נכות בגין תסמונת ibs

ערעור לפי סעיף 213 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 (להלן – החוק), על החלטת ועדה רפואית לעררים מיום 24.1.18, שקבעה כי למערער 30% נכות בגין הפרעת קשב ורכוז, כי אין לו נכות בתחום האורולוגי וכי למערער 0% נכות בגין מעי רגיז לפי סעיף 13 (1) (א) לתוספת הראשונה לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז – 1956 (להלן ובהתאמה – הועדה, התקנות).

התחום הרפואי שמצויין במסמך זה אינו קשור לנושאים הרפואיים שהמערער מערער עליהם בהליך זה. אסופת מסמכים נוספת כוללת שני אישורים (מיום 10.6.14 ומיום 7.2.12), לפיהם המערער סובל מתסמונת IBS, אישור מצה"ל (אבחנות רפואיות), ועמוד אחד מתוך תיק רפואי.

...

" לטענת המערער, על בית הדין לעיין במסמכים הרפואיים שהגיש ועל יסוד האמור בהם יש לקבל את הערעור, לקבוע לו נכות בשיעור גבוה יותר ולהורות לוועדה לעיין במסמכים אלה.

להלן יפורטו הנימוקים למסקנה זו. בחוק נקבע כי ניתן לערער על החלטות של ועדות רפואיות לעררים בשאלה משפטית בלבד.

בנסיבות אלה, אין טעות במסקנות הוועדה, המבוססת על החומר שעמד בפניה ואין עילה להתערבות בית הדין במסקנה זו, המצויה בגדר שיקול דעת הרפואי – מקצועי של הוועדה.

סוף דבר – הערעור נדחה.

ההליך מדובר בעירעור על החלטת המשיב מיום 03.02.14 בה הוחלט לדחות את תביעת המערער להכרה בזכות נכה בגין תלונותיו בגין תיסמונת המעי הרגיש מיום 27.4.11, שארעה לטענתו עקב ארוע דיזנטריה בו לקה בשירות בשנת 1993, בנימוק שלא היה קשר סיבתי בין שני הדברים, כפי שעלה מחוות דעת של פרופ' איתן סקפה מיום 29.12.13.

בקשר לכך היתייחס בין השאר לפרק שעוסק בתסמונת זו בו נאמר לגבי גורמי הסיכון, (מע/1)כלהלן: "the best accepted risk factor for IBS is bacterial gastroenteritis. The risk of postinfection IBS has been reported to be increased with depression, adverse life events and hypochondriasis, female gender, younger age and prolonged duration of diarrhea following the initial attack. Bacterial virulence factors also may be important, but IBS also can follow no-bacterial enteritis including viral gastroenteritis and infection with Trichinella or Giardia." (p.2142) לדבריו בשנת 1992 גויס המערער לשירות סדיר ושירת כטבח במוצב רפיח.

...

האם המערער סבל מתסמונת המעי הרגיש ? בקשר לכך נראה לנו שיש להעדיף את עמדתו של המומחה מטעם המערער שנתמכת בחוות דעתו בקריטריונים של רומא 3, העובדה שזאת הייתה אבחנה של הרופאים שטיפלו בו במהלך הטיפול, וגם פרופ' סקפה לא חלק על האפשרות שהייתה לו תסמונת זו, וכשהוצגה לו האבחנה של ד"ר רוני שי, אמר שלא היה מודע לה, ואינו כופר באבחנה של תסמונת המעי הרגיש, והוא רק מעלה סימני שאלה בקשר לכך.

בשים לב לקשיי המחקר הפרוספקטיבי עליהם הצביע המומחה מטעם המערער, נראה לנו שלא יהיה סביר להטיל על המערער נטל ראייתי בלתי אפשרי בדרך משל הצבעה על מחקרים פרוסקטיביים.

בנסיבות העניין ובשים לב לאופי המחלה, נראה לנו שיש לאמץ את חוות דעתו של ד"ר דינרי, ויש לראות במכלול ראיות המערער אסכולה רפואית וראיות קונקרטיות המצביעות ברמה מאוד מתקבלת על הדעת, כנדרש, על קיומו של קשר סיבתי בין התסמונת בה לקה המערער ובין השירות.

מסקנה לאור האמור קובעים שיש להכיר בתסמונת המעי הרגיז כמחלה בה לקה המערער תוך כדי ועקב השירות בצה"ל ואנו מחייבים את המשיב בהוצאות ושכ"ט כולל הוצאות המומחה ושכ"ט עו"ד בסך 15:000 ₪.

עקב התיסמונת הנ"ל הגיש העורר תביעה להכרת זכות אשר נדחתה ע"י ק. תגמולים, ומכאן העירעור שבפנינו.

בתאריך 24.7.03 השתחררתי מצה"ל כשאני נכה, מוגבל בתפקודי ומאחר וסבור אני כי הפגימות ברגלי ובמערת העיכול נגרמו ואף החמירו בתקופת ועקב שירותי הצבאי, הגשתי תביעה להכרת זכות, אולם במכתבו מיום 14.11.05 דחה קצין התגמולים את תביעתי, ומכאן ערעורי הנוכחי (בקשר לתסמונת המעי הרגיז בלבד)".

