על המערער נגזר עונש של 28 חודשי מאסר בפועל בנכוי תקופת מעצרו מאחורי סורג ובריח, מאסר על תנאי ותשלום פיצוי לנפגע העבירה בסך 10,000 ש"ח. זאת לאחר שהורשע על פי הודאתו במיוחס לו בכתב אישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 333 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק) בצרוף סעיף 335(א)(1) לחוק, ותקיפה סתם לפי סעיף 379 לחוק.
ביום 15.10.2020 הוגש התסקיר המשלים, שנערך על בסיס פגישה אחת שהתקיימה עם המערער; תוך שצוין כי ניסיונות לקבוע פגישות נוספות לא צלחו מסיבות שונות.
בית המשפט המחוזי ציין כי הערכים המוגנים שנפגעו הם שלמות הגוף ושמירה על הסדר הצבורי, וכי הפגיעה בהם הייתה מהותית.
ראשית כל נטען כי היה מקום לקבוע מיתחם ענישה מתון יותר, למצער ברף התחתון; זאת בעיקר לנוכח היתנהלותו של המתלונן, שלפי הנטען הוא זה שהתחיל את הארוע.
המערער מציין כי אין מחלוקת שתגובתו הייתה פסולה ובלתי מידתית, ואולם לדבריו לא ניתן להיתעלם מהעובדה כי הורתו של הארוע כולו בכך שהמתלונן פרץ לרכבו של המערער ללא רשות ועל מנת להיתגרות ולעורר מהומה.
...
דיון והכרעה
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הן אלה שבכתב הן אלה שבעל-פה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות.
אוסיף כי אין בידי לקבל את טענת המערער שלפיה יש להקל בעונשו מהטעם שההליך השיקומי נקטע מסיבות שאינן תלויות בו. בית המשפט המחוזי נדרש לעניין זה בהחלטתו מיום 10.8.2021, וקבע כי לנוכח הפסקת המפגשים הקבוצתיים, ייערך תסקיר משלים בעניינו של המערער.
סוף דבר, אם תישמע דעתי נדחה את הערעור.
