מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

נימוקי בית הדין לסמכותו בעניין תביעות כרוכות

בהליך בע"מ (בע"מ) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

לאחר קבלת תגובת המשיב לתשובת המבקשת ניתנה ביום 4.10.2021 החלטה מנומקת של בית הדין הרבני האיזורי לפיה הסמכות לידון בעינייני הרכוש שנכרכו בתביעת הגירושין (להבדיל מהמחלוקת בנוגע לנחלה שבבעלות הורי המשיב) מסורה לו. לאור החלטת בית הדין הרבני האיזורי מיום 4.10.2021 פנה המשיב לבית המשפט לעינייני מישפחה בבקשה "לעיון חוזר" בהחלטתו מיום 3.9.2021.
במילים "עם סיום ההליך המשפטי בעיניין תביעת הגירושין" כיוונה היא לתביעת הגירושין לרבות התביעות הכרוכות לה (ולא ביצעה את אותה הבחנה לה מכוונת המבקשת כאילו עם סיום הדיון בנושא הגירושין שבתביעת הגירושין חולפת מהעולם סמכות בית הדין להדרש לנושאים שכרוכים באותה תביעת גירושין).
...
כן מצא בית המשפט המחוזי כי טענות המבקשת אף לגופם של דברים, בשאלת תוקף הכריכה, אינן נעדרות בסיס.
עם כל זאת, מצא בית המשפט המחוזי כי חרף הפגמים בדרך הילוכו של בית המשפט לענייני משפחה, אין מקום לשנות מן התוצאה אליה הגיע, וכי דין הערעור להידחות.
עוד טוענת המבקשת, כי תכלית הכריכה הינה ריכוזיות ויעילות דיונית ולכן החלטת בית המשפט לענייני משפחה ובית המשפט המחוזי בעקבותיו מנוגדת לאותה תכלית משבית המשפט המחוזי "הנציח את פיצול הדיון בתביעות איזון המשאבים בין הצדדים, עת הותיר על כנו פסק-דין שמשמעותו כי כל אחת מהערכאות תדון ברכיבי רכוש שונים מתוך מסת הנכסים ברי האיזון של בני זוג". דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות אף מבלי לבקש את תגובת המשיב.
סוף דבר בקשת רשות הערעור נדחית, אפוא.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

לא ניתן לקבל את טענת התובעת לפיה לבית הדין קמה סמכות עניינית מכוח סעיף 24(א)(1א) לחוק בית הדין לעבודה, מהטעם שמדובר בתביעה שעילתה נעוצה רק בשאלת הקבלה/אי קבלה לעבודה, שכן שאלה זו של אי קבלה לעבודה כרוכה אינהרנטית בנימוק העומד בבסיסה, קרי בהחלטת היחב"מ - החלטה מנהלית מובהקת שהערכאה המתאימה לתקיפתה אינה בית הדין.
" אין חולק שבין התובעת למישטרה לא מתקיימים יחסי עבודה ומשכך גם לא חל על התובעת באופן ישיר סעיף 93א לפקודת המישטרה, אולם פרשנות סעיף 93א לפקודה זו והרציונאל העומד בבסיסה מבהירים כי מאחר ובית הדין נטול סמכות עניינית לידון בתביעת קבלה/אי קבלה לעבודה של שוטר שבינו לבין המישטרה מתקיימים יחסי עובד ומעסיק הרי שמקל וחומר בית הדין נעדר סמכות לידון בהקשר זה בעיניינה של התובעת, אשר בינה לבין משטרת ישראל כלל לא מתקיימים יחסי עובד ומעסיק.
...
לאחר ששקלנו את הדברים נבהיר כי אין מקום לדחות את הבקשה בשל מועד הגשתה.
חרף האמור ובהיותנו מודרכים על ידי ההלכה האמורה שוכנענו כי דין התביעה נגד המשטרה להיות מסולקת על הסף בהעדר סמכות עניינית.
ממכלול הטעמים המפורטים לעיל הגענו לכלל מסקנה כי יש לקבל את הבקשה ולהורות על סילוק התביעה כנגד המדינה (משטרת ישראל) על הסף.

