נכות בשיעור 20% בשל שינויים ארטריטיים

- נכות בשיעור 20% בגין מצב לאחר החלפת תותבת ברך שמאל לפי פריט ליקוי 35(1)(ג) לרשימת הליקויים.

- נכות בשיעור 10% בגין שינויים ארטרוטים בברך לפי פריט ליקוי 35(1)(ב) לרשימת הליקויים.

...

..שנמצא בגליון, אי לכך הערר נדחה.

מאחר ולא שוכנעתי שעניינה של המערערת נופל בגדר חריג זה, הרי שלא מצאתי שיש מקום לסטות מדרך המלך בעניין.

סיכומו של דבר עניינה של המערערת מוחזר לוועדה הרפואית לעררים באותו הרכב על מנת שתפעל כדלקמן: תזמין את המערערת לבדיקה על מנת שתשמע ותתייחס מחדש לתלונותיה בעניין מחלת ה – CTS שנטען כי ממנה סובלת.

ועדה רפואית לעררים קבעה למערער בישיבותיה בתאריכים 11.7.17 ו- 10.12.17, עובר למתן פסק הדין המחזיר, נכות יציבה משוקללת בשיעור 56%, בגין ליקויים אלה (פרוטוקולי הועדה צורפו להודעת המשיב מיום 22.7.19): · נכות בשיעור 15% בגין פסוריאזיס; · נכות בשיעור 10% בגין הפרעת חרדה; · נכות בשיעור 10% בגין ארטריטיס שורש כף יד שמאל; · נכות בשיעור 10% בגין הגבלה קלה ע"ש מותני; · נכות בשיעור 20% בגין שינויים נווניים במפרקים; · נכות בשיעור 10% בגין דום נשימה בשינה; · נכות (מנופה) בשיעור 5% בגין ליקוי שמיעה.

...

מנגד, טען המשיב כי דין הערעור להידחות בהעדר הצבעה על פגם משפטי בהחלטת הוועדה, אשר מילאה אחר הוראות פסק הדין המחזיר כנדרש.

חיזוק למסקנתי מצאתי בלשון פסק הדין המחזיר שניתן כאמור על יסוד הסכמת הצדדים ובמסגרתו ציינו, כי מפרוטוקול הוועדה בישיבתה מיום 11.7.17 "לא נערך דיון לגבי נכות בעמוד שדרה צווארי, ולא נקבעה למערער נכות" ומכאן שאין בידי לקבל את טענת המשיב, כי הנכות בגין 20% נקבעה למערער בגין שינויים ניווניים במפרקי ע"ש צווארי וע"ש מותני – קביעה שאינה עולה בפירוש מפרוטוקול הוועדה.

אשר לשינוי הרכב הוועדה – במקרה שלפני לא הובא טעם ענייני המצדיק החלפת הרכב הוועדה ולא שוכנעתי שקיים חשש ממשי שהוועדה תהא נעולה על החלטתה.

סוף דבר על יסוד כל המפורט – הערעור מתקבל בחלקו.

המערער הגיש ערר על החלטת הועדה מהדרג הראשון, וועדה רפואית לעררים (להלן: "הועדה") דנה בו בשתי ישיבות (ביום 10.09.12 וביום 17.12.12) וקבעה כי נותרה למערער נכות בשיעור של 20%, לפי הפרוט הבא – - נכות בשיעור 20% בגין שינויים ארטריטיים לאחר שבר בקרסול ימין לפי פריט ליקוי 35(1)ג' לרשימת הליקויים.

...

בכך, טעתה הוועדה ולכן יש לקבל את הערעור גם בתחום זה. בכל הקשור לעמוד השדרה - ב"כ המערער מלין על כך שהוועדה לא קבעה למערער הגבלה בתנועתיות ע"ש מותני.

הוועדה ערכה למערער בדיקה קלינית (תנועות ע"ש צווארי ללא הגבלה לכל הכיוונים, אין ספזם שרירים פראורטברלים), תוך שהסבירה כי חרף הממצא שבבדיקת ה – CT המראה "בלט דיסק אחוריL4L5 ", הרי הממצאים שבאותה בדיקה "לא תואמים ולא מסבירים את ההגבלה בתנועות ע"ש מותני". בדרך פעולת הוועדה בעניין זה לא נפל פגם משפטי, ודין טענות המערער בעניין זה להידחות.

באשר לבקשת המערער להחזיר את עניינו לוועדה בהרכב אחר, יש לאמר כי לא עולה שהוועדה נעולה על דעתה או שקיימת סיבה כלשהי המצדיקה כינוס וועדה בהרכב חדש, ולסטות מדרך המלך בהקשר זה. סיכומו של דבר עניינו של המערער מוחזר לוועדה הרפואית לעררים באותו הרכב כדי שתפעל כדלקמן: תזמין את המערער לדיון על מנת שתתייחס מחדש לתלונותיו בעניין הבעיות בתפקודי הכבד.

