דוחים אפוא הערעור.

בהליך ערעור לפי חוק הנכים (ע"נ) שהוגש בשנת 2018 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

רקע לפנינו ערעור על החלטת המשיב מיום 29.5.12 בה קבע, בין היתר, כך: "לאחר עיון בתביעתך ובתוצאות הבדיקות הרפואיות המצוינים בחוות הדעת הרפואית מתאריך 28.11.11, הגעתי למסקנה שההגבלה בע"ש מותני החמירה בתקופת שירותך ועקב שירותך הצבאי, ההחמרה שעל חשבון השרות הנה בשיעור של רבע מדרגת הנכות הכוללת". באותה החלטה צוין שהועדה הרפואית קבעה את דרגת הנכות של המערער ל-2.5% מתוך דרגת נכות כוללת של 10% בגין "הגבלה קלה בתנועות ע"ש מותני". המשיב הודיע למערער שבאפשרותו להגיש ערעור על החלטת הועדה הרפואית בפני וועדה רפואית עליונה, אך נראה כי אופציה זו לא מומשה ע"י המערער.
חוו"ד נוספת של ד"ר שזר מיום 11.10.14 בה הגיב ד"ר שזר על חוות דעתו של ד"ר קבאן; להלן בקצרה כמה ציטוטים מכל אחת מחוות הדעת לפי סדר הגשתן מבחינה כרונולוגית: בחווה"ד מטעם המשיב של ד"ר נחשון שזר מיום 28.11.11 נכתב, בין היתר, כדלהלן: ".....מתוך המסמכים הרפואיים עולה שמר אסרף סבל מכאבי גב תחתון גם לפני שירות המילואים ביולי 2006. במהלך שירות זה סבל מכאבי גב חזקים בעקבות מאמץ ונרשמה הקרנה לימין. כאבי אלו חלפו ככל הנראה שכן כשנה לאחר מכן מדובר על כאבי גב מזה יומיים בעקבות מעבר דירה. כאבים מליווי הקרנה לשמאל, עליהם הוא מתלונן כיום הופיעו רק ביוני 2008 כשנתיים לאחר הארוע בעת המילואים, אז נרשמה הקרנה לימין. להערכתי, הכאבים שהופיעו במהלך שירות המילואים הופיעו בשל מאמץ ועל רקע בעיה קיימת בעמוד השידרה, אולם העובדה שבכאבים חלפו תוך זמן קצר מלמדים על כך שלא חל שינוי בלתי הפיך בעקבות ארוע זה. העובדה שאז נרשמה הקרנה לרגל ימין ואילו ב-2008 נרשמה הקרנה לשמאל מדברת בזכות העדר קשר סיבתי ישיר בין הארוע הנ"ל והכאבים כיום. בדיקת CT בה נראה בקע דיסק שמאלי ב-L5-S1 יכולה להסביר את הכאבים כיום אך אין בכך כדי להסביר הקרנה לימין ביולי 2006. לאור זאת, להערכתי הסיכוי שקיים קשר בין הארוע ביולי 2006 ומצב עמוד השידרה כיום הנו קטן. על מנת לתת ביטוי לסכוי קטן זה אני ממליץ להכיר בהחמרה של 25% בגין הארוע הנ"ל." בחווה"ד מטעם המערער של ד"ר קאבן אלכסנדר מיום 5.11.13 נכתב, בין היתר, כדלהלן: ".....מאז הארוע מיום 30.7.06 מר אסרף סובל מכאבי גב תחתון. הכאבים מחמירים לאחר כל פעילות פיזית. ...חשוב לציין שלפני הארוע מיום 30.7.06 מר אסרף לא סבל מכאבי גב ועבר שירות סדיר קשה בחיל התותחנים במשך שנה וחצי בהצלחה. רישום בתיקו האישי על "כאבי גב יומיים" מתקופת הטרונות ב-13.5.04 אינו מעיד על בעיה כלשהיא.
...
רקע לפנינו ערעור על החלטת המשיב מיום 29.5.12 בה קבע, בין היתר, כך: "לאחר עיון בתביעתך ובתוצאות הבדיקות הרפואיות המצוינים בחוות הדעת הרפואית מתאריך 28.11.11, הגעתי למסקנה שההגבלה בע"ש מותני החמירה בתקופת שירותך ועקב שירותך הצבאי, ההחמרה שעל חשבון השירות הינה בשיעור של רבע מדרגת הנכות הכוללת". באותה החלטה צוין שהוועדה הרפואית קבעה את דרגת הנכות של המערער ל-2.5% מתוך דרגת נכות כוללת של 10% בגין "הגבלה קלה בתנועות ע"ש מותני". המשיב הודיע למערער שבאפשרותו להגיש ערעור על החלטת הוועדה הרפואית בפני וועדה רפואית עליונה, אך נראה כי אופציה זו לא מומשה ע"י המערער.
