נכות בגין PTSD לפי פריט ליקוי

ועדה רפואית מדרג ראשון קבעה למערערת ביום 30.4.06 נכות זמנית בשיעור של 40% לתקופה שמיום 1.6.05 ועד ליום 31.12.05; כמו כן, קבעה למערערת נכות צמיתה בשיעור של 19% החל מיום 1.1.06, כאשר נכות זו מורכבת מהנכויות הבאות: (א) 10% נכות בגין P.T.S.D לפי פריט ליקוי 34(ב) לתוספת שבתקנות.

...

דיון והכרעה אקדים המאוחר ואומר שלאחר שעיינתי במסמכים המצויים בתיק, ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להתקבל מהטעמים המפורטים להלן.

בנסיבות אלה אני מקבלת את הערעור ומורה כי עניינה של המערערת יוחזר לועדה הרפואית לעררים שתתכנס באותו הרכב ותפעל כדלקמן: 23.1 הן הנוירולוג והן הניורופסיכולוג יתייחסו לכל תלונותיה של המערערת בעניין כאבי הראש, בעיות הזיכרון, בעיות הריכוז והסחרחורות.

הועדה שבה והתכנסה ביום 22/12/15, ולאחר שעיינה בתעוד הרפואי קבעה את נכותה היציבה של המערערת בשיעור 35.02%, לפי הפרוט הבא: 20% נכות נפשית בגין PTSD לפי פריט ליקוי 34(ב)(3) 10% נכות אורטופדית בגין שבר חוליה 12D לפי פריט ליקוי 37(8)(ב) 5% נכות אורטופדית בגין שבר חוליה 3D לפי פריט ליקוי 37(8)(א) 5% נכות בגין שבר באף לפי פריט ליקוי 39(3) דומה לשם סיכום הדיון ביקשה הועדה להיוועץ בועדת רשות לעניין הפעלת תקנה 15.

...

המשיב התבקש אפוא "לזמן אותנו לפני הוועדה לצורך דיון בתקנה 15 ולאחר מכן לשקול עמדתכם בשנית". בשולי מכתב ב"כ המערערת מיום 14/9/16 צוין עוד, "בשלב זה אינני פונה לבית הדין לעבודה וממתין לתגובתכם בהקדם". המשיב ענה למכתב זה ביום 13/10/16, וציין "כאמור על החלטה זו ניתן לערער לבית הדין". דיון והכרעה לאחר שנתתי את דעתי לטענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין טענת המשיב להידחות, ויש לקבוע כי הערעור הוגש במועד.

מקובלת עלי טענת המערערת לפיה הזימון לדיון ביום 24/5/16 התקבל אצלה לאחר מועד זה (לעניין זה הוגש תצהיר ב"כ המערערת, עו"ד גיא רשף, מע/1).

בנסיבותיו המיוחדות של המקרה סבורני כי יש לראות בהתכתבות בין הצדדים ככזו המאריכה את המועד להגשת ערעור.

על יסוד כל האמור, אני קובעת כי יש למנות את המועד להגשת ערעור ממועד מכתב המשיב נושא תאריך 13/10/16, בו הודיע המשיב שהחלטת הוועדה מיום 24/5/16 היא סופית וניתן לערער עליה לבית הדין האזורי לעבודה.

משנדחתה טענת ההתיישנות, יועבר התיק לשופט למתן פסק דין על יסוד טענות הצדדים לגופו של ערעור ועל סמך החומר שבתיק.

הועדה שבה והתכנסה ביום 22/12/15, ולאחר שעיינה בתעוד הרפואי קבעה את נכותה היציבה של המערערת בשיעור 35.02%, לפי הפרוט הבא: 20% נכות נפשית בגין PTSD לפי פריט ליקוי 34(ב)(3) 10% נכות אורטופדית בגין שבר חוליה 12D לפי פריט ליקוי 37(8)(ב) 5% נכות אורטופדית בגין שבר חוליה 3D לפי פריט ליקוי 37(8)(א) 5% נכות בגין שבר באף לפי פריט ליקוי 39(3) דומה לשם סיכום הדיון, ומשטענה המערערת, כי לא חזרה לעבודתה, ביקשה הועדה להיוועץ בועדת רשות לעניין הפעלת תקנה 15.

...

על כן, טענת המשיב לפיה ניתנו למערערת "הזדמנויות רבות להעלות את השגותיה וטיעוניה לעניין הפעלת תקנה 15" – אין לה בסיס עובדתי ודינה להידחות.

סוף דבר על יסוד כל האמור, הערעור מתקבל ועניינה של המערערת יוחזר לוועדה הרפואית לעררים בהרכבה מיום 24/5/16, ולוועדת הרשות - על מנת שתשקולנה בשנית את עמדתן בעניין הפעלת תקנה 15 בעניינה של המערערת.

המשיב ישלם למערערת שכר טרחת עו"ד בסך 2,000 ש"ח, אשר ישולמו בתוך 30 ימים מהיום.

ועדה רפואית לעררים מיום 29/1/17 קבעה למערער נכות יציבה בשיעור 24% מיום 1/7/10, לפי הפרוט הבא: 10% נכות בגין אנצפלופטיה פוסט טראומטית, לפי פריט ליקוי 29(11) המפנה לפריט ליקוי 29(6)(II) 5% נכות בגין אובדן חוש הטעם והריח, לפי פריט ליקוי 69(3)(ב) 0% נכות בגין ליקוי שמיעה, לפי פריט ליקוי 72(1)(ג) 10% נכות בגין טינטון, לפי פריט ליקוי 72(4)(ד)(II) המשיב הגיש ערעור לבית דין זה כנגד החלטת הועדה הרפואית לעררים (ב"ל 30250-04-17).

...

הוועדה הגיעה למסקנה, כי "עקב השינוי בגרסאות לפי התיאור הממצה בסעיף 7, וכן התגברות הטנטון במרוצת הזמן, אין קשר בין תלונותיו לבין התאונה הנדונה". הוועדה הוסיפה והדגישה, כי "לאחר פגיעת ראש כשיש נזק גם באוזן הפנימית מופיע טנטון שלרוב נחלש או נעלם במרוצת הזמן, שלא כמו במקרה שלפנינו". לאור האמור קבעה הוועדה, כי אין למערער נכות בתחום אף אוזן גרון מעבר לזו שנקבעה לו. טענות הצדדים טענת הערעור העיקרית היא, ששגתה הוועדה בתיאור תלונות המערער, ולא נאמרו מפיו התלונות שנרשמו בפרוטוקול הוועדה.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בפרוטוקול הוועדה ובכלל החומר המונח לפני ונתתי דעתי לטענות הצדדים בכתבי הטענות ובעל פה, הגעתי למסקנה, כי דין הערעור להידחות.

הוועדה הגיעה לכלל מסקנה לפיה אין קשר בין תלונות המערער בדבר טנטון לבין התאונה הנדונה.

מדובר במסקנה רפואית נהירה ומבוססת, ולא מצאתי טעם להתערבות בית הדין בהחלטת הוועדה.

סוף דבר לאור כל האמור, הערעור נדחה.

לסיכום קבעה הועדה, כי "אין שינוי בנכות בתחום אורטופדי ונוירולוגי. הנכות שנקבעה בדרג א' משקפת את מצבו". לנוכח האמור, נותרה דרגת נכותו הצמיתה של המערער בשיעור 32% מיום 19.10.17, בגין הליקויים הרפואיים הבאים: 20% נכות בגין תיסמונת פוסט טראומה, לפי פריט ליקוי 34(א)(3) 10% נכות בגין צלקות, לפי פריט ליקוי 75(1)(ב) 5% בגין נוריטיס, לפי פריט ליקוי 29(6)(I)-(II) טענות הצדדים טענת העירעור העיקרית היא, שהיה על הועדה לקבוע למערער נכות בגין תלונותיו על כאבים והשפעה על כושר הפעולה הכללי.

...

לסיכום קבעה הוועדה, כי "אין שינוי בנכות בתחום אורטופדי ונוירולוגי. הנכות שנקבעה בדרג א' משקפת את מצבו". לנוכח האמור, נותרה דרגת נכותו הצמיתה של המערער בשיעור 32% מיום 19.10.17, בגין הליקויים הרפואיים הבאים: 20% נכות בגין תסמונת פוסט טראומה, לפי פריט ליקוי 34(א)(3) 10% נכות בגין צלקות, לפי פריט ליקוי 75(1)(ב) 5% בגין נאוריטיס, לפי פריט ליקוי 29(6)(I)-(II) טענות הצדדים טענת הערעור העיקרית היא, שהיה על הוועדה לקבוע למערער נכות בגין תלונותיו על כאבים והשפעה על כושר הפעולה הכללי.

משכך, דין טענות אלו להידחות.

גם טענה זו דינה להידחות.

סוף דבר לאור כל האמור, הערעור נדחה.