בהליך תלה"מ (תלה"מ) שהוגש בשנת 2022 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

בהתאם לאמור, הסמכות לידון בעיניין גירושים של הצדדים נתונה לביה"ד הרבני מכוחו סעיף 1 לחוק השיפוט ואינה זקוקה להישען על סעיף 4א לו (אף שגם עליו יכולה הייתה להישען כמובן), ומשכך קנה ביה"ד גם את הסמכות לידון בכל התביעות הכרוכות, בהתאם לסעיף 3 לחוק השיפוט".
בהחלטה נוספת מיום 29.3.22 חזר ביה"ד הרבני האיזורי על החלטתו בעיניין הסמכות וקבע: "לעניין הבקשה להורות שהסמכות בבית הדין בעיניין הרכוש, בית הדין מבהיר כי נתנה החלטה עקרונית בעיניין הסמכות האומרת שהסמכות לידון בתביעת הרכוש מסורה לבית הדין שאושרה על ידי בית הדין הגדול". לאחר שהוגשה תביעת המשיבה כאן, הגיש המבקש בקשה לביה"ד הרבני האיזורי להבהיר סמכותו גם בעיניין כתב ההיתחייבות.
ראשית -כב' ביה"ד הרבני האיזורי קבע בהחלטה מנומקת בעיניין כתב ההיתחייבות, לאחר שנידרש לטענות הצדדים ולאחר דיון, כי "עניין זה, ככלל עינייני הרכוש, נכלל בתביעת הרכוש של הבעל שנכרכה כדת וכדין לתביעת הגירושין. החלטות על כך ניתנו הן על ידי הח"מ ואושר על ידי ביה"ד הגדול". טענות המשיבה לפני הן טענות ערעוריות על קביעת ביה"ד הרבני שאושרה גם בביה"ד הרבני הגדול.
...
טענות הצדדים לטענות המבקש, בתמצית - - התיאורים העובדתיים בכתב התביעה חוטאים לאמת; - דין התביעה להידחות מהעדר סמכות עניינית, חוסר תום לב, חוסר ניקיון כפיים ושימוש לרעה בהליכי משפט; - המבקש כרך בתביעת הגירושין שהגיש לביה"ד הרבני נגד המשיבה את כל ענייניהם הרכושיים של הצדדים, לרבות מוניטין, כושר השתכרות ותגמולים עתידיים (סע' 46(ג) ו-(ד) בתביעה).
אני דוחה את טענות המשיבה.
ראו לאחרונה פסק דינו של כב' השופט ש. שוחט בע"מ 1634/22 פלונית נ' פלוני (17.3.22) וההפניות שם. מכל אחד מהטעמים לעיל, ודאי מכולם יחד – נדחות טענות המשיבה ומתקבלת הבקשה.
תביעת המשיבה נדחית על הסף בנסיבות בהן הסמכות לדון בעניינה קנויה לביה"ד הרבני.

בהליך תיק רבני (רבני) שהוגש בשנת 2022 ברבני הגדול נפסק כדקלמן:

(וראה עוד לעניין הכנות, אם כי בהקשר לתביעת מזונות שנכרכה בגירושין – מה שמחייב התאמות לענייננו – אצל שאוה, "על 'כרוך' ועל 'כנות' – הייפסק 'מרוץ הסמכויות' בעניני מזונות בין בית המשפט המחוזי לבין בית הדין הרבני?" עיוני משפט ב (תשל"ג, 719) עמ' 734–735.
בסעיפים הבאים של כתב העירעור (אלה מהם הנוגעים לערעור זה שבשאלת הסמכות ולא לערעור הנוסף העוסק בהחלטות בית דין קמא שלגופו של עניין) שבה המערערת לעסוק בהגשת כתב התביעה של המשיב ושונָה, הפעם במעט יותר פירוט והנמקה, את הטענות נגדו.
...
מכל מקום בית דין קמא נתן החלטה, למחרת הגשת כתב התביעה האמור והבקשה לקבוע את סמכותו, ובה כתב: "בית הדין מבהיר: עם פתיחת התיק בית הדין קונה סמכות." בפתח דברינו הערנו כי יש מהחלטות בית דין קמא שלטעמנו לוקים בחוסר בהירות מספקת, שהיוו אולי כר נוח להצמחת הטענות נגד סמכותו.
זו בעצם קביעתו של בית הדין קמא, שסבורים אנו כי צודקת היא, טענות המערערת אין בהן כדי לערערה ולו במקצת, וכפי שייאמר עוד להלן כשנבחן את אותן טענות, על כן אנו סומכים את ידינו עליה, ומשום כך כפי שאמרנו כבר בראשית דברינו דינו של הערעור להידחות.
אכן אין אנו קובעים בוודאות כי כך היה, ולא מן הנמנע כי ניהלה המערערת משא־ומתן בתום־לב, אך אפשרות זו ודאי קיימת וסבירה עשרת־מונים יותר מהאפשרות ההפוכה הנטענת כי הגשת תביעתו של המשיב לקתה בחוסר תום־לב. לאור האמור פוסק בית הדין: (א) תביעתו של המשיב הוגשה לבית הדין הרבני האזורי במועד, תביעת גירושין כרוכה כדת וכדין; כל האינדיקציות ללא יוצא מן הכלל מעידות כי הן התביעה עצמה והן הכריכה היו כנות; הכריכה נעשתה כדין; המשיב פעל בתום־לב ובגלוי והודיע על הגשת תביעתו למערערת, ומשכך אין כל יסוד לטענה כי הגשתה בכלל או במקביל לניהול משא־ומתן בפרט לקתה בחוסר כנות או בחוסר תום־לב שיש בהם כדי לאיין את התביעה או לפגום בכריכה; משגים של בית הדין קמא או של מזכירות בית הדין, גם אם היו, או פרטים נוספים בהחלטתו של בית דין קמא שייתכן שאפשר להשיג עליהם – אף כי גם בנוגע אליהם לא ודאי הוא כי יהיה הצדק עם אותה השגה, אלא שפטורים אנו מלהכריע בכך – אינם כאלה הנוגעים לעילות שבשלהן יש לקבוע את כל האמור לעיל ולהסיק כי הסמכות נתונה לבית הדין.
אולם לפנים משורת הדין, ובין השאר משום שמצאנו מכל מקום ליקויים מסוימים בהתנהלות בתיק בבית דין קמא, ליקויים שאף אם אינם בעבודה המשפטית אלא בפן המנהלי שבאחריות המזכירות – אפשר שתרמו לסברתה המוטעית של המערערת כי יש בסיס כלשהו לערעורה, וכך גם נוכח חוסר הבהירות שבהחלטה מיום כ"ב בסיוון (21.6) ובאמירה לגביה בהחלטה מאוחרת, שאף הם – אפשר שתרמו לכך, החלטנו שלא לנהוג כך ולא להשית על המערערת את ההוצאות.