לאחר עיון כולל בטיעוני הצדדים ובסיכומיהם לרבות חוות הדעת של המומחים מטעם שני הצדדים ועדויותיהם של המערער עצמו ושל הודיה אסרף, החלטנו שלא לקבל את הערעור.
לאור כל האמור לעיל, הערעור נדחה ללא צו להוצאות.

בהליך ערעור לפי חוק הנכים (ע"נ) שהוגש בשנת 2016 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

להלן פרטים אודות המערער: המערער נולד ב- 29.3.1986; הוא התגייס לצה"ל בשנת 2004 ושירת כלוחם בחטיבת גבעתי עד לשחרורו בשנת 2007; לאחר שירות החובה המשיך המערער לשרת כלוחם בחטיבת חי"ר מילואים; לפי תרשומת באנמנזה של ד"ר נחשון שזר בחוות דעתו מטעם המשיב מיום 24.2.12 נכתב שהמערער סבל מחבלה בברך שמאל 7 חודשים לפני הגיוס, נעשה צלום ומצב הברך היה תקין, הוא טופל בפיזיוטרפיה, ולדברי המערער הוא החלים לחלוטין מפציעה זו; לפי תרשומת נוספת באנמנזה של ד"ר נחשון שזר בחוות דעתו מטעם המשיב מיום 24.2.12 נכתב כך: "באמצע דצמבר 2004, כשהיה בבסיס נפל על ברך שמאל ולאחר מכן סבל מכאבים במשך כמה ימים"; לטענת המערער ביום 27.5.05 הוא עבר תאונת דרכים במהלך שרותו הצבאי ונחבל בגב התחתון [ראו עמ' 239 בתיק הרפואי]; ביום 17.10.05 בעת חופשה מהצבא הוא החליק במדריגות ביניין מגוריו ונחבל בישבנו ובעצם הזנב [ראו עמ' 241 בתיק הרפואי]; ביום 17.2.11 בעת שירות מילואים בתרגיל לילה ירד מן הנגמ"ש כדי לעלות לתצפית וכשהגיע לשיא הגובה של הגבעה הוא החליק על סלע רטוב והתגלגל לאורך ב-20 מ', לטענתו, מספר פעמים, עד שנעצר על סלע בתחתית המדרון [ראו סעיפים 1-2 לתצהיר המערער]; לטענת המערער הוא ניחבל בברך שמאל, ביד שמאל , בשתי הכתפיים, בברך ימין, יד ימין לאורך עמוד השידרה ובראש [ראו עמ' 385 בתיק הרפואי]; המשיב הכיר בנכות המערער בברך שמאל בהחלטה מיום 18.8.12 [ראו עמ' 429 בתיק הרפואי]; לפי תרשומת נוספת באנמנזה של ד"ר נחשון שזר בחוות דעתו מטעם המשיב מיום 24.2.12 נכתב שהמערער עבר ביום 26.12.11 ניתוח בברך שמאל, ונעשתה כריתה של קרעים במנסקוס ושיחזור רצועה; מונחות לפנינו חוות דעת רפואיות כדלהלן: מטעם המערער- חוו"ד של פרופ' פינסטרבוש מיום 6.5.12; מטעם המשיב-שתי חוות דעת של ד"ר נחשון שזר האחת מיום 24.2.12 שעל בסיסה דחה המשיב את תביעת המערער; והשנייה מיום 19.10.12 המהוה תגובה לחוות דעתו הנ"ל של פרופ' פינסטרבוש; להלן כמה ציטוטים מכל אחת מחוות הדעת הנ"ל לפי סדר הגשתן מבחינה כרונולוגית: בחוות דעת הראשונה של ד"ר נחשון שזר מיום 24.2.12 (מטעם המשיב) נכתב, בין היתר כדלהלן: "....מר א' ניחבל בברך שמאל לפני גיוסו לצה"ל כאשר לדבריו ובהתאם למסמכים רפואיים החלים מחבלה זו. במהלך שרותו הסדיר ניחבל מספר פעמים בברך שמאל ובגב התחתון ובכל המקרים היה מדובר בחבלות מינוריות והכאבים חלפו תוך זמן קצר. ....