בשל כל אלה, מבקש להורות על חלוקת הרכוש המשותף באופן שאינו מחצה על מחצה, לפי סעיף 8 (2) לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג – 1974 (להלן: "החוק").
ר' לעניין זה פסיקת בית המשפט העליון (כב' השופט הנדל) בע"מ 7272-10 פלונית נ' פלוני (נבו, 7/1/14) בה נקבע כי אדם שניסה לרצוח את רעייתו, לא יוכל לזכות בזכויות שצברה לפנסיה במהלך החיים המשותפים בשל כך שהוא פעל כדי למנוע ממנה להגיע לגיל פרישה.
באשר לטענה לפיה יש להחיל את זכויות אלה את הוראת סעיף 8 (2) לחוק יחסי ממון בין בני זוג, כפי שצויין בפתח הפרק הדן בעיניין הרכוש, יש לבחון את אותו קשר סיבתי (כאמור בבע"מ 7272/10 פלונית נ' פלוני (שם) שעניינו מידת ההשפעה של היתנהלות האיש על היכולת של האשה לשמור על הזכויות שצברה במקום עבודתה במהלך החיים המשותפים.
...
לאור כל האמור לעיל נפסק בזאת כדלקמן:
האישה רשאית לרכוש חלקו של האיש בדירה תמורת 770,741 ₪.
המסקנה היא כי האיש אינו זכאי לדמי שימוש ראויים לפי אף אחת מאמות המידה שנקבעו בפסיקה.
התוצאה היא כי התובענה בעניין זה נדחית.
סיכומו של עניין, הואיל והכנסתה הפנויה של האם עומדת על סכום הגדול פי 3 מהכנסתו הפנויה של האב, כאשר 3 מתוך ארבעת הילדים נמצאים אצלה, התוצאה היא כי האם תישא במזונות הילדים הנמצאים אצלה והאב יישא במזונות הבן המתגורר עימו.
לאור כל האמור לעיל, התוצאה היא כדלקמן:
תביעת האישה לחלוקת הרכוש בתלה"מ 27314-07-19 מתקבלת בחלקה והצדדים יפעלו לפי האמור בסעיף 91 לפסק הדין.
תביעת האיש לדמי שימוש ראויים בתלה"מ 42886-10-21 נדחית במלואה;
תביעת האישה למזונות בתלה"מ 27286-07-19 נדחית במלואה.