נכות אורטופדית ונוירולוגית עקב פגיעה בגב התחתון

לשיטתו, היה על הועדה לקבוע לו נכות כתוצאה מכאב כרוני, אורתופדי או נורולוגי, בנוסף לנכות כתוצאה מהגבלת התנועה.

הועדה קבעה את נכותו של התובע בגין פגיעתו הנוירולוגית בעצב הפרונאלי ולא קבעה נכות בגין פגיעה בגב התחתון.

...

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי כי יש לדחות את הערעור.

טענה זו חורגת מהמסגרת הדיונית שהותוותה בפסק הדין המחזיר ועל כן אין להידרש לה. סבורני כי מדובר בהחלטה מנומקת ומפורטת, המבוססת על בדיקת המערער והתרשמות מהממצאים על רקע תיקו הרפואי.

משניתנה התייחסות מפורשות להוראות פסק הדין המחזיר, אין מקום להתערב בה. אשר על כן, משלא מצאתי טעות משפטית בהחלטת הוועדה, הערעור נדחה.

אמנם המבקש לא תבע נכות זו בשל ההלכה שהייתה באותה עת, ברם מששונתה ההלכה יש להורות לועדה להתייחס לנכות הנוירולוגית; בעיניין הנכות האורטופדית - הועדה לא נימקה מדוע קבעה למבקש מיגבלה בינונית בגב תחתון, בעוד הועדה מדרג ראשון קבעה כי מדובר במיגבלה קשה.

בית הדין האיזורי דחה את ערעור המבקש בקובעו, כי הועדה מילאה אחר הוראות פסק הדין, ומאחר והועדה לא נדרשה לידון בנכות נוירולוגית, לא נפל פגם משפטי בהחלטת הועדה כאשר הועדה לא דנה בנכות זו. בכל הנוגע לנכות האורטופדית, הועדה נימקה החלטתה וקבעה את דרגת הנכות בהתאם לבדיקה הקלינית שערכה למבקש, ולכן לא נפל פגם משפטי בהחלטה זו. לגבי טענת המבקש, שלאור פסיקת בג"ץ ניתן להעניק גם נכות אורטופדית וגם נכות נוירולוגית בגין אותה פגיעה, יש להשיב את עניינו לועדה על מנת שתתייחס לנכות הנוירולוגית, קבע בית הדין כי הועדה לא נדרשה לעשות כן בפסק הדין, אולם אין מניעה כי המבקש יגיש תביעה להחמרה על פי המועדים הקבועים בדין, ובכלל זה יטען גם לגבי פגיעה נוירולוגית.

...

לאחר שעיינו בבקשת רשות הערעור, בתגובת המוסד, בפסק דינו של בית הדין האזורי ובכלל החומר שבתיק, החלטנו לדון בבקשה לרשות ערעור כאילו ניתנה הרשות, והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה, וזאת בהתאם לקבוע בתקנה 82 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין ) התשנ"ב-1991.

אנו סבורים כי בנסיבות המקרה הנוכחי דין הבקשה להתקבל בחלקה, כך שעניינו של המבקש יוחזר לוועדה על מנת שתתייחס לעניין הנוירולוגי.

טענות המבקש בעניין הנכות האורטופדית יוצאות כנגד קביעות הוועדה, כאשר קביעה זו של הוועדה היא קביעה רפואית שבית הדין אינו מתערב בה. סוף דבר- עניינו של המבקש יוחזר לוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) על מנת שתתייחס לעניין הנוירולוגי.

מוסיף וטוען המערער כי החלטת הועדה מדרג ראשון משנת 1994 התקבלה קודם שניתן היה להתאים נכות רפואית אורתופדית ונוירולוגית בגין אותה הפגיעה, כפי שמתאפשר מאז בג"צ 1634/09 פנקס נ' בית הדין הארצי לעבודה (7.3.11).

הועדה הרפואית מדרג ראשון (דיון מחדש) סיכמה את מסקנותיה באופן מפורט וכך כתבה: "מבחינה אורתופדית אין החמרת מצב. לפי עיון בתיק הרפואי קיימים רישומים קודמים לתאונה הנדונה על כאבי גב תחתון עם הקרנה לרגל ימין. ב-31.12.85 צוין שהסימן ע"ש לסינג חיובי בצד ימין. וב-28.1.85 תלונות דומות. ב-9.5.93 אושפז במאיר עד 11.5.93 עם פריצת דיסק L4S, L5S יותר מימין היצרות ספינלית קשה, L5S .. חלקית אל כף רגל ימין. לדעת הוועדה מבחינה נוירולוגית קיימת החמרה. נכותו הכוללת הנוירולוגית עקב נזק שורשי מותני מימין היא 20% לפי 32(1)(א)II מזה יש לנכות מצב קודם מתועד לפני תאונה כבר מ-1985 1986 בשעור של 10% לפי 32(1)(א)I עקב סראטיקה ימנית קשה. לפיכך, ההחמרה היא בשעור של 10% זאת בנוסף נכות אורתופדית קיימת 10% לפי 37(7)א בנכוי 0% לפי 37(6)א. סה"כ 19% מיום 13.6.16" החלטה זו עמדה בפני הועדה לעררים, שאף בדקה את המערער והתרשמה ממצבו.

...

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות ואפרט טעמיי לכך להלן.

אין בידינו לקבל טענה זו ונסביר.

סוף דבר הערעור נדחה.

הועדה, מושא הבקשה שלפנינו, דנה בערר זה וקבעה בסיכום החלטתה כי למבקש לא נותרה כל נכות אורתופדית או נוירולוגית בעקבות הפגיעה.

בבקשה שלפנינו העלה המבקש את עיקר הטענות הבאות: הועדה הפחיתה מדרגת הנכות שנקבעה למבקש על-ידי הועדה מדרג ראשון, מבלי שהודיעה לו על כך; הועדה היתעלמה מהמצב הקודם, כפי שנקבע בועדה מדרג ראשון, שסברה בטעות כי נקבעו למבקש בעבר נכויות בגין פגיעה בגב; הועדה היתעלמה ממימצאי בדיקת ה-ct, המצביעים בבירור על קיומה של נכות; הועדה לא התייחסה כראוי לחוות הדעת של ד"ר גנטוס.

לעומת זאת קבעה הועדה, מושא הבקשה, במימצאי בדיקתה כדלקמן: "ללא צליעה, לורדוזיס פיזיולוגית מותנית שמור, מפגין הגבלה בלתי הגיונית בתנועות הצואר, אך בעת הסחת דעתו נראית תנועה מלאה ותקינה של ע"ש צוארי. אין מיגבלה בתנועות הגב התחתון, מסוגל לשבת על ספת הבדיקה, שרגליו שוות וגבו זקוף, וכן כאשר יושב בשולי ספת הבדיקה ניתן ליישר את ברכיו ללא קושי. מימצאי c.t שבוצעו לאחר תאונה זו ב-2/11, זהים לממצאים הנראים בצלום c.t מיום 22.5.00, למעט שינויים נווניים שהצטברו במהלך השנים כתהליך תחלואי רגיל ואינם קשורים לחבלה. נוירולוגית: אין נסטגמיה, כוח גס תקין ב-4 הגפיים. החזרים [...] הופקו תקינים ושווים, מוסר על ירידה בתחושה ביד שמאל לכל אורכה וברגל ימין לכל אורכה ללא פיזור שורשי או אנטומי" (ההדגשה לא במקור, ע.ר).

...

לאחר שעיינתי בבקשת המבקש למתן רשות ערעור, בפסק דינו של בית הדין האזורי, ובהחלטת הוועדה, הגעתי למסקנה כי יש לדחות את הבקשה מבלי לבקש את תגובת הצד שכנגד, וזאת מן הטעמים הבאים: לטענת המבקש טעתה הוועדה, משלא ערכה חשבון עובר ושב כנדרש, ומשלא הזהירה את המבקש טרם הפחיתה מדרגת נכותו.

במסקנותיה קבעה הוועדה כי "לדעת הוועדה ולאור הבדיקה הקלינית לא נותרה נכות אורטופדית ונוירולוגית. הערר נדחה.

הנה כי כן, משהוועדה הגיעה למסקנה כי לא נותרה למבקש נכות, על יסוד ממצאי בדיקתה, ברור מדוע לא ערכה חשבון עובר ושב.

נוכח כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.

בפרק הסיכום והמסקנות:- "הועדה דוחה את ערר המל"ל וקובעת כי ישנו קשר סיבתי בין ההפרעות בגב התחתון לתאונה הנידונה הנ"ל, הניתוח ==== שעבר בתאריך 29.10.05 וכן הועדה דוחה את ערר התובע וקובעת כי לפי בדיקתו הגופנית מצבו מתאים לנכות בשיעור 20% לפי סעיף 37(7)ב." הועדה נשוא העירעור היתכנסה כאמור מכח פסק דין בתיק ב"ל (ת"א) 5001/09 ולפיו על הועדה להיתכנס ולדון בעררי הצדדים על החלטת הועדה מדרג ראשון מיום 6.3.08.

מאחר והועדה לא נדרשה לידון בנכות נוירולוגית לא נפל פגם משפטי בהחלטת הועדה כאשר הועדה לא דנה בנכות זו. בכל הנוגע לנכות האורטופדית הועדה נימקה החלטתה וקבעה את דרגת הנכות בהתאם לבדיקה הקלינית שערכה למערער ולכן לא נפל פגם משפטי בהחלטה זו. בדיון המקדמי העלה המערער את הטענה כי לאור פסיקת בג"ץ ולפיה ניתן להעניק גם נכות אורטופדית וגם נכות נוירולוגית בגין אותה פגיעה יש להשיב את עניינו לועדה על מנת שתתייחס לנכות הנוירולוגית.

...

סופו של דבר, לא נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה המצדיק את התערבות בית הדין, הוועדה פעלה על פי פסק הדין מכוחו התכנסה.