נישואים פוליגמיים: תוקף נישואים שניים ללא גירושים

בקשה נוספת לאיחוד מישפחות שהגיש המערער בשנת 2005 נדחתה בשנת 2006 מהטעם שגירושי המערער מזהווה היו למראית עין בלבד והוא נשוי לשתי נשים, ובהתאם למדיניות המשיב אין מאושרות בקשות לאיחוד מישפחות מקום שמדובר בריבוי נישואין.

טיעוני המשיב המשיב סבור כי אין עילה להתערבות בפסק דינו של בית המשפט קמא, וכי החלטת המשיב הנה החלטה סבירה התואמת את המדיניות בעיניין נשואי ביגמיה, אשר אושרה בבית משפט זה. המשיב מדגיש כי עמדו בפניו ראיות מנהליות שונות שלימדו כי גירושי המערער מזהווה אינם גירושי אמת.

בשימוע התבקש המערער להמציא גם חוזה גירושין פלסטינאי מזהווה, היות שכאמור, במירשם האוכלוסין של האיזור השניים עודם רשומים כנשואים, מה שעורר חשד כי בין השניים קיים חוזה נישואין נוסף תקף, אך המערער לא עשה כן. המשיב סבור כי הראיות המנהליות ומכלול הנתונים שנאספו, מוליכים למסקנה כי הלכה למעשה נשוי המערער לשתי נשים ולפיכך חלה על בקשתו לאיחוד מישפחות מדיניות המשיב לפיה אין מוענק מעמד בישראל כאשר מדובר במערכת יחסים ביגמית.

...

השופטת ע' ארבל: ] בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים (כבוד הנשיאה מ' ארד) דחה עתירה מנהלית שהגישו המערערים נגד החלטת המשיב שלא להיעתר לבקשת המערער 1 לאיחוד משפחות.

אי התאמות נוספות בפרטים שמסרו המערערים בשימוע שנערך להם אף הם מחזקים את המסקנה כי המערער מחלק חייו בין המערערת לזהווה.

מסקנתי היא כי החלטת המשיב התבססה אפוא על תשתית ראייתית מספקת.

מכל מקום, כאמור, אני סבורה כי לא עלה בידי המערערים להצביע על כל עילה להתערבות בפסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים ואף לא בהחלטת המשיב.

קצינת המבחן שוחחה עם האשה הראשונה, ולדבריה גילתה על הנישואין הנוספים של הנאשם רק לאחר זמן, שכן הוא פעל להסתרתם, והיא לא התגרשה מהנאשם מתוך דאגה לילדים וקושי להפרד ממנו.

עוד ביקש ב"כ הנאשם להיתחשב בעובדה כי לאורך השנים מיעטו רשויות האכיפה לאכוף את האיסור החוקי על ריבוי נישואין, וטען כי פרק הזמן המשמעותי בן שלוש שנים שחלף מאז הנישואין השניים ועד הגשת כתב האישום, הצדיק להמנע מלכתחילה מהגשת כתב אישום, על פי המדדים שנקבעו בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה בנושא אכיפת ריבוי נישואין.

בנוסף, לא ניתן להיתעלם מהעובדה, כי נישואיו השניים של הנאשם אושרו על ידי בית דין שרעי, שהוא רשות ממלכתית מרשויות המדינה, ובכך נוצר משום קונפליקט מסוים בין שתי רשויות ממלכתיות, שעה שהאחת מתירה, אף אם בדרך של אישרור בדיעבד, מעשה שהוא עבירה פלילית ונותנת לו תוקף משפטי, והשנייה מבקשת לאכוף את האיסור הפלילי על אותו מעשה ולהעניש את הנאשם בגין ביצועו.

...

לנוכח האמור לעיל, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: חמישה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות , בהתאם לאמור בחוות דעת הממונה על עבודות השירות.

לשיטת התובעת , נוכחותה של אשה שנייה בחיי הנתבע לא היה בהסכמתה , אך היא קיבלה הדבר כעובדה, ובלית ברירה , ענין זה לא גרם לנתק וסכסוך ביניהם, כך שגם אחרי קשר זוגי של הנתבע ונישואים שניים עם אשה אחרת , היא והנתבע, המשיכו להיות כזוג נשוי והיא לא התגרשה ממנו ולא הפסיקה חיי השתוף , לא היה ביניהם כל סיכסוך ,והנתבע המשיך לפקוד את הבית המשותף בו היא גרה עם הילדים , ולדאוג לכלכלת התובעת ולענייני הילדים , כך במשך שנים טובות, עד שהפסיק לעשות כן ואז הגישה התביעה שבנידון .

כך שגם אם הדין הישראלי אוסר על ריבוי נישואין, ומי שיתחתן עם יותר מאישה אחת עובר בעצם על סעיף 176 לחוק העונשין , הרי עדיין אין בכך בכדי לבטל את תוקף הנישואין בהתאם לדת השרעית.

בהקשר זה אציין כי בית הדין השרעי בהחלטתו מיום 31/5/2020 בעיניין אישור נשואי הנתבע לאשה השנייה החל מיום 16/2/2004 , הורה על העברת ההחלטה לב"כ היועמ"ש מאחר וקיים חשש לבצוע עבירה של ריבוי נישואין.

...

אינני מקבלת טענת ב"כ הנתבע בסיכומים כי ,התובעת ידעה כי חלק מרכושו של הנתבע עתיד להימכר לצד ג' ועדיין לא פנתה ולו במכתב אחד לנתבע באשר לזכויותיה ו/או כספים המגיעים לה, כביכול.

מועד הגשת תביעה - כמועד הקרע בנסיבות אלה, אני מקבלת את טענת התובעת לפיה, מועד הקרע הוא במועד שהנתבע סירב לתת לה כסף ולהמשיך לכלכל אותה ואז היא פנתה לבית המשפט, כך שמועד הקרע לצורך .

סוף דבר - לאור האמור לעיל, אני קובעת כי המועד הקובע לאיזון המשאבים בין הצדדים הוא ביום הגשת הבקשה ליישוב סכסוך - 5/6/2017.

דיון והכרעה מיתחם העונש ההולם החשיבות הרבה שראה המחוקק בהגנה על מעמדה וכבודה של האשה בחברה הישראלית ובתוך משפחתה, שזור כחוט השני בכל מסגרת נורמאטיבית הנוגעת לעבירת הפוליגמיה, החל מביטול החריג שבסעיף 181(ג) בפקודת החוק הפלילי -1936 והמשכו בהנחיית היועמ"ש 4.112 שנכנסה לתוקף ביום 23.1.2017 שעיקרה, שינוי מדיניות התביעה בעבירת ריבוי נישואין (להלן: הנחיית היועמ"ש).

בהקשר זה יש לומר כי טענת הנאשם לפיה התגרש מאישתו הראשונה כבר ב 20.4.2017, נותרה בגדר טענה בלבד, שהרי בהחלטת בית הדין השרעי בבקשה הנושאת כותרת " הוכחת נישואין" אין באמת כדי לתמוך בטענתו כי התגרש מאישתו הראשונה במועד הנטען, בהנתן כי זו מתבססת על הצהרתו בפני בין הדין השרעי, הצהרה שניתנה ביום 10.05.2023, בחלוף כ- 6 שנים ממועד נישואיו לאשה השנייה ולאחר שהוגש נגדו כתב האישום נשוא גזר דין זה. יותר מכך והעיקר, אין חולק כי הנאשם לא התגרש בבית הדין השרעי כמתחייב בחוק, ועל כן, גם אם הייתה מתקבלת טענתו כי גירש את אישתו בדרך כזו או אחרת ביום 20.04.2017, אין בכך להקים לו הגנה מפני העבירה אותה עבר, גם לא כנסיבה מקילה בבחינת העונש שיושת עליו.

...

מכאן ובשים לב לדברי בית המשפט בעניינו של אבו סקייק ואבו סבילה, לצד דברי בית המשפט בעניינו של אטרש המוזכר לעיל, סבורני כי המקרה הנדון אינו המקרה נכון לשינוי משמעותי לחומרא של מתחם העונש אותו קבע בית המשפט המחוזי בעניינו של אבו זקיק הנזכר לעיל.

מכלל האמור, לאחר שנתתי דעתי למקרים אליהם הפנו ב"כ הצדדים בטיעוניהם, ולאחר שהבאתי בחשבון את מכלול הנסיבות סבורני כי מתחם העונש ההולם את מכלול מעשי הנאשם צריך וינוע בין 8 ל-18 חודשי מאסר בפועל.

סוף דבר - אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 10 חודשי מאסר בפועל.

המאשימה התייחסה להערת בית המשפט ביחס לעובדה, כי הנאשם החל בהליך לעריכת הנישואין השניים, כבר בשנת 2016, ועוד בטרם נכנסה הנחיית יועמ"ש מס' 4.1112 לתוקף ובפועל הנישואין נערכו כחודש בלבד לאחר כניסת ההנחיה לתוקף.

בית המשפט מעיר, בנוסף, כי גם מהבחינה העובדתית הטענה בדבר חריגות המצב העדר קשר זוגי עם האשה הראשונה בעת עריכת הנישואין השניים כמו גם הסכמתה או העדפתה שלא להתגרש, דינה להדחות.

עפ"ג 17195-07-22 עודה נ' מדינת ישראל: הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של ריבוי נישואין מספטמבר 2017, כשמונה חודשים לאחר כניסת ההנחיה לתוקף.

...

בית המשפט מעיר, בנוסף, כי גם מהבחינה העובדתית הטענה בדבר חריגות המצב היעדר קשר זוגי עם האישה הראשונה בעת עריכת הנישואין השניים כמו גם הסכמתה או העדפתה שלא להתגרש, דינה להידחות.

נוכח האמור לעיל אני סבורה כי טיעון המאשימה לעונש חמור מדי ואינו משקלל את מכלול הנסיבות העובדתיות שאינן שנויות במחלוקת.

סוף דבר: לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים כמפורט לעיל, אני מטילה על הנאשם את העונשים הבאים: 5 חודשי מאסר בפועל.