...

לסיכום: אורי טורקניץ' חלה בתסמונת המעי הרגיז.

על סמך האמור לעיל סברנו בתחילה כי יש לדחות את הערעור, אולם הרכב ביהמ"ש המחוזי בחיפה – כב' הנשיאה ב. גילאור וכב' השופט א. שיף-בע"א 1380/05 החליט כי גם מצבי דחק נפשי יכולים להגביר את הסימפטומים של המחלה לתקופה זמנית (ראה פיסקה 3 לפסה"ד הנ"ל).

אנו קובעים כי מצבו של העורר לגבי המעי הרגיז הוחמר בשיעור של 50%.

למומחה נשלחו שאלות הבהרה מטעם הנתבעת, וכך הוא נישאל: "1. האם נכון, כמצוין בחוות דעתך, כי בתום בירור גסטרואנטרולוגי הועלתה במקרה זה האבחנה של תיסמונת המעי הרגיז (IBS)? 2. האם נכון, כעולה מחוות דעתך ותיקה הרפואי של התובעת (כולל מעקב במרפאת גסטרו בי"ח שיבא, איכילוב ובקופ"ח) כי על רקע התסמונת הנ"ל סובלת התובעת משלשולים מס' פעמים ביום, עצירויות, "גזים", כאבי בטן, תחושות שריפה בפי הטבעת, דימומים, בחילות, ירידה בתאבון, ירידה במשקל וכו'? 3.

לאור האמור לעיל, האם תסכים, כי ללא קשר לתאונה הנדונה, על רקע תיסמונת המעי הרגיש היה מקום לקבוע נכות? באם תשובתך שלילית, אנא פרט ונמק מדוע? 4.

...

לסיכום 28.

אני מחייב את הנתבעות, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת את הסך של 2,552,000 ₪, בנכוי מלוא תגמולי המל"ל ובנכוי התשלומים התכופים (נטו, ללא רכיב שכר טירחה, משוערכים [הפרישי הצמדה וריבית] להיום), בצרוף שכ"ט עו"ד בשיעור 13% + מע"מ (בניכוי שכר הטירחה ששולם במסגרת התשלומים התכופים, משוערך כנ"ל להיום), וכן החזר אגרות בית משפט ושכר עדים ומומחים.

אני מחייב את הנתבעות, ביחד ולחוד, לשלם לתובע שיפוי של 80% ממלוא הגמלאות, בתוספת הריבית ההסכמית המירבית, בצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור 20% + מע"מ, וכן החזר אגרות בית משפט ושכר עדים ומומחים.

דר' דרנל העיד כי אחוזי הנכות שקבע הם בגין הנזק הנפשי (חרדה ודכאון) אשר מתבטאים בהחמרת התסמינים של תיסמונת המעי הרגיז ולכן הנכות היא בגין הנזק הנפשי והנזק הפיזי גם יחד (עמ' 111 ש' 8 – 13 לפרוטוקול).

באישורו מיום 1.6.2022 ציין פרופ' ויצמן כי התובע "סגור כל הימים בביתו ולא מצליח להנות משום דבר. נוטל ביום ויטמינים מעל הכמות המצופה ב-IBS. נמצא בבית עם חתול בלבד. יש מתח רב, תיסכול, הרגשה של נימול בפנים וברגליים ובידיים. יש גם נימול בכפות הרגליים...בבדיקה יש מצב רוח ירוד, הרגשת שחיקה, סובל מתחושת נסיגה וחוסר חיות. יש קושי בהליכה וללא ספק יש שילוב של סומטיזציה עם דכאון". בחקירתו ע"י ב"כ התובע נישאל המומחה אם ההמלצה של פרופ' ויצמן לאישפוז יום מעידה על החמרה במצבו של התובע והוא השיב בשלילה.

...

לכן אנו לא מקבלים קביעה זו. לבסוף, מהימנות התובע נבחנה במסגרת הדיון בגרסתו הכוללת בפסק הדין החלקי ולמעשה גם בפסק דין זה. לכן לא מצאנו להתייחס עוד לטענות הנתבעת באשר למהימנות דיווחי התובע אודות תסמינים, חומרתם ותדירותם, לרבות בנושא משקלו, פנייתו למיון בעקבות התייבשותו או בנושא רווח מישני.

סוף דבר: הנתבעת תשלם לתובע תגמולי אובדן כושר עבודה בשיעורים ולתקופות שנקבעו לעיל על פי השכר המבוטח בפוליסות ובהתאם לתנאי הפוליסות לרבות, לענין הצמדה, לרבות לענין מדד השקעות (ס' 17(ה) סיפא לסיכומי התובע בשלב פסק הדין החלקי) לרבות לענין סעיף 6 בפוליסה (עמ' 28 לראיות התובע).

הנתבעת תשלם לתובע תגמולי אובדן כושר עבודה בהתאם לאמור לעיל וכן החזר פרמיות ששולמו על ידו כאמור לעיל והכל בתוך 30 יום.