ניסיון לגרם אינוס ומעשים מגונים בקטינה

סעיפים 25 ו-26 לחוק, שעוסקים בנסיון לעבור עבירה ורלוונטיים לענייננו, חלים על כל עבירה, לרבות עבירות מין: "אדם מנסה לעבור עבירה אם, במטרה לבצעה, עשה מעשה שאין בו הכנה בלבד והעבירה לא הושלמה; לענין נסיון, אין נפקה מינה אם עשיית העבירה לא היתה אפשרית מחמת מצב דברים שהמנסה לא היה מודע לו או טעה לגביו". סעיף 350 לחוק, שמצוי במרכזו של תיק זה, מוסיף: "לענין עבירה לפי סימן זה, אחת היא אם העושה עשה את המעשה או גרם שהמעשה ייעשה בו או באדם אחר". השאלה הפרשנית שמתעוררת היא האם הסעיף מתייחס גם למצבים שבהם הנפגעת מבצעת את המעשים בגופה שלה, דהיינו האם גרימה לקטינה בת 13 להכניס אצבעות לאיבר מינה היא בגדר גרימה "שהמעשה ייעשה... באדם אחר". ודוקו, סעיף 350 לחוק העונשין הוא סעיף כללי, שחל על כל סימן ה' לפרק י' בחוק העונשין, שכותרתו "עבירות מין". הסימן כולל, בין היתר, עבירות אינוס, בעילה אסורה בהסכמה, מעשה סדום, ומעשה מגונה.

...

חומרה זו נעוצה בקלות היחסית שבה ניתן מבחינת העושה לבצע מעשים כאלה בחסות רשת האינטרנט; בסכנה להיחשפות של קטינות וקטינים רכים בשנים ולפגיעה בהם בהיקפים ניכרים, בשל נגישותם לרשת האינטרנט; וכן בתדירות הביצוע המתאפשרת אף היא בשל מאפייניו הייחודיים של אמצעי טכנולוגי זה. מן הטעמים המפורטים לעיל וכן מיתר הנימוקים שהטיב חברי לפרט בחוות-דעתו, אני מצטרפת למסקנה שאליה הגיע ולפיה דין הערעור להידחות.

אשר על כן, אני סבורה כי בוודאי שאין לאפשר למערער להיבנות מכך שתקף את הנפגעת במרחב הווירטואלי.

אדרבה, לאור כל האמור לעיל, עלינו לפעול ביתר שאת לשם מיגור הפשיעה המקוונת מקרבנו, וזאת במיטב הכלים המשפטיים אשר מקנה החוק בנדון.

השופטת גילת שלו: כתב האישום והכרעת הדין בתיק העקרי הנאשם הורשע במסגרת התיק העקרי, בעבירות של נסיון לאינוס (גרם מעשה) בקטינה מתחת לגיל 14- עבירה לפי סעיף 345(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן- החוק), בנסיבות סעיף 350 לחוק, ובצרוף סעיף 25 לחוק; ובמספר עבירות של נסיון למעשה מגונה בקטינה מתחת לגיל 14- עבירות לפי סעיף 348(א) לחוק, בנסיבות סעיף 345(א)(3) לחוק, ובצרוף סעיף 25 לחוק.

...

בעניין דה ליון נקבע בהקשר זה: "המדובר בעבירות שאינן מבוצעות ע"י עברייני המין ה'רגילים' או המתאימים לסטריאוטיפ המוכר של עברייני המין, ולרוב מדובר באנשים נעדרי עבר פלילי, שאינם סובלים מסטיה מינית מוכרת, כך שגם מסוכנותם המינית אינה גבוהה. ואולם, גם אם נצא מנקודת הנחה שאותם עבריינים המבצעים עבירות מין כלפי קטינות אינם מונעים מסטיה מינית פדופילית או הבופילית, אלא בוחרים בקטינות דווקא, מתוך קשיים בינאישיים, בטחון עצמי נמוך, רצון לרומם את האגו והגבריות, סקרנות חולנית וכיוצ"ב, ומונעים מתפיסה מעוותת כאילו המעשים שנעשים באינטרנט אינם אמיתיים, נותרים במרחב האינטרנטי ולא יכולים לפגוע באיש - עדיין, התוצאה היא אותה תוצאה, פגיעה קשה בקטינים, שיכולה להותיר את חותמה שנים רבות לאחר מכן, המתרחשת בתוככי ביתם ותוך חדירה באמצעים פשוטים למרחב הפרטי שלהם". בשקלול כל האמור לעיל, אנו סבורים כי יש להציב את עונשו של הנאשם מעל הרף התחתון של המתחם, ברבע התחתון שלו, בצירוף ענישה נלווית.

בנוגע לעבירה בתיק המצורף, החלטנו לאמץ את עתירת הצדדים להסתפק במאסר על תנאי בלבד.

לאור כל האמור, אנו דנים את הנאשם לעונשים הבאים: מאסר בפועל למשך 30 חודשים, בניכוי ימי מעצרו מיום 23.10.18 ועד 27.11.18.

רקע עובדתי בתאריך 28.10.2018, הוגש כנגד המבקש כתב אישום לבית משפט השלום ובקשה למעצר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, המייחס לו עבירות של ניסיון להטרדה מינית של קטינה מתחת לגיל 15- לפי סעיף 5(א)+3(א)(6)(א) לחוק הטרדה מינית, התש"ח – 1998, בצרוף סעיף 25 לחוק העונשין, וכן ניסיון למעשה מגונה בקטינה מתחת לגיל 14- לפי סעיף 348(א) בנסיבות סעיף 345(א)(3) ובצרוף סעיף 25 לחוק העונשין (להלן: "כתב האישום").

בתאריך 06.11.2018, לאחר הגשת כתב האישום לבית משפט השלום, החליטה המשיבה להודיע על תיקון כתב האישום כך שנוספה לו עבירה של ניסיון אינוס בקטינה מתחת לגיל 14- לפי סעיף 345(א)(3) יחד עם סעיף 350 לחוק העונשין, שעניינו- "גרם מעשה". זאת בהתבסס על העובדה לפיה המבקש דרש מהסוכנת להחדיר אצבעותיה לאיבר מינה.

...

יתרה מכך, מסקנה זו מתבקשת ביתר שאת, מכוח הצהרת המשיבה, כי לא קיימת הנחיה בספר הנחיות פרקליט המדינה כפי שניסה לטעון המבקש.

אשר להשגות הסנגור בנוגע לתעודת החיסיון- דינן להידחות, שכן מקומן להתלבן במסגרת עתירה לגילוי ראיה חסויה.

יחד עם זאת ולגופם של דברים והואיל ועסקינן בחיסיון הנוגע לשיטות ואמצעים, גם מטעם זה דין ההשגות להידחות.

הנאשם הורשע, לאחר שמיעת ראיות, בבצוע עבירות של ניסיון גרם אינוס בקטינה שטרם מלאו לה 14 שנים (שתי עבירות), ניסיון גרם מעשה מגונה בקטינה שטרם מלאו לה 14 שנים (ארבע עבירות), ניסיון הטרדה מינית בקטינה שטרם מלאו לה 15 שנים (חמש עבירות), וניסיון סחיטה באיומים (ריבוי עבירות).

...

על פי המבחנים שנקבעו בע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מדינת ישראל (29.10.2014), מצאנו לנכון לאמץ את גישת הצדדים ולקבוע מתחם ענישה אחד לכלל העבירות בהן הורשע הנאשם.

נוכח מדיניות הענישה הנוהגת והנסיבות שתוארו לעיל הקשורות בביצוע העבירה, אנו קובעים כי מתחם העונש ההולם בענייננו נע בין 24 ל-48 חודשי מאסר בפועל.

לאחר בחינת מכלול השיקולים השונים, אנו גוזרים על הנאשם את העונשים הבאים: 34 חודשים מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו בתיק זה - 9.11.2020-12.1.2021.

בע"פ 4629/19 פלוני נ' מדינת ישראל (19.11.20), דחה בית המשפט העליון ערעור נאשם אשר הורשע על פי הודאתו בעבירות של גרם אינוס בקטינה (עבירה אחת), גרם מעשה סדום (עבירה אחת) וריבוי עבירות של מעשה מגונה וניסיון לעשות כן, הטרדה מינית וניסיון לעשות כן, סחיטה באיומים (שתי עבירות), כל זאת ב-18 אישומים.

...

לפיכך אנו סבורים כי הטלת פיצוי כספי משמעותי שאותו יוכלו נפגעות העבירה להפנות לשיקום מצבן, יהיה בו גם משום העברת מסר של הכרה בפגיעה בהן ובסבלן.

באיזון בין השיקולים השונים, אנו סבורים כי יש לגזור על הנאשם עונש כולל בגין כל העבירות בהן הורשע, עונש מאסר ממושך לצד מאסר מותנה ופיצוי משמעותי בגין הנזקים שגרם הנאשם במעשיו.

סוף דבר אשר על-כן, אנו גוזרים על הנאשם את העונשים הבאים: 6 וחצי שנות מאסר בפועל אשר מניינן מיום מעצרו (25.11.21).