בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ 3546/19
לפני:
כבוד השופט י' אלרון
כבוד השופט א' שטיין
כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ
המערער:
רפעת עודה
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על הכרעת דינו וגזר דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה ב-תפ"ח 43709-11-14 מיום 30.5.2018 ומיום 20.5.2019 בהתאמה שניתנו על ידי הנשיא ר' שפירא, סגן הנשיא א' אליקים והשופטת ת' נאות-פרי
תאריך הישיבה:
י"א בכסלו התשפ"ג
(5.12.2022)
בשם המערער:
עו"ד עופר אשכנזי
בשם המשיבה:
עו"ד אושרה פטל-רוזנברג
מתורגמנית:
גב' אימאן סאלם
][]פסק-דין
בהתייחס לעבירת הניסיון לרצח כלפי ראזי, לעמדת הסניגור, מאחר שבהכרעת הדין נקבע כי יש להניח שלא ירה לעבר ראזי לא היתקיים היסוד העובדתי הדרוש לעבירת הניסיון לרצח; ואף לא היתקיים היסוד הנפשי, שכן לא הוכחה כוונת המערער לגרום למותו של ראזי, וגם זאת נוכח המצב הדיסוציאטיבי שחוה, כביכול, במהלך הארוע.
העירעור על הכרעת הדין
עבירת הרצח בכוונה תחילה נכללה בסעיף 300(א)(2) לחוק בנוסחו קודם הרפורמה, וקבעה כי "הגורם בכוונה תחילה למותו של אדם" יואשם ברצח, ודינו יהא "מאסר עולם ועונש זה בלבד". לצורך התגבשות העבירה נידרש יסוד עובדתי שלפיו הנאשם "גרם" בהתנהגותו למותו של אדם; ויסוד נפשי של "כוונה תחילה", הכולל שלושה רכיבים מצטברים – החלטה להמית, הכנה והעדר קנטור.
משבית המשפט המחוזי נידרש לגזור את דינו של המערער מחדש, אין צורך להדרש להשגות המערער על גזר הדין.
...
סבורני כי שינוי זה אינו מהווה שינוי לקולא ביסודות העבירה או בהגדרתה [.
כמו כן, אמנם חלק מהנוכחים העידו כי "פחדו" מירי המערער לעבר המנוח, אולם פחד אינו בגדר "סכנה ממשית" לחייהם ובסופו של דבר לא נגרם נזק בפועל לאיש מבין הנוכחים בעת הרצח.
סוף דבר
הרשעת המערער בעבירת הרצח בכוונה תחילה לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין בנוסחו הקודם, בדין יסודה; כך גם הרשעתו בעבירת הניסיון לרצח לפי סעיף 305 לחוק.