ככל שהוועדה תגיע למסקנה, לפיה עדיין יש להפחית מדרגת הנכות כפי שנקבעה על ידי הוועדה בדרג ראשון, תאפשר למערער להשמיע טיעוניו בעניין זה, לרבות בדרך של הגשת מסמכים המבססים את הנכות שנקבעה לו. תערוך מחדש למערער בדיקה לעניין הקרסוליים משני הצדדים, ובתוך כך תפרט מהן הבדיקות שביצעה, וכן תשקול במנומק האם יש לפסוק לאור ממצאיה אחוזי נכות נוספים לאלו שנפסקו ו/או שיש מקום לבחור פריט ליקוי אחר מזה שבחרה (תשומת לב הוועדה מופנית לכך כי מאחר ומדובר בבעיה של הקרסוליים, הרי שלגביהם קיים פריט ליקוי ספציפי - פריט ליקוי 48(3) לרשימת הליקויים).

מנגד טוען ב"כ המשיב כי: פגיעתו של המערער בעבודה, ביום 27.5.12 מתאימה לנכות בשיעור עשרה אחוז וכי פריט הליקוי 48(2)(ז) lV בגין קרע במנסקוס ושינויים ארטריטיים שהוחמרו.

באשר לחישוב הנכות הקודמת, משנת 1994 – זו לדעת הועדה נותרה בעינה "לפיכך הנכות בשיעור 20% בגין חוסר יציבות של הברך משנת 1994 נשארת בעינה, והנכות בגין התאונה משנת 2012 הנו 10% הועדה מקבלת בזאת את ערעור המוסד וקובעת כי נכותו בגין הנכות שנותרה עבור התאונה בשנת 2012 היא 10%". טוען המערער כי הועדה הרפואית היתעלמה באופן שרירותי מהשחיקה החמורה בסחוס שנגרמה למערער עקב התאונה בשנת 2012, כעולה מהפער שבין מכתב השיחרור מיום 29.1.96 בניתוח המיניסקוס בו נרשם נזק קל לסחוס הפמורלי והסחוס המדיאלי היה תקין ולעומתו מכתב השיחרור מאסותא מ2/2013 מתייחס לנזק רציני לסחוס של ברך שמאל בגבהים שונים בדרגות ll- ו- lll.

...

לעניין זה הערעור נדחה.

לטעמנו משהמסמכים פורטו בסעיף 12 לפרו' והוועדה התייחסה אליה בסעיף 21 לרבות השינויים הארתריטיים במפרק, הרי שמדובר בשאלה רפואית ולא משפטית בסוגייה האם הנזק הזה הוא נזק מהתאונה.

נוכח כל האמור לעיל, אין כל טעות משפטית בהחלטת הוועדה, ועל כן דין הערעור להידחות.

בסיכומו של דבר קבע המומחה בחוות דעתו, כי לתובע נותרה נכות רפואית לצמיתות בשיעור של 24% (20% בגין שינויים ארטרוטיים בשורש כף יד שמאל עם השפעה בינונית על כושר הפעולה ו-5% בגין צלקות מכוערות).

...

בנסיבות העניין ובהתחשב במכלול הנתונים כפי שפורט לעיל ובכלל זה אופי הפגיעה, תקופת אי הכושר, גילו של התובע, ימי האשפוז, הניתוח שעבר, סבורני כי נכון יהיה לפסוק לו פיצוי גלובאלי בסך של 100,000 ₪ בגין ראש נזק זה. עזרת צד ג' בעבר ובעתיד בסיכומיו טוען התובע, כי הוא נאלץ ויאלץ אף בעתיד לקבל עזרה מבני משפחתו וכי בהתחשב באופי פגיעתו, תקופת אי הכושר והאשפוז וכן בהתחשב בחוות דעת המומחה מטעם ביהמ"ש ולפיה התובע יאלץ לעבור ניתוח לקיבוע בעתיד, הוא זכאי לפיצוי בסך של 80,000 ₪ בגין עזרת צד ג' בעבר ובעתיד.

מקובלת עליי טענת הנתבעות, ולפיה אין לפסוק לתובע סכום כלשהו בגין ראש נזק זה, היות ומדובר בתאונת עבודה שהוכרה על ידי המל"ל, כך שההוצאות הרפואיות, לרבות הנסיעות הנחוצות לצורך קבלת אותם טיפולים רפואיים, משולמות על ידי המל"ל. התובע לא הוכיח לפניי וממלא לא שוכנעתי, כי היו או תהיינה לתובע הוצאות כלשהן בעקבות התאונה, שאינן מכוסות על ידי המל"ל. סיכום ראשי נזק · הפסד שכר בעבר – 131,250 ₪ · הפסד שכר בעתיד – 282,046 ₪ · הפסד פנסיה – 49,596 ₪ · כאב וסבל – 100,000 ₪ · עזרת צד ג' – 40,000 ₪ בסה"כ – 602,892 ₪ לאחר הפחתת אשמו התורם של התובע, נותרה יתרה בסך 542,603 ₪, ממנה יש לנכות את תגמולי המל"ל שקיבל ויקבל התובע, סך כולל של 517,630 ₪ (ראה חוות דעת אקטוארית – נ/6).

סה"כ הפיצוי לאחר הניכוי – 24,973 ₪ סוף דבר על יסוד האמור לעיל, הריני מקבל את התביעה ומורה לנתבעות, ביחד ולחוד, לשלם לתובע פיצוי בסך של 24,973 ₪ בצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור של 17% ובתוספת מע"מ כחוק וכן הוצאות משפט בסך של 712 ₪ והחזר התשלומים בגין חוות דעת רפואיות בכפוף להצגת קבלות.