אני סבור שאין לייחס חשיבות קלינית לחבלות אלו. בפברואר 2011 הוא ניחבל בכל חלקי גופו כתוצאה מנפילה...". בהמשך חוות דעתו הוא מתייחס לתעוד רפואי שבא לאחר הארוע מפברואר 2011 וכתב כך: "גב תחתון:לאחר החבלה נרשם באופן כללי חבלה בגב אך לאחר מכן לא ראיתי תלונות ספציפיות באשר לגב התחתון. בדיקתו של ד"ר השרוני מתאריך 31.8.11 ...מעידה לדעתי שלא נוצר נזק בגב בעת החבלה ולכן אין לדעתי מקום לקשור את הממצאים בבדיקה כיום לחבלה הנ"ל. ברכיים:מהרישומים שצוטטו למעלה עולה כי יש מקום להכיר בגרימה באשר לברך שמאל וזאת למרות רישום על חבלה קודמת ממנה ככל הנראה החלים. לא ראיתי תלונות ספציפיות באשר לברך ימין לאחר החבלה. לסיכום אני ממליץ להכיר בברך שמאל בקשר לחבלה מ-17.2.11 לא להכיר בקשר באשר לשתי הכתפיים, גב תחתון וברך ימין ". בחוו"ד של פרופ' פינסטרבוש מיום 6.5.12 (מטעם המערער] נכתב, בין היתר, כדלהלן: ".....אין ספק כי הפגיעה ב-17.2.11 גרמה לפגיעות מרובות, החל בע"ש צוארי, כתף ימין, שורשי הידיים, ע"ש מותני ובירכיים......
...
רקע כללי הערעור שלפנינו הוא ערעור על החלטת המשיב מיום 22.4.12 בו קבע המשיב כדלהלן: "...הגעתי למסקנה כי לא אירעה לך נכות עקב החבלות מתאריך 27.5.05 ו-17.2.11, כמשמעותה בסעיף 1 לחוק ו/או החבלה מתאריך 17.10.05 שאירעה בהיותך בחופשה.
להלן פרטים אודות המערער: המערער נולד ב- 29.3.1986; הוא התגייס לצה"ל בשנת 2004 ושירת כלוחם בחטיבת גבעתי עד לשחרורו בשנת 2007; לאחר שירות החובה המשיך המערער לשרת כלוחם בחטיבת חי"ר מילואים; לפי תרשומת באנמנזה של ד"ר נחשון שזר בחוות דעתו מטעם המשיב מיום 24.2.12 נכתב שהמערער סבל מחבלה בברך שמאל 7 חודשים לפני הגיוס, נעשה צילום ומצב הברך היה תקין, הוא טופל בפיזיוטרפיה, ולדברי המערער הוא החלים לחלוטין מפציעה זו; לפי תרשומת נוספת באנמנזה של ד"ר נחשון שזר בחוות דעתו מטעם המשיב מיום 24.2.12 נכתב כך: "באמצע דצמבר 2004, כשהיה בבסיס נפל על ברך שמאל ולאחר מכן סבל מכאבים במשך כמה ימים"; לטענת המערער ביום 27.5.05 הוא עבר תאונת דרכים במהלך שירותו הצבאי ונחבל בגב התחתון [ראו עמ' 239 בתיק הרפואי]; ביום 17.10.05 בעת חופשה מהצבא הוא החליק במדרגות בניין מגוריו ונחבל בישבנו ובעצם הזנב [ראו עמ' 241 בתיק הרפואי]; ביום 17.2.11 בעת שירות מילואים בתרגיל לילה ירד מן הנגמ"ש כדי לעלות לתצפית וכשהגיע לשיא הגובה של הגבעה הוא החליק על סלע רטוב והתגלגל לאורך ב-20 מ', לטענתו, מספר פעמים, עד שנעצר על סלע בתחתית המדרון [ראו סעיפים 1-2 לתצהיר המערער]; לטענת המערער הוא נחבל בברך שמאל, ביד שמאל , בשתי הכתפיים, בברך ימין, יד ימין לאורך עמוד השדרה ובראש [ראו עמ' 385 בתיק הרפואי]; המשיב הכיר בנכות המערער בברך שמאל בהחלטה מיום 18.8.12 [ראו עמ' 429 בתיק הרפואי]; לפי תרשומת נוספת באנמנזה של ד"ר נחשון שזר בחוות דעתו מטעם המשיב מיום 24.2.12 נכתב שהמערער עבר ביום 26.12.11 ניתוח בברך שמאל, ונעשתה כריתה של קרעים