בהליך רמ"ש (רמ"ש) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

טענות המבקש בבקשת רשות העירעור בתמצית הן, כי ההחלטה נושא הבקשה ניתנה באופן שרירותי והיא נעדרת הנמקה כנדרש; כי כתב התביעה המתוקן נסוב סביב עינייני הרכוש שלו ושל המשיבה 1, אשר נקבע ע"י בית הדין הרבני בהחלטתו מיום 29.09.2021 כי הסמכות לידון בהם מסורה לו, ומשכך, ראוי כי בית הדין הרבני ידון גם בטענות המשיבה 1 כלפי הצד השלישי – המשיב 2.
בנוגע לצרוף בעלי דין נקבע בתקנה 26(א) לתקנות סד"א לאמור: "מותר לצרף בכתב תביעה אחד, כתובע או כנתבע, כל אדם הדרוש לצורך הכרעה ביעילות ובשלמות בתובענה, ובילבד שהתובענה מעוררת שאלה עובדתית או משפטית משותפת לכל בעלי הדין". ובאשר לסמכות בית המשפט להורות על תיקון כתב טענות נקבע בתקנה 46(א) לתקנות סד"א לאמור: "בית המשפט רשאי בכל עת להורות כי יתוקן כל עניין בכתב טענות או כי יצורף בעל דין או יימחק שמו של בעל דין מכתב התביעה, לשם קיומו של הליך שפוטי ראוי והוגן, תוך היתחשבות, בין השאר, בהתנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה, והמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג". בפסיקה נקבע, אם כי בנוגע לצרוף תובע, אך ניתן להקיש מכך גם לעניין צירוף נתבע, שעל מבקש הצירוף להראות שבעל הדין שצירופו מתבקש דרוש כדי לאפשר הכרעה ביעילות ובשלמות בשאלות הכרוכות בתובענה, ובכלל זה במקרה בו לא ניתן לספק פיתרון שלם ויעיל לתובענה מבלי שפסק הדין שיינתן בה יקים מעשה בית דין גם כלפי בעל הדין הנוסף שצירופו מבוקש או שמתעורר חשש שמא תפגע זכותו אילמלא הצירוף (רע"א 5861/15 עריית תל אביב-יפו נ' שומוביץ , פורסם במאגרים האלקטרוניים).
...
המשיבה 1 פעלה כנדרש, הגישה הבקשה לתיקון כתב התביעה, ולאחר שנתקבלו תגובות יתר הצדדים ניתנה ביום 17.01.2023 החלטת בית המשפט קמא במסגרתה נעתר למבוקש, והורה למבקש ולמשיב 2 להגיש כתבי הגנה בהתאם.
דיון והכרעה לאחר עיון באשר מונח לפניי לרבות בתיק המתנהל בבית המשפט קמא, באתי לכלל מסקנה, כי יש לדחות הבקשה למתן רשות ערעור מבלי להיזקק לתגובת המשיבים בהתאם להוראת תקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: "תקנות סד"א").
עם זאת, חזקה על הערכאות הנכבדות, כי עקרון כיבוד הערכאות הוא נר לרגליהן, וככל שמי מהן תמצא לעכב ההכרעה במחלוקת בין המבקש והמשיבה 1 הנסובה סביב הזכויות בבית המגורים הבנוי בשטח משקו של המשיב 2, היא תעשה כן. על יסוד האמור לעיל, בקשת רשות הערעור נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו