נישואים אזרחיים באוקראינה: דרישות מסמכים

העותרת, ילידת 17.6.66 הינה אזרחית אוקראינה.

העותרים נישאו שוב זה לזו ביום 7.5.13 באוקראינה, בארוע, בנוכחות חברים ובני מישפחה, שתמונות ממנו צורפו לבקשה להסדרת מעמד.

צו ביניים ניתן ביום 18.5.14 ע"י כב' השופט ד"ר קובי ורדי, לאחר מכן היתקיים דיון בעתירה והמשיבה נדרשה להשלים מסמכים.

לעניין זה יש לציין שהחל בתשאול בשדה התעופה מאשרת העותרת כי היא עובדת בעבודה של שיווק מאפים מזה 17 שנה, כן התברר, דוקא ממסמכים שהגיש עו"ד ויסברג, כי לעותרת דירה באוקראינה.

...

ביום 2.10.13 הגישו העותרים ערר על החלטת המשיבה למנהלת לשכת רשות האוכלוסין בנתניה, וביום 9.10.13 נדחה הערר בהחלטה לקונית לפיה הערר נדחה מאותם נימוקים מכוחם נדחתה הבקשה (ההחלטה על דחיית הערר צורפה כנספח 5 לתגובת המשיבה לבקשה לצו ביניים, להלן: ההחלטה על דחיית הערר).

רק בחינה מעמיקה של ראיות העותרים הייתה יכולה להביא את המשיבה למסקנה האם היא מקבלת את ראיות העותרים, כך שהיא מקבלת את התיאורים במכתבים, התמונות ועובדת המגורים המשותפים, אם לאו.

לסיכום, אני סבורה כי המשיבה לא נתנה כל משקל לראיות שהציגו המבקשים ולא בחנה אותם במסגרת כוללת של הראיות.

סבורה אני כי בענייננו היו די והותר ראיות לעניין זה. סוף דבר לאור כל האמור לעיל אני מקבלת את העתירה.

המבקשת, אזרחית אוקראינה, ילידת 1967, נכנסה לראשונה לישראל בשנת 2016 באשרת תייר.

בבקשתה למקלט טענה המבקשת, כי היא נשואה ולה שני ילדים, וכי בעקבות הרעה במצב הכלכלי נאלצה לקחת הלוואה בסכום גבוה (20,000 דולר), וכיון שלא עמדה בהחזרים, החלה לקבל איומים מהעולם התחתון, כלשונה, כעי יפגעו בה ובמשפחתה.

עוד נטען כי ביום פתיחת הבקשה צרפו המבקשים את מלוא המסמכים הנדרשים לבחינת עניינם, והמבקשת אף נתבקשה להמציא תעודת מצב אישי ותעודת יושר מארץ אזרחותה.

...

באותו יום קבעתי כי בהיעדר שינוי נסיבות אין להיעתר לבקשה למתן צו ארעי, והותרתי החלטתי הקודמת על כנה.

לשיטת המבקשים לא ניתן להשתחרר מהרושם לפיו דחיית בקשתה הקודמת של המבקשת להכיר בה כפליטה על ידי אותו מותב, היא זו אשר הביאה בסופו של דבר לדחיית הערר השני שהגישה המבקשת.

סוף דבר הבקשה למתן סעד ביניים בערעור שהגישו המבקשים נדחית.

לתמיכה בטענתם זו הציגו העותרים מסמכים אלה: צלום ארכיוני מאומת מספר הלידות של קהילת אודסה משנת 1914, ובו רישום לידתה של לידה [נספח 16 לעתירה]; תמצית רישום לידה מס' 153 מפנקס הקהילה היהודית ("ממורבוך") באודסה, מתורגמת ומאומתת, שהופקה ביום 07.07.2020 על-ידי הארכיון הלאומי האוקראיני באודסה ומעידה אף-היא על רישום לידתה של לידה (נקובים יום 28.01.1914 היוליאני ויום 02.02.1914 הגריגוריאני) [נספח 17]; תמצית רישום לידה מס' 34 מיום 17.10.1923, שהופקה על-ידי "הועדה העממית לעינייני פנים של ברית המועצות" באודסה ומעידה אף-היא על רישום לידתה של לידה (תאריך הלידה הנקוב הוא 28.01.1914) [נספח 18]; העתק מאומת של תעודת הנישואין של לידה וטימופיי מיום 23.11.1923, לפיה שמרה לידה את שם משפחתה מלידתה ולא קיבלה את שם משפחתו של בעלה [נספח 19]; תעודת לידה משוחזרת של הסבא זכריה שהופקה ביום 09.06.1950, בה רשומה אמו לידה כיהודייה (לציין כי בתעודה מופיע שם משפחתה המקורי של לידה, וידומסקי, ולא מושין) [נספח 20]; תעודת פטירה של לידה, שנפטרה ביום 02.06.2017 בגיל 103, שהופקה ביום 03.08.2020 על-ידי משרד הרישום האזרחי של משרד המשפטים באודסה, ובה מצוין גם תאריך הלידה לפי הלוח הגריגוריאני 10.02.1914 (לציין כי האישור נוקב בשם משפחתה המקורי של המנוחה, וידומסקי, ולא בשם מושין) [נספח 25]; אישור בדבר קבורתה של לידה בבית העלמין יאניבסקי, שהופק ביום 28.01.2022 על-ידי עריית לביב (לציין כי האישור נוקב בשם משפחתה המקורי של המנוחה, וידומסקי, ולא בשם מושין) [נספח 26]; עוד טוענים העותרים, שהשם "מושין" נימנה בין שמות המשפחה הנפוצים בקהילה היהודית בחוטין, מקום מוצאה של המשפחה, שהיתה מרכז יהודי משמעותי עד לחורבן הקהילה בשואה.

המסמכים נבדקו שוב על-ידי המשיבה ושניים מהם נימצאו כ"חשודים כמזויפים" ובהמשך כמזויפים – אלו הם תעודת הנישואין ותעודת הלידה הנ"ל. דיון ומסקנות: במסגרת הוכחת הזכאות לקבלת מעמד לפי חוק השבות, נושא מבקש בנטל הראשוני להבאת ראיות מנהליות, המספיקות לביסוס לכאורי של הזכאות, ומקימות לזכותו את "חזקת הזכאות". טיב הראיות, הנדרשות להרמת נטל זה, משתנה לפי הנסיבות ומכלול הראיות שמוצגות למשיב [בג"ץ 2934/16 זדגנידזה נ' שר הפנים (2018), פיסקה 18].

...

ביום 05.01.2022 נדחה הערר הפנימי, משני נימוקים – התרשמות שזיקת העותרים לנצרות "רבה יותר", והמסמכים שנבדקו (ללא האישור החדש) נבדקו בעבר אצל המשיבה ונתגלו כמזויפים.

סוף-דבר: לנוכח האמור לעיל, לא מצאתי פגם בסירוב המשיב להעניק לעותרים מעמד ותעודות עולה, בזיקה לסעיף 4א(א) לחוק, ועתירת העותרים נדחית.

בעתירה שלפניי, עותרים מר רפיק יונתנוב (להלן: "העותר"), שהוא אזרח ישראלי והגב' אוקסנה גסיוק (להלן: "העותרת"), שהנה אזרחית אוקראינה ונשואה לעותר משנת 2007, להורות לרשות האוכלוסין ההגירה ומעברי הגבול (להלן: "המשיב") לבטל את ההחלטה מיום 17.03.2010, לפיה נדרשה העותרת, לעזוב את הארץ לאלתר בנוסף, מבקשים העותרים להעניק לעותרת אשרה א\5 בהתאם לנוהל מתן מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי מס. 5.2.0008 (להלן: "נוהל ההליך המדורג").

בהמשך לבירור, נדרשה העותרת להביא עימה פרטים ומסמכים נוספים בנוגע לכניסתה לישראל בשנת 2005 וביום 3.8.09 התייצבה במשרדי המשיב והציגה את פרוטוקול מעצרה בבית הדין למשמורת בשנת 2005.

...

סבורני, כי מקרה זה הוא אחד מאותם מקרים.

לפיכך, העתירה מתקבלת במובן זה שהעותרת תהיה רשאית להשאר ולעבוד בישראל למשך שנה נוספת, מיום מתן פסק הדין, כאשר בסיומה של תקופה זו, יבחן המשיב שוב את כנות הקשר שבין העותרים וישקול את בקשתם להמשך הליך מדורג, לצורך קבלת מעמד לעותרת בישראל.

אשר על כן, אני מורה כי העותרת תוכל לשהות בישראל מכח פסק דין זה, באשרה מהסוג שיקבע המשיב ואשר תאפשר לה לעבוד בישראל, וזאת עד ליום 15.3.2013.

(ג) העותרים 2, 3 נישאו בטקס נישואין אזרחיים באוקראינה, ביום 7/7/11.

אכן, יש בסיס לבחון מהן כוונותיו של העותר, בהקשר להשתקעות/אי השתקעות בישראל, על פי ה"היסטוריה" של אמו באותו הקשר, וזאת הן בשל הקשר המשפחתי ביניהם, והן בשל נהלי רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול, הקובעים כי "במקרים בהם עובד זר מזמין בן מישפחה, תבחן תקופת שהייתו של המזמין בישראל, האם שוהה כחוק, ועומד בתנאים הנדרשים בחוק להמשך שהייתו" (נוהל 5.4.0003, סעיף ג.4).

המסמך הנ"ל בדבר החלפת שמה של האם הוא מיום 26/8/09.

...

כסף כנראה אינו מהווה בעיה אצל העותרים (ר' דברי באת כוחם, פרו' עמ' 4, ש' 1), ועל כן פתרון זה לא יהיה יעיל, במקרה זה. סיכומו של דבר, אכן קיים יסוד סביר – ולא נדרש מעבר לכך – לחשש שמא כוונתו האמיתית של העותר היא להשתקע בישראל.

כפי שצוטט לעיל מפי כב' השופטת בייניש: "למשיבים שיקול דעת רחב בבואם ליתן רשיון כניסה לישראל, ולפיכך אין לאפשר המשך שהייה בישראל בניגוד להחלטת המשיבים, אלא במקרים חריגים". משהחליט המשיב שלא להתיר כניסתו של העותר לישראל, לא ראיתי במקרה זה כל הצדקה להתערב בהחלטתו.

לפיכך, אני דוחה את העתירה.