במיניסקוס ושחזור רצועה; מונחות לפנינו חוות דעת רפואיות כדלהלן: מטעם המערער- חוו"ד של פרופ' פינסטרבוש מיום 6.5.12; מטעם המשיב-שתי חוות דעת של ד"ר נחשון שזר האחת מיום 24.2.12 שעל בסיסה דחה המשיב את תביעת המערער; והשנייה מיום 19.10.12 המהווה תגובה לחוות דעתו הנ"ל של פרופ' פינסטרבוש; להלן כמה ציטוטים מכל אחת מחוות הדעת הנ"ל לפי סדר הגשתן מבחינה כרונולוגית: בחוות דעת הראשונה של ד"ר נחשון שזר מיום 24.2.12 (מטעם המשיב) נכתב, בין היתר כדלהלן: "....מר א' נחבל בברך שמאל לפני גיוסו לצה"ל כאשר לדבריו ובהתאם למסמכים רפואיים החלים מחבלה זו. במהלך שירותו הסדיר נחבל מספר פעמים בברך שמאל ובגב התחתון ובכל המקרים היה מדובר בחבלות מינוריות והכאבים חלפו תוך זמן קצר. ....אני סבור שאין לייחס חשיבות קלינית לחבלות אלו. בפברואר 2011 הוא נחבל בכל חלקי גופו כתוצאה מנפילה...". בהמשך חוות דעתו הוא מתייחס לתיעוד רפואי שבא לאחר האירוע מפברואר 2011 וכתב כך: "גב תחתון:לאחר החבלה נרשם באופן כללי חבלה בגב אך לאחר מכן לא ראיתי תלונות ספציפיות באשר לגב התחתון. בדיקתו של ד"ר השרוני מתאריך 31.8.11 ...מעידה לדעתי שלא נוצר נזק בגב בעת החבלה ולכן אין לדעתי מקום לקשור את הממצאים בבדיקה כיום לחבלה הנ"ל. ברכיים:מהרישומים שצוטטו למעלה עולה כי יש מקום להכיר בגרימה באשר לברך שמאל וזאת למרות רישום על חבלה קודמת ממנה ככל הנראה החלים. לא ראיתי תלונות ספציפיות באשר לברך ימין לאחר החבלה. לסיכום אני ממליץ להכיר בברך שמאל בקשר לחבלה מ-17.2.11 לא להכיר בקשר באשר לשתי הכתפיים, גב תחתון וברך ימין ". בחוו"ד של פרופ' פינסטרבוש מיום 6.5.12 (מטעם המערער] נכתב, בין היתר, כדלהלן: ".....אין ספק כי הפגיעה ב-17.2.11 גרמה לפגיעות מרובות, החל בע"ש צווארי, כתף ימין, שורשי הידיים, ע"ש מותני וברכיים......
השאלה היא האם אירוע זה הותיר נכות אצל המערער בגב התחתון והאם יש למערער החמרה במצב ברך ימין (כטענת ב"כ המערער) בגלל עומס יתר שנוצר על רגל ימין כתוצאה מאי שימוש או משימוש לא תקין בברך שמאל שנקבעה לגביה נכות [טענה זו תיקרא להלן- טענת נכות מוסבת]? לאחר ששקלנו את חוות הדעת של שני המומחים הנ"ל ושמענו עדויותיהם וכן את עדותו של המערער ולאחר עיון בתיקו הרפואי של המערער, הננו מקבלים את חוות דעתו של פרופ' פינסטרבוש בכל הקשור לגב התחתון של המערער, אך הננו דוחים את טענת "הנכות המוסבת" לגבי ברך ימין מחוסר סמכות.
לפיכך, אנו דוחים את טענת המערער בדבר נכות מוסבת לגבי ברך ימין, כאשר פתוחה הדלת בפני המערער לפנות לוועדה רפואית בעניין זה. טענת הנכות בגב התחתון אין מחלוקת על כך שהמערער נפגע בחלקים שונים של גופו מהנפילה במדרון ב-17.2.11.
כפי שראינו לעיל, המערער עמד בנטל הנ"ל. לפיכך, הנני מקבלים את הערעור בכל הקשור לגב התחתון ודוחים את הערעור מחוסר סמכות באשר לברך ימין מהטעם שהובא בהחלטה.

בהליך ערעור לפי חוק הנכים (ע"נ) שהוגש בשנת 2021 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הואיל ובחוות דעתו קשר ד"ר לבני מחצית מן הנכות בגב התחתון לשירות אך ורק בהסתמך על קביעת המוסד לביטוח לאומי, התבקש במהלך חקירתו הנגדית, לבקשת הועדה, להסביר מדוע הוא סבור כי קיים קשר סיבתי רפואי בין תנאי השרות לבין הנכות בגב התחתון: ".. [המערער] הרים משאות כבדים במאמצים לאורך זמן, עם התכופפויות ופיתולים של הגב.. זה מנגנון שיכול לגרום לפריצת דיסקוס וידוע מהספרות שזה מנגנון שיכול לגרום לפריצת דיסקוס", אף שספרות כאמור לא צורפה לחוות הדעת.
במשך שנתיים לא היו תלונות על כאבי גב תחתון, למעט תלונה בודדת סביב שירות המילואים ב2012, שלא ניתן לאחריה טפול כלשהוא.
...
ד"ר לבני מסכם את חוות דעתו ומתייחס לחוות דעתו המייעצת של ד"ר ארזי: "..ד"ר ארזי קובע שתלונותיו של (המערער) מקורן בתאונת דרכים משנת 2014 ולכן אינן קשורות למצבו מהפגיעה בגב בשנת 2011. מסקנה זו תמוהה, היות ש(המערער) נבדק בוועדה הרפואית של המל"ל, ביום 23.11.2015 וועדה זו קבעה שקיימת נכות בשיעור של 10%, אולם מחצית מהנכות מקורה מהפגיעה בשנת 2011. לא ברור כיצד אינסטנציה אחת קובעת שאין קשר סיבתי ואילו אחרת קובעת שישנו קשר ומפחיתה מנכותו מחצית. לפיכך, לדעתי יש לקבוע שמחצית מנכותו, בינה תוצאה של השירות בשנת 2011". ד"ר לבני זומן לחקירה.
בהעדר אירוע טראומטי חריג שיכול לגרום להתפרצות המחלה [כאבי גב] המהווה דרישה הכרחית כאשר מדובר ב'שירות ארוך', אין מנוס מלקבוע כי המערער לא הוכיח קיומה של אסכולה רפואית התומכת בטענה כי תנאי השירות כפי שתוארו על ידי המערער בתצהירו גורמים או עלולים לגרום להופעת כאבי גב ו/או פריצות דיסק ו/או בלטי דיסק.
סוף דבר: הערעור נדחה.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2006 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

בסיכום, ממליץ המומחה הנ"ל שלא להכיר בנכות בגב תחתון הקשורה לחבלה ממאי 2004.
המסקנה היא כי אין קשר גרימה או החמרה בין הגמגום, הפגימה בחוש הריח והטעם לבין הארוע התאונתי ביום 13.5.04, בשירות המילואים בצה"ל. כפי שהוזכר לעיל (פיסקה 13), חוות דעת פסיכיאטרית הוגשה רק לאחר הדיון שהיה בפנינו.
חוט השני של פסיקת כל השופטים באותו הרכב, הן דעת הרוב והן דעת המיעוט, היה מבוסס על ההנחה כי המדינה דורשת מאזרחיה לשרת שירות צבאי, שבו הם מסכנים את חייהם, ועלולים להפגע באופן שיהיו נכים או אף לא לשוב לביתם (ראה בג"צ 6427/02, התנועה לאיכות השילטון בישראל נ' הכנסת).
...
משטענה בענין לא הועלתה, אינני רואה מקום להביע עמדה החלטית לגביה, אולם ראוי כי קושיה זו תמצא ביטוי, ולו לענין "היסוד הסביר" כי המערער לא יוכר כנכה, הנחוץ לשלב זה. סיכומם של דברים לו דעתי היתה נשמעת דין הערעור היה להדחות.
סיכומו של דבר: דעתי היא כי יש לקבל את הערעור, לבטל את החלטת ועדת הערעורים ולהחזיר את העניין לדיון מחדש בפניה, מבלי להתנות את המשך תשלום התגמולים הארעיים בהפקדת התחייבות או ערבות.
_______________ דוד חשין, סגן נשיא לפיכך, הוחלט ברוב דיעות השופטים חשין ודרורי, כנגד דעתה החולקת של השופטת בן עמי, כדלקמן: הערעור מתקבל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו