בדיון שלפניי טענה באת כוחו של העורר כי בנוסף לכך, לא קיימת עילת מעצר בעיניינו של העורר, מאחר שמדובר בניסיון לסחר בסמים ולא בסחר בסמים.
כך הוצגו בפניי: ראיות מפורטות הנוגעות לתצפית המפגש של העורר עם הסוכן המשטרתי; דבריו של אחיו של העורר, לפיו לעורר תפקיד בניסיון להברחת הסמים לבית הסוהר, וכן עדותם של גורמים נוספים בהקשר זה, ותדפיסי שיחות הטלפון בין הסוכן המשטרתי ובין העורר, אשר סותרות את דבריו של העורר.
כמו כן מצאתי סתירות מסוימות בעדותו של העורר עצמו, באשר הוא טוען כי מטרת ביקורו בתחנת הדלק הייתה להעביר לאדם, שלאחר מכן גילה כי הוא הסוכן המשטרתי, סכום כסף שאחיו חייב לו. טענה זו בעייתית הואיל והעורר נעצר כאשר הכסף ברשותו, וזאת לאחר שנפגש עם הסוכן המשטרתי ולכאורה היה אמור להעביר אליו כבר את הכסף.
...
עילת מעצר: אין בידי לקבל את טענת העורר, לפיה העבירה שבגינה הואשם לא הושלמה ולכן מדובר ב"נסיון" לסחר בסמים ולא בסחר מוגמר, שבגינו לכאורה לא קמה חזקת המסוכנות.
כאן, עיסקת הסחר הנטענת לא התבצעה בסופו של דבר מכיוון שהמשטרה פעלה לסיכולה מבעוד מועד.
מכל שהובא לעיל עולה כאמור המסקנה, לפיה ככלל אין לשחרר לחלופת מעצר כאשר המעצר נעשה בגין עבירות הקשורות לסחר בסמים.
לסיכום – נוכח מכלול הנתונים שנסקרו לעיל, אינני רואה לנכון לקבל את הערר ולפיכך הוא נדחה.
