ציינה כי הנאשם נעדר עבר פלילי והפנתה לאמור בתסקיר שירות המבחן, שהיתקבל בעיניינו ולעניין סיכון להישנות ביצוע עבירות מצד הנאשם, בשים לב שהלה שלל צורך טפולי.
דיון והכרעה
על פי תיקון 113 לחוק העונשין, העקרון המנחה בענישה הוא עקרון ההלימה, אשר מכוון ליצירת יחס הולם בין חומרת מעשי העבירה בנסיבותיה ומידת אשמו של הנאשם, ובין סוג ומידת העונש שיוטל עליו.
יכול אני להסכים עם הניתוח העובדתי, שהציע הסניגור המלומד, אשר לחלקו הראשון של הארוע, כארוע שנסוב על "ריב בין שיכורים", כאשר הן הנאשם והן המתלונן שהו במקום הארוע ושתו לשוכרה, ובהמשך התפתח ריב על תשלום החשבון, המתלונן אחז בידו של הנאשם וזה בתגובה הניף בקבוק בירה.
הערכים המוגנים שבבסיס העבירות מושא תיקנו הנם ערכים של ביטחון האדם, שלמות הגוף והחיים, מבחינת ניסיונות התקיפה, ובאשר להחזקת הסכין כבר נקבע כי יש בכך מעין מעגל שני של הגנה על ערכי שלמות הגוף ומניעת הפגיעה בנפש, חישוק וביצור נוספים מפני עבירות שעניינן מעשי אלימות ממש כאשר המחוקק עמד על פוטנציאל האלימות בנוכחות הברזל החד – ראו בין היתר ע"פ 2047/07 הנוק נ' מדינת ישראל (14.5.07).
...
לאחר ששמעתי ברוב קשב טיעוני הצדדים, עמדתי על נסיבות ביצוע העבירות, הערכים המוגנים ופוטנציאל הנזק, כמו גם נתתי דעתי למדיניות הפסיקה הנוהגת – מצאתי לקבוע מתחם עונש הולם הנע בין מאסר היכול וירוצה בדרך של עבודות שירות ועד ל- 12 חודשי מאסר בפועל – כעונש עיקרי, לצד ענישה נלווית כגון מאסר מותנה, קנס ופיצוי.
לאחר שבחנתי כלל הטעמים שאינם קשורים ביצוע העבירות, לרבות נתוניו של הנאשם, נסיבותיו, מצבו הנפשי ובעיקר העובדה כי שהה תקופה במעצר ולאחריה תקופה ניכרת בתנאים מגבילים ושמר עליהם, קלה כחמורה, מבלי שנפתחו כנגדו תיקים חדשים, כמו גם האמור בתסקיר שירות המבחן, מצאתי למקם את הנאשם במחציתו של מתחם העונש ההולם.
סוף דבר
אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
מאסר בן 6 חודשים שירוצה בדרך של עבודות שירות בהתאם לחוו"ד הממונה על עבודות השירות.
