מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

ניתוק יחסי עבודה ברילוקיישן

בהליך בקשת רשות ערעור (בר"ע) שהוגש בשנת 2015 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

מבחן מירב הזיקות נוטה במקצת לטובת הדין הישראלי – המשיב הוא אזרח ותושב ישראל, כך שמדינת ישראל היא המקום שבו הוא מנהל את חייו; המשא ומתן לקראת ההיתקשרות בין הצדדים, לרבות לעניין הרילוקיישן, התבצע כשהמשיב מועסק בנט אפ ישראל; המשיב הגיש תביעה כספית המבוססת על דיני העבודה הישראליים; בכוונת המשיב לזמן לעדות נושאי משרה בנט אפ ישראל.
לכן, בשלב זה של ההליך, שבו טרם הוכרעה המחלוקת העובדתית בעיניין יחסי עובד מעביד בין החברה לבין המשיב בתקופה הרלוואנטית לתביעה והקשר של החברה לסיום עבודתו של המשיב בניגריה, הפורום הנאות הוא בית הדין לעבודה בישראל.
...
לאחר בחינת טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין בקשת רשות הערעור להידחות.
לאחר בחינת כתבי הטענות הגעתי לכלל מסקנה כי צדק בית הדין האזורי בקביעתו כי ככל שיוכיח המשיב את טענותיו בכתב התביעה, עשויה לקום לו עילת תביעה כנגד החברה.
סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, בקשת רשות הערעור נדחית.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2014 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לטענת המשיב, בשל נסיעותיו התכופות לניגריה החליטו הצדדים לבדוק את האפשרות של מעבר המשיב לניגריה, ובכלל זה העתקת מקום מגוריו של המשיב ומשפחתו לניגריה למשך שנתיים לפחות (רלוקיישן).
העידר יחסי עובד מעביד, העידר עילה ויריבות מול המבקשת מדיניות בתי הדין לעבודה היא ליתן סעד של סילוק על הסף במשורה וביד קמוצה.
...
לפיכך, אני סבור שיש לאפשר לתובע לנהל את תביעתו בפני בית דין שמכיר את הדין החל ובקי בו ולאפשר לו לנסות להוכיח את תביעתו בראיות.
אשר על כן, מכלל הנימוקים שפורטו לעיל - ומקל וחומר הצטברותם - אני סבור כי בית דין זה הוא הפורום הנאות לדון בתביעה.
סוף דבר: (א) ממכלול השיקולים שפורטו לעיל עולה שדין הבקשה לסילוק על הסף - להידחות.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2017 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

האם "רלוקיישן" של התובע מנתק את יחסי העבודה עם מעסיקתו ויוצר יחסי עבודה חדשים – זוהי הסוגיה העומדת להכרעתנו.
...
התובע בעצמו כותב לגב' בשארד כי חוזה העבודה אצל הנתבעת הסתיים והוא חוסה תחת החוזה הניגרי (נספח ו' לתצהיר הנתבעת) צר לנו על התובע, מאחר ששוכנענו כי נגרם לו עוול שכן העתיק את מקום מגוריו יחד עם משפחתו ולאחר מספר חודשים פוטר ע"י החברה הניגרית.
התביעה נדחית.
התובע ישלם לנתבעת שכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪ הוצאות משפט בסך 5,000 ₪.

בהליך ערעור עבודה (ע"ע) שהוגש בשנת 2021 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

על פי גרסת אינטל, העובד הפר את התחייבותו החוזית לשוב לעבוד בסניף אינטל בישראל לאחר תקופת הרילוקיישן, מאחר ורקם באירלנד מערכת יחסים זוגית עם בת זוג מסקוטלנד.
בפסק דין ארוך ומנומק, הבוחן את הראיות והעדויות שהובאו לפניו, קיבל בית הדין האיזורי את גרסת העובד באשר לנסיבות סיום יחסי ההעסקה וקבע (סעיף 67) כי: "מהראיות שהוגשו לבית הדין, כמו גם מטענות הצדדים והעדויות שנשמעו בפנינו, עולה המסקנה כי בנסיבות בעיניין היתה לתובע סיבה מספקת להתפטרות, וזאת לאור המצב הרפואי בו היה נתון ערב סיום יחסי העבודה". עם זאת, העמיד בית הדין האיזורי את מועד סיום יחסי ההעסקה בתאריך 29.3.17, כטענת אינטל (סעיף 151).
שכן, אין חולק שהעובד ניתק כל קשר עם מדינת ישראל: מזה מספר שנים שהוא אינו מתגורר בישראל אלא בסקוטלנד, הוא ויתר על אזרחותו הישראלית, סגר את חשבון הבנק שלו בישראל עוד בשלהי שנת 2016 ואין לו כל נכסים בישראל.
...
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, בפסק דינו של בית הדין האזורי ובכלל החומר המצוי בתיק, הגעתי לכלל מסקנה שדין הבקשה להתקבל.
לאור כל האמור, ובעיקר מחמת מאזן הנוחות, דין הבקשה ביחס לסכומים הפסוקים בסעיף 271 לפסק הדין (ולמעט הוצאות המשפט שנפסקו בסעיף 275 בפסק הדין, אשר אותן בתי המשפט נוטים שלא לעכב.
סוף דבר – הבקשה ביחס לסכום הפסוק בסעיף 271 לפסק הדין מתקבלת, כאמור בסעיף 8 לעיל.

בהליך שהוגש בשנת 2023 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

בתגובה לעמדת היועמ"ר, טענו בנות הזוג כי הן תושבות ישראל אשר נימצאות ברילוקיישן זמני למטרות עבודה בספרד החל משנת 2020 וכי מעולם לא פעלו לניתוק התושבות שלהן, כך שהן עדיין נושאות בתשלומי בטוחי קופות חולים, הן מחזיקות חשבונות בנק פעילים בארץ וכן טלפונים עם ספק ישראלי.
עם כל הכבוד, כל תוצאה אחרת היא בלתי סבירה, נעדרת היגיון ואני מתקשה להעלות בראשי ולו טעם אחד הנעוץ בטובת הילד ו/או באנטרס צבורי שיכול היה להביא את היועמ"ר להוסיף ולהחזיק בעמדתו זו. שוב, מחמת חשיבות הדברים, איחזור על הנאמר כי לקטינה נשוא הבקשה אח אשר הוכר כבנן של המבקשות ולו מן הטעם הזה של הכרה ביחסי האחאות, חובה היה להגמיש את דרישת התושבות המעשית, אף אם היה לה אחיזה כלשהיא בדין.
...
בפסק הדין אשר חווה דעתו על המלצות הצוות נכתב כי: "אנו סבורים כי הנדון כולל בחובו את אותן נסיבות המצדיקות לראות בו מקרה חריג בו יבחן בית המשפט הישראלי את הורתן של המשיבות למרות העדר תושבתן, וזאת נוכח העובדה כי עסקינן באזרחיות ישראל, אשר קיים קשר של ממש בינן לבין המדינה (ביקורים תכופים בארץ, משפחה קרובה לכל אחת מהמשיבות המתגוררת בארץ, חברות בביטוח הלאומי, קופת חולים, שירות צבאי וכיוצ"ב), וכי עניינן יכול להיבדק בקלות ע"י הרשויות בארץ (אף שב"כ היועמ"ש ויתר על כך בנסיבות העניין) וטובת הקטינים העולה בנסיבות העניין והמחייבת הכרת המשיבות כהוריהם" (ר' פסקה 27 לפסק הדין).
אשר על כן אני מוצא להיעתר לבקשה וליתן צו הורות פסיקתי המורה כי שרון היא הורה נוסף לקטינה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו