ניסיון רצח והחזקת סכין על רקע טרור

סגן הנשיא, י' נועם: בהכרעת-דין מיום 13.2.18 הורשע הנאשם בשתי עבירות של ניסיון רצח – לפי סעיף 305(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977; ובעבירת החזקת סכין – לפי סעיף 186(א) לחוק הנ"ל. העבירות בוצעו במסגרת פיגוע טירור שביצע הנאשם ביום 19.9.16 באיזור שער הפרחים ליד חומות העיר העתיקה בירושלים, עת היתנפל מאחור על שוטרת ושוטר, שעשו את דרכם לתחנת משטרת "שלם" הסמוכה, ודקר אותם בצווארם.

כעולה מהתסקיר, חווה י' ארוע טראומתי בעת ששירת כשוטר תנועה בשנת 2005, עת הותקף בסכין על-ידי מפגע, בפעולת איבה, ונפצע באופן קל באוזנו.

לאור הערכים המוגנים העומדים ביסוד העבירות, אשר צוינו לעיל; לנוכח נסיבות ביצוען של שתי העבירות ניסיון הרצח, ובפרט הפגיעה הקשה והמשמעותית בשוטרת צ', בצד הפגיעה הנפשית בשני השוטרים; ועל-רקע מדיניות הענישה הנוהגת – סבורים אנו, כי מיתחם הענישה ההולם בגין שלוש העבירות (שתי עבירות של ניסיון לרצח ועבירת החזקת סכין) כולל רכיב של מאסר בפועל ממושך ביותר, הנע בין 32 שנים לבין 38 שנים; דהיינו – מיתחם ענישה שהרף התחתון שלו עולה על 30 שנים והרף העליון קרוב להצטברותם של שני העונשים המֵרביים הקבועים בחוק בגין שתי עבירות של ניסיון לרצח.

...

לאור הערכים המוגנים העומדים ביסוד העבירות, אשר צוינו לעיל; לנוכח נסיבות ביצוען של שתי העבירות ניסיון הרצח, ובפרט הפגיעה הקשה והמשמעותית בשוטרת צ', בצד הפגיעה הנפשית בשני השוטרים; ועל-רקע מדיניות הענישה הנוהגת – סבורים אנו, כי מתחם הענישה ההולם בגין שלוש העבירות (שתי עבירות של ניסיון לרצח ועבירת החזקת סכין) כולל רכיב של מאסר בפועל ממושך ביותר, הנע בין 32 שנים לבין 38 שנים; דהיינו – מתחם ענישה שהרף התחתון שלו עולה על 30 שנים והרף העליון קרוב להצטברותם של שני העונשים המֵרביים הקבועים בחוק בגין שתי עבירות של ניסיון לרצח.

על-יסוד האמור לעיל, ובהתחשב במכלול שיקולי הענישה האמורים, אנו גוזרים את דינו של הנאשם כדלהלן: א. למאסר בפועל לתקופה של 35 שנים, מיום מעצרו – 19.9.16.

באותו מקרה, גם הוא על רקע גל הטרור שפקד את המדינה בסוף שנת 2015, הנאשם החליט לבצע פיגוע על מנת להרוג יהודים, ולשם כך הצטייד בסכין ודקר חייל בעיר ירושלים, תוך שהוא מתכוון לדקרו בצוארו על מנת להורגו באופן מהיר, ולבסוף דקר את החייל באיזור הכתף, ואף ניסה לידקור אותו שנית במהלך המאבק בין השניים, עד שנעצר על ידי מאבטח במקום.

תפ"ח (מחוזי ירושלים) 23250-12-15 מדינת ישראל נ' פלונית (קטינה) (23.11.2016), בו נגזרו על הנאשמת 13.5 שנות מאסר בפועל בגין עבירת ניסיון רצח והחזקת סכין בהן הורשעה הנאשמת, בכל הנוגע לארוע בו דקרו אדם בעורפו וגבו באמצעות מספריים במטרה להמיתו, על רקע אידיאולוגי לאומני, במהלך חודש נובמבר 2015.

...

באלו הנסיבות, אני סבורה כי עונש משמעותי יהא בו כדי להרתיע את הנאשם מפני ביצוע עבירה נוספת, וכי יש סיכוי של ממש שהטלת עונש בדמות מאסר ממושך תביא להרתעתו.

סיכום גזר הדין – סיכומו של דבר, במכלול השיקולים, בהתחשב במתחמי הענישה שנקבעו לעיל ולאחר שקילת ההיבטים לחומרא ולקולא, אציע לחברי להרכב לגזור על הנאשם את העונשים כדלקמן: מאסר בפועל למשך 11 שנים, אשר תחילתו ביום מעצרו (13.10.2015); 18 חודשי מאסר על תנאי, למשך 3 (שלוש) שנים, והתנאי הוא שלא יעבור עבירת אלימות מסוג פשע ויורשע בגינה; פיצוי למתלונן בסך 50,000 ₪ וזאת באמצעות הפקדת סכום זה בקופת בית המשפט עד ליום 1.1.2019.

אנו גוזרים על הנאשם את העונשים כדלקמן: (א) מאסר בפועל למשך 11 שנים, אשר תחילתו ביום מעצרו (13.10.2015); (ב) 18 חודשי מאסר על תנאי, למשך 3 (שלוש) שנים, והתנאי הוא שלא יעבור עבירת אלימות מסוג פשע ויורשע בגינה; (ג) פיצוי למתלונן בסך 50,000 ₪ וזאת באמצעות הפקדת סכום זה בקופת בית המשפט עד ליום 1.1.2019.

הוא הדגיש, כי הנאשם החליט בעיצומו של גל פיגועי הטרור לרצוח אדם; כי הלה תיכנן את מעשיו מראש, לרבות הכנת צוואה והצטיידות בסכין; וכי החלטתו לא יצאה אל הפועל רק בשל עירנותם של אזרחים ותושייה מקצועית של שוטרים שהוזעקו למקום.

הקטין הורשע בשתי עבירות של ניסיון רצח ובעבירת החזקת סכין שבוצעו במהלך פיגוע טירור ביום 12.10.15 בשכונת פיסגת זאב בירושלים.

באשר לעונש המתאים בתוך מיתחם הענישה ההולם, הרי שבעבירות של ניסיון לרצח בפיגועי טירור, ובפרט על-רקע גל הטרור הנוכחי, משקלן של הנסיבות האישיות הִנו שולי יחסית, ויש ליתן בכורה לשיקולי הגמול, ההגנה על בטחון הציבור וההרתעה.

...

בצד זאת הוסיף וציין בית-המשפט העליון (כב' השופט ד' מינץ): "בענייננו, חומרה רבה ניבטת ממעשי המערער, אשר כללו רקימת תכנית של יציאה למסע טרור לשם פגיעה ביהודים באשר הם יהודים, וסופו של יום גם ביצועה בפועל. העונש שנגזר על המערער, הכולל 12 שנות מאסר בפועל, אינו חורג מרמת הענישה המקובלת בדרך כלל בעבירות דומות. אוסיף כי גם לוּ היה המערער מורשע בעבירות של גרימת חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, ולא בעבירות של ניסיון לרצח, ספק בעיניי כי בנסיבות ביצוע העבירות אם היה מקום להקל בעונשו, וודאי לא באופן משמעותי". לאור הערכים המוגנים העומדים ביסוד עבירת ניסיון הרצח, נסיבות ביצוע העבירה שתוארו לעיל, ומדיניות הענישה הנוהגת – סבורני, כי מתחם הענישה ההולם כולל רכיב של מאסר בפועל ממושך, הנע בין 14 שנים לבין 18 שנים.

]השופט נ' הנדל: מונח בפנינו ערעור על חומרת העונש – 17.5 שנות מאסר בפועל בגין עבירות של ניסיון לרצח, החזקת סכין שלא כדין וריבוי מקרים של כניסה שלא כדין לישראל.

בתאריך 8.10.2015 המערער ניכנס שלא כדין לישראל, בעת שבה היתרחשו במדינה באופן תכוף פיגועי דקירה על רקע לאומני.

...

סוף דבר, הערעור נדחה.

בתפ"ח (מחוזי נצ') 66356-06-18 מדינת ישראל נ' שינאוי (20.6.22), הורשע נאשם לאחר ניהול הוכחות בעבירת ניסיון לרצח בנסיבות מעשה טירור, החזקת סכין וריבוי עבירות של כניסה שלא כדין לישראל.

כמו כן יש לתת את הדעת לשיקול הרתעת הרבים בגדריו של המיתחם, וזאת בשים לב לקביעות החוזרות ונישנות של בית המשפט העליון בצורך בהרתעת הרבים בעבירות שבוצעו בנסיבות טירור על רקע לאומני-אידיאולוגי, לרבות במקרים של פיגועי דקירה אשר בוצעו על-ידי מפגעים יחידים ובודדים.

...

בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (סעיף 40 יג'), אנו קובעים כי מתחם העונש ההולם הוא החל מ-19 ועד ל-24 שנות מאסר בפועל.

באיזון בין השיקולים השונים, אנו סבורים כי יש לגזור על הנאשם עונש בחלקו המרכזי של מתחם העונש ההולם, לצד עונש מאסר מותנה ופיצוי משמעותי לנפגעת העבירה בגין נזקיה.

סוף דבר אשר על-כן, אנו גוזרים על הנאשם את העונשים הבאים: 21 שנות מאסר בפועל אשר מניינן מיום מעצרו 28.4.20.