מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ניסיון לחבלה חמורה בנסיבות מחמירות ומהומה במקום ציבורי

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

על המערער נגזר עונש של 28 חודשי מאסר בפועל בנכוי תקופת מעצרו מאחורי סורג ובריח, מאסר על תנאי ותשלום פיצוי לנפגע העבירה בסך 10,000 ש"ח. זאת לאחר שהורשע על פי הודאתו במיוחס לו בכתב אישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 333 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק) בצרוף סעיף 335(א)(1) לחוק, ותקיפה סתם לפי סעיף 379 לחוק.
ביום 15.10.2020 הוגש התסקיר המשלים, שנערך על בסיס פגישה אחת שהתקיימה עם המערער; תוך שצוין כי ניסיונות לקבוע פגישות נוספות לא צלחו מסיבות שונות.
בית המשפט המחוזי ציין כי הערכים המוגנים שנפגעו הם שלמות הגוף ושמירה על הסדר הצבורי, וכי הפגיעה בהם הייתה מהותית.
ראשית כל נטען כי היה מקום לקבוע מיתחם ענישה מתון יותר, למצער ברף התחתון; זאת בעיקר לנוכח היתנהלותו של המתלונן, שלפי הנטען הוא זה שהתחיל את הארוע.
המערער מציין כי אין מחלוקת שתגובתו הייתה פסולה ובלתי מידתית, ואולם לדבריו לא ניתן להיתעלם מהעובדה כי הורתו של הארוע כולו בכך שהמתלונן פרץ לרכבו של המערער ללא רשות ועל מנת להיתגרות ולעורר מהומה.
...
דיון והכרעה לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הן אלה שבכתב הן אלה שבעל-פה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות.
אוסיף כי אין בידי לקבל את טענת המערער שלפיה יש להקל בעונשו מהטעם שההליך השיקומי נקטע מסיבות שאינן תלויות בו. בית המשפט המחוזי נדרש לעניין זה בהחלטתו מיום 10.8.2021, וקבע כי לנוכח הפסקת המפגשים הקבוצתיים, ייערך תסקיר משלים בעניינו של המערער.
סוף דבר, אם תישמע דעתי נדחה את הערעור.

בהליך תיק פשעים חמורים (תפ"ח) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

בשל המעשים האמורים הורשעו הנאשמים, לפי הודאתם בהסדר הטיעון, בסיוע לניסיון תקיפה בנסיבות מחמירות מתוך מניע גזעני [סעיף 379 בנסיבות סעיף 382 (א) בצרוף סעיף 25, סעיף 31 וסעיף 144 ו(א) בחוק העונשין], עבירה שדינה עד 4 שנות מאסר; חבלה במזיד ברכב מתוך מניע גזעני [סעיף 413ה בצרוף סעיף 144ו(א) בחוק העונשין], עבירה שדינה עד 10 שנות מאסר; ונסיבות מחשידות בכוונת פריצה מתוך מניע גזעני [סעיף 410(3) בצרוף סעיף 144ו(א) בחוק העונשין], עבירה שדינה עד 10 שנות מאסר.
ב-ע"פ 4609/14 צורדרקר בסט נ' מדינת ישראל (1.3.2015) הורשע הנאשם בניסיון לתקיפת קב"ט מלון, בפומבי ליד הבריכה, באמצעות בקבוק זכוכית שבור, תוך קריאות גנאי גזעניות וגרימת מהומה ועלבון במקום צבורי.
מקרה זה קל מענייננו בכך שהיה מדובר בהתפרצות ספונטנית אחת ובניסיון שלא היתממש; אם כי יש בו גם צדדים של חומרה יתירה מענייננו: הנפגע היה בעל תפקיד, והפגיעה ביישה אותו בפומבי; והנאשם הורשע בניסיון לחבלה חמורה באמצעות נשק קר [סעיף 333 בנסיבות סעיף 335(א)(1) בחוק העונשין], בנגוד לענייננו שבו הנאשמים הורשעו בעבירות תקיפה.
...
לאור המקובץ, ראוי לגזור על כל אחד מן הנאשמים עונש כולל של 12 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרם.
לאור המקובץ ראוי להסתפק בסכום שהופקד על ידי הנאשמים, ולהורות על העברת הסכומים שהופקדו למתלוננים שפרטיהם ידועים למאשימה.
העונש – סיכום לאור המקובץ, אנו גוזרים על כל אחד מהנאשמים עונשים ופיצוי כלהלן: 12 חודשי מאסר בפועל, בניכוי הימים שבהם שהו במעצר (הנאשם 1 היה עצור מיום 6.4.17 עד יום 15.6.17; והנאשם 2 – מיום 5.4.17 עד יום 15.6.17).

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2018 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בע"פ 4609/14 בסט נגד מדינת ישראל (ניתן ביום 1.3.15) הורשע הנאשם בניסיון לחבלה חמורה בנסיבות מחמירות ובעבירת מהומה ועלבון במקום צבורי, לאחר שבמהלך שהותו בבריכת מלון התעמת עם קב"ט המלון, הניף לעברו בקבוק שבור וקרא לעברו קריאות גזעניות.
...
נוכח המפורט לעיל, הגעתי למסקנה כי בנסיבות המקרה שבפניי נע מתחם העונש ההולם בין מספר חודשי מאסר בודדים בפועל, שיכול וירוצו בעבודות שירות, לבין 12 חודשי מאסר לריצוי בפועל.
סבורני כי נוכח כלל השיקולים לקולה כאמור לעיל, נוכח התנהלותה הלא תקינה של המאשימה בעניין המאסר המותנה, ונוכח עמדתה של המאשימה עצמה לפיה יש מקום לחפיפה בין עונש המאסר המותנה המופעל לבין העונש בגין העבירות דנן, יש מקום, באופן חריג, לחפוף באופן מלא בין עונש המאסר המותנה המופעל לבין העונש המוטל בגין העבירות דנן.
לאור המקבץ האמור, ולאחר שנתתי דעתי לתיקון 113 לחוק העונשין, לטיעוני הצדדים ולהסדר הטיעון אליו הגיעו, החלטתי לגזור על הנאשם 1 את העונשים הבאים: מאסר למשך 60 ימים, אשר ירוצה בדרך של עבודות שירות, בהתאם לחוות דעת הממונה מיום 17.12.17.
אני מורה על הפעלת המאסר המותנה בן 60 הימים, שהוטל על הנאשם 1 במסגרת ת"פ (בית שמש) 1203/09.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

בעיניין נסיבותיו של הנאשם טען בא-כוחו, כי גילו במועד העבירות היה 18 וחודש, על גבול הקטינות, כך שעל הענישה להיקבע בהתאם; הוא הודה מיד וחסך זמן שפוטי; הנאשם היה כחודש במעצר, כשבעה חודשי מעצר בפקוח וכשמונה חודשים במכינה; על-פי התסקיר, מגיל צעיר סבל מהפרעות קשב ורכוז; הוא עבר שינוי משמעותי במסגרת הטיפולית-שיקומית בלווי שירות המבחן; אמנם בסופו של דבר הנאשם התבקש לעזוב את המכינה, אך כאמור בתסקיר, צוות המכינה ממשיך ללוות אותו; שירות המבחן התרשם מהתקדמותו המשמעותית ואף הדגיש כי מאסר בפועל עלול לחבל בהישגיו השיקומיים.
(9) ע"פ 4609/14 בסט נ' מדינת ישראל (1.3.2015) – הרשעה לאחר ניהול הוכחות בעבירות ניסיון חבלה חמורה בנסיבות מחמירות ומהומה ועלבון במקום צבורי ממניע גזעני.
...
הערעור נדחה.
הערעור נדחה.
בעניין נסיבותיו של הנאשם טען בא-כוחו, כי גילו במועד העבירות היה 18 וחודש, על גבול הקטינות, כך שעל הענישה להיקבע בהתאם; הוא הודה מיד וחסך זמן שיפוטי; הנאשם היה כחודש במעצר, כשבעה חודשי מעצר בפיקוח וכשמונה חודשים במכינה; על-פי התסקיר, מגיל צעיר סבל מהפרעות קשב וריכוז; הוא עבר שינוי משמעותי במסגרת הטיפולית-שיקומית בליווי שירות המבחן; אמנם בסופו של דבר הנאשם התבקש לעזוב את המכינה, אך כאמור בתסקיר, צוות המכינה ממשיך ללוות אותו; שירות המבחן התרשם מהתקדמותו המשמעותית ואף הדגיש כי מאסר בפועל עלול לחבל בהישגיו השיקומיים.

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

כתב האישום מתייחס לתקופה שבה היתקיים מבצע "שומר חומות", ובפרט לאירועים שארעו בחודש מאי 2021 בעיר עכו, והוא כולל שני אישומים המייחסים לעורר עבירות של מעשה טירור של חבלה חמורה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329(א)(1) בצרוף סעיף 29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין) וסעיף 37 לחוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016; היתפרעות לפי סעיף 152 בצרוף סעיף 29 לחוק העונשין; שבוש מהלכי משפט בצוותא לפי סעיף 244 בצרוף סעיף 29 לחוק העונשין; היזק לרכוש בצוותא לפי סעיף 452 בצרוף סעיף 29 לחוק העונשין; הפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות בצוותא לפי סעיף 275א בצרוף סעיף 29 לחוק העונשין; וקשירת קשר לפשע לפי סעיף 399(א)(1) לחוק העונשין.
המתפרעים יידו אבנים וירו זיקוקים לעבר שוטרים שהוזעקו למקום כדי לשמור על הסדר הצבורי ולסייע לנפגעים בעקבות ארועי האלימות בעיר; והשחיתו רכוש צבורי.
העורר, שעמד אף הוא במקום, שלהב את המתפרעים וצעק "יאללה בואו שבאב", והכל מתוך מניע לאומני-אידיאולוגי במטרה לעורר פחד או בהלה בציבור, כשבמעשה היה סיכון ממשי לפגיעה חמורה בגופו של אדם.
בהתייחס לארוע הראשון, חזר בא-כוח העורר והפנה לשיחות הטלפון בהן העורר ציין כי הוא נפגע מכדור גומי בהלוויה; וציין שוב כי אין כל אינדיקאציה לכך שביום 11.5.2021 היו מהומות בעיר עכו.
גם בשיחת טלפון בין העורר לאברהם בבוקר שאחרי הארוע, ביום 13.5.2021, הביע העורר דאגה למצבו של הנער; סיפר כי הגן עליו; ואף אמר כי ניסה להרגיע את האנשים "אך אמרו לו לשתוק" (ראו תימלול שיחה משעה 09:55).
...
לא בלי התלבטות, אני סבורה כי יש מקום להתערב במסקנה זו של בית המשפט.
המציאות בהקשר זה מביאה למסקנה שונה במידת-מה מזו של שירות המבחן, וגם לכך יש לתת משקל.
לכן, אני מקבלת את הערר במובן זה שהדיון יוחזר לבית המשפט המחוזי על מנת שיבחן בעצמו את מערך הפיקוח שהוצע על ידי העורר.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו